לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1042510,425 עוקבים אודות עסקים

פורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.
x
הודעה מהנהלת הפורום
המידע והעצות בפורום אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי. תפוז אינו ערב לנכונות המידע, ולא יהיה אחראי לנזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות עליו
לפורום אובדן הריון תמיכה לפורום הורות לאחר אובדן
המשך >>

לצפיה ב-'ושוב שרשור היכרות'
ושוב שרשור היכרות
<< ההודעה הנוכחית
05/07/2005 | 10:17
68
82
שוב נוספו לנו המון שמחות חדשות, רבות שינו את הסטטוס, והצטרפו אלינו חדשות. אז קדימה - הציגו את עצמכן. ניתן להעתיק מהשרשורים הקודמים בנושא.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'מתחילה'
מתחילה
05/07/2005 | 10:33
4
36
ארוך, אבל זו לא חכמה - אני מעתיקה מהפעמים הקודמות:

יש לי שלושה ילדים מתוך 6 הריונות. בן 5, בן 3.5 ותינוקת בת 8 חודשים (התינוקת השנייה של הפורום) הלידה שלה הייתה שנה וחודש אחרי האובדן המשמעותי מבין השלושה, והייתה מאוד מרגשת, מתקנת ומעצימה.

שניים מהאובדנים שלי היו בשליש ראשון, והשלישי - קמתי בבוקר התל"מ עם צירים חזקים. מיהרתי לחדר לידה, וכשהגעתי התברר שלתינוקת כבר אין דופק, למרות שבלילה, עוד הרגשנו תנועות - כשבעלי הלך לישון, הוא שם את היד על הבטן שלי, התעוררתי, ובדיוק אז הרגשנו שנינו תנועה חזקה. ככל הנראה זו הייתה התנועה האחרונה שהיא נעה בחייה  בדיעבד חשבתי שאולי זו הייתה תנועת הגסיסה - לפעמים בדיוק ברגע המוות יש פרכוס חזק כזה, ואז - מתרחש המוות. אף פעם לא אדע האם היא סבלה ובמשך כמה זמן. דבר כזה הוא מאוד נדיר, והרופאים בביה"ח מאוד התפלאו שהרגשתי תנועות בפרק זמן קרוב כ"כ למוות.

בלידה התברר שחבל הטבור כרוך סביב צווארה וידה. יתכן שזו הייתה סיבת המוות. אך זה מוגדר כמוות מסיבה לא ידועה.

ההריון של התינוקת שלי, המכונה שוקו, היה מלא בסערות, חלק סתם בדמיון שלי, אבל הרבה ממשיים - בטא מאוד גבוהה (כמעט 10,000 בשבוע איחור)- שהלחיצה אותי, כי כך היה גם בהריון של האובדן הלא מוסבר, CMV בתחילת ההריון (זיהום שניוני), צירצורים מוקדמים, מצג רוחבי שהיה מסוכן כי חבל הטבור היה בדיוק מעל לצוואר הרחם בלי שום דבר שיעצור אותו אם תתחיל פתיחה או ירידת מים (היא התהפכה ברגע שהגעתי לאשפוז - ילדה טובה ), וגולת הכותרת - כשבוע לפני הלידה - אקו לב עוברי שהצביע על מום קשה בלב. מום כחלוני (עם הלידה התינוק מכחיל, כי אינו מקבל אספקת חמצן) שמחייב ניתוח לב פתוח מייד עם הלידה. הרבה תפילות נאמרו כאן ובעולם "האמיתי", בדיקה חוזרת שללה את המום הקשה שאובחן, אבל לא שללה לגמרי מום קל ממנו.
התינוקת שלי נולדה - בריאה, שלמה, ורודה, עם אפגר 10, ועם עוצמת קול שלא הייתה מביישת זמרת אופרה  (דהיינו נושמת לחלוטין) עד היום כשאני חושבת על זה - אני מתרגשת. גם עכשיו אני כמעט בוכה.

הלידה גרמה לכמה שינויים - ראשית, בחווית התיקון הגדולה. הלכתי לאותו בי"ח (במכוון), תכננתי גם ללבוש את אותו בגד - בסוף לא עשיתי את זה, כי אושפזתי בגלל מצוקה עוברית, באופן לא מתוכנן. בלידה שלי השתתפה גם מיילדת שהייתה בלידה ההיא. בחרתי שלא לקבל אפידורל - כמו אז. בקיצור - חזרתי ככל האפשר על הלידה הנוראית והחשוכה ההיא, אבל הפעם, התינוקת - בכתה וינקה (ושוב אני דומעת תוך כדי כתיבה....).

הלידה לא מחקה את הכאב, אבל הוא קבל פרופורציות אחרות לגמרי. אני לא מרגישה היום אבל על האובדן. כבר אין את הכאב הקיומי הזה שמלווה בכל מקום וזמן. האובדן היה בעבר חלק מהותי מהגדרתי את עצמי, והיום - הפך לחלק מן העבר.

