תפוז דואג לבריאות הגוף שלכם

[הנהלת הפורומים]

תפוז דואג לבריאות הגוף שלכם

רבות דובר על גנטיקה וכיצד היא קובעת ומשפיעה על חלקים שונים בחיינו כולל מראה החיצוני, תכונות, מאפיינים אישיים ועוד. מדע שהתפתח בשנים האחרונות ונקרא Nutrigenetics חוקר ומגלה את הקשר החזק הקיים בין גנטיקה ותזונה, והרעיון הוא שהתזונה של כל אחד מושפעת מהמבנה הגנטי האישי והמיוחד שלו.
כל אחד מאיתנו מכיר את הגוף שלו (פחות או יותר) והחלקנו מקשיב לגוף ופועל לפי מה שהגוף מנסה להגיד לו...
אבל משהו אחד ברור - ככל שתכירו את הגנטיקה שלכם טוב יותר, כך תוכלו לשמור על עצמכם טוב יותר, להרגיש יותר טוב וכמובן להיות בריאים יותר.

על התחרות

ספרו לנו על גבי שרשור זה האם וכיצד אתם מקשיבים לגוף שלכם ואולי תזכו בבדיקה גנטית רחבה ומקיפה להתאמת פרופיל תזונה וכושר אישיים.
האם אתם אוכלים כל דבר שמתחשק? האם הפסקתם לצרוך סוג מזון שגרם לכם להרגיש רע? האם אתם אוכלים רק כשאתם רעבים? ובכלל שתפו אותנו בתקשורת שיש לכם עם הדבר הכי חשוב שיש לכם – הגוף שלכם....

ההודעה המקורית ביותר תזכה את כותבה בבדיקה גנטית מקיפה, המתייחסת גם להתאמה של תזונה וגם לספורט מתנת MYBIO!

לתקנון התחרות:
[URL]http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/7376400[/URL]

MYBIO

להכיר את הגנטיקה שלך, זה כבר לא מדע בדיוני! צעד קטן מפריד בינך ובין הסודות והרמזים של גופך. האבחון הגנטי של MyBio מספק לך דו"ח אישי ומפורט שיגדיר לך מה נכון לך לאכול, ממה מומלץ להתרחק, איזה תהליכים עובדים אצלך יותר או פחות טוב, ומהי הדרך האישית שלך למשקל ואורח חיים אופטימליים.
MyBio מייצגת בישראל את אחת החברות המובילות בתחום האבחונים הגנטיים מאירופה - Geneplanet. כל בדיקות החברה עומדות בסטנדרטים המחמירים ביותר של איכות ומבוססות על התגליות המדעיות האחרונות. באמצעות בדיקת רוק פשוטה הנשלחת למעבדה גנטית מובילה באירופה מתקבל דו"ח מפורט וידידותי לקריאה (בעברית כמובן) המפרט אודות 38 מאפיינים שונים הקשורים לתזונה ולאורח חיים בריא.
את הגנטיקה אי אפשר לשנות – אפשר וצריך להתאים את עצמנו לגנטיקה שלנו!!

לפרטים נוספים:
אתר: http://www.mybio.co.il/
עמוד פייסבוק: https://www.facebook.com/mybio.co.il/?pnref=story

 

[ZIGGYSTAR1]

אני מקשיבה לגוף שלי כדי לחיות טוב יותר

הרעיונות הטובים ביותר של איינשטיין באו אליו תוך כדי הליכת בוקר.
גם הוא הבין שרצוי להקשיב לגוף, גוף בריא בנפש בריאה הוא תמצית הקיום הראוי לדעתי, יש לשקול מה מכניסים לגוף מדי יום כמעט באותו אופן שאנו בודקים איזה סוג שלק אנו שופכים למכונית שלנו, לכל מכונית יש את הדלק הספציפי שלה, כשאני בריאה ומנהלת חיים מסודרים עם אכילה נכונה ופעילות ספורטיבית תקינה הראש שלי חושב יותר טוב ואני מצליחה לנהל חיים פרודוקטיביים יותר.
אני משערת שעל ידי הבדיקה של MYBIO אוכל לקדם עצמי שלב אחד קדימה בנושא אבחון מדוייק של אכילה נכונה יותר עבורי ועל ידי כך למנוע תחלואה מיותרת ולהעלות את איכות החיים הפיזית והנפשית שלי של חבריי הטובים ושל משפחתי.

