ירדן ומרוקו חופשיות יותר

[iamyoda]

ירדן ומרוקו חופשיות יותר

ארגון בית החופש (Freedom House) הוא ארגון ללא מטרת רווח העוקב אחר מידת החופש במדינות העולם. מחקריו עוסקים בזכויות פוליטיות ובחירויות אזרחיות ובשתי הקטגוריות הללו זוכות המדינות הנבדקות לדירוג מ-1 (חופש רב) ל-7 (היעדר חופש). חלוקה זו גורמת להבחנה בין שלוש קבוצות: מדינות חופשיות, מדינות חופשיות למחצה ומדינות לא חופשיות. מדינות ערב מסווגות תדיר כמדינות לא חופשיות ו"זוכות" לציונים נמוכים ביותר הן בתחום החירויות האישיות והן בתחום הזכויות הפוליטיות. אולם, בתוך גוש המדינות האלה בולטות כנקודות אור ירדן ומרוקו, שזכו בשנתיים האחרונות להתקדם בסיווג והן נחשבות כיום לחופשיות למחצה, כאשר המגמה הכללית מעידה על נכונות מצד השלטונות להמשיך ברפורמות שיקדמו אותן למידת חופש רבה יותר. המשותף לשתי המדינות הוא חילופי השלטון שהן עברו בשנים האחרונות - ירדן ומרוקו הן שתי מונרכיות (שלטון מלוכני) שמונהגות בידי מלך צעיר, בעל אוריינטציה מערבית. לכתבה המלאה

 

[Bajoran Priest]

הסתייגות

כולי תקווה שאכן ירדן, מרוקו ואם כבר- המזה"ת באופן כללי, נמצאים על מסלול של דמוקרטיזציה. אם זאת, ראוי לשם לב שליברליזציה- כלכלית ופוליטית כאחד- אין משמעותה בהכרח דמוקרטיזציה. במאמר שקראתי לאחרונה מועלת הטענה שהשלטון בירדן אמנם איפשר התארגנות רבה יותר במסגרת החברה האזרחית- אך התארגנות זו מפוקחת לחלוטין על ידי הממשל. חוקי המדינה קובעים (לפחות בעת כתיבת אותו מאמר) שכל התארגנות לשם כל מטרה שהיא תאושר על ידי השלטונות, וכל עמותה ללא כוונות רווח צריכה לספק פירוט מדויק על מטרותיה ופעילויותיה. אם אלו לא עונים בכנה אחד עם רצונות הממשל, הזכות נתונה לו לפרק את ההתארגנות בכוח. נוסף על כך, לכל התארגנות מותר לפעול רק במסגרת תחום אחד מוגדר, תחת הסמכות של משרד ממשלתי מוגבר. באופן זה נמנעת הקמת ארגונים שלהם מסגרת רווחה של פעילות שעלולה להתחרות בשלטון המרכזי. בקיצור, טענתו של מאמר זה אותו קראתי היא שהליברליזציה בירדן למעשה משמשת את השלטון כאמצעי אלטרנטיבי לפקח על החברה האזרחית ולמנוע ממנה לפעול שלא במסגרת הסכמתו. על פי השקפה זו, ניתן לראות את הליברליזציה הזו למעשה כפועלת למניעת או עיכוב דמוקרטיזציה.

 

[iamyoda]

תגובה

הטענה העומדת בבסיס מאמר זה, היא שהמדינות הללו עוברות בשנים האחרונות תהליכים המביאים מידה נוספת של דמוקרטיה או אם לצטט מהמאמר: "בשנים האחרונות, החל עבדאללה להקל מעט על נתיניו ולקדמם קמעה אל עבר מסלול דמוקרטי יותר". שים לב שהמאמר עצמו מסויג ולא טוען כי מחר תהפוכנה המדינות הללו לדמוקרטיה ליברלית נוסח המערב. ככלל, במידה והזדמן לך לקרוא מאמרים אחרים שפרסמתי מ"סיקור ממוקד", ניתן לראות כי האתר עוסק במגמות פוליטיות ולא בסקופים. אירועים פוליטיים, מעבר להשפעתם המיידית, נושאים אופי של תהליך. התהליכים בירדן ובמרוקו בהחלט חיוביים למי שתומך בזכויות אדם אך יש למדינות אלה עוד דרך ארוכה.

 

[a e q u i t a s]

מאוד חבל שמדינות ערב אחרות

כמו שרשמו דיי הרבה בתקופה אחרונה, שרואים איזשהו מגמה של התקדמות ברוח הקידמה במדינות הערב, בעיקר זה בולט במדינות כמו ירדן ובמרוקו עם כל הסייגים שציינתם, אך אי אפשר להתעלם ממה שקורה בעולם הערבי בכלל... נשים מקבלות זכות הצבעה ובחלק מהמדינות הם משמשות כחברות פרלמנט, אני זוכר שראיתי איזשהו כתבה ב CNN על נהגת האוטובוס הראשונה באיראן והמאבק הלא-אלים של לבנון לחירות מסוריה, בחירות יחסית חופשיות בראשות הפלסטינית ובעיטה אמריקאית בעכוזו של מובארק לליברלצזיה של מצרים... והבחירות בעיראק.... יכול להיות שמרוקו וירדן הם מובילות, אך הם לא היחידות בקרב מנהיגי מדינות ערב. מאוד איכזב אותו בשאר אסאד - רופא העיניים המלומד שהפך להיות שק חבטות איראני ובעצם בובה משחקים של איראן ומשמרות המפכה שלה.