חברים ללא מין

28Emma

New member
חברים ללא מין

יש לי חבר כבר 10 שנים. הכל מצוין ביננו ואנחנו מסתדרים מעולה! פרט לעובדה שאנחנו לא שוכבים כבר למעלה מ5 שנים...
לאחרונה הוא הציע לי נישואין אבל זה יהיה בלתי אפשרי להביא ילדים ללא מין. אני מרגישה שזה אבוד ואי אפשר כבר לתקן את הפער שנוצר.
הוא לעומת זאת, מעוניין לתקן את היחסים ולהתחתן.
האם זה נומרטיבי? האם זה מה שקורה לזוגות אחרי 10 שנים יחד? אני חייבת להגיע להחלטה במיידי!
אשמח לקבל כמה שיותר דעות מבנות/בנים בעלי מערכות יחסים ארוכות כשלי.
 

elena20

New member
אבל לא הסברת למה אתם לא עושים סקס?

כי לא רוצים? כי יש בעיה רפואית לאחד מכם?
 

28Emma

New member
חברים ללא מין

פשוט ירד החשק עם הזמן והתרגלנו לחיות בלי זה. הגעתי כבר למצב שאני לא יכולה לחשוב על מצב אינטימי אתו כבר...
&nbsp
 
אני חושבת שייעוץ מיני יעזור לכם

וכדאי לעשות זאת לפני חתונה. אני חושבת שהגעתם למצב של התרחקות אינטימית אחד מן השני והכי נכון בעיני זה להתחיל בקטן באינטימיות של חיבוק ונשיקה בתדירות גבוהה יותר ומשם לאט לאט לחזור לקיום יחסי מין.
&nbsp
תעשו זאת בקצב שמתאים לשניכם,תוך הקשבה אחד לשני ולצרכים של כל אחד ממכם ותנסו להבין מה השורש של זה- מה קרה שהפסקתם לקיים יחסי מין? עד כמה זה מפריע לכם? מה אפשר לעשות כדי לשנות?
כל אלו שאלות שאתם צריכים לשאול את עצמכם
, מקווה שהתשובות יובילו אותכם לדרך הנכונה והמתאימה לכם.
&nbsp
בהצלחה ואל תשכחי לעדכן
 
אמה

חשוב באמת להבין למה אין ביניכם מין, והאם את גם לא מרגישה בכך צורך בכלל (לא איתו - אלא בכלל) - חוץ מאשר כדי להביא ילדים (כי אפשר להביא ילדים גם בהזרעה מלאכותית..).
&nbsp
האם את רואה את עצמך חיה עוד... 40, 60, 80 שנה - בלי סקס בכלל?
זה נראה לך סביר?
כי אם כן - אין לי עצה בשבילך.
&nbsp
האם גם הוא לא רוצה סקס בכלל - או איתך? האם המצב הזה סביר בעיניו?
האם הוא רוצה ילדים?
&nbsp
 

28Emma

New member
אנחנו החברים הכי טובים ולא סתם ידידים.

חשוב לי לומר ששנינו היינו מעוניינים בחיי מין ובחתונה עם ילדים יום אחד.
אני יודעת שהוא יהיה בעל ואבא נפלא אבל אני לא מרגישה את אותה משיכה מינית אליו...
אני חושבת שהייעוץ הכי טוב זה מאנשים עם זוגיות ארוכה שאולי חוו את השחיקה המינית ויכולים להבין את זה
&nbsp
 

28Emma

New member
אהה ושכחתי להגיד

אנחנו בתחילת שנות ה30 וכולם מסביבנו לוחצים על חתונה ושנפסיק לבזבז את הזמן כבר
כולםםםםםםםםםםםם!
 
