הרגשת בדידות..

הרגשת בדידות..

הלו לכולם. אני דורון בן 16, מהמרכז... ואני הומו.. עד לפני חצי שנה ניסיתי עוד איכשהו להדחיק את זה.. אבל זה לא עזר.... היום אני כבר יותר משלם עם עצמי בזה שאני הומו... למרות שאני בא מבית דתי.. ואם ההורים שלי ידעו שאני הומו הם ממש לא יאהבו את זה בלשון המעטה..... ובכלל הסביבה שאני חי בה. מאוד לא אוהבת הומואים... או יותר נכון חושבת שהומוסקסואליות היא סטיה וכולי'... קיצר.. אני מרגיש מאוד בודד.. אני לא יכול לדבר עם אף אחד על הבעיה הזו שלי... בטח לא עם ההורים שלי... ובישיבה. יש עוד כמה כאלה שאני יודע שהם הומואים אבל הם לא הטעם שלי... כאילו אני לא התאהבתי באף אחד מהם... ולכן אני לא משתף אותם בהרגשות שלי... הרבנים והמדריכים בישיבה הם טיפה מדי "סמכותיים" כאילו אני מפחד לספר להם כי אני לא יודע איך הם יגיבו.... אין לי ממש חבר טובשאני יכול לספר לו על זה. ואני מרגיש ממש בודד... אז אם למישהו יש רעיונות איך להפיג את ההרגשה הזאת.. הוא מוזמן להגיב פה או במסנגר.. (תשלחו לי הודעה לפרטי)...
 
עוד משהו חשוב מאוד

רציתי להוסיף עוד נקודה.. תבינו בתור אדם דתי שמאמין באלוהים.. אני מרגיש בנוסף לבדידות גם הרגשה של "למה זה קורה לי???" למה אני צריך לחיות בעול כזה של ליהיות הומו אבל להתכחש לזה... למה אני לא יכול ליהיות נורמלי כמו שאר הילדים בכיתה שלי.... למה דווקא אני מכולם צריך להוולד עם הדפקט הזה.... אני מרגיש ממש רע עם הנטיה הזאת.... כאילו זה לא אמור ליהיות ככה... שתבינו יש איזה ילד בכיתה שאני והוא סוג של בני זוג...ואני אחרי כל פעם שהיתי איתו אפילו סתם נישקתיאותו אני מרגיש כמו איזה עבריין שעשה משהו ממש אבל ממש גרוע.. למרות שאני מרגיש הכי אני, הכי בטוח, הכי שלוו, דווקא כשאני איתו... אבל אני כל הזמן מרגיש כאילו משהו אצלי בראש לא בסדר... כאילו אני חולה באיזו מחלה כלשהי... ובכלל בציבור שלי בדרך כלל כשילד מספר שהוא הומו. מנסים לשנות אותו... כאילו להפוך אותו לסטריט.. ואני לא רוצה שישנו אותי!! אני רוצה ליהיות מה שאני!! אבל מצד שני שוב.. אני מרגיש כמו חוטא... כמו מישהו שעושה משהו רע..... ואני פשוט לא יודע מה לעשות...
 

MeWithoutU

New member
שלום דורון../images/Emo140.gif../images/Emo34.gif../images/Emo13.gif

עצוב לדעת שאתה מרגיש לא טוב עם עצמך בגלל הנטייה המינית שלך, שאתה נלחם בעצמך - למרות שאתה טוען שכאשר אתה עם מישהו מסויים אתה מרגיש ממש טוב. לדעתי זה נוראי שלפעמים הסביבה בכלל לא תומכת, סביבה לא מקבלת בנאדם כפי שהוא, כאשר נטייה מינית זאת בכלל לא בחירה. זה ידוע שאצל הדתיים להיות הומו זה משהו אסור (אגב גם אצל המוסלמים ואצל הקתולים יש את אותה בעיה) ובכלל בלי קשר לדת, זה עצוב שהורים מסויימים לא יכולים לקבל את הילדים שלהם כפי שהם. זה נוראי ששופטים בנאדם לפי נטייה מינית! מה שאני יכולה להציע לך, זה לשוטט באינטרנט - שם תמצא הרבה אתרים שאולי תוכל לקבל מענה ותמיכה ולהפסיק להרגיש כל כך בודד. הנה כמה מקומות שתוכל לקבל בהם עזרה ותמיכה. פורום "גאווה צעירה" בתפוז "איגי - ארגון נוער גאה" "הבית הפתוח לגאווה ולסובלנות בירושלים" יום טוב!
 

second place

New member
אהלן

דבר ראשון אני רוצה להגיד כל הכבוד לתגובה מעליי היא מעולה. כל מה שכתבת נכון, וההמלצות לאן לפנות מצויונות! כמו שאמרו מעלי ככול הנראה נטייה מינית זה דבר שלא בוחרים בו. הוא פשוט ככה. זה לא שאתה יכול לבחור לא להיות הומו ולכן הדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות זה לאהוב את עצמך ולקבל את עצמך כי זה מי שאתה. אתה לא צריך להרגיש חוטא. כי אומנם זו בתנ"ך אוסרים משכב זכר, אבל בתנ"ך כתובים ומצווים עוד דברים שקיום לא ממש עושים, כמו לדוגמא "בן סורר ומורא". חז"ל הבינו שזו מצווה לא מוסרית להרוג בסקילה ילד שנהג לא קשורה בכל מיני מקרים אז הם פסקו כל מיני הלכות שיהפכו את המצווה ללא ניתנת לביצוע. היהדות היא דינמית, משתנה, ואתה יכול להיות דתי אבל גם הומו. זה אולי מרגיש סותר אבל זה לא. אני מאחלת לך את כל ההצלחה בעולם והמון חיזוקים. אם אתה צריך משהו אתה תמיד מוזמן לפנות לפורום או ולמסרים...
 
למעלה