הסכם ממון- בעד ונגד

[chasing time]

הסכם ממון- בעד ונגד

מה דעתכם על הסכמי ממון? האם נראה לכם שבבוא העת תשקלו לעשות אחד לפני הנישואין? האם מישהי מכאן נמצאת במצב בו בן הזוג בעל ממון רב יותר ממנה, והוא ביקש ממנה לחתום על הסכם? האם כבנות זוג, אם יבקשו מכן לחתום על הסכם, הייתן מסכימות או נפגעות? אשמח לשמוע מכן, במיוחד אם יש כאלה שהן בנות ניסיון...

 

[habubnik]

אנחנו לא עשינו אחד כי אף אחד מאיתנו לא

הגיע עם ממון לנישואים. למעשה גם עכשיו אין לנו ממון

אני לא יודעת איך הייתי מגיבה, בחיים לא יצאתי עם מישהו שאשכרה היה לו ממון מספק כדי שיבקש ממני משהו כזה. אני משערת שאני לא אחגוג ברחובות, אבל זה מאוד תלוי בסיטואציה ואיך כל העניין יתבצע.

 

[ל ו מ ד ת ל ע ו ף]

אני עשיתי

אני רואה אותו כצעד הכרחי בזוגיות בלי קשר לעובדה שלי יש קצת חסכונות בצד ולו - לא. אנחנו לא מתכוונים להתחתן וזה בעיני מן סוג של חוזה שממסד את היחסים וכמובן חשוב גם לעתיד שלנו. לא מאמינה ב"אני אוהבת אותו, אני סומכת עליו ונחיה באושר ועושר לנצח". *בעיני* זה לטמון את הראש בחול. ההסכם הזה, בעיני, הוא כמו כתובה בחתונה דתית רק שההסכם הוא שיוויוני ומתאים לי ולחיים שלי ובגלל זה, זה גם יפה בעיני. כל קשר עלול להיגמר (30% אכן נגמרים) ואני מעדיפה שדברים יהיו ברורים מראש ומעוגנים. מעבר לזה, לא רוצה שיחול עלי החוק של ידועים בציבור, מעדיפה להתנהל לפי משהו אישי שאני ובן הזוג השקענו בו מחשבה והחלטנו שמתאים לנו.

 

[elena20]

למה את לא רוצה שיחולו חוקי הידועים בציבור?

חשבתי שזו חלופה מעולה למי שלא רוצה להתחתן.

 

[ל ו מ ד ת ל ע ו ף]

בעיקרון אנחנו ידועים בציבור

אבל אם לא אין הסכם אז יש חוקים ברורים וכלליים בחוק שחלים על כל הידועים בציבור, למשל שבמקרה של פרידה הכסף/הנכסים של בני הזוג מתחלקים חצי חצי. אני והבן זוג ישבנו וחשבנו מה נראה לנו שנרצה שיהיה, לפחות לשנים הקרובות וניסחנו אותו בהתאם למה שמתאים לנו, מה נעשה כלכלית במקרה של פרידה ולא לפי החוק שחל על כל הזוגות. אם ניפרד - מה שיהיה רלוונטי עבורנו זה ההסכם שחתמנו עליו.

 

[איריס אבידן]

בעניין ידועים בציבור

ההחלטה אם זוג הוא ידוע בציבור או לא אינה נתונה לזוג עצמו, אלא זוהי החלטה אובייקטיבית. כלומר, נניח ועשיתם הסכם המסדיר את כל הנושא הרכושי ביניכם ולאחר מיכן בית המשפט יקבע שלמרות האמור בהסכם אתם כן ידועים בציבור, אזי מה שקבעתם לא יהיה רלוונטי. היה פסק דין, אינני זוכרת את שמו, שבני זוג ערכו הסכם ביניהם ואמרו שכל מה שרשום בהסכם מסכם את הכל ושהם אינם ידועים בציבור. ואז, לאחר שאחד מהם נפטר, הצד השני תבע בבית משפט מן העזבון, כידוע בציבור, ולמרות מה שכתבו בהסכם ביניהם, הצד השני קיבל את אשר תבע, בגלל שבית המשפט קבע שהם כן היו ידועים בציבור. כך שלצערינו, בית המשפט אינו מתחשב תמיד בכוונת הצדדים בנושא זה וקובע בעצמו. אולם, אם לא תהיינה תביעות ביניכם,במקרה של פרידה, אכן מה שקבעתם- זה אשר יהיה וכך עדיף, כמובן.