 

[אבי519]

להקשיב לגוף כדאי רק למי שרזה מטיבעו

מצד שני למי שיש נטייה להשמנה כדאי שלא יקשיב לגוף, אלא ילמד את הגוף להקשיב לשכל.

 

[אבי519]

לפני שנתיים וקצת סבלתי מיתר לחץ דם ומשומנים בדם

הרופא כבר לא הצליח לאזן לי את הלחץ דם וחייתי על כדורים.
במשפחה שלי יש הרבה בעיות של לחץ דם גבוה, סכרת ,והתקפי לב, ותמיד ידעתי מה צריך לעשות אבל לא לקחתי את זה ברצינות.
לפני שנתיים וחצי בערך, (בגיל 60) "ירד לי האסימון" והתחלתי בדייטה מאוזנת מופחתת קלוריות ובתפריט בריאות .
בתוך כשנה ירדתי עשרים וחמישה קילו , לחץ הדם ירד לערכים נורמאליים בלי שאצטרך לקחת תרופות , בדיקות הדם תקינות לחלוטין.
מאז עברה שנה וחצי ואני שומר על המשקל ועל דיטה בריאה.
הדייטה שלי מאוזנת וכוללת רק דברי מאכל טיבעיים ואורגניים שמכילים את כל אבות המזון, הויטמינים, והמינרלים ( בדוק ומדוד במדויק ). ואת כמות הקלוריות לשמירה על המשקל הנוכחי שלי BMI24 .
הרבה ירקות, שתיים שלש מנות פרי ביום , 2 ביצים אורגניות חופש ביום, בשר עוף, או דג, וגבינה רזה. זרעי פשתן אגוזי מלך.
אני לא אוכל שום דבר תעשייתי או שמכיל כימיקלים כל שהם
אני נמנע לחלוטין ממלח.
אני נמנע לחלוטין משמן (משלים את ח.שומן החיוניות מזרעי פשתן ואגוזי מלך , לפעמים קצת אבוקדו) .
נמנע לחלוטין מסוכר , ( גם מדבש סילאן או כל דבר שיותר מתוק מפרי טיבעי).
נמנע לחלוטין ממתיקים מלאכותיים.
מגביל את העמילן - רק שתי פרוסות לחם מקמח מלא אורגני ביום, לחם שאני אופה בעצמי ללא מלח וללא שמן.
שתיה- קפה אחד ביום, תה אחד ביום. קקאו אחד ביום(ללא סוכר וללא ממתיק מלאכותי), והרבה מים .
מבצע פעילות גופנית יומיומית מתונה - יוגה , תרגילי כוח (לשמירה על מאסת שריר ועצם) , הליכה.

 

[אבי519]

ועשרת הדיברות של האני מאמין שלי

1. לכל אדם יש בעיות רפואיות ורקע גנטי שונה ולכן הוא צריך לשים דגש שונה על המזון שלו - למשל מי שיש לו רקע משפחתי של יתר לחץ דם שומנים בדם סכרת או השמנה צריך להתאים את התזונה שלו למניעה של מחלות אלו.
2. התזונה הטובה ביותר היא תזונה מאוזנת מכל אבות המזון . (לא פליאולא צמחונים לא טיבועני ולא אתקינס ולא רק חסה...) אין להמנע מאחד או יותר מאבות המזון בגלל כל מיני כתבות מגמתיות ושטיפות מוח באינטרנט.
3. יש לאכול במידה - לחשב קלוריות ולא לאכול לפי מה שהגוף ונפש דורשים, אלא לפי מה שהשכל וההגיון אומר שצריך.
4. להמנע - ממוצרים תעשייתיים, מחומרים כימיים, צבעי מאכל משמרים... וממזון מעובד המכיל אותם, מאלכהול, מסוכר, מלח, מעמילן, ומשמן.
5. להמנע מלאכול מחוץ לבית הכין אוכל בבית ממרכיבים טריסים בסייסיים .
6. לאכול אוכל בסיסי ופשוט , לאכול כדי לחיות, ולא להפך ,לא להפוך את האוכל לבילוי ולתחביב , להמנע מגורמה וממסעדות וגם לא לצפות בתוכניות בישול ותחרויות בישול.
8. להעדיף אוכל אורגני ללא חומרי הדברה, (ככל האפשר.)
9. לשתות רק מים ורצוי מים עם מינרלים (מי ברז או מים מינרלים).
10. לעסוק בפעילות גופנית רצוי בניית מסת שרירים וחיזוק עצם , ולהשתדל ביום יום להמנע מ"עצלנויות" כמו מעליות ,ומכוניות, ואופניים חשמליים, - במקום זה ללכת ברגל לעלות מדרגות.

