איך מתכוננים לפגישה ראשונה אצל דיאטנית?

[מרתה אולוביץ]

איך מתכוננים לפגישה ראשונה אצל דיאטנית?

שלום לכולם ושנה אזרחית טובה,
אני שמנה מאוד. סובלת מאכילת BING, ויש לי טבעת בקיבה מלפני 6 שנים (אני די מרמה אותה, כך שאני שוב במשקל של הניתוח). אני גם לוקחת כדורים שבין היתר גורמים לפתיחת התיאבון.
קבעתי תור לעוד כשלושה שבועות לדיאטנית שמתמחה בין היתר להפרעות אכילה.
מה אתם ממליצים לי לעשות עד שאגיע לדיאטנית כדי להתכונן לפגישה?
לציין, שעשיתי כבר כמעט את כל הדיאטות האפשריות, ותמיד אני נכשלת.

 

[DANIAVNI]

מה שלדעתי הכי חשוב כהכנה לפגישה כזו ובכלל

זה לפתח את המודעות שלך למה שאת עושה ולמה שאת מרגישה בנושא האכילה .

כלומר :
1. נהלי יומן אכילה מפורט שבו תרשמי מה את אוכלת וכמה בכל שעה ביום
וככל שתהיי ישרה יותר עם עצמך כך תהיי ישרה יותר עם הדיאטנית שלך
ותתני לה אינפורמציה כדי לעזור לך .

יומן אכילה אמור לתת תשובה לשאלות מסובכות כגון :
איך זה שלפני יומיים קניתי חצי קילו גבינה ולמרות שאכלתי רק 100 גרם ליום
ואף אחד מלבדי לא אכל מהגבינה, הגבינה נגמרה .

2. חישבי על "נקודות השבירה והחטא שלך "

מתי את זוללת ?
- נסעת באוטובוס ושמעת מישהי קוראת לך שמנה וירדת מהאוטובוס ורצת לקנות סופגנייה . תנסי לראות ולעקוב אחרי הקשרים האלה .

- 9 בערב, קר ובודד, את לבד מול הטלויזיה - את זוללת כדי להירגע ?

3. כמה ירקות ופירות את אוכלת ביום ?
4. כמה פעילות כגון הליכה את עושה ?

יש לך משימה להכיר את עצמך

אם תרצי לשוחח יותר פני אלי בפרטי .
מקווה שעזרתי ושיהיה בהצלחה.

 

[מרתה אולוביץ]

תודה

אני אתחיל ממחר לכתוב יומן אכילה.
יש לי בדיקות עדכניות מהחודשים האחרונים.
לא יודעת על בדיקת RMR, ולדווח על הפרעות האכילה גם אני יכולה.
שוב תודה.
&nbsp

 

[קרנף לבן 1]

בתוספת למה שכתב קודמי הייתי מביא בדיקות דם עדכניות

 

[DANIAVNI]

אם כבר אז הייתי מוסיף גם בדיקות נוספות

- בדיקת תפקוד בלוטת תריס ( אולי זה כלול בבדיקות דם )
- בדיקת RMR ׁ( שריפת קלוריות במנוחה =RESTING METABOLIC RATE)
- אם יש היסטוריה של בעיות נפשיות גם מכתב מהפסיכיאטר המטפל על ההיסטוריה
של הפרעות האכילה.

 

[מרתה אולוביץ]

תודה

 

[אבי519]

לדעתי הכוון לא נכון

לפי ההסיטוריה שלך כמו שאת כותבת, שכבר עברת דייטות וניתוחי טבעות וכ"ד וזה לא עוזר...
אז בטוח שאצל יועצות תזונה כבר הית הרבה פעמים, וגם עברת דייטות מכאן ועד הודעה חדשה... ואת בטוח יודעת מה גורם לך להשמין ומה את צריכה לאכול ומה לא וכמה...
יועצת נוספת לא תוסיף לך כלום על מה שאת כבר יודעת.
את לא צריכה לא דיטנית ולא יועצת וגם ניתוחים לא יעזרו ( כמו שכבר ראית) יש לך את כל הידע והכלים את פשוט לא עומדת בזה מבחינה נפשית.
ולכן לדעתי את צריכה במקום לטפל בקיבה לחשוב על טיפול בכוון של הראש "הנפש". למשל טיפולים בהיפנוזה, יוגה, מדיטציה, טיפול פסיכולוגי, או פסיכיאטרי (לא צריך להיות חולה נפש כדי ללכת לפסיכיאטר וזה לא בושה) .
בקיצור לדעתי את פשוט צריכה כלים שיעזרו לך לשלוט בעצמך, כי מה צריך לעשות ואיך לעשות דייטה את כבר יודעת.

