תיאור חלום - בקשה להסבר ושאלה

[pynokyo]

תיאור חלום - בקשה להסבר ושאלה

אתמול היה לי חלום כדלקמן: ראיתי את עצמי בדירה של הוריי, בחלק של הכניסה לסלון היו אנשים לא מוכרים, פתאום ראיתי את אמי ז"ל מימיני אבל בהמשך הסלון (לא קרוב אלי) היא הלכה קדימה כשמבטה מופנה לכיוון הליכתה ולא כלפי, היא לבשה חלוק/שמלה לבנה עליה דוגמה של פרחים אדומים, קלטתי שאני רואה אותה ושמחתי, הלכתי לכיוון שלה והספקתי לראות שהיא כאילו נכנסת לתוך או דרך גוף של מישהו (נראה גבר) ונעלמת לתוכו. מסביב היו אנשים לא מוכרים, ומיד עם העלמה של אמי כל האנשים התרוממו באוויר, לא נעלמו אבל כאילו עמדו באוויר.
בחלום ההרגשה העיקרית שלי היתה שמחה על כך שראיתי את אמי.
ערב לפני החלום היתה לי שיחה עם מישהו - בשיחה סיפרתי לאיש הזה על החוויה שאבא שלי חווה בהקשר לאמי ז"ל (כתבתי עליה לא מזמן) ועל החלום של אחי בהקשר לאמי ז"ל (גם עליו כתבתי לא מזמן), בשיחה עם האיש אמרתי לו שהייתי "מלכת החלומות" הייתי חולמת המון, חלומות מסוגים שונים ומאז שאמי נפטרה אני לא ישנה כל כך טוב וכמעט לא חולמת כלום. החלום שכתבתי למעלה היה באותו לילה לאחר השיחה עם האיש הזה.
אני מבקשת הסבר לחלום עצמו - אם אפשר
מבקשת לדעת למה חלמתי אותו דווקא לאחר השיחה עם האיש - האם יש קשר בין השניים?
ורוצה לשאול: למה ראיתי את אמי בחלום אבל שלא כמו בחוויה של אבי שהיא נפנפנה לו לשלום ובחלום של אחי שהיא רואה אותו, בחלום שלי רק אני ראיתי אותה אבל לא היה קשר עין הוא איזשהו סימן שהיא רואה אותי או מודעת אלי.
אשמח לקבל תשובות - תודה.

 

[קרן הירש]

מימד זמן אחר

רואים שעצם זה שדיברת עם האיש, נפתחה לך שוב היכולת האינטואיטיבית שלך. כנראה בעצם אמירת הדברים עשית בקשהה/זימון שזה יקרה, וזה קרה.
לדעתי מה שהתרחש זה שאת הגעת למרחב/למימד שבו היא נמצאת. בתחושה שלי היא לא היתה מודעת לנוכחותך. היית כאילו רואה ואינה נראית.
במקרים הקודמים היא הגיעה למרחב זמן שלכם במימד הזה לכן היא יצרה קשר עין כי היא באה במטרה להעביר מסר.

 

[pynokyo]

תודה קרן

האם את יכולה להסביר לי את פשר החלום: היא הולכת בחלוק (או שמלה) לבן/לבנה עם פרחים אדומים, אנשים הולכים אחריה היא נכנסת לגוף של מישהו (יכול להיות מישהו גבוה) ונעלמת לתוכו ואז האנשים מסביב מתרוממים באוויר (כלומר סוג של מרחפים מעל הרצפה).
מה פשר מה שראיתי?
האם לדעתך, זה מהדימיון שלי או מהרצון שלי לחלום עליה או באמת הצלחתי לראות אותה במרחב בו היא נמצאת כרגע?
(עלה בדעתי, שמאחר ונשמתה היתה בבית עד עכשיו - באו לאסוף אותה /לעזור לה לעלות לשלב הבא, להתרומם גבוה יותר ולא להיתקע בבית).
.
שמחתי על שראיתי אותה, אבל כנראה, כפי שענית לי, היא לא היתה מודעת אלי.
האם זה אומר שהיא לא מעוניינת בקשר איתי? (היחסים בינינו לא היו כל כך קרובים בשנים האחרונות) - האם יש סיכוי שהיא תקבל הבנות חדשות לגביי? האם יש סיכוי שנשמותינו ייפגשו כשיגיע יומי?

