את לא מותירה לי ברירה, אלא לספר את הבדיחה
על האגוזים והשקדים המצופים.
וזה הולך כך: גברת נחמדה ומבוגרת עולה לאטובוס, הנהג, האדיב ממתין לה בסבלנות עד שהיא מתישבת על המושב שמאחורי. הוא מתחיל בנסיעה, ומושיט את יגו לאחור בשביל לקבל את דמי הנסיעה, או הכרטיסיה. הגברת שמה לו ביד אגוז, הוא אוכל אותו בהנאה, ומושיט שוב את ידו, הפעם היא שמה לו ביד שקד. הנהג אוכל גם אותו ומתמוג. וכך כמה פעמים. בהמשך הוא שואל אותה למה היא נותנת כל הזמן אגוזים, במקום כרטיס; היא עונה לו "אלה אגוזים מצופים, אבל לי אין שינים בשביל ללעוס אותם, אז אני מוצצת רק את השוקולד, ונותנת לך את האגוז, כי אני לא מגיעה למתקן האשפה, וחשבתי שאתה משליך אותם במקומי."
על האגוזים והשקדים המצופים.
וזה הולך כך: גברת נחמדה ומבוגרת עולה לאטובוס, הנהג, האדיב ממתין לה בסבלנות עד שהיא מתישבת על המושב שמאחורי. הוא מתחיל בנסיעה, ומושיט את יגו לאחור בשביל לקבל את דמי הנסיעה, או הכרטיסיה. הגברת שמה לו ביד אגוז, הוא אוכל אותו בהנאה, ומושיט שוב את ידו, הפעם היא שמה לו ביד שקד. הנהג אוכל גם אותו ומתמוג. וכך כמה פעמים. בהמשך הוא שואל אותה למה היא נותנת כל הזמן אגוזים, במקום כרטיס; היא עונה לו "אלה אגוזים מצופים, אבל לי אין שינים בשביל ללעוס אותם, אז אני מוצצת רק את השוקולד, ונותנת לך את האגוז, כי אני לא מגיעה למתקן האשפה, וחשבתי שאתה משליך אותם במקומי."