תראי

המצב שלי מעט שונה משלך כי אצלנו הסקס נעלם מהקשר אחרי הנישואים ואחרי פחות מ-5 שנים, ואצלי כנראה שמין לא ממש מעניין אותו ונסיונות תיקון נכשלו - אבל בסופו של דבר השאלות אותן שאלות.
אם הפסקתם להימשך אחד לשניה ואחת לשני - לפעמיםזה הפיך ולפעמים זה לא.
העובדה שאתם שורדים יחד חמש שנים בלי סקס ושוקלים להתחתן (בכלל, או מעט? יש מגע ואינטימיות או גם זה לא?) היא סימן שיש ביניכם כנראה חברות טובה ואולי אהבה, אבל אני מציעה בחום רב ובהרבה אמפתיה - קודם תפתרו את הנושא המיני, ואז תחליטו.
אולי תגיעו למסקנה (לגיטימית לגמרי) שאתם רוצים לנהל חיים משותפים, הורות משותפת וזוגיות לטווח ארוך - והמין יוכל להימצא במקומות אחרים. אולי תגיעו למסקנה שבעצם חיים בלי סקס עם בן /בת הזוג לא מתאיים לכם ותפרקו את הקשר בצער. ואולי - תצליחו לרפא את המצב, ולהתחיל שוב ליהנות ממין מספק זה עם זו. עד שלא תנסו - לא תדעו.
אישית - הייתי מציעה לך לא להתחתן לפני שהבעיה הזו מטופלת ונפתרת לשביעות רצונכם ההדדית.
אבל, זו כמובן רק אני...
 

BALEDIN

New member
בשבילי לפחות (אנחנו שש שנים ביחד) סקס הוא חלק טוב מדי

חשוב מדי וגדול מדי כדי לוותר אליו.
את צרכה לעצור ולהפסיק לדאוג מה כולם אומרים, אני יודעת שזה ממש קשה.
ההחלטה הזו היא השינוי הכי גדול של חיי, לא זוגיות, אהבה, סקס בפעם הראשונה או סיום והתחלה של משהו.
&nbsp
והרעיון המטופש (בתפיסה האישית שלי) שאחרי החתונה זה יסתדר, לי נראה שזה בדיוק הפוך, אחרי החתונה הכול מועצם.
יש ביטחון אחד בשני ובמצב כמו שהוא.
&nbsp
אני חושבת שאתם צרכים ללכת לטיפול, או שתחליטי שאת לא רוצה סקס לשארית חייך.
אבל להתחתן ולקוות שזה יפטור את הבעיות לדעתי זה רק מקור לעוד בעיות.
 
בהחלט

התגובה הזו מציגה עוד פן שלא הבנתי אותו כך במהקריאה אבל יכול להיות שזה כן מה שאמה כתבה - שאולי יש מחשבה (אצלו או אצלך) שאם תתחתנו זה יתקן את היחסים. ברור לגמרי שזה לא יקרה.
קודם מתקנים - ואז מחליטים.
 

28Emma

New member
חתונה לא פתרון

אני מבינה שחתונה לא יפתור בעיות אלא רק יחמיר אותן. אני משהה את הרעיון הזה לבינתיים
 

anesthesi

New member
בעיניי זה נראה לא טוב בכלל

יחסי מין הם חלק מזוגיות, חלק מאינטימיות, חלק מקרבה בין בני זוג.
מה קרה לפני 5 שנים אם אפשר לשאול?
למה הפסקתם?
אתם לא נמשכים אחד לשני?
 

28Emma

New member
לשאלתך

אפשר לומר שהתדירות שהיינו שוכבים הלכה וקטנה עד שנעלמה לחלוטין.
אולי הלחץ מהחיים, לימודים , עבודה השפיעו
אני שמחה ששאלת כי אז אני צריכה לחשוב על זה גם
אני מניחה שאני ביקשתי להוריד את המינון כי באיזהשהו שלב פשוט ירד לי החשק והרגשתי שאני פחות נהנית מזה
והוא מצידו במקום להתמיד וליזום הוא החזיר לי באותו מטבע
כלומר, שנינו הפכנו ל"לא יוזמים" ומעולם לא דיברנו על זה גם עד היום.
והיום זה חזר אלינו כמו בומרנג
 

anesthesi

New member
ממש תודה על התשובה

עוד שאלה, ושוב אני מצטער על הישירות -
האם הוא דוחה אותך במידה כלשהי?
נגיד שהיית יוצאת עם מישהו חדש - האם את חושבת שזה היה שונה עם המישהו החדש?
 

