הסכם השילומים עם גרמניה
לא רצח רבין, לא מלחמת יום כיפור ובטח לא ההתנתקות - נקודת השבר הקשה ביותר בתולדות המדינה התרחשה כבר 4 שנים לאחר הקמתה בויכוח סביב הסכם השילומים בעוד כשבועיים יעלה לאקרנים בישראל "מינכן" - סרטו השנוי במחלוקת של סטיבן שפילברג העוסק במסע החיסולים של ישראל אחרי הטבח במינכן. הסרט שוב מזכיר לכולנו את מערכת היחסים הרגישה של ישראל עם גרמניה. מערכת היחסים של מדינת ישראל עם גרמניה התאפיינה לכל אורך חייה של המדינה ברגשות עזים וזיכרונות קשים משואת יהודי אירופה. מדינת ישראל, שהוקמה שנים מספר לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, שמה לה למטרה להעלות אליה את שרידיה של יהדות אירופה. שנותיה הראשונות של המדינה החלו במלחמה על עצמאותה ובגלי עלייה עצומים של פליטים מאירופה ועולים ממדינות אחרות. שנים בודדות לאחר שהוקמה, כשזיכרון השואה טרי עדיין בלב כל ורבים עדיין מחפשים את קרוביהם, עמדה מדינת ישראל בפני משבר כלכלי עמוק שהוביל את הממשלה לכונן משטר "צנע" (משטר של קיצוב במזון ובמוצרים בסיסיים). בשנים אלו, האבטלה הייתה גבוהה ביותר (לרוב תושבי המעברות לא הייתה עבודה והמצב בערים לא היה טוב בהרבה) והמדינה נעדרה יתרות מטבע חוץ, שהיו חיוניים לרכישת סחורות בחו"ל. על רקע אירועים אלו, עלה לסדר היום הסכם פיצויים עם גרמניה, אשר נאותה להכיר באחריותה ולשלם כספים כפיצוי על השואה. הסכם זה, אשר נודע כ"הסכם השילומים", הוביל את אזרחי המדינה ואת מנגנוני השלטון אל סף איבוד שליטה. גם כיום, ישנם כאלו הגורסים כי היה זה האירוע הקשה והמשמעותי ביותר בתולדות מדינת ישראל, אשר ערער את יסודות המדינה הצעירה והעמיד בספק את המשכיותה. כשניגשתי לכתוב את הכתבה התחלתי בנאומו של מנחם בגין ז"ל בעצרת המרכזית נגד החתימה על הסכם השילומים ונדהמתי - פשוט נאום יוצא דופן, שכמעט כל משפט ממנו הועתק ע"י מנהיגנו בהזדמנויות שונות. בגין עמד מול ההמונים וקרא למרי אזרחי חסר תקדים. המשפט שנחקק בזיכרון יותר מכל הוא : "כאשר יריתם בי בתותח, נתתי את הפקודה: לא! היום אתן את הפקודה: כן! אמנם לא תדעו רחמים עלינו, אך זאת הפעם לא נדע רחמים גם כלפיכם, זאת תהיה מלחמה לחיים או למוות." פשוט נאום יוצא דופן. מי שלא מכיר ומי שהספיק לשכוח מה זה באמת הסכם השילומים ועד כמה היינו קרובים להתמוטטות מוסדות השלטון - חובה שיתעדכן! לכתבה המלאה
לא רצח רבין, לא מלחמת יום כיפור ובטח לא ההתנתקות - נקודת השבר הקשה ביותר בתולדות המדינה התרחשה כבר 4 שנים לאחר הקמתה בויכוח סביב הסכם השילומים בעוד כשבועיים יעלה לאקרנים בישראל "מינכן" - סרטו השנוי במחלוקת של סטיבן שפילברג העוסק במסע החיסולים של ישראל אחרי הטבח במינכן. הסרט שוב מזכיר לכולנו את מערכת היחסים הרגישה של ישראל עם גרמניה. מערכת היחסים של מדינת ישראל עם גרמניה התאפיינה לכל אורך חייה של המדינה ברגשות עזים וזיכרונות קשים משואת יהודי אירופה. מדינת ישראל, שהוקמה שנים מספר לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, שמה לה למטרה להעלות אליה את שרידיה של יהדות אירופה. שנותיה הראשונות של המדינה החלו במלחמה על עצמאותה ובגלי עלייה עצומים של פליטים מאירופה ועולים ממדינות אחרות. שנים בודדות לאחר שהוקמה, כשזיכרון השואה טרי עדיין בלב כל ורבים עדיין מחפשים את קרוביהם, עמדה מדינת ישראל בפני משבר כלכלי עמוק שהוביל את הממשלה לכונן משטר "צנע" (משטר של קיצוב במזון ובמוצרים בסיסיים). בשנים אלו, האבטלה הייתה גבוהה ביותר (לרוב תושבי המעברות לא הייתה עבודה והמצב בערים לא היה טוב בהרבה) והמדינה נעדרה יתרות מטבע חוץ, שהיו חיוניים לרכישת סחורות בחו"ל. על רקע אירועים אלו, עלה לסדר היום הסכם פיצויים עם גרמניה, אשר נאותה להכיר באחריותה ולשלם כספים כפיצוי על השואה. הסכם זה, אשר נודע כ"הסכם השילומים", הוביל את אזרחי המדינה ואת מנגנוני השלטון אל סף איבוד שליטה. גם כיום, ישנם כאלו הגורסים כי היה זה האירוע הקשה והמשמעותי ביותר בתולדות מדינת ישראל, אשר ערער את יסודות המדינה הצעירה והעמיד בספק את המשכיותה. כשניגשתי לכתוב את הכתבה התחלתי בנאומו של מנחם בגין ז"ל בעצרת המרכזית נגד החתימה על הסכם השילומים ונדהמתי - פשוט נאום יוצא דופן, שכמעט כל משפט ממנו הועתק ע"י מנהיגנו בהזדמנויות שונות. בגין עמד מול ההמונים וקרא למרי אזרחי חסר תקדים. המשפט שנחקק בזיכרון יותר מכל הוא : "כאשר יריתם בי בתותח, נתתי את הפקודה: לא! היום אתן את הפקודה: כן! אמנם לא תדעו רחמים עלינו, אך זאת הפעם לא נדע רחמים גם כלפיכם, זאת תהיה מלחמה לחיים או למוות." פשוט נאום יוצא דופן. מי שלא מכיר ומי שהספיק לשכוח מה זה באמת הסכם השילומים ועד כמה היינו קרובים להתמוטטות מוסדות השלטון - חובה שיתעדכן! לכתבה המלאה
