הסכמים בזוגיות שניה

[crisRobin]

הבנת ממש לא נכון

וואוו. תודה על השיתוף. רוצים ללמוד מנסיונם של אחרים. לא חוטאים במחשבה שלנו כל הפתרונות.
אנחנו באים מתוך נקודה של לחלוק.
לאשה יש שתי דירות. שולמו. שלה.
את באמת חושבת שזה לא צריך להיות מוגן לה?
לעתיד ילדיה במידה והקשר לא יחזיק?
אני התחתנתי מאהבה. היום המאושר בחיי. בסוף... התגרשתי.
אני מאמין שאם שמים דברים על השולחן מתוך בחירה בביחד, זה הסיכוי הטוב ביותר.
&nbsp

 

[crisRobin]

למה להתמסד?

המילה להתמסד היא לא תחליף לחתונה.
המילה להתמסד בעינני היא להחליט על חיים עם מישהו בהחלטה שמצאת את מה שחיפשת כל אותם שנים. אני והאשה בהסכמה שזה מה שאנחנו רוצים.
&nbsp
אין לה וגם לא לי בעיה לחלוק.
לחלוקה צריך שיהיה חוקים. גם "אין חוקים" ו:הכל מותר" זה חוק.
כשאתה נכנס לזוגיות אתה מגיע להסכמה עם החלק השני על מה אתה רוצה מהזוגיות.
יש גם זוגות שמאפשרים לבן/בת זוגם חופשיות מינית. גם שם יש חוקים שעליהם צריך לשמור.
המטרה של שניינו הוא לחלוק משאבים חדשים.
לסגור את העבר בקופסא ובמשאבים החדשים לחלוק.
למחשבה היפה והרומטית הזאת יש/או אין חריגים וזה הסכם.
אני מסכים לחלוק את כל הוצאות הגנים/בית ספר/ חינוך של ילדיה?
היא מסכימה להשתתף בעלות החתונה/אוניברסיטה/קניית הדירה של ילדי?
זה נורא רומנטי להגיד "כן" גורף.
אבל התגובה הראשונית של כל מי שאני מכיר אם תשאלי אם הוא חושב שהיא צריכה להתייחס לילדי כאילו באמת היו שלה ולתת שעות נוספות כדי לעזור להם להתפנק בדירה חדשה???
זה לא שחור ולבן.
ועל זה צריך לדבר ולהסכים בדיוק כמו על כמה פעמים בשנה היא יכולה לנסוע לחול עם החברות או כמה כסף בשבוע אני יכול להמר בפוקר? (אני בכוונה מקצין)
&nbsp
אנחנו מאמינים שעל דברים צריך לדבר ולהגיע להסכמות ככל שאפשר.
ועל כך באתי לכאן. לקבל מנסיונם של אחרים.
אני בעבר נכנס לבור לא קטן כדי להציל חבר מצרה. האם זכותי לסחוב את זוגתי לאותה ההרפתקה?
לדעתי את לא הבנתי אותי, כי מה שביקשתי זה מחשבות על איך לחלוק ולא האם לחלוק.
על איך חולקים בתנאים קיצונים כאלו?
אין שחור ולבן בחיים ובמקביל גם אי אפשר להתכונן להכל.
&nbsp
אנחנו עושים תוכניות ואלוהים נקרע מצחוק
&nbsp
בברכת אהבה וחלוקה

 

[crisRobin]

הסכמים בזוגיות שניה

היי לכולם.

אחרי 15 שנה של גירושים, מצאתי את האהבה.
כבר היו לי זוגיות בתקופה הזאת, אבל כותב לכם לאחר שהקשר שלנו מצא את מסלולו והתייצב.
אנחנו נמצאים על סף מיסוד היחסים ביננו ושניינו מרוצים מאד מהכיוון שבו אנחנו צועדים.
יש מספר דברים שצריך לקחת בחשבון כשממסדים את הקשר ופיל אחד גדול הוא הפן הכלכלי.
דווקא החלק בו כל אחד מגן על מה שהוא הביא איתו מובן לשניינו.
דווקא החלק של היום יום נראה להו יותר מורכב.
במי נעזרים?
זה צריך להיות בין כלכלן ופסיכולוג.
אחד מרוויח מעט ואחד הרבה. לאחד יש ילדים קטנים ולאחר כבר התגייסו.
יש מלא דברים שצריך לקחת בחשבון מהגיע למצב של ריב או להרגיש "מנוצל".
יש לציין שאנחנו כותבים את ההודעה ביחד ורוצה פשוט להתקדם עם החיים ביחד.
נשמח להמון המון מידע.
נשמח לשמוע גם נסיון אישי טוב וגם קצת רע.
נשמח אם תלוו אותנו בדרכנו החדשה