 

[קרן הירש]

דרכן של נשמות

איך שאני רואה את משמעות החלום הזה הוא: שנשמות שהיא מכירה ליוו אותה לגלגול הבא שלה וכאשר ירדה לגוף פיזי ברגע זה הם נפרדו ממנה.
זה שהיא לא ראתה אותך, זה כי את ראית חיזיון/השתקפות, לא באמת היית שם.
נשמות תמיד רואות את החיים "שלמטה" בפרספקטיבה יותר רחבה. אז סביר שהיא תראה גם אותך בפרספקטיבה רחבה.
יש סיכוי טוב שתיפגשו כאשר יגיע יומך.

 

[pynokyo]

תודה קרן - לא הבנתי את החלק הראשון של תשובתך

קראתי באתר שלך ונדמה לי גם כאן באחת התגובות שלך שהנשמה עוברת איזשהו תהליך ולמידה עם מנחים רוחניים ולוקח זמן עד שעוברים לגלגול הבא, אז האם אפשר להבין מתגובתך לעיל שאמי כבר עוברת לגלגול הבא? או שהכוונה שלך שהיא מתקדמת בתהליך הלמידה והתקדמות הנשמה לדרגות גבוהות יותר לפני שהיא תגיע לגלגול הבא אם בכלל.
או שהכוונה במילה "גלגול הבא" הוא שלב של הנשמה בעולם הנשמתי.

 

[קרן הירש]

מישור זמן אחר

נכון. הנשמה עוברת תהליך של הזדככות, היטהרות, מפגש עם המורים הרוחניים, קבוצת הנשמה שלה, תהליכי לימוד כאלה או אחרים ועוד.
לפי התחושה שלי של מה שראית, היא אכן עברה לגלגול הבא שלה, כלומר להיוולדות שלה שוב בגוף פיזי חדש. משאלתך אני מבינה שלהבנתך זה צריך לקחת זמן, אולי זה אכן לוקח זמן, אבל לא במונחי הזמן של המישור שלנו.

 

[pynokyo]

כאשר הנשמה מתגלגלת לגוף פיסי חדש

איך היא תקבל את נשמותיהם כאשר יגיע יומם, אם היא כבר בגוף פיסי חדש?
משהו לא מסתדר לי.
כאשר עושים סיאנס מבקשים לדבר עם נשמת המת - איך נשמת המת יכולה להגיב אם הוא כבר בגוף פיסי חדש?
איך נשמתה תוכל להבין את קרוביה מהגלגול הזה או ליצור עמם קשר אם היא כבר נמצאת בגלגול פיסי אחר?
האם הנשמה שלי למשל - נמצאת כאן איתי וגם באיזשהו רובד רוחני נוסף ויכול לתקשר עם קרובים מגלגול קודם שלי?

 

[קרן הירש]

הנשמה היא נצחית

אם אדם התגלגל לגוף פיזי, עדיין חלק מהנשמה שלו עוד נותר בזהות שהיתה, לכן ניתן לתקשר איתה גם שחלק ממנה כבר עבר להתגלגל בגוף אחר.
לא כל הנשמה שלנו ב100% שלה יורדת לגוף פיזי, אלא רק חלק ממנה.
אני מקבלת בתקשור שהנשמה שלך אכן יכולה להיות במקביל ברובד רוחני אחר בעודך כאן בגוף פיזי.

 

[Critical Thinking]

זה מזכיר לי בדיחה. אשה הפשירה נתח בשר גדול,

לצורך הכנת ארוחה רבת מוזמנים, ויצאה לסידורים.
לכששבה, מצאה כי הבשר נעלם.
"היכן הבשר?" קצפה.
"אולי החתול אכל אותו" הציעה העוזרת.
תפסו את החתול ושקלוהו, ואכן משקלו נמצא כמשקל הנתח.
"את רואה?" הריעה העוזרת, "צדקתי".
"אבל אם משקל החתול כעת כמשקל הבשר שנעלם - אזי היכן החתול?" התריסה האשה.

