שוב לצערי אני נאלץ לא להסכים איתך
נעבור סעיף סעיף, לעניין מספר היהודים בישראל, לטענתך מספר היהודים בישראל שהיגרו בתקופה של 1881- 1939 הכפיל את מספר היהודים בישראל בפי 9 (כמעט) נשמע כמו הצלחה. הכול תלוי באיזה נקודת מבט אתה מסתכל, האם אני בוחן את הצלחה על בסיס הפוטנציאל, (כמה היו יכולים להגר מתוך כלל יהודי העולם) או אתה בוחן במדדי הצלחה אחרים (כמה יהודים נוספו להתיישבות בארץ ישראל). אם נכניס למשוואה הזו את הנתון של המצב בארץ ישראל באותה תקופה, מדינת עולם שלישי מול המצב בארה"ב, מדינה מתקדמת, אזי מצב ההגירה היה לא רע בכלל. נוסף לכך עד קום המדינה נוספו (על פי המספרים שהבאת) סה"כ עוד קצת יותר ממאה אלף איש, ב- 1948 היו בישראל 600,000 אלף יהודים, וזה כבר הספיק לעצמאות. הכמות גדולה הגיע לאחר הקמת המדינה. ייתכן וזה היה קורה גם ללא השואה יכול להיות שהיינו נדרשים לגרעין גדול יותר וזה היה לוקח יותר זמן. אך בהחלט ייתכן מצב שבו יש היו בישראל 800,000 יהודים המדינה הייתה קמה ואז גלי העלייה היו מתחזקים. הסיבות להצהרת מגוונות וכוללות גם את האינטרס של אנגליה לגייס את היהודים לצידם במלחמת העולם הראשונה, אך זה לא רלוונטי, עצם הרעיון למדינה יהודית בארץ ישראל החל לתפוס תאוצה, תמיד זה חייב להיות אינטרס כזה או אחר. הקביעה שישראל לא הייתה קיימת אלמלא השואה היא ספקולציה גרידא, ניצולי השואה ברובם לא בחרו לעלות לישראל, העליות הגדולות מאירופה (בולגריה ורומניה) התרחשו במאסה שלהם בכלל אחרי הקמת המדינה. אין שום הוכחה לקבוע שהרעיון הציוני לא מגיע לידי הגשמה בשלב מאוחר יותר, זו ספקולציה ותו לא. החיבור התרבותי של היהודים בגלות איננה שאלה, מלבד מנהגים שונים, הם שמרו על אורח חיים די דומה והשפיעו אחד על השני הטענות לגיור המוני במאה ה- 7 הן תיאוריות בלבד. יש הרבה טענות נגד, כגון איזה אינטרס היה לקבוצות להוריד את מעמדם ולהתחבר לעם נרדף, אלו פעולות לא הגיוניות מעבר לכך שאין לזה שום תימוכין היסטוריים. הגיור המאסיבי יחידי שהוא בסימן שאלה זה הגיור של הכוזריים, גם במקרה זה יש הרבה מאוד שאלות היסטוריות, האם זה התרחש, האם הגיור היה רק של האליטה ולא של כל העם. בבדיקות גנטיות שנעשו לכוהנים מעדות שונות בישראל נמצא שלכולם יש אב קדמון אחד. טענת הגיורים היא תיאוריה בלבד ואין אי מסתמכת על הוכחות היסטוריות או מדעיות. המקומות אותם מנית כמקומות שבהם לא היה רדיפת יהודים, הם לרוב שהם לא הייתה התיישבות יהודים משך מאות שנים, כמו אורוגוואי, ניו זילנד ומקומות אחרים. בבולגריה ובקאזאחסטאן היו רדיפות נגד היהודים בעבר, אומנם יחסית הרבה פחות ממקומות אחרים, אך גם שם היהודים חיו תמיד תחת חשש. בהחלט היו מקומות בעולם שיהודים נטמעו באוכלוסיה. (אחרת מספר היהודים בעולם היה צפוי להיות רב יותר) אז זה לא סותר את העובדה שלמרות זאת אחוז גדול מהיהודים נשאר כזה גם ולמרות הרדיפות. גם לגבי השפה, בהחלט שהיו תרגומים, והם דיברו בשפה המיוחדת להם, מרוקאית ליהודי מרקו, אידיש לאירופה ולדינו ליהודים שגרו על חופי ים התיכון,אך כל אלו ידעו גם לתקשר בעברית, זו הייתה השפה המחברת בניהם. בהחלט היה נוח ליהודי אשכנז לתרגם את הרמב"ם לאידיש,אך הם ידעו גם לקרוא אותו בעיברית. ויהדות תימן הצליחה לשמור על קשר מאוד טוב עם יהדות אשכנז בעיברית. גם לגבי הקשר בין הקהילות בעם היהודי אני חולק עליך, על העובדה שהיה קשר אין חולק, השאלה היא על דחיפות הקשר, לגבי זה חשוב לזכור שאנו מדברים על תקופה בה אין אינטרנט וטלפנים וחשוב לקחת את איכות הקשר על בסיס הנתונים האלו,נראה לי שבנתונים האלו הקשר בין הקהילות על ידי שדרים ושליחים היה חזק מאוד,ניתן לראות שלמעט התימנים כולם קיבלו את חרם דרבנו גרשום לגבי נישואים לשני נשים, ועוד כללים וחוקים אחרים. יש לציין שהקשר הזה את ארץ ישראל כבסיס של אותה תקשורת. היהודים הם עם והכן כאשר יהודי גרמניה החליטו לא לראות עצמם כעם יותר, אלא אולי כפזורה, הגויים סביבם מיהרו להזכיר להם שאנו והם זה לא אותו דבר. הזכות להגר למדינת ישראל צריכה להיות למי שהוא יהודי, ולא כל מי שהאויב שלנו החליט לשנוא גם כן באמתלה שהוא יהודי חייב להיות מוגדר גם אצלי כיהודי ואני צריך לאפשר לו להגר למדינת ישראל. תנסה לחשוב מה יקרה אם מחר פלג אחד של הלוחמים בסודן יחליט שהוא בעצם נלחם בפלג השני בגלל שהוא יהודי, האם גם אז אני היה מחויב לעלות אותם לישראל? האם אנשים אחרים בעולם הם אלו שיחליטו מי יהודי אני אני צריך לתת לו מקלט במדינותינו? זה נשמע לי לא הגיוני