ועוד עניין שהשתנה בעקבות הלידה - בעבר התינוקת שנפטרה הייתה עבורי תינוקת מושלמת. כאבתי את מותה של התינוקת המושלמת ביותר שיכלה להיות לי. היא הייתה עבורי מכותרת בכל המעלו הטובות וחסרת כל פגם - בדמיוני זו הייתה הילדה היפה ביותר, חכמה ומוצלחת מכל בחינה שהיא. האובדן נטל ממני את הפוטנציאל האינסופי שלה שלא ימומש אף פעם.
אח"כ חשבתי על כך שרבות אחרות מתארות את התינוק שנולד מת במילים האלו "מושלם".
השוקו שלי - שגם היא הייתה בציפיותי מושלמת ויחד עם זאת מציאותית, ומכח זאת - בהכרח אינה מושלמת (למשל - כשהיא נולדה חשדו בהיפוטוניה קלה). הלידה שלה אפשרה התמודדות עם החוסר של השלמות ההיא, כי הבנתי באופן מוחשי שאין שלמות. שגם אילו התינוקת המתה הייתה נולדת גם היא לא הייתה מושלמת לגמרי. אני מרגישה שאני מתקשה להסביר את זה - קודם הרגשתי שכל מה שהיה יכול להיותלי בילדה - נשלל ממני. עכשיו אני מבינה שנשלל ממני המון - הרי כל אחד מהילדים שלי הוא עולם ומלואו. פשוטו כמשמעו. אבל אני מפנימה שהאובדן לא היה של כל מאוויי ושאיפותי, אלא של ילד בשר ודם. אני מקווה שהצלחתי להסביר.

הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-' איזה סיפור מרגש ומורכב. כמה'
איזה סיפור מרגש ומורכב. כמה
05/07/2005 | 10:38
1
15
כוחות נפש יש לך!!

הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'תודה'
תודה
06/07/2005 | 19:27
8
אני לא חושבת שיש לי כוחות נפש יותר מלאחרות. לכל אחת יש קשיים בחייה שהיא חייבת להתמודד איתם, ובאין ברירה - עושה זאת על הצד הטוב ביותר שהיא מסוגלת לו.
כל הזמן הזכרתי לעצמי, שיש דברים הרבה יותר גרועים. סבתא של אמא שלי שאיבדה ארבעה ילדים בשבוע אחד, למשל.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'טינקר'
טינקר
05/07/2005 | 12:50
1
17
זה לא פעם ראשונה שאני רואה את הסיפור שלך...
אבל זה  נכנס לי ישר ללב, לא יכולתי להגיד לך את זה לפני הלידה שלי,
הרבה מהזמן חשבתי על מה שקרה לך, גם ברמה הפשוטה שזה לקרות גם לי או לכל אחת... אבל לא רק במישור הזה, חשבתי על איך קמת, והחלטת לנסות שוב ולעבור הריון שלם של 9 חודשים ארוכים ומתוחים, כשאף אחד לא יכול להבטיח כלום... בעיקר לאור השבוע האחרון של ההריון עם השוקו.

ולעניין השלמות הצלחת להסביר, אני חושבת שאיבדת את החלק המציאותי של אותה תינוקת.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'תודה, תמר '
תודה, תמר
06/07/2005 | 19:32
6
ההחלטה שלי להרות שוב, לא הייתה גבורה מיוחדת. זו הייתה הדרך היחידה שלי לשמור על שפיות. התקווה לתינוקת אחרת "במקום" זו שנפטרה.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'נעים מאד, פעם ראשונה פה, והנה יש'
נעים מאד, פעם ראשונה פה, והנה יש
05/07/2005 | 10:40
1
28
שרשור היכרות....


האמת, אני לא ששיכת אליכן.
אני חווה עכשיו היריון שני, ובבית יש לי ילדון מקסים בן 3 וקצת.
באתי רק כדי להודיע שיש לי מעט בגדי היריון למסירה, בעיקר לגבוהות או רחבות, וגם להציע עזרה וירטואלית בנושא שיטות טבעיות להקלה על תסמיני היריון. אתן מוזמנות לשלוח לי מסרים או שנפתח שרשור נפרד.
בכל אופן שולחת לכולכן הרבה כוחות גוף ונפש וברכות היריון קל ותקין, עם סוף שמח במיוחד.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'כמה יפה מצידך'
כמה יפה מצידך
06/07/2005 | 19:33
9
לצפיה ב-'עכשיו אני'
עכשיו אני
05/07/2005 | 11:00
22
היו לי 3 הריונות ויש לי תינוקת בבית ביום רביעי תהיה בת חצי שנה. ההריון הראשון הופסק בשבוע 22 עקב מי שפיר לא תקינים, אחרי חמישה חודשים הפסקת הריון בשבוע 8 עקב אי התפתחות (לא היה דופק) ושלושה חודשים אחרי נכנסתי להריון עם ליהי. כל הפסקות ההריון שלי היו גרידות.
ההריון של ליהי היה בפועל 9 חודשים אך עבורי הוא היה הרבה יותר. ההריון היה קליל מבחינה פיסית עד חודש 9.אך קשה מאוד מבחינה נפשית לי ולחצי.
בחודש 9 התחילה לי רעלת וליהי הפסיקה לגדול. היתי מאושפזת בHIGH RISK כמעט כל החודש ה 9 עד שבשבוע 39 ו 5 ימים התחילו לי צירים וליהי נולדה.

הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'מציגה את עצמי בערך'
מציגה את עצמי בערך
05/07/2005 | 13:12
3
32
אממ...
מה כותבים
אני שבוע אחרי לידה של תינוק מקסים, שבא אלי בתזמון שהתאים לו, (ולא לרופאים שלי) אפילו את תאריך הלידה, הוא לא ממש התחשב במה שהתאים לי, רציתי ללדת בין ה 17-20 ליולי,(שבוע 41) ובמקום זה הוא נולד בתחילת שבוע 38 (לפעמים אני עדיין חושבת שהייתי אמורה להיות עכשיו בהריון בשבוע 39 עם בטן שמנה, ולהרגיש תנועות, אבל המציאות בכל זאת כאן)
יש לי ילדת מתיקות בת 5.5  
ההריון של כל אחד מהם בא אחרי הריון קצר, שלא נגמר בתינוק, אלא בגרידה. כל אחד מסיבות אחרות.

מחר נעבור את הברית של הגוזל, ויהיה אפשר להציג אותו בשם,
בינתיים התחלתי לכתוב את סיפור הלידה שלו בהפסקות, באתר שקל לי בו יותר לכתוב (מסיבות טכניות בלבד = לא צריך להקפיץ, אפשר לערוך, למחוק, לכתוב בקצב שנח לי)

מצרפת קישור: אחרי שאגמור לכתוב את הכל, אערוך את הסיפור למשהו מסודר יותר, כך שאז זה יהיה אולי יותר קל לראות את הרצף.

לידת מתנה
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'רוח, איזה יופי של סיפור'
רוח, איזה יופי של סיפור
05/07/2005 | 14:10
1
15
לצפיה ב-'רוח!'
רוח!
05/07/2005 | 14:57
5
איזה סיפור נהדר! ספרי עוד!!!
אני מעריצה את המיקוד שלך, את ההקשבה לגוף ולעצמך, את היכולת הזו להתכנס ולהיות הכי מפוקסת - לא בקטע משימתי, בקטע של לנסות כמה שיותר להתחבר לעצמך ולצרכים שלך.
את באמת מדהימה בעיני.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'רוח המיוחדת'
רוח המיוחדת
06/07/2005 | 11:53
5
גרמת לי לבכות מהתרגשות! (קראתי את מה שאת כותבת ב-באופן טבעי)  שפע ברכות ומזל טוב!!
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'חדשה'
חדשה
05/07/2005 | 15:58
3
18
שלום לכולם על הפורום שמעתי רק לאחר כתבה בלאישה.
הסיפור שלי הוא שבעברי 3 הריונות .
הראשון הסתיים בשבוע 40 כשהתחילו צירי הלידה הגעתי לבית החולים ושם קיבלתי את הבשורה המרה כי לעובר אין דופק.
בשני קיבלתי את הבשורה בשבוע 32 כשלא הרגשתי תנועות.
אצל השלישית הייתי בבית חולים מאושפזת כבר משבוע 28 אבל לפחות יצאתי משם עם נסיכה אמיתית שהיא כיום בת שנה ו7 חודשים .
כרגע אני שוב מנסה להיכנס להריון .
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
05/07/2005 | 16:07
12
כמה טוב שמצאת אותנו. את מוזמנת גם לבוא לבקר בפורום הורות לאחר אובדן. יש קישור למעלה.
מאחלת לך כניסה מהירה להריון והריון ארוך תקין ומשעמם
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
05/07/2005 | 23:21
8
מאוד שמחה שהגעת אלינו. מאחלת לך הצלחה מעכשיו ולתמיד, ורק אושר!!!

אותי את מכירה אם קראת את הכתבה בלאישה. מתרגשת שבזכותי הגעת לפה.

חיבוקים
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'ברוכה הבאה '
ברוכה הבאה
06/07/2005 | 19:36
5
כמה טוב שהגעת אלינו!
אחרי הסטוריה כל כך כואבת וקשה, אני מתארת לעצמי כמה צריך את החיזוקים של אחיות לצרה (ואפרופו אחיות לצרה, פעם ראשונה שאנ ישומעת על מישהי שכמוני, הרגישה תנועות, והעגיעה לביה"ח בגלל התפתחות לידה, כדי לקבל את הידיעה המרה, את מסכימה לספר מה הייתה ההערכה לגבי סיבת המוות?)
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'גם אני כבר לא בהריון'
גם אני כבר לא בהריון
05/07/2005 | 16:32
2
31
אני פלגיה, בת 32 ואם לשישה, אחרי הריון-שאחרי-אובדן.

אובדן ההריון מבחינתי הוא מינורי, ואחרי הלידה כבר זניח לחלוטין. גילינו שאין דופק בשבוע 9, והפחד העיקרי שלי היה הגרידה (שעברה מצויין תודות לחמותי שהיא פרסונל בבית החולים). הריתי שוב לאחר חודש, וזה היה הריון עמוס וחרדתי: היו דימומים בשליש הראשון, נפצעתי בפיגוע בשבוע 12, בעקבות הפיגוע סבלתי מהלם פוסט טראומתי שהקשה עלי לתפקד בבית ובעבודה. בנוסף, בסקירת מערכות העלו ממצא מחשיד לטריזומיה 18 בעובר. במצב הנפשי שהייתי אז, עצם החשד היה בלתי נסבל, למרות שבדיקות נוספות הראו שהכל בסדר.