 

[malaka ke]

שתיית מים

אני חושבת שזה המפתח להכל.
מים יעזרו להחיות את הגוף, לרענן אותו.... עור פנים זוהר ומתוח.... הכל טמון במים.
אז ככה אני מקשיבה לגוף שלי - עם המון מנות של מים

 

[דרך המגע1]

הסיפור שלי

ללא קשר למודעות לתזונה בריאה אני מקשיב לגופי שנים רבות, מכיר ויודע בדיוק עם מה נוח לי או לא. היום אני בן 44 ושוקל כ 70 ק״ג. מודע מאד למזון שאני צורך. להלן הממצאים:

• אני לא נוגע במתוקים שלא לדבר על עוגות ועוגיות שגורמים לי לבאלגן בבטן והשפעה על תפקוד במשך היום.
• סוגי אגוזים למיניהם מחריפים את הבעיה, גרעינים שחורים עוד בסדר איכשהו.
• חלב פרה ושקדים גם גורמים לי לכאבי בטן וחגיגה בשירותים. חלב אורז קצת יותר קל לי ולדעתי גם חלב קוקוס.
• ניתן לומר שמאכלים עתירי סיבים גורמים לי לסבול ומעלים את מספר היציאות שלי שהוא גם כך גבוה.(לפחות 3 ימים בשבוע כ 4 יציאות יומיות)
• מזונות מטוגנים אותו סיפור.
• לעיתים רחוקות אני נוהג להחליף סוכר בסירופ מייפל,אגבה או טיפות סטיביה ולעיתים דבש
• בשנת 2011 אובחנתי עם קרוהן קל אך לדעתי זה נבע משנים של סטרס, בשנת 2015 נעלמו עקבות הקרוהן אך עדיין במצבי סטרס יש לי התלקחות.

 

[בולדוגית רוקדת]

כמובן שאני מקשיבה לגוף שלי

ויש לי סוד פשוט- לאכול רק כשאני באמת רעבה.
ולאכול בכמויות קטנות.
אני יודעת שרבות דיברו על ארוחות מסודרות, במרווחי זמן קבועים, אבל אצלי זה לא עובד כך.

ממש מקשיבה לקירקורי הבטן ולפי זה אוכלת.

 

[mse270]

גנטיקה

כל שנה בחודש יום הולדת עושה בדיקות דם. אז השנה זה היה היום וביום הולדת

 

[Shora1]

מקשיבה לגוף ומרגישה טוב

שנים שעשיתי דיאטות, לאו דווקא קיצוניות אבל ללא הקשבה לגוף. הכל כדי לרדת במשקל והוא לא זז.
התחלתי לאכול לפי הקשבה לגוף ופתאום הרגשתי מצויין. אוכלת כשרעבה, עוצרת כששבעה ונותנת מקום לחשקים ורצונות.
הייתי מפחדת מהרבה מאכלים (אפילו לא הייתי מעיזה לאכול לחם קנוי) עד שהגעתי לדיאטנית מדהימה שהוציאה ממני את כל הפחדים.
כיום כבר אין לי התקפי רעב ואני מעיזה לאכול מתוקים במידה וזה עושה לי רק טוב. הייתי במשקל יציב ובטווח הבריא אבל רציתי לרדת עוד במשקל וזה עיצבן אותי. באיזשהו שלב ניסיתי לחזור לדיאטה קצת יותר הדוקה והרגשתי כל כך רע ועדיין המשקל לא זז. לא היה לי כוח לכלום והיו לי כאבי ראש (-נכון שאי אפשר לדעת בוודאות שזה רק מהאוכל אני הרגשתי שכן).
חזרתי לאכול לפי הקשבה לגוף והכל עבר! כנראה זה המשקל שהגוף שלי צריך להרגיש טוב ואני לא אוותר שוב על מה שהגוף שלי מבקש בשביל משהו חיצוני.