 

[dify]

../images/Emo45.gif לכל מילה

ורוצה להוסיף רק לאספקט של ה"פגיעה" בעיני מי שבוחר להיפגע, מוכיח כמה הוא אינטרסנט ולא פה בשביל האהבה.. אחרי הכל, בדר"כ הסכם חיים משותפים לא נועד ליצור פערים תוך כדי החיים המשותפים, אלא רק להסדיר מקרה של פרידה. לא ברור לי למה שמישהו לא יסכים לשבת בטוב ולהסכים על מה יהיה אם וכאשר, ולמה שיעלב מהרעיון שבמקרה של פרידה מי שנכנס עם רכוש גם יצא איתו.. האם זו לא חמדנות לשמה? נניח ש, ברשותי דירה מלפני היכרותי עם זוגתי, בין אם כי עבדתי מאד קשה, ובין אם כי המשפחה שלי השקיעה את חסכונות חייהם כדי לעזור לי, קשה לי להבין למה במקרה של פרידה זוגתי תחשוב שמגיע לה חצי מאותה דירה שנרכשה בלי שום קשר אליה, ועוד יותר קשה לי להבין איך היא תעלב ממצב שבו אני לא אסכים לתת לה חצי מהדירה במקרה של פרידה.. הלא ברור שכשנפרדים לאף אחד אין אינטרס נדיב לתת חצי ממה שהוא לבד עבד קשה עבורו. חוזה שכזה מסדר שמה שמגיעים איתו לפני הקשר נשאר לכל צד בנפרד אחרי פרידה, ומה שנצבר ביחד, מחולק בהתאם למה שנראה הוגן (מסכימה עם מייבי שהורות פעילה היא ללא ספק גם עבודה והשקעה בקשר). בתור אחת שהיה לה בן זוג אמיד מאד, אפילו ברור לי לגמרי שאבא שלו היה מציע שנעשה הסכם שכזה, זו אפילו טיפשות לדעתי, לא להגן עליהם, ולהגיע למצב שבו אם היינו נפרדים אחרי שנה הייתי זוכה פתאום ברכוש רב שהמשפחה שלו היתה מסדרת לנו. פשוט לא הגיוני ובטח לא באינטרס של המשפחה שלו אם כבר נפרדנו... להינות יחד בזמן שאנחנו יחד- בהחלט כן. לתת לי בזמן שניפרד. למה? כמובן שחוזה יכול להיות מדורג, לפי שנים, להבטיח איזשהו ביטחון כלכלי לילדים העתידיים ועוד'... אבל בשורה התחתונה, אם יש פערים התחלתיים, זה ממש הגיוני בעיני. אני רוצה לראות מי פה יהיה האדם שיכתוב "אני חסכתי 200 אלף שח בעבודה קשה במשך כל חיי, ועכשיו לא איכפת לי שבן זוגי לא מגיע עם כלום ושבמקרה של פרידה הוא אוטומטית מקבל 100 אלף שח מהכסף שהתאמצתי קשה מאד בשבילו" ושימו לב שאני לא מדברת להגיד שזה מה שהייתם עושים.. אלא להגיד זה מה שאני עשיתי עם הכסף שלי.. כי קל לדבר על מיקרים היפוטטיים או להיות בעמדה עם הפחות כסף ולצפות לקבל, יותר קשה להיות בעמדה שעבדו קשה בשביל הכסף ולהיות כזה נדיב במקרה של פרידה... אגב, חומר למחשבה, לא פעם אני תוהה איך אדם אמיד יודע אם בני זוגו אוהבים אותו, או אוהבים את רמת החיים שהוא מספק להם... אם הייתי אמידה, וזוגתי היתה מעיזה להיעלב מזה שאני לא מוכנה להבטיח את עתידה הכלכלי במקרה של פרידה, ללא ספק, זה היה מדליק אצלי את התחושה שהיא פה בשביל הביטחון הכלכלי ולא בשביל הזוגיות. לדעתי, אם רוצים להבטיח זוגיות שמבוססת על האהבה, צריך להשאיר את הכסף בחוץ- לבוא בלי ציפיות שיממנו אותי או שיפצו אותי או שיתנו לי. אני ברשות עצמי הכלכלי והיא ברשותה. ככה אנחנו חיות. וזה מוריד אצלנו כל צל של ספק שאולי בקשר ביננו יש איזשהו אינטרס טפילי..