לפורום הזה הגעתי לא בעקבות האובדן שלי, אלא בעקבות אובדן של חברה שאיבדה עובר יקר ביותר (ילד ראשון לאחר 5 שנות ניסיונות וטיפולי IVF שהתגלה ללא דופק בשבוע 38) אני הייתי אז בשבוע 23 להריוני, ובתוך חור שחור שלא יוצאת ממנו אף קרן של תקווה. הודעה בפורום הזה סייעה לי להשיב אל עצמי מעט שפיות, ומאז קמתי והמשכתי הלאה.

המשכתי לגלוש בפורום כי גיליתי בו נשים יקרות ואמיצות, ושאבתי השראה רבה מהרבה דיונים שהיו בו. ליוויתי בהתרגשות הריונות רבים, וגם לידות טובות שנתנו לי תקווה בעצמי.

בכ"ז אדר ב' ילדתי את טל המתוקה שלי, בלידה טובה ועוצמתית מאוד. רק לאחר הלידה הבנתי עד כמה הייתי לחוצה ומתוקה לפניה.אני ממשיכה לגלוש בפורום כי התמכרתי, וגם כי אני מחכה לכמה הודעות של זברות שעדין לא גילו את הפסים שלהן (אבל בקרוב יגלו) ולכמה וכמה לידות טובות.

עוד דברים? יש.

יש לי בלוג שפעם היה נקרא "פוסט טראומה", ועכשיו לאחר שהטראומה עברה ברובה הוא נקרא "הרוח על המים" בעקבות ההכרות עם הגולשת האמיצה שיש לה ניק בשם הזה.

ועוד משהו - החל מהשבוע אני מנהלת בפורום "חינוך לילדים ונוער" (1316)

ואני מצרפת את סיפור הלידה של טל.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'אם לא תפסיקי'
אם לא תפסיקי
05/07/2005 | 21:33
1
13
לגרום לי להסמיק
אבקש שיסגרו לך את הבלוג / ימחקו את ההודעות שלך.

מה זו החוצפה המוגזמת הזאת?
האם אני יודעת מה זה לגדל 6 ילדים?! (או להרות+ ללדת אותם??)
האם אני יודעת מה זה לעבור פיגוע?!
ועוד בהריון?! ולהמשיך לחיות אח"כ ולעבור באותו מקום שזה קרה??
האם אני הגעתי לשער של תפוז?! (זה דורש המון אומץ נראה לי די מרתיע להתמודד עם כמות כזו של חשיפה) מרגישה גם ככה בחשיפת יתר...

גולשת אמיצה? ממש לא יותר מאף אחת מהגולשות כאן.
לא התמודדתי עם צרות גדולות בהרבה: כמו חוסר פריון, או אובדן הריון בשליש שני או שלישי או בלידה, או לאחריה.

ככה את לועגת ומביישת אשה אחרי לידה??
ככה?? בלי רחמנות?

(אם זה לא מובן , אז אני לא כועסת, אבל מסמיקה ומתביישת, לא נראה לי שאעיז לחשוף את הניק שלי כאן יותר מהפדיחות)

מזל טוב על ניהול הפורום
היא משלנו היא משלנו
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'דווקא לא אפסיק'
דווקא לא אפסיק
05/07/2005 | 22:39
7
מעריצה אותך וזהו.
בהצלחה בברית מחר
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'נעים מאוד |4u|'
נעים מאוד |4u|
05/07/2005 | 16:41
2
16
עכשיו הרבה יותר נעים. בישרתי פה בשקט בשקט בשרשור של שבועות על גילוי הריון..... אתמול נצפה דופק . אנחת רווחה נשמעה ברחבי טורונטו...
וכולי תקווה להשאר אתכן עד פברואר (18 ליתר דיוק), עגולה וגדולה.

לפני 3.5 חודשים עברתי גרידה אחרי שלא נצפה דופק. זה היה הריון שני. ההריון הראשון, התמים, העגול הארוך הוליד את בתי המתוקה - מאיה (שנתיים ו-9 חודשים כיום). וההריון שגורד ממני היה מוזר. התחיל עם המון תופעות, ונגמר בשבוע 9.
הפעם אני חרדה אבל אופטימית. יש לי בחילות שהולכות ומתגברות, ואני מאושרת איתן... והאיש שלי עדיין בלחץ, לא רוצה לספר עד סוף השליש הראשון. מבינה אותו, אבל חייבת לשתף אתכן ולהיות פה קצת יותר באופן פעיל וגלוי.

הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'טוב לשמוע על הדופק'
טוב לשמוע על הדופק
06/07/2005 | 21:27
4
לצפיה ב-'גם אני '
גם אני
05/07/2005 | 17:22
8
בת 29, אמא לילדה מקסימה בת 3 וקצת, הריון 5 שבוע 17+ עם בת.
2 הריונות הסתיימו בשבועות מוקדמים (8,12) בעקבות דופק שנעלם, הריון נוסף הסתיים בשבוע 23 לאחר בדיקת מי שפיר בעקבות זיהום שהתפתח 5 ימים אח"כ.
עם כל החששות והפחדים מאושרת ליהיות כאן.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'חברתי אמרה לי שהרגישה כי'
חברתי אמרה לי שהרגישה כי
05/07/2005 | 17:57
1
12
האבדן שלה לא היה משמעותי כמו אבדנים של נשים רבות כל כך בפורום זה, כי הרי היא הפילה בשבוע 5+, ורק היא והרופא ובעלה ידעו (ואני, והוריה וכו'). לכן היא לא כאן.
הסיפור שלי הוא די קטן, אבל בפורום כאן הרגשתי מיד שזה המקום הנכון לי, גם בגלל המקום שלי בחיים וגם בגלל החכמה של הנשים כאן, שבאה, לצערי, כתוצאה מאבדן התמימות.
בקיצור, אני שבוע 15+2, הריון שני השנה, כאשר הראשון נגמר בגלל חוסר התפתחות בשבוע 7. זה היה הריון שחכיתי לו יותר משנה, ורגע לפני שאמרתי לאיש שלי "צריכים בדיקות", זה קרה.
מלבד ההתמודדות עם האבדן של העובר, הסיום של ההריון היה ארוך, ארוך מדי. אף אחד לא היה ממש בטוח אם כן או לא, הרופא שלי קצת זלזל ולא היה זמין, כך שמה-א.ס. הראשון עד לגרידה עברו 5 שבועות (בהם הקאתי, והיו לי בחילות אבל לא היה לי עובר). בתור דובדבן על הקצפת המילה "מולה" נזרקה לאוויר ביום של הגרידה, ולקח עוד שבועיים כדי לקבל תשובה שלילית.
כך שמה גדולה הייתה הפתעתי חודשיים אחרי הגרידה לגלות שאני בהריון.
בכל מקרה, החרדה מאוד איתי. אני מתלבטת על כל בדיקה מיותרת, כיוון שאני צריכה לדעת שזה עדיין שם, וחי.
אני עדיין לא יודת מה למדתי בחצי השנה האחרונה, אני מרגישה שהרבה, וכל כניסה לפורום מוסיפה עוד משהו. אז תודה
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'אם את מרגישה פה טוב - כאן מקומך'
אם את מרגישה פה טוב - כאן מקומך
06/07/2005 | 21:31
9
אי אפשר להשוות בין אובדנים. אני מסכימה שיש אובדן "קטן" ואובדן "גדול" אבל עיניים חיצוניות לא יכולות לבחון אותם. אובדן הריון בשבוע 5 אחרי 10 שנות טיפולים, אינו שקול לאובדן הריון בשבוע 5 שהצליח בנסיון ראשון (למשל, יש עוד מרכיבים בעניין).
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'נעים מאד'
נעים מאד
05/07/2005 | 18:14
3
18
בת 32, אמא ליותם בן השנתיים שהגיע אחרי הריון ראשון שנגמר בגרידא (אחרי דימומים ודופק איטי שנדם) בשבוע 8+ (אם כי העובר התאים בגודלו לשבוע 6). מודה שהייתי עם מנטליות של אובדן (אם יש כזה דבר) הרבה לפני שזה קרה לי. מעולם, בשום תחום, לא הצלחתי לאמץ את גישת ה"לי זה לא יקרה".

נמצאת בהריון שלישי בשבוע 10+. הריון נטול תופעות כמעט (כמו שחברה שלי אמרה לי - כנראה שהעובר גר במוניטור אצל הרופא).
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-' אני בת 33 כבר די הרבה זמן.'
אני בת 33 כבר די הרבה זמן.
05/07/2005 | 18:21
2
10
לצפיה ב-'אציג את עצמי...'
אציג את עצמי...
05/07/2005 | 18:50
1
14
מחר בת 25 (וואו, כבר חצי יובל???) אמא לילדה בת שנתיים. הריון מס' 2 הסתיים בגרידא בשבוע 13 עקב הדבקות ב- CMV (הדבקה ראשונה) ממש בתחילת ההריון (גיליתי בשבוע 8). נמצאת כרגע בהריון 3 בשבוע 11+6, הריון שמלווה בהמון דאגות וחששות כבר מההתחלה (דימום, חשד להפרדות שליה, אח"כ כנראה שיש קריש דם, אח"כ כנראה שזה עובר נוסף שהפסיק להתפתח... נכון לאולטראסאונד מלפני יומיים- כנראה שזה באמת עובר שאמור להספג, והשליה נראת בסדר- נדבקה חזרה למקום).
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'לא כותבת הרבה בזמן האחרון'
לא כותבת הרבה בזמן האחרון
05/07/2005 | 18:42
16
אבל אני כאן .
הריון ראשון היה תוצאה של הפריה מס'4 והחזרה מס'10, אחרי יותר מ-4 שנות טיפולי פוריות. התחיל כהריון רביעיה, הפך להריון שלישייה בשבוע 10, נגמר בשבוע 20 בהפלה ספונטנית (כנראה הפרדות שילייה של אחת העובריות, אבל לא מחפשים סיבות בהריון מרובה עוברים). אחרי שנולדה העוברית הראשונה הצירים נרגעו לגמרי וחזרו רק אחרי 24 שעות שבהם קיווינו לנס. כל שלושה היו בריאים ועם דופק אך כמובן לא היה להם שום סיכוי.
תקציר של ההריון השני - החזרת מוקפאים מאותה הפריה, טיפול ראשון 4 חודשים אחרי הפלה. דימומים בשליש הראשון,ממצא קלאב פוט בסקירה המוקדמת, כל הבדיקות האפשריות חוץ ממי שפיר-שליש שני, דליפת מי שפיר בשבוע 27 וריתוק למיטת בית חולים, צירים סדירים בשבוע 31, התקצרות הצואר לפחות מסנטימטר, לקינוח- ריבוי מי שפיר. האוצר שלי בן 7 חודשים עכשיו. היולדת טענה שהלידה הייתה קשה. אני לא הסכמתי איתה. לידה קשה זה כשאין בכי של התינוק בסוף. הלידה הראשונה והמשולשת שלי הייתה קשה.
כשנפתחה הקומונה שהפכה לפורום הזה הייתי בשליש שני, אחרי סקירה, מלאה חרדות, לא בטוחה שהפעם יהיה לי תינוק. כשהייתי מאושפזת החברה שלי הדפיסה לי דפי הפורום ועדכנה כאן בשבילי וככה שמרתי על הקשר. כשלא היו תשובות לרופאים שאלתי כאן. עד היום שמורות אצלי בפלא' SMS של ענת.
מחזיקה אצבעות לכולכן, גם אם לא כותבת (לא תמיד יש זמן), שמחה על כל לידה טובה, בוכה על כל אכזבה.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'אני חושבת שאני זקנת הפורום'
אני חושבת שאני זקנת הפורום
05/07/2005 | 18:51
1
17
בת ארבעים ואחת וחצי. ממש לא מרגישה זקנה, הרווחתי כל אחת ואחת מהשנים הללו ביושר ובמאמץ!!
יש לי שני בונבוניירות בבית 13.5 ו 11
אחרי שתי הפלות בשליש הראשון לפני שנה ושנתיים.
אחרי הפסקת נסיונות החלטתי שנותנת לזה עוד צ'אנס למרות שכבר בהפלות הקודמות שמעתי תגובות של "בשביל מה את צריכה את זה" ו "בגילך???"
אני כבר בשבוע 12. מפאת גילי ועברי, כל שבועיים הרופא מזניק אותי לאולטראסאונד. בין לבין משתדלת לא להיות בלחץ.