אם נטען כי נשמת נפטר מתגלגלת בילוד אחר - היכן נשמת הילוד עצמו?

טענת השתיירות נשמות נפטרים - טרם אומתה באופן משכנע.

 

[קרן הירש]

נשמה אחת בגוף אחד

כפי שסיפרנו כבר קודם, הנשמה בוחרת לאיזה גוף היא רוצה לרדת לפי השיעורים שהיא רוצה לעבור וכו', גוף פיזי מכיל חלק מנשמה אחת לא כמה . לכן ילוד שיש בו נשמה כבר כאילו "תפוס".

 

[pynokyo]

צודק. רק בל נשכח שהמדע עדיין רחוק מלדעת הכל

אפילו להבין את כל נבכי המוח ומהי בכלל תודעה ואיך היא נוצרת ולמה
איפה ממוקמת התודעה? איך מגיעות מחשבות? איפה נמצאת הנפש?
המדע היום יודע יותר משידע לפני 100 שנים וקרוב לוודאי יגלה דברים חדשים בעוד 100 שנים וכן הלאה.
פעם חשבו שהשמש סובבת סביב כדור הארץ ...
רב הנסתר על הגלוי - אין דרך לשלול קיומה של נשמה שהיא חסרת צורה, בדיוק כמו שהתודעה שלנו היא בלתי נראית /חסרת צורה.
המחשבות הן בלתי נראות - אבל קיימות.
כלומר, יש דברים שאפשר לחוש בהם אך לא לראות אותם.
זה לא מעיד על הישארותם לאחר מוות, אבל גם לא שולל את הישארותם לאחר המוות.
&nbsp
&nbsp

 

[Critical Thinking]

כפי שכבר ציינתי

בהודעה קודמת, התנאי ההכרחי לדיון החותר למסקנות משכנעות הוא קיום הגדרות ברורות למונחי היסוד. הגדרות "עמומות" פועלות תמיד לטובתו של הצד המתייצב לדיון עם טיעונים חלשים.
תודעה, או awareness, היא פרי קשרים נוירוניים שנוצרו במוח.
ברגע שהמוח מת - מתה התודעה.

 

[pynokyo]

יכול להיות שהכל מסתיים כשהמוח מת - אם מאמינים/חושבים

שאנחנו רק מכונות ביוכימיות ושכל מה שאנחנו נמצא במוח.
לאחרונה שמעתי מדענים ופילוסופים דנים בשאלה אם הכל טמון במוח או שיש דברים מחוץ לו.
מה שבטוח, בנוגע למוח, רב הנסתר על הגלוי, המדע עדיין חוקר את המוח, ועדיין לא מצא איפה ממוקמות המחשבות, איפה ממוקמת התודעה ועוד ועוד ועוד.
מנקודה זו אפשר רק לטעון טענות פילוסופיות - ולחפש את נקודת ההתחלה, מה יצר את התא הביוכימי ומנקודה זו מה הפיח באפו חיים. או במילים אחרות איך הכל התחיל ולמה.
אור - איך נוצר האור? (אנחנו מסוגלים לראות מנעד מצומצם מאוד של תדרים)
קול - איך נוצר קול - ולמה (אנחנו מסוגלים לשמוע מנעד מצומצם מאוד של תדרים)
אם התודעה היא סוג של גל אור - חלקה משתייר לאחר מות הגוף.
.
אתמול שמעתי ביוטיוב - ריאיון עם יוסי שריד (שכפר בכל אמונה אלוהית או מיסטית) בקולו ובדמותו מספר על חוויה של מוות קליני שקרתה לו - על יציאה מהגוף, ובמילים שלו "חש איך נשמתו יוצאת מהגוף" ושאר החוויה שראה מחוץ לגופו תחפש ביוטיוב.
ולמרות החוויה הזאת הוא עדיין המשיך לכפור באמונה לא רציונלית - רק שלא מצא שום הסבר טוב למה שקרה, מלבד שלדבריו כנראה שלפעמים הנפש צריכה מנוחה מהגוף

 

[Critical Thinking]

חווית "יציאה מן הגוף" (Out of Body Experience, או OBE),

דווחה משך שנים על ידי אנשים שהתאוששו מהלם טראומטי או ממשהו המכונה עממית "מוות קליני" (שאינו אלא Near Death Experience, או NDE), כראיה לכאורה לאפשרות קיום נשמה בנפרד מן הגוף.
הענין הוא שתחושת OBE ניתנת לגרימה מלאכותית במעבדה, בלי שאיש ימות "מוות קליני", ומבלי שנשמה תצא מגוף כלשהו.

