דרוויש ו"שירתו"

[*-מרקי-קקטוס-*]

דרוויש ו"שירתו"

תרשום: "אִם אֱהֱיֶה לְרָעֵב בְּשָרוֹ שֶל הַכּוֹבֵש יִהֱיֶה לִי לְמָאֳכָל".

מישהו שפוי צריך יותר מזה?
אז הנה לכם, זהו גיבור התרבות בישראל בטקסים בישראל 2016.
ועוד באים בטענות לשרה רגב שנטשה טקס רשמי בגללו.
לכל עם הגיבורים שלו והמשוררים שלו.
בעזה דרוויש יכול להיות גיבור תרבות. גם ברמאלה.

אבל בישראל-הארץ היחידה בעולם שיש ליהודים?
מצטער מאד, אני רואה בתגובות העוינות למירי רגב
גזענות אשכנזית לשמה.

מרק.

 

[marabo]

הסמאלנים מסבירים את גישתם בזה

שמשפחתו של דרוויש נעקרה מהכבר בו גרו ובתיהם ואדמותיהם נלקחו מהם ולכן יש לגלות הבנה לסבלו.
הם לא מבינים שבגישתם זו הם רק שופכים מלח על פצעיו. מנקודת מבטו, שודדי אדמת הוריו "מגלים הבנה" לסבלו במקום פשוט להשיב לו את אדמתו.

 

[גלובליסט]

על אדמות משפחתו וכפרו ההרוס של דרוויש יושבים מתנחלים מהשוה"צ

לפי תוכנית החלוקה, יועדו שטחי הכפר להיכלל בשטח המדינה הערבית, אולם במהלך מלחמת העצמאות, ערב ההפוגה הראשונה, ב-11 ביוני 1948, כוח של חטיבת כרמלי כבש את הכפר לאחר שהתגבר על התנגדות מקומית. בכפר ובשלושת המשלטים הסמוכים לו החזיקה פלוגת חי"ם מתל אביב שמנתה כ - 120 איש שברשותם היה משוריין ובו מכשיר קשר ללא נשק מסייע. ב 23 ביוני 1948, בשעה 21.00 החלה הסתערות על הכפר בכוח גדול ובלווי משוריינים ותוך זמן קצר נכבש הכפר. מיד התארגנה התקפת נגד. הקרב היה קשה ונמשך כל יום ה-24 ביוני 1948. במהלך היום הוזעקו ערבים חמושים מכל כפרי הסביבה בשיטת הפזעה ומספרם הגיע ל-800. כן השתתפו 200 לוחמים מצבא ההצלה של פאוזי אל קאוקג'י. רק לפנות בוקר ה - 25 ביוני 1948, הצליחו כוחות צה"ל מחטיבת כרמלי לכבוש את הכפר בחזרה. בקרב נפלו 10 חיילי צה"ל, ומהערבים נפלו 12 לוחמים של צבא ההצלה ו-30 לוחמים כפריים[4]. ההתקפה בוצעה על ידי צבא ההצלה תוך הפרה של ההפוגה הראשונה, תוך טענה שצבא ההצלה איננו כפוף להפוגה[5]. בתחילת קרבות עשרת הימים הרחיב צה"ל את אחיזתו סביב בירווה וכבש מספר משלטים החולשים עליו. אולם צבא ההצלה הצליח לכבוש חזרה את המשלטים[6] ואלו היו בידיו לזמן קצר עד קריסת צבא ההצלה בהמשך מבצע דקל.
&nbsp
צה"ל הכריז על האזור כאזור צבאי. תושבי הכפר, שחלקם שהו בתוך ישראל, לא הורשו לחזור אליו (ובכך הפכו לנפקדים נוכחים), ובשנת 1949 נהרסו הבתים ואדמות הכפר הופקעו. על אדמות הכפר הוקמו קיבוץ יסעור[7] ומושב אחיהוד. בשנת 1951 הציעה ישראל בתים וקרקעות לפליטי בירווה במכר, אולם הם סירבו מתוך רצון לחזור לאדמות שלהם בבירווה[8].
&nbsp
תושבי הכפר וצאצאיהם הקימו וועד להגנה על זכויותיהם, ובכל שנה ביום הנכבה, הם מבקרים את שרידי הכפר ההרוס על מנת להנחיל את מורשת הכפר לדור הצעיר. המשורר הפלסטיני הנודע מחמוד דרוויש היה פליט מאל-בירווה.
&nbsp
https://he.wikipedia.org/wiki/מחמוד_דרוויש

 

[מוטי חוף מציצים 11]

גלו-אהבל סוטה מין שמתחזה לימין .

 

[גלובליסט]

אלה הכובשים שמחמוד דרוויש רצה לאכול את בשרם

מיקום: הגליל המערבי, קילומטר אחד מדרום לצומת אחיהוד.
&nbsp
שנת יסוד: 1949.
&nbsp
מקור השם: יסעור - עוף ים , המצטיין בשחייה ובצלילה, כתזכורת לימים הסוערים אשר עברו הראשונים, בהגיעם לארץ בספינות דרך הים.
&nbsp
המייסדים: איחוד שני גרעיני הגשמה של "השומר הצעיר",
&nbsp
1947-50: חלק מקיבוץ "אחד במאי" של התנועה בהונגריה.
&nbsp
1951: הגרעין הראשון מאנגליה.
&nbsp
1956: הצטרפו אליהם השלמה ברזילאית מקבוץ ד' של "השומר הצעיר".
&nbsp
אוכלוסיה: 413 נפש, מהם 226 חברים וכ-130 ילדים ותושבים (נכון ל-אוגוסט 2013).
&nbsp
היעד הוא להגיע לישוב בגודל 250 בתי אב בתוך 10-15 שנים.
&nbsp
כתובת: קיבוץ יסעור ד.נ. משגב, 20150
&nbsp
טל': 04-9960114
&nbsp
דוא"ל: [email protected]
&nbsp
אתר: www.yassur.org.il
&nbsp
&nbsp
ציוני דרך:
&nbsp
1948 - איחוד הגרעינים בנעמן, הקמת המסגריה, ובניית מיטות עבור הסוכנות לעולים החדשים.
&nbsp
6/1/1949 - עלייה על הקרקע בגבעת "אבו חמד" ,נטיעת עצי אקליפטוס ואורן רבים.
&nbsp
1951 - מעבר לנקודה הקבע ליד התל העתיק "אל גרביה", בניית יסודות ל-13 צריפים.
&nbsp
http://www.yassur.org.il/viewpage.asp?pagesCatID=36&siteName=yassur

 

[מוטי חוף מציצים 11]

לא יעלה על הדעת ולא מקובל שסוטה מין שכמוך ימשיך לכתוב כאן

 

[*-מרקי-קקטוס-*]

ועל אדמות שייך מוניס (רמת אביבי-מרכז)

יושבים הכובשים המטרנפרים והמנשלים השמאלנים כולל רבין ז"ל.

 

[*-מרקי-קקטוס-*]

מלח לא יעזור כבר

30 שנה שהוא מת