 

[Shora1]

מקשיבה לגוף ומרגישה טוב

שנים שעשיתי דיאטות, לאו דווקא קיצוניות אבל ללא הקשבה לגוף. הכל כדי לרדת במשקל והוא לא זז.
התחלתי לאכול לפי הקשבה לגוף ופתאום הרגשתי מצויין. אוכלת כשרעבה, עוצרת כששבעה ונותנת מקום לחשקים ורצונות.
הייתי מפחדת מהרבה מאכלים (אפילו לא הייתי מעיזה לאכול לחם קנוי) עד שהגעתי לדיאטנית מדהימה שהוציאה ממני את כל הפחדים.
כיום כבר אין לי התקפי רעב ואני מעיזה לאכול מתוקים במידה וזה עושה לי רק טוב. הייתי במשקל יציב ובטווח הבריא אבל רציתי לרדת עוד במשקל וזה עיצבן אותי. באיזשהו שלב ניסיתי לחזור לדיאטה קצת יותר הדוקה והרגשתי כל כך רע ועדיין המשקל לא זז. לא היה לי כוח לכלום והיו לי כאבי ראש (-נכון שאי אפשר לדעת בוודאות שזה רק מהאוכל אני הרגשתי שכן).
חזרתי לאכול לפי הקשבה לגוף והכל עבר! כנראה זה המשקל שהגוף שלי צריך להרגיש טוב ואני לא אוותר שוב על מה שהגוף שלי מבקש בשביל משהו חיצוני.

 

[שיר22222]

משתדלת להקשיב לו ולאכול רק כשאני באמת רעבה ולא רק כשמתחשק...

יודעת שיש גנים בעייתיים לסכרת ויש תסמונת שכוללת כמעט תמיד חוסר איזון סוכרים בדם..
מקווה לדעת שלא בטוח שיהיה
בנוסף חושבת שאולי רגישה ללקטוז ובודקת תקופה בלי...

 

[פיצי40]

להציב גבולות

אני חושבת שהתשובה טמונה בזה שלא צריך להקשיב לגוף יותר מידי. גם אם ממש בא לי מתוק, זה לא אומר שאני צריכה לצרוך אותו. צריך לשים לעצמי מגבלות.
וכך אני עושה. שלוש ארוחות מסודרות ביום. נישנוש אחד בלבד בין לבין וזה הכל.

 

[אבו זקן]

לא מקשיב לו

לצערי הגוף שלי משקר לי ללא הרף, ולכן הפסקתי להקשיב לו. אם הייתי מאמין לסיפורים שלו הייתי מוסיף הרבה מלח לתבשילים שלי (מלוח ממש טעים לי), הייתי זולל עוגות בלי אבחנה (יאמי!), הייתי מורח הרבה מרגרינה על הלחם (יותר טעים לי מחמאה), הייתי אוכל 6 ביצים ביום כתוספת נאה לסטייק עתיר שומן רווי ומקנח בכמויות גדולות של אלכוהול. בין ארוחה לארוחה הגוף שלי מייעץ לי בהתמדה לבדוק את הגלידות בפריזר, את השוקולד במזווה ואת החטיפים במגרה המיועדת לפעוטות. וכשאני אומר "לבדוק" הכוונה היא לבדיקה יסודית, כולל המרקם, הטעם והרגשת הכיף הכללי שנלווית לאכילה. מובן שבדיקה כזאת אינה יכולה להיעשות על פריט בודד, כך לוחש לי הגוף, אלא צריך לחזור עליה עד קבלת מדגם תקף סטטיסטית. כן, כן, הגוף שלי יודע דברים!

הנקודה שאני רוצה להעלות היא שאותם בני מזל שמצליחים ל"הקשיב" לגוף שלהם ומקבלים ממנו עצות טובות אינם זקוקים לפרס שאתם מציעים. קהל היעד שלכם, מי שבאמת צריך את השרות הזה, הם בדיוק אנשים כמוני: אלה שזקוקים לנימוקי נגד טובים בוויכוח היומיומי שהם מנהלים עם הגוף הבוגדני והשקרן שלהם.

 

[FuzzyDanlop]

הדבר הכי חשוב זה ידע.