 

[ל ו מ ד ת ל ע ו ף]

גם אני רוצה להוסיף

אנחנו כתבנו בהסכם שכל מה שנצבר לפניו הוא של כל צד לבד וכל מה שהתחלנו לצבור יחד מנקודה מסויימת יחולק שווה בשווה במקרה של פרידה. אני חושבת שקשה למדוד איך "הוגן" לחלק כסף שנצבר ביחד ושלא מדובר רק בכסף, כמו שאמרת אלא במכלול של דברים כי מה לעשות, דברים לא תמיד נעשים בחלוקה מוחלטת של 50:50. לפעמים הוא מנקה קצת יותר ממני בבית, לפעמים אני מנקה יותר. כך גם יהיה עם הילדים - לפעמים אני אקריב קצת את העבודה שלי ולפעמים הוא. לפעמים אני מרוויחה יותר ממנו, לפעמים הוא יותר ממני. אם הזוגיות בריאה, בעיני זה ברור שהחלוקה של הרכוש תהיה חצי חצי ללא מדידה של מה כל אחד תרם למערכת הזאת. שנינו עמלנו קשה כל השנים בכל תחומי הזוגיות שלנו ושנינו צריכים להנות מהפירות של העבודה הקשה הזאת.

 

[עינתנת1]

../images/Emo45.gif

 

[הנזם הכחול]

30%?... 30% מהקשרים נגמרים רשמית אולי.

בפועל אחוז הזוגות שנשארים ביחד כשהזוגיות ביניהם נגמרה מזמן, הטא גבוה בהרבה מ-30%. ואהבתי את גישתך לנושא הסכם הממון. (הכוונה ל'לומדת לעוף')...

 

[maybesure]

סוף מעשה במחשבה תחילה

אני לא רואה בהסכם כזה נזק - כל עוד הוא מקובל על שני הצדדים. כמובן שאם אחד הצדדים בא עם יותר ממון, הייתי מצפה ממנו למעט נדיבות גם במקרה של פרידה. אצלנו די אבוד כי נישאנו לפני 26 שנים ולא עשינו הסכם כזה, אבל אני מניחה שגם אילו היינו עושים - היה צורך לשנות אותו עם השנים כי בהתחלה אני פירנסתי ועכשיו הוא מפרנס עיקרי וההון שנצבר - בזכותו בעיקר. לחתונה הגענו בלי ממון כמעט, בקושי התקיימנו כי רק אני עבדתי, את מה שצברנו צברנו בשנות הנישואין. בזמן שהוא עשה כסף אני עבדתי 3 משמרות: עבודה מחוץ לבית/ילדים/בית - כך שגם אם הייתי חותמת על הסכם ההסכם היה כולל התיחסות למשמרות האלו. ליפגע אני לא חושבת שהייתי נפגעת, אבל הייתי דואגת היטב גם לאינטרסים שלי. עם כל הכבוד לממון שלו - זוגיות היא שותפות. אולי לא חצי חצי - אבל בשותפות זוגית דואגים זה לזו ולא הייתי מסכימה שהוא יהיה זה שיכתיב את כל התנאים אם היה מכתיב אותם לטובתו. אגב, מעין הסכם ממון יש בכל ביטוח חיים: ירושת ביטוח החיים למוטב שנבחר.