 

[מיתר פורט על אהבה]

תעשו הסכם ממון

כל מה שיש לכל אחד מכם לפני הנישואין נשאר שלכם.
מציע לעבור לדירה ניטרלית שתשלמו עליה שכירות יחד.
שאף אחד לא ירגיש שהוא בטריטוריה של השני.
כל אחד מכם ישכיר את הדירה/ות שלו. אפשר להחליט שהמימון של הילדים יהיה על חשבון כל אחד מכם בניפרד מהשכירות שלו עצמו. (הוצאות לימודים, חתונה, או מצד שני גנים ובתי ספר)
ברמה השוטפת ,אינני רואה סיבה להתחשבן על כל גרוש. תשתפו את המשכורות של שניכם בחשבון אחד. זה לא שונה מנישואין ראשונים.
כשמתחתנים פעם ראשונה תמיד הכל שווה בשווה? לא. אז מה השוני?

אם אתם באמת אוהבים, לא צריך להתחשבן על כל גרוש. התשלומים השוטפים יחד.
ההסכם ממון נועד להגן רק על הילדים.
בהצלחה

 

[crisRobin]

הכוונה הינה בהחלט כזאת

אנחנו ממש לא מנסים להתחשבן.
צריך רק לחשוב שמדובר באנשים בעשור החמישי לחייהם שהיו רגילים ללבד ונהנים מאד מהביחד.
יש לא מעט סוגיות (חינוך הילדים כפי שציינת) שמצריכות כספים.
האם המשכורת שלה אמורה לשלם את עלות האוניברסיטה של ילדיי.
אם אני רוצה לעזור לילדיי בקניית הדירה... אם ערבבנו משכורות, מה עושים.
צריך לזכור שאנחנו לא מנסים לתחמן אחד את השני, פשוט לעזור לנו להיות רגועים ואוהבים.
&nbsp
לא יותר פשוט להשתתף אם יש קווים מנחים ברורים?
זה לא מקל?
כפי שציינתי. החלק של מה שיש כבר לכל אחד. זה החלק הקל. תמיד הקל. זה שם זה פה.
גם החלק של השיתוף הוא פשוט. אוהבים = משתפים.
רק רוצים לקבוע כללים לשיתוף ומנסים להעזר בנסיון של אחרים שכבר "כתבו ספר" אחד או שניים בכספם.
"אין חכם כבעל נסיון", לא?

 

[מיתר פורט על אהבה]

האמת שאני לא מדבר מניסיון. אני עדיין נשוי

אבל יש לי מספיק חברים שנתקלו בדיוק בבעיות שאתה מתאר ואני רושם כל דבר לתשומת ליבי.
חבר ילדות שלי התגרש,הוא עם שני ילדים בגילאים 12, 18
היא עם ילד אחד בן 8.
לה יש דירה משלה שהיא משכירה.
הוא העשיר בינהם. גם במיקצועו רופא שיניים וגם יש לו דירה גדולה שלו ומרפאה.
כל הזמן גרו בדירה שלו יחד.
מצד אחד הוא לא דרש ממנה להשתתף במשכנתא שעדיין משולמת. מצד שני היא ממשיכה לקבל כסף לחשבון שלה עבור שכירות.
זה גורם לבעיה.
מה קורה שרוצים לשפץ את הדירה שבבעלותו? איפה פה נשאר החלק שלה?
אגב הם החליטו לא להתחתן. יש להם זוגיות מאוד יפה.