 

[DANIAVNI]

נושא ההשמנה דורש יצירת מקצוע חדש

של מישהו שישלב את הדיסציפלינות הבאות :
- תזונאי ודיאטן ( כמקובל כיום)
- פסיכיאטר עם התמחות בהפרעות אכילה
- פסיכולוג ( כוונתי שהפסיכיאטר ישתמש גם בפסיכולוגיה ולא ינסה לפתור הכל על ידי תרופות ).
- מאמן כושר
- שף בישול

כך שמי שיגיע לייעוץ תזונתי יוכל לקבל "חבילה טיפולית" שלמה.

היום יש את כל המקצועות בנפרד.
הבעייה שאף איש מקצוע לא רואה מעבר למקצוע שלו.

למשל: הדיאטן המוסמך לא יכול להתמודד עם בעיות נפשיות שמובילות לאכילת יתר
ודורשות התערבות תרופתית

הפסיכיאטרים למרות הכשרתם גם כפסיכולוגים דיי נוטים לפתור כל דבר על ידי
טיפול תרופתי ולא מסוגלים לייעץ למישהו ייעוץ תזונתי כמו למשל
להגיד למישהו שסובל מאכלנות יתר כפייתית שלא יכניס דברים משמינים הביתה
או שיכין לעצמו ירקות חתוכים מראש לקראת ההתקפים.

או למשל מישהו שהיה רגיל לאכול שווארמה בלאפה בצהריים
שף טוב יכול ללמד אותו איך מכינים בבית ורסיה דיאטתית ובריאה יותר שתורכב למשל מ:
שמן זית+בצל+פרגית עוף + מעט טחינה גולמית וכל זה בלחמנייה מקמח מלא.

ככה אני עושה, אני מחקה במטבח הביתי שלי את אוכל הרחוב שאכלתי פעם
וזה די טעים לי והרבה יותר בריא וזול אבל לא לכל אחד יש את הכישורים הללו.

 

[מרתה אולוביץ]

רעיון טוב

אבל לא מעשי.
יותר חשוב שהמטפלים השונים "ידברו" ביניהם.
להכין מראש ירקות להתקף זלילה? פחחח... הצחקת אותי. בהתקף זלילה אוכלים כמעט כל דבר שהוא לא ירק. אי אפשר להתכונן להתקף זלילה. זה פשוט בא, ואז אוכלים מכל הבא ליד ובעיקר לא דברים דיאטטיים.
&nbsp

 

[אבי519]

אני חושב שקודם כל צריך לטפל במודעות ובכוח הרצון

ורק אחרי שבטוחים שיכולים מבחינה נפשית להתמודד עם דייטה לגשת לדיטנית רק כדי לדעת מה בדיוק לאכול, אבל את ההחלטות צריך לעשות מראש וזה הקטע הקשה ביותר.
להכניס את עצמך למשמעת ליכולת סיבולת ועמידה בלחץ הנפשי שיש בזה, וזה מאד קשה .
לי בכל אופן היה מאד קשה להפנים שזה מה שאני צריך לעשות, ועבדתי על עצמי בראש הרבה זמן, עד שהבנתי מה שאני צריך לעשות ומה אני לוקח על עצמי בהחלטה הזאת.
שלא יספרו לי שיש דרכים קלות.
אחרי שניסית כל מיני דרכים הגעתי למסקנה שאין דרכים קלות, יש קשות ויש קשות יותר אבל זה לא קל.
וזאת לא סתם מלחמה של זבנג וגמרנו - זאת מלחמת התשה, מלחמה קשה ומתמדת שנמשכת כל החיים.