 

[pynokyo]

נכון, אפשר לגרום לנו לחוש דברים באופן מלאכותי וגם ע"י סמים

אבל חלק מהאנשים שחוו חוויית "מוות קליני" מתארים דברים בלתי נתפסים, כמו למשל, אדם שנולד עיוור, ובחוויית מוות קליני שחווה - הוא ראה, ויכול לתאר בפרוטרוט מה ראה וגם צבעים שראה. למרות שבעולם הפיסי היא מעולם לא חווה ראייה.
יש אנשים שמדווחים שהם לא רק היו מחוץ לגוף, אלא גם מחוץ לבניין בו הם נמצאו, וראו דברים שנמצאים בקצה הבניין - בבדיקה, התברר שמה שראו אכן נמצא שם.
יש עוד המון עדויות - שהם מעבר ליציאה מהגוף אלא סוג של התבוננות גבוהה יותר ורואים דברים או שומעים דברים שלכאורה לא יכלו לראות או לשמוע או לחוות מהמקום בו גופם נמצא.
מה שכן, שחוץ מלהקשיב לחווייה שלהם, ולהאמין או לא - אבל לא ניתן להוכיח/להבין למה זה קרה ומה באמת קרה להם באופן פיסי. המוח שלנו יכול לתפוס רק דברים בעלי צורה, או בעלי תכונות פיסיקליות. דברים שנחשבים רוחניים הם עד עתה בגדר אמונה ותו לא. מבחינת התפיסה שלנו, או יכולת התפיסה שלנו.

 

[Critical Thinking]

לפני כשנה וחצי (אוקטובר 2014) התפרסמו תוצאות מחקר יוצא דופן

אשר התחיל ב- 2008 ביזמת הפרופסורים Sam Parnia, ו- Peter Fenwick, ולמעלה מתריסר עמיתי מחקר בענף הנוירולוגיה והקרדיולוגיה, ונערך במחלקות טפול נמרץ קרדיולוגי ב- 25 בתי חולים שונים בבריטניה ארה"ב ואוסטריה. הנה תוצאות המחקר.

מטרת המחקר - בדיקת טענות לחוויות Near Death Experience (ובראשי תיבות - NDE), ו- Out of Body Experience (ובראשי תיבות OBE), אצל מתאוששי התקפי לב, וסוגים אחרים של הלם טראומטי שהיו במצב המתואר בעגה עממית כ"מוות קליני" (שאינו באמת מוות כלל).

החוקרים קיוו למצוא אישוש מחקרי במיוחד לטענות OBE, לאור העובדה כי מתאוששי התקף לב והלם טראומטי ידעו לספר כיצד חשו שהם "יוצאים" מגופם, מרחפים סמוך לתקרה מעל צוות הרופאים העמל בקדחתנות להחיותם על שולחן הניתוחים, ולבסוף "חוזרים" אל גופם ומתעוררים. המתאוששים ידעו לספר כיצד נראו אנשי הצוות הרפואי, פריטי לבוש שלהם, ולפעמים גם ידעו לצטט מה שנאמר על ידי הצוות במהלך ההחיאה.

שיטת הבחינה של הטענות ל- OBE היתה פשוטה:
על מדפים גבוהים בחדרי ההחיאה הונחו ופניהם מעלה פלקטים עם כתוביות גדולות בנות מלה או שתיים וצורות גיאומטריות יחודיות.
גובה המדפים נקבע כך שכל מי שמונח על שולחן הניתוחים לא יכול היה לראות את הכתוב, ואף הצוות הרפואי לא יכול היה לראותו מבלי לעלות על כסא או על סולם קטן או להעזר במראה קבועה בקצה מוט.

ההנחה של החוקרים היתה כי אם מישהו באמת "יצא מגופו", ריחף מעל הפעילות, והיטיב כל כך לתאר מראות פיסיים וקולות - לא יתקשה לספר מה כתוב היה על הפלקטים.