יש כל כך הרבה תורות תזונה ובריאות בעולם ולא כל אחת מהם מתאימה לגוף שלנו. בנוסף לתורות התזונה, יש גם אידיאולוגיות, כשרות מטעמי דת, טבעונות, צמחונות, התנזרות מסוגי מזון מסוימים ועוד.
אנחנו חיים בעידן שמזון קיים בשפע ובמהירות. בכל רגע נתון אני יכול לאכול מה שארצה ו/או לבשל לעצמי, כל עוד יש לי את הידע היכן להשיג אותו וכמובן את האמצעים להשיג את הדבר הנכון.
אז אני קודם כל יודע. קורא, שומע, חוקר, מתעניין בפורומים, משוחח עם חברים. יש לי מספר חברים שמדברים איתי יומם וערב על שיטת התזונה שלהם - אני מקשיב, מלקט את מה שחשוב לי, ומיישם.
&nbsp
הדבר המוביל מבחינתי באורח חיים בריא הוא הקשר שלך עם הגוף-נפש.
הגוף שלנו מסוגל להכיל כמות מסוימת של מזון, וכל גוף מתנהג אחרת ומגיב אחרת למזונות שונים.
מצד שני, גם הנפש שלנו שונה. של אחד עדינה, של השני מושפעת ושל השלישי מסוקרנת.
אסור להגביל אף אחד מהשניים; הגוף והנפש.
היו תקופות שניסיתי להגביל את הנפש שלי ולא לאכול דברים שאני אוהב בכלל. פשוט לחיות לפי משטר אימונים ספרטני וקפדני, כשכל התפריט שלי כלל דברים שאני מסוגל לאכול, הם חביבים, אבל הם לא אהובים עלי. במסעדות, הקפדתי להזמין שתיה בלבד. בארוחות ערב אצל חברים, לרוב הגעתי שבע ואכלתי מעט מאוד אם בכלל.
הסגנון הזה לא היטיב עם הנפש שלי. הנפש שלי סקרנית, רעבה כמו ילד קטן, ומדי פעם רוצה במשהו שהיא אוהבת. מזלי הגדול היא, שהדברים שאני אוהב הם לא שוקולדים, פיצות וקוקה-קולה, אלא עגבניות, בשר ואגוזים

עם השנים, לומדים גם להבין מינונים. לומדים להבין שהנפש והגוף במאבק - הגוף רעב לירקות מבושלים ומרק, אך הנפש עייפה מלעמוד ולבשל.
הנפש מאוד רוצה להתפנק במגש פיצה, אך הגוף מנסה לאותת שהמגש לא יעשה לו טוב בשעה כזו.
&nbsp
הגבול הדק הזה חייב שישמר. חייבים להקשיב לשניהם ולהבין איך שניהם חיים בתוך העולם המגניב ושופע האפשרויות הזה.
מי יודע. אולי הבדיקה הגנטית תעזור לי בחלק של הגוף. לגבי הנפש, נמשיך לעבוד לבד

 

[מהישנים שסגרו להם]

הגנטיקה שלי גרועה

מילדות הייתי שמנמנה, הייתי מאוד פעילה, חולה על כל סוגי הספורט שיש, אוכלת בערך מה שבת דודה שלי הצנומה אוכלת, אבל הייתי עגולה.
במהלך ההתבגרות החלטתי לפצוח בכל מיני דיאטות שלא עשו לי טוב,
ירדתי במשקל אבל זה היה זמני, ותמיד עליתי חזרה עם ריבית.
לפני הצבא, עשיתי דיאטה אחת דרסטית, ירדתי 25 קילו בערך, והייתי צנומה, אך לא בריאה, זה עורר בי הפרעת אכילה (לא רוצה לפתוח את זה...).
בכל מקרה הייתי רזה איזה שנתיים, וכשהשתחררתי התחלתי להשמין עוד ועוד.
לא שקלתי את עצמי ורק לאחרונה קלטתי עד כמה עליתי.. ויזואלית זה היה ברור שעליתי המון, אבל לבסוף המשקל הוכיח לי, שאצלי השמנה זאת מחלה כרונית, אני אני חייבת "להיבדק" באופן קבוע, גם כדי שאני לא אפתח מחלות אחרות כמו סכרת, לחץ דם וכ'ו.
אז מה אני עושה בשביל להקשיב לגוף שלי?
חזרתי לבדוק עם עצמי מה אני אוכלת, רק בצורה בריאה.
אוכלת גם במסעדות, גם שוקולד אבל הכל במידה.
נרשמתי לקבוצת דיאטה, שם אני מקבלת מוטיבציה כל שבוע וגם נשקלת שם.
החלטתי לא להתבייש במשקל הנוכחי שלי ( הייתי 86 על 1.60 ועכשיו ירדתי ל 80 עם הקבוצה בשלושה חודשים).
החלטתי שאין כזה דבר לרדת מהר, אני מעדיפה לרדת 200-300 גרם בשבוע מבלי להימנע מפינוקים מאשר לרדת קילו+ ולעלות אח"כ הכל חזרה בבום.
ההקשבה שלי לגוף היא לתת לו לרדת לאט, מבלי שהוא ירגיש חוסר ויכנס למצב הישרדותי.