 

[מרתה אולוביץ]

אני רוצה לשמוע עוד

למשל, איך אתה מתגבר על רעב שבא בעקבות הדיאטה?
איך אתה מתמודד עם הקושי של השמירה על המשקל?

 

[אבי519]

קודם כל הגעתי למסקנה שאני צריך להתרגל לחיות עם

הרגשת רעב מסויימת.
לימדתי את עצמי שכשאני מרגיש רעב לחשוב שזה עושה לי טוב ולא עושה לי רע .
במקום לחשוב "אוי אני מת מרעב ", "אני הולך למות או משהו כזה" , "אני חלש וחייב לאכול..."
אני הופך את המחשבה ל : "הנה זה שאני רעב סימן שעכשיו אני מרזה ונעשה בריא יותר" "הקיבה שלי מתכווצת" , "אני נעשה קל יותר" ... וזאת הופכת להיות הרגשה חיובית במקום הרגשה שלילית .
בנוסף עשיתי נסיונות ממש לצום (רק שתיה), וגיליתי שכשאתה צם, בהתחלה יש הרגשת רעב קשה, אבל לאט לאט היא נעשית קלה יותר .
היום אני מסוגל לצום (רק שתיה) כמעט יום שלם, לפסוח על ארוחות בלי בעיה .
פעם לא היתי מסוגל לחכות לארוחה, הידיים היו רועדות לי והיתי מרגיש סחרחורת...
היום כשיש לחץ בעבודה , ישיבות, ומתח, אני שוכח ללכת להפסקת צהריים .
כלומר גיליתי שלהתגבר על הרגשת הרעב זה משהו שאפשר לתרגל.
שנית יש כל מיני פטנטים להתגבר על הרגשת הרעב, למשל לשתות הרבה.
אני מסוגל להחזיק יום שלם עם שתיים שלש כוסות שוקו, קפה בוץ, ותה צמחים בלי חלב ובלי סוכר ( רק קקאו גולמי מבושל, מומתק עם סוכרזית) כלומר משקה נטול קלוריות ולא להרגיש רעב.
דבר נוסף לנשנש פרי או ירק , אני לוקח בתיק גזר תפוח וכ"ד .
את הארוחות הדיטטיות שלי , אני אוכל לאט, ומחלק אותם לשניים עם הפסקה באמצע , אוכל מנה ראשונה הולך לכעשר דקות ואוכל אחרי כן את היתר. - זה בגלל שהרגשת השובע אורכת זמן מהרגע שהגוף מרגיש את האכילה ועד הרגשת השובע.
ברגעי פנאי אני משתדל להעסיק את עצמי ולמצא דברים אחרים לחשוב עליהם שהם לא אוכל .
הדיטניות יכולות לתת לך עוד פטנטים כאלה, אבל את צריכה לעשות מה שהן אומרות , ולהבין שתמיד באמצע בין הארוחות תמיד תרגישי קצת רעב.
ההבדל בין מה שאנחנו ( השמנים בטיבענו) רוצים לאכול לבים מה שאנחנו באמת צריכים לאכול הוא מאד גדול ולכן אין פתרונות קסם וכדי להתגבר על הפער הזה צריך ללמוד לסבול את ההרגשה הזאת של רעב או צורך לאכול עוד, וזה רק בראש.

 

[אבי519]

רק להבהרה- זה מה שעובד אצלי - אני לא יודע איך אצלך

ולא יכול לדעת אם זה מה שגם את צריכה לעשות.
לא בטוח שלך זה טוב או שאת מתאימה לצורת החשיבה הזאת.

 

[מרתה אולוביץ]

מעניין מאוד!

זהו, שאני נבהלת מהרגשת הרעב.
אולי אני צריכה לנסות את מה שאתה אומר. רק כך אני אדע אם זה מתאים לי או לא.
תודה
&nbsp

 

[DANIAVNI]

בסדר, לא צריך לפרש דברים כך

אני לא בעל מקצוע, אז אם לא ירקות
אז אולי מזעור נזקים אחר נניח : תמרים יבשים, פירות, גרנולה
אפשר אולי להכין מראש כמות קטנה יותר
לא יודע
אולי אני מדבר שטויות
אני מניח שמי שמתמצא יוכל לייעץ טוב יותר ממני
איך שלא יהיה
התגובה שלך מובילה אותי לחשוב שנדרשת עזרה של יותר מדיאטנית
כי הכלים של דיאטנית יהיו
אכילה נכונה במשך היום + הכנת מזון להתקף
אם הבעייה יותר מזה חוששני שדיאטנית לא תעזור .

