התמכרות או צורך ממשי?

[דותן1]

התמכרות או צורך ממשי?

בן 38, 1.87 מ', 83 ק"ג, אימוני משקולות 4-5 פעמים בשבוע.
אני מקפיד על כמות חלבון של לפחות 2 גר' לכל ק"ג, דואג להוסיף שומנים מטחינה וכדו', אך רוב הזמן רעב לפחמימות. כל מס' שעות עולה הצורך הזה לכמות גדולה .כדי להרגיש שובע ומלאות אני צריך כ- 5 פרוסות לחם (או מנת פחמימות שקולה לזה) כמעט בכל 6 הארוחות היומיות, אחרת אני מרגיש חלש ועייף- במקביל אני צובר אחוז שומן שעולה עם הזמן. האם זה נשמע כהתמכרות? האם אני יכול להחליט שאני נלחם בזה בכוח ואוכל רק 2 פ.לחם בכל ארוחה ונשאר מורעב מבלי שייגרם לגוף נזק ממשי?

 

[אבי519]

בעזרת מחשבון קלוריות אתה יכול למצא כמה קלוריות אתה צריך

כדי לשמור על המשקל או כמה קלוריות להפחית כדי לירזות.
למשל זה : http://www.goleango.com/show_calculator_heb.php?cat_id=3&art_id=23

בניגוד לשומנים, חלבונים, מינרלים, וויטמינים שהם אבות מזון שחיוניים לבריאות תקינה, וחייבים לצרוך כמות מינמלית מהם (וגם מסוגים שונים שלהם), לא יגרם לגוף שלך שום נזק אם תצמצם בפחממות.
הגוף מסוגל לחיות גם בלי פחממות בכלל ללא שום נזק בריאותי, ואין מינימום לכמות הפחממות.
חוץ מזה שפחממות יש לא רק בדגנים (לחם, אורז, תירס) ובתפוחי אדמה, אלא גם בחלב בבשר בירקות ובפירות .
כשיש הרגשת רעב גם כאשר אוכלים בצורה מאוזנת ומספיק קלוריות, וזה בדרך כלל המצב אצל אנשים בעלי נטיה להשמנה, זה מצב שלא תקין בגוף.
מי שיש לו את הבעיה הזאת ושלא רוצה להשמין, אין לו ברירה אחרת אלא בעזרת כוח רצון ושליטה עצמית להתגבר עליה.

 

[דותן1]

"הרעבה"

ראשית תודה על התשובה.
שנית, אחדד את שאלתי- ברגע שאני מוריד את כמות הפחמימות בכ50% אני חש רעב אדיר, "בור" בבטן, כאבי ראש וכו', לעיתים נדמה שאני על סף התעלפות.
האם זוהי רק תחושה מדומה וסוג של קריז בגלל ההתמכרות לפחמימה? האם ניתן להתעלם מכך ולהמשיך לתפקד עם כאב עד שהגוף יתרגל למצב החדש,
או שזהו חוסר אמיתי שמזיק ואהיה חייב לקצץ את הכמות בהדרגה של מס' חודשים?

 

[אבי519]

ראשית כדאי שתבדק אצל רופא שאין לך סכרת או בעיה אחרת

התאור שלך הוא קצת חריף מידי, ולכן יתכן שיש לך גם בעיה בריאותית.
לכל אדם יש סף רגישות שונה לסבול תחושת רעב .
אני הרגלתי את עצמי שלהיות קצת רעב זה לא נורא כלכך .
שיטה טובה לעשות את זה זה לתרגל צום (רק מים) בזמנים הולכים ומתארכים ( למשל ביום ראשון חצי יום אחר כך לתרגל יום שלם, אחר כך 24 שעות, וכן הלאה עד שלשה ימים ... (צום יותר ממושך מזה עלול לגרום לפגיעה בריאותית ).
כמו שהכושר הגופני עולה כשמתאמנים, כך גם היכולת לסבול את הרעב זה משהו שאפשר לפתח.
מנסיון אני מסוגל לצום מאכילה (רק שתית מים) עד שלשה ימים בלי להתעלף או להרגיש את מה שאתה מתאר , כמובן רעב וחולשה מסויימת זה טיבעי להרגיש.
אחת לכמה זמן אני מתרגל צום (רק שתית מים) של 24 שעות במהלך סוף שבוע (בימי עבודה זה קצת קשה גם לתפקד וגם לצום) - סתם ככה בשביל הכיף והסיפוק העצמי.

 

[מלי תבור]

זה צורך אמתי בפחמימות, ממש לא התמכרות לפחמימות

הי דותן
קודם כל לפי המדדים שאתה נותן פה המשקל שלך תקין לחלוטין ובתחומים הנמוכים של טווח המשקלים הנכון עבורך, אז כרגע המצב לא בעייתי בכלל. רק לא הבנתי אתה עוקב אחרי אחוזי השומן ויש עליה? אימוני כוח אמורים לגרום לעליה איטית והדרגתית במשקל אם הם מכוונים לבניית מסת שריר כך שהמשקל הכללי של הגוף הוא לא אינדיקציה טובה להבדיל בין עליה של שריר לעליה של שומן.
בכל מקרה כדי לשמור על המשקל אתה צריך לאכול כמות של כ 2600 קלוריות. וזה עוד בלי לקחת בחשבון את התוספת של הימים של אימוני הכוח. וזו כמות שנכון לאכול בה בין 4-5 פרוסות לחם לארוחה עיקרית. לארוחת ביניים רק 2 פרוסות לחם או שווה ערך של 30 גרם פחמימות. אתה ממש לא אמור להסתפק ב 2 פרוסות לחם- זו כמות שנכונה לדיאטה ועוד אצל נשים. אז על אחת כמה וכמה אם מדובר על שמירה על אחוזי שומן ואצל גבר גבוה זו בטח לא כמות שתחזיק אותך. וכל המצב הזה שאתה מרגיש על סף עלפון הוא בגלל נפילה ברמת הסוכר אם אתה לא אוכל מספיק. ונפילות הסוכר האלה הן בעיתיות ולא בריאות בכל המובנים. אין שום סיבה לחיות תחת רמות סוכר נמוכות כל הזמן ולסבול את המצב.
ובכלל, בימים שאתה עושה ספורט אתה צריך גם להגיע ל 7 ארוחות ביום ולא רק 6, כלומר להוסיף עוד ארוחת ביניים לפני הספורט. ואגב, אני מניחה שאתה מתאמן וצורך חלבונים בכמות גבוהה יחסית כדי לבנות מסת שריר וזה לא יקרה אם תחיה תחת רמות סוכר נמוכות. התמונה ההורמנולית הקיימת במצב כזה לא מאפשרת בנייה כמו שאתה רוצה.
ובקיצור, זה לא עניין של קריז או התמכרות אלא צורך פיזיולוגי בסיסי שצריך להיענות לו ואין טעם לחסוך ולהרעיב את הגוף.
בהצלחה!

 

[דותן1]

עזרת לי

הי מלי,
תודה רבה על ההסבר. כנראה שפשוט הרעבתי את עצמי ואכן שרפתי שריר (ואף שמנתי!) בגלל כל הניסיונות האלה. מקווה מאוד שלא פגעתי בעצמי והגוף יתאושש ויבנה מסה שרירית מחדש, לאחר מס' חודשים של התעסקויות מיותרות