והכי חשוב, מקבלת המון כוחות מהפורום הזה. יש פה נשים נפלאות וחזקות שפשוט מרגיש פה משפחה.

נורא משמח שאלו שילדו, חוזרות לכאן ומספרות על הלידה. זה נותן המון תקווה.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'אני פה בעיקר בגלל החברה'
אני פה בעיקר בגלל החברה
05/07/2005 | 19:42
10
בת 32.5, הריון שני, מחר מתחילה שבוע 15.
הריון קודם היה הפתעה, התפטרתי מעבודה והתכוונתי לטייל קצת כדי להחליט מה הלאה. ואז נעלם הדופק בשבוע 10 והתמימות נעלמה עם סיפורי אובדן קשים במשפחה (4 לידות של 3 נשים שילדו עובר מת בחודש 8+) ונכנסתי לקטע קשה של הלקאה עצמית - למה דחיתי את הנושא, איך עזבתי עבודה בטוחה וכדומה... ולאחר תקופה של חצי שנה של דאון וריבים עם בעלי על זה שאני לא מוכנה להעזר בערכות ביוץ וכדומה - נכנסתי להריון הזה, שכמעט הסתיים בגלל רופאה שזיהתה מולה ששבוע שעבר נשללה סופית (לפחות עד המי שפיר).

בד"כ אני קוראת פסיבית, מרגישה לא לגמרי שייכת לכאן בשל סיפורי "הקל" וגם לא שייכת לפורום הבורדרים אבל שואבת הרבה תמיכה ועידוד מהנשים החכמות והאמיצות שכאן.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'ואני '
ואני
05/07/2005 | 20:18
11
16
בת 42 וחצי
עם קסם בן כמעט 4
הריון נוסף שאבד