 

[הנהלת הפורומים]

תפוז דואג לבריאות הגוף שלכם

החלטנו להאריך את התחרות עד ליום ראשון הקרוב.
אתם מוזמנים להמשיך ולהעלות הודעות

 

[קרנף לבן 1]

אני מקשיב לגוף שלי אבל גם פועל לפי ידע - אחרת

הייתי אוכל הרבה עוגות ועוגיות.
אני צמחוני ועכשיו מנסה שוב טבעונות. ואני בודק היטב את מצב הלשון והיציאות לפטרת ויציאות לא סדירות או עצירות ושילשולים שהם תסמינים לסכנת גידולים במעי הגס- מצאתי שתוספת אסידופולוס או יוגורט עוזרת לתקן את זה. כמו כן אני מסתכל איזה מזון משביע אותי ואיזה לא. למשל לחם קל שמכיל סוכר לא משביע.לכן אני תמיד מחפש את התווית של מתאים למצבי סוכרת על הלחם.

 

[Tribel]

מנסה להקשיב, זה לא קל

(כותבת מהמשתמש של הבן-זוג שלי)
מאז ומתמיד היו לי כאבי בטן ובעיות במערכת עיכול. אני משתדלת לאכול יותר ממה שלא מכאיב ופחות ממה שכן.
מנסה להימנע מאוכל מטוגן\עם שמן
מקמח לבן שזה הכי גרוע, אבל גם קמחים אחרים כמה שפחות
מאוכל תעשייתי\חטיפים\חומרים משמרים\אוכל לא טרי\אוכל במסעדות מסוימות
מגבינות, ביצים, מתוק
מחיות- גם כי זה לא טעים לי וגם כי זה לא מתעכל אצלי טוב
משתדלת לשתות הרבה מים, כן לאכול קטניות, דגנים מלאים, תבלינים מחממים ומרגיעים (כמו קינמון וזנגביל) ירקות מבושלים, אוכל בייתי ועוד ועוד ועוד
בקיצור לא כיף. בכלל לא. זה כאב ראש אחד גדול ולפעמים בא לי דברים שלא טובים לי ואני הולכת על זה. ואחרכך סובלת.

 

[shir1g]

איך אני מקשיבה לגוף שלי

עברתי כברת דרך ארוכה מאוד עם הגוף שלי, ושיפרתי המון תסמינים שסבלתי מהם שנים רבות מגילאים צעירים: כאבי בטן תכופים, אפטות בפה, אי-סבילות לקור, יובש חריף בידיים, חיתוכים בצידי השפה, ציפורניים חלשות ועוד ועוד.
בו-זמנית הצלחתי לשפר מדדים רבים בבדיקות הדם שלי, אבל לצערי עדיין לא את כולם.

שמתי לי למשימה להגיע לבדיקות דם מושלמות, ולהיפטר מכ-ל התסמינים שסבלתי מהם אי-פעם.

הרגלים שגיליתי לאורך הדרך שאכן מזיקים לי - הצלחתי להיפטר מהם לחלוטין - כגון צריכת מוצרי חלב, מקלחות ממושכות מאוד (למעלה מארבעים דק') במים חמים מאוד ועוד.

אמנם הדרך הזו ארוכה, וכללה בתוכה גם טעויות, אבל בתוך זה למדתי להקשיב לגוף שלי, ולא לעשות שום דבר באופן קיצוני, והרווחתי את היכולת לחיות ללא תסמינים שהחשבתי ככאלו שאיאלץ לחיות איתם לתמיד.

אני מקווה שהבדיקה הזו תוכל לעזור לי להיפטר מהתסמינים האחרונים שנשארו לי להיפטר מהם