אז אני אומר, משכורות כדאי לשתף. אם אפשרי, תחליטו בינכם שכל אחד מפריש מהחלק שלו סכום לחיסכון לילדים.
או שתחליטו שהשכירות של הדריה/ות של כל אחד מכם תממן את ההוצאות על הילדים. אם יש ביכולתכם, תשתפו חלק מהכסף של השכירויות לבילויים משפחתיים.
צריך לקבוע כללים ברורים. לתאם ציפיות.
אני לא צריך לספר לך שהאהבה כפי שאתם חוויים כרגע, נשארת זמן מוגבל ואז באה תקופת התפכחות.
הכסף הוא החלק הקל פה. יש התמודדות לגבי חינוך. האם לה מותר לצעוק על ילדיך ? איך היא תגיב אם יקרה ההיפך?
איך כל אחד אמור להתנהג עם הילדים של בן/בת זוגו? למי מותר לחנך?
תקבעו כללים ברורים לגבי כל הנושאים. לא רק כסף.
מעבר להסכם ממון שהוא חשוב וקריטי. כדאי לרשום בינכם הסכם בבית, על כוס קפה. תעשו רשימה של כל האתגרים ותכתבו ליד דרך לפיתרון שתהיה מקובלת על שניכם.

 

[A לוןA]

כל הכבוד

זה ששניכם מגיעים לעניין מתוך ראיה מפוכחת של הבעיות ונכונות משותפת לפתור אותן בצורה שקופה וברורה היא לחלוטין לא דבר מובן מאליו.
במקומכם הייתי עושה את הבא:
1. משכיר את כל הדירות ועובר לדירה משותפת בשכירות. כך אף אחד אינו אורח בביתו של האחר.
2. פותחים חשבון משותף לטובת הוצאות הבית החדש
3. עושים חשבון (משוערך) של הוצאות הבית המשותפות (שכירות, חשבונות, אוכל) ומשקללים מול הכנסה חודשית (משכורות + קצבאות + שכירויות וכו'). אם צד אחד מכניס בחודש 40% מהשני, הוא יהיה אחראי להעביר לחשבון המשותף 40% מהעלות המוערכת לאותו חודש. ביתר הכסף כל אחד רשאי לעשות כראות עיניו- כך לא יוצא שהאחד מממן את ילדיו של השני. הוצאות מיוחדות (נניח תיקון ליקויים בדירה וכו') יתחלקו לפי אותו מפתח.
4. כמובן לעגן את כל הנכסים שלפני מיסוד הקשר בחוזה ממון.

בהצלחה.

 

[חייבתלהגיב]

נראה לי מטורף לשכור דירה

אם יש לפחות לאחד מהם דירה מוצלחת שנעים לגור בה.

 

[A לוןA]

למה זה מטורף?

אם שוכרים דירה באותה עלות שתי הדירות מתקזזות זו עם זו.
אם גרים בדירה של אחד מהם, זה אומר שאחד מהם תמיד יהיה "אורח" בדירתו של השני, ויצטרך לשלם לו, כמו דייר משנה בדירה.
הרבה פחות נוח, גם ריגשית וגם טכנית.

 

[חייבתלהגיב]

אתה גר בדירה שכורה?

 

[A לוןA]

למה זה רלוונטי למשהו?

 

[חייבתלהגיב]

כי נשמע שאתה מדבר מתוך חוסר ידע

(או שיכחה) לגבי ההבדלים בין לגור בדירה שכורה לבין לגור בדירה קנויה (למשל מבחינת מצב הדירה, מה שמותר לעשות בה כדי לשפר את מצבה ובכלל, הכפיפות לבעלי הדירה ולגחמותיהם, וכו').

 

[A לוןA]

כאמור, לא רלוונטי בעליל

ולא חייבים לגור בכל דירה, עם כל בעל בית.
והיתרונות, הן הריגשיים והן הפרקטיים, עולים בהרבה על החוסר המינורי הזה שאת מציינת.

 

[חייבתלהגיב]

לא רלוונטי ועוד בעליל! איכות הדירה

והחופש לעצב ולשפץ כרצונך לא משנים? עדיף לגור במקום פחות טוב וכנראה הרבה פחות טוב (נדיר עד בלתי אפשרי למצוא דירה שכורה במצב שמתקרב לזה של דירה קנויה), רק כדי שהוא לא יהיה שייך לאחד מהם? אולי לדעתך זה חשוב יותר, אבל "לא רלוונטי בעליל" זה ממש לא.

 

[A לוןA]

אולי במקום חייבתלהגיב תזכירי לעצמך שלפעמים את גם חייבתלקרוא?

מי אמר לגור במקום פחות טוב או בדירה פחות יפה?
את סתם מתווכחת לשם הויכוח, ותו לא.
יש דירות טובות ובעלי בתים גמישים- ואם את משכירה דירה ב4000 את יכולה למצוא דירה באותו סכום ובאותה איכות.
לשפץ כנראה לא תוכלי, אבל זה בכלל לא נדרש בכל הדירות.