 

[תמרה311]

מממ סוגייה מעניינת

בנישואי הראשונים היה הסכם ממון ושהתגרשנו היה מאוד קל. בזוגיות הנוכחית אנחנו לא יכולים להתחתן אבל ברור לי שאחתום על הסכם ממון הבהרתי קודם שאני רוצה שיהיה בו סעיף במקרה של פרידה מה יקרה... וכמובן שאנחנו נחתום על הסכם נישואין בו הוא מבטיח את עתיד ילדנו בקרן כלשהי.

 

[פרפרי אהבה]

הממ..אני חושבת שהסכם ממון זה דבר חשוב

אבל לא מתאים לכל זוג. יש בעייתיות בעניין הזה. אנחנו שנינו כעת מגיעים לא ממקומות שווים,אך מצד שני עם ההוצאות על הלימודים של הבחור זה די מתקזז ולכן כרגע מוותרים על הסכם ממון,מאחר ולשנינו אין רכוש.

 

[nate2000]

אנחנו התחתנו בלי הסכם ממון

היינו שני חיילים בקבע תפרנים בלי שום נכס למעט כמה גרושים אצלי בתוכנית חיסכון ורכב אצלו. בעיקרון, הסכם ממון הוא פיתרון טוב לפרק ב' או כשיש פער של ממש בין 2 בני הזוג. אבל אם מדובר בשני סטודנטים ללא רכוש גדול או תוכנית חיסכון גדולה- אז אני לא ממש רואה טעם.

 

[הנזם הכחול]

איך אפשר להינשא בלי הסכם ממון???

זה חוסר אחריות משווע (במיוחד מצד זה שהוא בעל הממון). בתור תפרנית לא היתה לי שום בעיה לחתום על ההסכם הזה- ומי ש'נעלבת' יש לה כנראה כוונות מאד לא כשרות.

 

[begonia]

ברור שאפשר

במיוחד אם אין ממון...

 

[Cafe Latte]

תלוי,

אם מדובר באנשים עשירים מאוד, הגיוני. מישהו שירצה לעשות הסכם ממון על זוטות (50K נניח, או אפילו 100-200K), פסול בעיני, בכנות.

 

[הנזם הכחול]

באמת? ואם הוא קרע את התחת שלו שנים

בשביל ה-100K האלו? 100-200K זה זוטות בעינייך? את יש לך מזל.

 

[Cafe Latte]

אין לי "מזל".

יש לי 2 הורים מהגרים, שלא שילמו לי על שום דבר. אני עובדת קשה מאוד בשביל הכסף שאני מרוויחה. וכנ"ל הבן זוג שלי. זה לא מזל, ***זו*** קריעת תחת. אם בסוף, אחרי כ"כ הרבה שנים, הבן זוג שלי ירצה לקחת ממני את הפרוטות האלה (בעיני זה פרוטות, לעומת דברים אחרים שיש בחיים), שיהיה. לא אכפת לי. יש לי דברים שהרבה יותר יקרים מכסף.

 

[הנזם הכחול]

הההההה איזה יופי! בחורה רוחניקית!

כמה מתוק; טוב, אז בעיני בחורה מטריאליסטית מגעילה שכמוני, כסף שקרעתי בשבילו את התחת הוא הביטחון החשוב ביותר ואני לא מוכנה לוותר עליו למען שום אידיאל לא ברור, ובטח שלא בשם האהבה.