נצחון מדהים לנבחרת העתודה ועדיין צריך להישאר בפרופורציות. גם נבחרת ישראל וגם קרואטיה עשו המון טעויות של בוסר וחוסר בגרות. ההבדל הוא שישראל היתה נבחרת מלוכדת בהגנה והצליחה לשבש את המשחק הקרואטי עם לחץ, חטיפות ומשחק יחסית מהיר. אני לא יודע כמה חטיפות רשומות על שמו של זוסמן, אבל מבחינתי הוא השחקן המצטיין.
ולגבי נבחרת העתודה כקונספט, אני הולך לכתוב משהו לא כל כך פופולרי עליה:
שחקנים אשר פורחים בנבחרת העתודה לא בהכרח יהפכו לשחקנים מובילים בליגת העל בלי קשר לכמה דקות יקבלו. אני כותב זאת על סמך ההסטוריה ופירטתי בהודעה אחרת.
אז כל הכבוד לנבחרת העתודה שעלתה לגמר וזכתה בגביע, אבל האופוריה היא מוגזמת. בנבחרת העתודה יש פוטנציאל עצום, חלקו ימומש וחלקו לא. המטרה העיקרית של נבחרת העתודה היא להבשיל שחקנים לשלב הבא שהוא הבוגרים. משהו בהבשלה הזו מתפספס.
הדיון על דקות משחק לישראלים הוא חשוב, אך לא ממש קשור לנבחרת העתודה ולהישגיה. החוק הרוסי נותן דקות משחק לפחות לשני ישראלים בכל קבוצה (מתאזרחים ולא מתאזרחים). מי שטוב, משחק. רוב המאמנים נמדדים בליגת העל על פי הנצחונות שלהם ולא על פי התפתחות שחקן זה או אחר תחת חסותם. פרוספקטים זה נחמד כל עוד הקבוצה מצליחה. ספאחיה ניסה לתת דקות משחק ליובל זוסמן, אבל מה לעשות שזוסמן לא היה בשל לרמות האלה ושחקנים אחרים שהיו טובים ממנו, נכנסו לרוטציה על חשבונו. מצד שני תמיר בלאט ורפי מנקו קיבלו דקות משחק ואף זומנו לנבחרת הבוגרת. אין חוקיות. מי שטוב, משחק (אני חוזר על כך בפעם השניה).
זה רדוד לשגות בחלומות שכל שחקן בנבחרת העתודה הוא כוכב פוטנציאלי לנבחרת הבוגרת והכל מתנקז רק לשאלה של דקות משחק, אך אם זה היה כך היו לנו לא מעט שחקנים ב-NBA והנבחרת הבוגרת שלנו היתה עושה חיל ביורובאסקט. מאמנים רואים באימונים מה היכולת של שחקן לחיוב ולשלילה. המוטו של "אם לא יהיו מתאזרחים, אז הצעירים יהפכו לכוכבים" הוא פשטני ולא באמת בודק מה קורה אחרי גיל 20 לשחקנים הישראלים.
הצלחתה של נבחרת העתודה מביאה לנו הרבה גאווה וכבוד ואני מאחל לכל שחקן בה להצליח גם בהמשך הקריירה הספורטיבית שלו ולמקסם את הפוטנציאל הטמון בו. חשוב לזכור שהצלחה תביא דקות משחק ולא להיפך.
ולגבי נבחרת העתודה כקונספט, אני הולך לכתוב משהו לא כל כך פופולרי עליה:
שחקנים אשר פורחים בנבחרת העתודה לא בהכרח יהפכו לשחקנים מובילים בליגת העל בלי קשר לכמה דקות יקבלו. אני כותב זאת על סמך ההסטוריה ופירטתי בהודעה אחרת.
אז כל הכבוד לנבחרת העתודה שעלתה לגמר וזכתה בגביע, אבל האופוריה היא מוגזמת. בנבחרת העתודה יש פוטנציאל עצום, חלקו ימומש וחלקו לא. המטרה העיקרית של נבחרת העתודה היא להבשיל שחקנים לשלב הבא שהוא הבוגרים. משהו בהבשלה הזו מתפספס.
הדיון על דקות משחק לישראלים הוא חשוב, אך לא ממש קשור לנבחרת העתודה ולהישגיה. החוק הרוסי נותן דקות משחק לפחות לשני ישראלים בכל קבוצה (מתאזרחים ולא מתאזרחים). מי שטוב, משחק. רוב המאמנים נמדדים בליגת העל על פי הנצחונות שלהם ולא על פי התפתחות שחקן זה או אחר תחת חסותם. פרוספקטים זה נחמד כל עוד הקבוצה מצליחה. ספאחיה ניסה לתת דקות משחק ליובל זוסמן, אבל מה לעשות שזוסמן לא היה בשל לרמות האלה ושחקנים אחרים שהיו טובים ממנו, נכנסו לרוטציה על חשבונו. מצד שני תמיר בלאט ורפי מנקו קיבלו דקות משחק ואף זומנו לנבחרת הבוגרת. אין חוקיות. מי שטוב, משחק (אני חוזר על כך בפעם השניה).
זה רדוד לשגות בחלומות שכל שחקן בנבחרת העתודה הוא כוכב פוטנציאלי לנבחרת הבוגרת והכל מתנקז רק לשאלה של דקות משחק, אך אם זה היה כך היו לנו לא מעט שחקנים ב-NBA והנבחרת הבוגרת שלנו היתה עושה חיל ביורובאסקט. מאמנים רואים באימונים מה היכולת של שחקן לחיוב ולשלילה. המוטו של "אם לא יהיו מתאזרחים, אז הצעירים יהפכו לכוכבים" הוא פשטני ולא באמת בודק מה קורה אחרי גיל 20 לשחקנים הישראלים.
הצלחתה של נבחרת העתודה מביאה לנו הרבה גאווה וכבוד ואני מאחל לכל שחקן בה להצליח גם בהמשך הקריירה הספורטיבית שלו ולמקסם את הפוטנציאל הטמון בו. חשוב לזכור שהצלחה תביא דקות משחק ולא להיפך.