וכרגע בשבוע 23 עם ורודה בבטן
הריון חרדתי במידת מה
שהכי קשה לי זה שאין עם מי לחלק את הפחדים והחששות - מלבדכן
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'עכשיו אני'
עכשיו אני
05/07/2005 | 21:07
10
30
בת 28, הריון ראשון תמים ורגיל ברובו הסתיים בינואר האחרון בחודש שביעי. בסקירה מאוחרת היה חשד לבעיה גנטית, הפונינו לסקירה מואחבת נוספת בנוכחות נפרולוג ילדים שלטענתו 90% שהילד שנוליד יהיה מאוד מאוד חולה (אם בכלל יגיע חי לסוף ההריון) גם אם יוולד חי מהר מאוד יגיע לאי ספיקת כליות והשתלות כליות וכבד ומה לא... הייעצנו, היינו היסטריים ומבולבלים. כולם אמרו שאי אפשר להגיד במאה אחוז, אבל זה נראה רע. סמכנו על הרופאים. בחודש שביעי התאשפזתי בבי"ח, לקח לי 4 ימים עד שהגוף הסכים ללדת. העובדה הזו - שלקח לי המון זמן ללדת, לא משנה מה הרופאים דחפו לי - גרמה לי לתחושות קשות - כאילו שהגוף מסמן לי שטעינו, שהעובר לא רוצה לעזוב... אבל אז כבר אי אפשר היה לסגת. את הזריקה כבר נתנו לי ביום הראשון הרי... הלידה היתה כואבת מאוד (שאגתי ברגע הלידה וכל חדר היולדות השתתק פתאום, והשתיקה היתה רועמת עוד יותר כשלא נשמע בסוף הצרחות שלי בכי של תינוק. רק הבכי ההיסטרי שלי ושל בעלי כששמו עלי את הבן המת שלי...). 5 ימים אח"כ חזרתי לבי"ח על סף איבוד הכרה מאובדן דם - הסתבר שנשכחה חתיכת שילייה ברחם ודיממתי בצורה נוראית. לבי"ח הגעתי עם אמא ואבא שצועקים לי לדבר ולא לאבד הכרה, בוכים ונוסעים כמו משוגעים לבי"ח כי האמבולנס איבד אותנו, איכשהו... גרידת חירום, שתי מנות דם וחזרה הביתה. לקח לי כמה ימים טובים עד שהצלחתי להרדם כמו שצריך מהפחד שאני אמות בלילה ואף אחד לא ידע...
מאז 2 הריונות כימיים בשלבים מוקדמים למדי (כיום או יומיים לאחר האיחור). אף אחד לא יודע להגיד למה. ככה.
המקום הזה הוא הבית שלי. המקלט, המקום שבו תמיד מבינים אותי ומקבלים ומעודדים עם המילים הנכונות. אוהבת אתכן מאוד. גם אם אתן לא מודעות לכך.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'אה... ושכחתי...'
אה... ושכחתי...
05/07/2005 | 21:12
9
22
בדו"ח הנתיחה הפתולוגית, שהגיע יום לפני ההריון הכימי הראשון, התברר שהרופאים טעו בענק! - התינוק שלנו היה בריא לגמרי. שום בעיה - בכליות או בכל איבר אחר. "תקין", "תקין", "תקין".... אני חושבת שזה היה רגע השפל הגדול ביותר בכל ההתמודדות שלי ושל בעלי. זה הרגע ששקעתי לקרקעית וחשבתי שאני בחיים לא אקום. מאז - מילה של רופא עבורי היא בערבון מוגבל ביותר. פיתחתי בעיית אמון והרופא הנוכחי שלי סובל ממני מאוד. אולי יום אחד מישהו יחזיר לי את האמון בהם...
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'אני פשוט בשוק'
אני פשוט בשוק
05/07/2005 | 21:31
16
אוי אהובה אין לי מה לומר. אני פשוט בהלם אחד גדול.
חיבוק ענק

שתדעי רק טוב כמה שיותר מהר

נשיקות
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'איזה כאב לב..... אין מילים'
איזה כאב לב..... אין מילים
05/07/2005 | 21:57
9
לצפיה ב-'כואב לי כל כך'
כואב לי כל כך
05/07/2005 | 23:30
9
על הסיפור שלך. אין לי מילים. אני לא יודעת איך הייתי סורדת את זה. אני רק יכולה לחבק אותך.

אני לא רציתי להפסיק את ההריון השני כי קיוויתי שהרופאים טועים... אכן הם טעו אבל בכיוון השני, מצבה היה הרבה יותר קשה ממה שהצליחו לראות בUS.

את לא צריכה להאמין ברופאים, הם סך הכל בני אדם, את צריכה להאמין בעצמך ובמה שהלב שלך אומר.