את אומרת שלהתקף זלילה לא מתכוננים אלא אוכלים מה שיש
אז מה את עושה באמת אם קמת נניח ב3 בלילה ואין לך אוכל מתאים ולא דיאטתי ?

 

[מרתה אולוביץ]

אוכלים מה שיש בבית

אתן לך דוגמה ממני:
אני למרבה המזל לא קמה ב 3 כדי לאכול, אבל בליל שבת היה לי התקף אכילה אחרי סעודת שבת מלאה ומשביעה. לא עברה שעה מסיום האוכל, ואני התחלתי לחפש עוד אוכל. לא עזרו כל נסיונות ההרגעה שלי את עצמי שאני לא באמת רעבה, אז פשוט ניסיתי ללכת על הדברים הפחות מזיקים - כמו לאכול פריכית אורז עם מעט חמאת בוטנים ולשתות כוס תה. זה כמובן לא עזר וניסיתי לקחת טיפה מתוק בכפית - שוקולד למריחה. זה גם לא הספיק לי, אז ניסיתי קצת אגוזים ושקדים שיכולים להשביע וגם לא עזר. כוס קפה עם מעט חלב סויה, גם לא עזר. פרוסת עוגה, 2 עוגיות ולבסוף לקחתי חבילה קטנה של חלבה ואכלתי אותה, ואז נרגעתי יחסית. זה לא שהשתוקקתי דווקא לדברים הללו. הם היו בבית למטרות אחרות. אם הם לא היו בבית, כנראה הייתי זוללת המון סלט חומוס/חצילים עם פריכיות אורז ואולי גם מחסלת את החמין של הצהרים (היו בה בדיוק 2 מנות - לבעלי ולי).
וזה עוד נקרא בולמוס קטן.
הבולמוסים הגדולים יכולים להכיל פי כמה מזה.
&nbsp
אני מסכימה אתך שצריך יותר מדיאטנית. לכן אני מטופלת במגוון טיפולים - כולל טיפול נפשי.
העניין הוא שזה לא רק הבולמוסים. לפעמים אני "משחקת" עם האוכל - הוא מגעיל אותי (ואני עוד אוכלת ממנו), מנסה לאכול לפי דיאטות מסויימות כמו טבעונות או תזונה קטוגנית (כן, אני יודעת שהם 2 הפכים), ועוד.
אני מקווה ששילוב דיאטנית במטפלים יעזור לי להתגבר על הבעיות שיש לי עם האוכל.

 

[DANIAVNI]

עצם העובדה שאת זוכרת מה שקרה איתך בדיוק

אומר לי, אינטואיטיבית שאת בדרך הנכונה
שיהיה בהצלחה מכל הלב


נ.ב. : אני בכל זאת מציע שאפילו בלי לרצות
כשאת חוטפת את הרעב
תאכלי קודם כמה ירקות ופירות, אפילו כמי שקפאו שד
תתיחסי לזה אפילו בתור תרופה

אחרי זה, אפילו אם תרצי לא תוכלי לאכול יותר מדי.
אולי גם תנסי להכין לעצמך ולשלב עוגיות שיבולת שועל
שזה אמנם משמין אבל פחות וגם בריא וגם משביע
זה קצת פחות פרובלמטי מעוגה.

אולי גם פירות יבשים : תמרים, תאנים וכו'
זה גם לא דיאטתי אבל כמו פולנייה שהיא לפחות נמוכה ( זה הרע במיעוטו )

 

[מרתה אולוביץ]

הטיפול בראש שלי לא מספיק

ואני כבר מטופלת הן בפסיכותרפיה והן בתרופות.
הפעם לקחתי דיאטנית שמתמחה בהפרעות אכילה, ונדמה לי שהיא גם מומחית בריאטרית, ולא דיאטנית רגילה.
מקווה שזה יעזור.

 

[אבי519]

בהצלחה.

 

[מרתה אולוביץ]

תודה