פילפולה

New member
נשמע כמו הרגל

במערכת זוגית של כמה שנים לרוב יש אהבה גדולה בין בני הזוג-אבל אם אין סקס אז אתם יותר חברים טובים\שותפים מאשר בני זוג.
כן, יש תקופות בהן תדירות הסקס יורדת כי החיים מתערבים [בעיות אישיות, בעיות בריאותיות, בעיות כספיות וכו'] אבל חמש שנים?
מה ההבדל ביניכם לביני ולחבר טוב שלי? התנהלות כלכלית? סטטוס חברתי?
&nbsp
פיל
לא מבינה מה הטעם בבנזוג בלי חיי מין פעילים
 

סיגלית 2014

New member
מנהל
זה לא נשמע כמו שחיקה בחיי המין

משהו נשמע מוזר.
אתם 10 שנים ביחד והיה ביניכם מין לפני. מה קרה לפני 5 שנים?
עברתם איזו טראומה שקשורה למין?
מה שלא ברור לי היא האם יש ביניכם גילויי אהבה, נשיקות, חיבוקים, מגע? כי את מספרת רק על מין ויש עוד הרבה דברים מסביב.
אם יש גילויי אהבה ביניכם ויש מגע ורק אקט מיני לא קיים, וזה בסדר מבחינת שניכם.... טוב.
אם אין גילויי אהבה ואין מגע כלשהו, זה יחסר לך בהמשך.
אני לא יודעת לענות על השאלה האם זה נורמטיבי, כי אם יש בני זוג שמסכימים על דרך מסוימת ולשניהם טוב איתה, אז ה"נורמטיבי" לא רלוונטי בכלל.
אם במהלך השנים אצל אחד מכם יתעורר צורך ואצל השני לא, תתעורר בעיה רצינית.
לכן, אם אתם חושבים על נישואים והמשך חיים יחד, לדעתי צריך להתייעץ עם איש מקצוע ולפתוח הכל, להבין מה קרה.
כי החלטה בגיל כל כך צעיר להתנזר ממין כליל היא לא החלטה שבשגרה.
(אגב, התנזרות ממין היא דבר בלתי אפשרי כאשר רוצים להביא ילדים לעולם. לא תרצי לעבור זריקות או הפריות מבחנה)
 

28Emma

New member
יש אהבה גדולה

זה לא שהוא דוחה אותי אלא שאני כבר לא יכולה להסתכל עליו בצורה מינית כבר.
אני יודעת שאני לא רוצה לחיות ככה יותר
יכול להיות שזה הרגל אבל מה שבטוח אהבה לא חסר וגם לא נשיקות וחיבוקים.
אבל לא בצורה מינית. רק העובדה שנשארנו ביחד למרות החיסרון מסיפוק מיני מסבירה כמה האהבה שלנו אחד לשני עצומה.
לא הייתה שום טראומה ואני לא באה מבית דתי/מסורתי וגם אני לא בן אדם א-מיני כמו שניסו לאבחן אותי החבר'ה מלמעלה אני פשוט נקלעתי לסיטואציה שלא טופלה כראוי בזמן.
מעניין אותי לדעת בכנות - השאלה הזו מופנת רק למי שנמצא/היה במערכת יחסים של כמה שנים טובות- איך אתם עדיין נמשכים זה לזה??? לא נמאס לשכב עם אותו בן אדם??
 
למעלה