אלפי מטופלים השתתפו במחקר.

התוצאה: איש לא ידע לצטט מה היה מודפס על גבי הפלקטים.

בהיותי ספקן ותיק, זכרתי כי כבר ב- 2008, עת התפרסמה כוונת החוקרים ליזום מחקר זה, הערכתי כי לא ימצא אישוש לטענת OBE.

הסיבה: אמנם לצערי אינני בעל השכלה אקדמאית, אך לפחות ללימודי הפיסיקה בתיכון התיחסתי ברצינות, ולמדתי אז כי ראיה היא תהליך פיסיקלי לחלוטין.

כדי לראות משהו פיסי (מראות חדר ניתוח) - יש צורך במערכת פיסית המורכבת מעדשה פיסית, משטח קולטנים פיסיים במישור הפוקלי הפיסי שמאחורי העדשה הפיסית (אשר יכולים להיות ה- rods and cones אשר ברשתית [עין ביולוגית], או אמולסית צילום מרוחה על גבי פילם [מצלמה קונבנציונלית], או array של CCDs [מצלמה דיגיטאלית]), ומערכת פיסית לעיבוד האותות הפיסיים המוזרמים מן הקולטנים הפיסיים במישור הפוקלי הפיסי שמאחורי העדשה הפיסית.
בכל מקרה - אין ראיה או צפיה באוביקט פיסי (viewing) בלא שפוטונים פיסיים המוחזרים ממנו יבצעו אינטראקציה פיסית עם הקולטנים הפיסיים ויזרימו רשמים פיסיים למערכת עיבוד פיסית. פשוט אין.

אז, איך ניתן להסביר את התיאורים הכל כך חיים של מדווחי OBE?
התשובה - פשוטה:
בהכירנו אובייקט - אנו מסוגלים לתאר כיצד הוא נראה ממעוף ציפור, על אף שאיננו יכולים לרחף.
אנו מבצעים במוחנו "השלכה" כיצד אמור להיראות העצם המוכר גם ממבט ציפור, ואפילו אם מעולם לא ראינו את צידו העליון.
"יכולתנו" ל"השליך" ולתאר כיצד נראה האוביקט ממעוף ציפור - תיכשל אם יניח מישהו בהחבא שלט ועליו כתובית בולטת על הדופן העליונה של האוביקט. אי יכלתנו לתאר את הכתוב בשלט - תעיד על כי לא באמת ריחפנו מעל לאוביקט, אלא רק דימיינו כיצד הוא נראה מלמעלה, באמצעות תהליך "השלכה", ותהליך "השלכה" זה התבצע תת-הכרתית, מבלי שניתן אפילו דעתנו על כך.

אזכיר שוב כי תחושת OBE הושגה גם באופן יזום במעבדה.

אחדד:
בין אם קיימת "נשמה" היכולה להיפרד מן הגוף, ובין אם לאו - התיאורים החיים של מתאוששי NDE כיצד יצאו מגופם, ריחפו גבוה קרוב לתקרה, והתבוננו אילמים במאמצי ההחיאה של הצוות הרפואי - אינם הוכחה כי אכן "יצאו מגופם", אלא ביטוי ליכולת ההשלכה שתיארתי במשפטים הקודמים.

 

[pynokyo]

מה זה תת-הכרה? מה זה מחשבות? למה מופיעים חלומות בלילה?

מה זה הכרה? מה זה תפיסה אישית? ככל שחוקרים על המוח מגלים שיודעים פחות ופחות.
על פי הסרטון שהבאתי כאן בפורום - בהודעה נפרדת של ד"ר אמריקאי אחד - לאחר שחווה מוות קליני ולאחר בחינה משותפת עם קוליגות שלו למקצוע - הוא הגיע למסקנה, שהמוח הוא סנן.
במצב ערות החלק הקונגיטיבי מסנן כל מיני דברים לא נחוצים ואף שעלולים להפריע לחיים הרגילים להתנהל.
קיימים בסביבה דברים נוספים שהמוח לא קולט - הוא גם לא צריך לקלוט את זה.
כאשר מערכת עצבית מסויימת לחוצה או מנותקת המוח קולט דברים שנקראים הזויים או בלתי הגיוניים וכיו"ב - לא המוח מייצר אותם, אלא קולט אותם.
אם מאמינים למסקנות של אותו רופא - קיימים דברים מחוץ למח שאנו לא קולטים. השאלה עדיין נשארת בתוקף - האם כאשר האדם מת והמח מת - האם חלק מתוכו יכול עדיין לקלוט את אותם דברים ?!
השאלה נשארת כמובן פתוחה - אולי כשנמות נדע