בקיצור, סתם כלאם פאדי.

 

[חייבתלהגיב]

מאחר שאני כ-ן שוכרת דירה, אני כ-ן

יודעת מה הפער בין מצב של דירה שכורה לדירה קנויה, ואולי כדאי שאתה תלמד לא להגיב על דברים שאין לך מושג לגביהם

 

[A לוןA]

אם נורא חשוב לך לדעת

אני ג-ם שוכר דירה
וג-ם משכיר דירות משלי
וי-ו-ד-ע מעולה על מה אני מדבר.

אז אולי כדאי שתפסיקי להתעסק בטפל ולקשקש על דברים של-ך אין מושג בהם??

 

[חייבתלהגיב]

ולמה אתה לא גר באחת הדירות שאתה משכיר?

אם אתה מרוצה ממצב הדירות שאתה משכיר, אשריך ואשרי שוכריך. הדירות היחידות ששכרנו שהיו במצב טוב מספיק למשפחה (כלומר, לא דירות שנועדו להשכרה לסטודנטים ומצבן בהתאם) היו דירות שבעליהן עזבו ממש ברגע ההשכרה או כאלה שבעליהן עזבו זמנית כדי לחזור - אלה הדירות היחידות שמצבן כמעט כמו של דירה קנויה. כל דירה אחרת שמושכרת כהשקעה (כולל דירות יורשים, כלומר דירות שהבעלים שלהן נפטרו ולא עזבו) המצב שלה רחוק מזה של דירה קנויה של מעמד בינוני ומעלה, לפחות בסביבות בהן אנחנו חיפשנו. (וחיפשנו פעמיים בשנים האחרונות - פעם כי באמת שכרנו מבעלי דירה שנסעו שנתיים לפוסט - ואגב הסתירו מאיתנו את העובדה שעומדים לבנות בניין חדש בסמוך בשנתיים האלה - ופעם מבעלי דירה שבדיוק עזבו למקום אחר).

 

[A לוןA]

הסיבות שלי לא רלוונטיות, וגם השאלה שלך לא.

הדירות שאני משכיר נמצאות במצב סביר לחלוטין, ואני מקפיד לשמור אותן במצב כזה הן ע"י חוזים נוקשים מספיק המונעים השחתה של הדירה והן ע"י הפרשה של סכום כסף מסויים מעלות השכירות השנתית ע"מ שישמשו לשיפוצים ותיחזוק הדירות במצב זה.
ותתפלאי, אני גם מוצא דירות להשכיר במצבים דומים, ואני חי ככה כבר יותר מ-20 שנה. אז הניסיון שלי בזה רב משלך עשרת מונים.
טלי קורה מבין עינייך.

 

[חייבתלהגיב]

אני מניחה שהדירה שלה נמצאת במצב

יותר טוב מ"סביר לחלוטין". ורוב האנשים גם לא מעוניינים לעבור מדירה לדירה, בוודאי שלא כשיש להם אפשרות אחרת, שהיא במצב טוב (ולא "סביר לחלוטין"). אולי גם הדירה ששלך לא במצב טוב, או לא במיקום טוב, לא יודעת. בכל מקרה יצאתי, כמו שכתבתי, מנקודת הנחה שאחת הדירות שלהן כ-ן במקום טוב וכן במצב טוב, ובמקרה כזה טירוף לעבור גם לדירה שהיא במצב "סביר לחלוטין". גם אני גרה בדירות שכורות כבר שנים, מאז שהייתי סטודנטית, אבל מה שהייתי מוכנה לקבל כסטודנטית לא דומה למה שאני מוכנה לקבל כאמא לילדים, וגם, כנראה, לא דומה למה שמוכן לקבל מי שיש לו ברירה אחרת לחיות בנוחות בדירה טובה שנמצאת ברשותו, אלא אם באמת התמזל מזלו למצוא דירה כמעט שקולה (כמו שתיארתי - שבעליהן עזבו ממש עכשיו) שמאפשרת לו חוזה ארוך טווח, ואז, אולי, הטירחה והבעיות שעדיין נותרו בידרה והמגבלות שמציבים הבעלים יתקזזו עם היתרון שהם יפיקו ממעבר משותף. אבל זה ממש לא משהו שאפשר להפטיר כלאחר יד כאילו אין שום הבדל בין דירה שכורה לדירה קנויה.