.
לגבי אירועים של מוות קליני - על פי עדויות של אנשים בסרטונים שראיתי (לך תדע אם הכל נכון) - יש אנשים שחווים חוויה שטחית ויש שחווים חוויה עמוקה.
בין אלה שחוו חוויה עמוקה - יש עדויות למשל, על אדם שראה נעל קשורה בחבל על גג הבנין בו שהה כחולה באחד החדרים. כשהתעורר ביקש מאחות לבדוק אם באמת יש נעל - האחות בדקה ואכן היתה נעל.
עדויות הן רק עדויות - אמיתיות או פנטזיות - זאת השאלה?
בינתיים מי שרוצה להאמין בהשתיירות הנשמה - שיאמין (אני לא יודעת אבל מקווה).
ומי שלא מאמין - שלא יאמין.
הגוף בכל מקרה מתכלה - כך שגם אם יש נשמה זה לא הדמות אותה הכרנו כגוף. אלא משהו חסר גוף עם זיכרון חווייתי. (או שכן או שלא).

 

[pynokyo]

עוד משהו לגבי "יצירה מלאכותית"

אנחנו מסוגלים לייצר באופן מלאכותי פנינים, יהלומים, ועוד - האם המוצר המלאכותי הוא בעל אותן תכונות כמו של המוצר המקורי?
חיצונית הם דומים, אולי גורמים את אותם אפקטים, אבל המרכיבים והיסודות שלהם שונים.
יכול להיות שגם תחושות גופניות שנוצרות באופן מלאכותי יש אולי נראות דומה, אך ישנה אפשרות שהמרכיבים/יסודות/תכונות שלהם שונים/שונות.
אם נהיה כנים עם עצמנו, החושים והתפיסת החיים שלנו מוגבלת, אנחנו חוקרים כל הזמן, אבל יש דברים שאולי אפילו לא נוכל להתחיל לחקור אם הם מעבר ליכולת שלנו לתפוס אותם או להגדיר אותם כצורה פיסיקלית כלשהי.
הטענה היא שהגוף הוא הבגד של הנשמה - ולא הנשמה/תודעה עצמה.
וכמו שכתבת באחת התגובות - יש כנראה דיונים שאפשר להקיף אותם סחור סחור ולעולם לא נגיע לגרעין האמיתי או הוודאי שלהם.

 

[pynokyo]

נשמע לי מוזר

אדם לא מספיק לנוח מהחיים האלה וכבר מקפיצים אותו לחיים חדשים?
כמות האנשים בעולם הולכת וגדלה - נגיד, בכמה מאות אחורה היו פחות אנשים בעולם, האם מספר הנשמות גדל בהתאם לכמות האנשים או שנשמה אחת יכולה להיות שייכת למספר אנשים בו זמנית?
ככל שאני חושבת על זה יותר אני פחות מבינה - מה זה בכלל נשמה?
אני באופן אישי לא הייתי רוצה לחזור לחיים האלה לאחר מותי.
שמעתי שלא כל נשמה חוזרת /מתגלגלת אלא עולה לרבדים גבוהים יותר עד שהיא מגיע לאיזה רובד נצחי של אהבה טהורה - משהו כזה.
מה זה בעצם נשמה? האם לנשמה אין זיכרון? איך היא מתקשרת עם קרוביה? במיוחד אם היא כבר בגוף חדש עם קרובים חדשים?

 

[דוד היחיד]

סתם טירוף של רבנים

שיכלו נשמות מהגוף הראשון של האדם ואז יבוא משיח ,
ואז הם גרמו לתולדה מרובה +האשמה על מלחמת העולם הראשונה והשניה .
דוד