מאחלת לך רק טוב
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'אני רוצה לכתוב לך משהו אבל אין'
אני רוצה לכתוב לך משהו אבל אין
05/07/2005 | 23:58
13
לזה מילים. איך, למה? ובעיקר איך את כל כך חזקה?
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'הסיפור שלך מכאיב כל כך'
הסיפור שלך מכאיב כל כך
06/07/2005 | 00:12
1
14
הלוואי ש... אני אפילו לא יודעת מה להגיד. המילים לא באות. מה לאחל לך שיקהה את הכאב, שייתן לך קצת שקט, שימלא אותך חיים, שיעטוף אותך בחום ורוך ואהבה וסליחה?
אני מאחלת לך את כל מה שהיית רוצה לעצמך.
ומחבקת.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'יופי... עכשיו אני בוכה בגללכן...'
יופי... עכשיו אני בוכה בגללכן...
06/07/2005 | 09:25
14
הבוקר קראתי את ההודעות שלכן ואז שוב את מה שכתבתי וזה פיתאום ניער אותי ממין "שנת לילה" כזו... כאילו "תפסתי מרחק" ממה שקרה לי ופתאום קראתי את הכל וזה צף ועלה כאילו זה היה סיפור של מישהי אחרת... לא יודעת אם אני מצליחה בכלל להבהיר את עצמי, אבל ריגשתן אותי ותודה על המילים היפות.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'אוי ואבוי הלב שלי נקרע '
אוי ואבוי הלב שלי נקרע
06/07/2005 | 10:12
10
אני מאחלת לך בכל ליבי שתהרי כמה שיותר מהר!!!!!
אולי אפשר ואפילו רצוי ללמוד לקחים להריונות הבאים (כמו מי שפיר-עשית?)
הלוואי שאחרי שתהרי ותביאי ילד/ה בריא לאוויר העולם תוכלי להחזיר (ולו במקצת) את אמונך ברופאים. מה שבעצם הכי חשוב זה אמונה בעצמך.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'לא מוצאת מילים לנחם'
לא מוצאת מילים לנחם
06/07/2005 | 15:50
5
מקווה ומאמינה שיבואו ימים טובים יותר
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'אוי כמה כואב '
אוי כמה כואב
06/07/2005 | 21:42
4
אין לי מילים לנחם. זוועה בהתגלמותה.
חיבוקים ותקווה שהעתיד הטוב יותר, שלבטח מחכה לך, לא יחכה, ויגיע מיד. עכשיו.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'כותבת בפעם השלישית'
כותבת בפעם השלישית
05/07/2005 | 23:25
1
20
הי
הגעתי לפורום בעקבות הפורום המקדים:"אובדן הריון".
זה קרה לפני שנה (בדיוק!!!) וסיפור שקראתי בפורום אובדן מאוד חיזק אותי וגרם לי לחשוב על דברים שקרו גם אצלי קצת אחרת.
זה פעם ראשונה שאני מתארת את מה שקרה אבל השרשור הזה בא לי בזמן טוב כי בדיוק לפני שנה (זה היה יום א בשנה שעברה) החלטתי שלמרות שאני לא מרגישה כ"כ הרבה תנועות בדר"כ אני רוצה לקפוץ לעשות מוניטור. גם אני וגם החצי האמנו שזו קפיצה קטנה בגלל לחץ פולני. בבית החולים הרופא שהסתכל ב-US נראה מבולבל ולא אמר כלום רק קרא לעוד רופא שעשה כמה פעמים לא עם הראש ובסוף אחרי דקות ארוכות אמר שהעוברית מתה. זה היה שבוע 30 ולא הייתי מודעת לכך שזה בכלל יכול לבוא בשלב כזה. הרגשתי בעיקר אשמה שלא באתי קודם. בדיעבד היא מתה ביום חמישי כנראה. היינו בטקס סיום תואר והיה שיר בתור תכנית אומנותית והיא השתוללה נורא. אני כמובן הייתי שמחה כי חשבתי שכמו שכולם מספרים היא מגיבה למוסיקה לא חשבתי שאלה פירפורי גסיסה. בבית החולים טענו שזה תאונה עם חבל הטבור אבל לא היה שום סימן לזה.אח"כ חשבתי שזה היפרדות שליה וחשבתי שיש לי בעיות קרישה. הבדיקות הרגילות לא הראו כלום.
רק אחרי 9 חודשים הצלחתי להכנס להריון (כמעט חצי שנה של ניסיונות לעומת פעם בודדת בהריון שהסתיים) ואז עשיתי את בדיקות הקרישה של פרופ ברנר ואחת מהן יצאה קצת לא תקינה. הוא גם חשד שאולי לאמא שלי יש בעיה ולכן המליץ על קלקסן. מסתבר שלאמא שלי הבדיקות תקינות אבל אני עדיין מזריקה. שבועיים לפני המוות שני רופאים ראו שהיא קטנה והמליצו לחזור עוד 3 שבועות לבדיקה. כמובן שכבר לא היה למה לחזור. האם זה קשור? אני לא יודעת או בקיצור אני לא ממש יודעת מה היתה הסיבה וממה להישמר עכשיו.
אני בשבוע 18+2 אבל השבועיים אחרונים עברו כמו חודשיים. כל מיני פסיכוזות שאם לא הפורום הייתי חושבת שאני מטורפת אבל פה אני רואה שאני בחברה טובה ואלטרסאונד פעם בשבוע זה לגיטימי.
בקיצור שמחה להיות פה ומקווה שהפורום ישאר רלוונטי או במילים אחרות שההריון ימשיך
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'אני לא זוכרת שאיחלתי לך- ברוכה הבאה'
אני לא זוכרת שאיחלתי לך- ברוכה הבאה
06/07/2005 | 23:30
11
ואם כבר איחלתי, אף פעם לא מזיק לאחל שוב
עצוב מאוד לקרוא את התיאור שלך על תהליך האובדן, הבטחון שההשתוללות שלה נבעה רק מתגובה למוזיקה, והדרך הארוכה שעברת עד להריון הנוכחי.
אני מקווה שכמו שכתבת בשרשור אחר, הגורל לא יכה אצלך פעמיים.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'מציגה את עצמי'
מציגה את עצמי
05/07/2005 | 23:39
13
יש מישהו שלא מכיר?
שייכת לזקנות הפורום... וסיפורי:
אחרי 2 הריונות תקינים עם לידות תקינות וילדים מקסימים, החלטנו שאנו רוצים ילד שלישי, לא ידענו עד כמה יהיה המסע ארוך.
הריתי בשלישית, בסקירה המוקדמת הסתבר שהעובר סובל ממום חמור בלב, הפסקתי את ההריון בשבוע 17.
הריתי ברביעית, הבדיקות היו תקינות עד לסקירה השלישית, אז התגלה מום חמור במוח של העוברית, הפסקתי את ההריון בלידה מוקדמת לאחר המתה בשבוע ה- 27.
הריתי בחמישית, ההריון היה בעייתי מההתחלה, כאבים-דימומים, דופק חלש שנעלם בסופו של דבר, וגרידת חרום בשבוע ה-11.
הריתי בשישית, הריון תקין, סקירה תקין, בדיקת CVS (סיסי שליה) בוצעה בשבוע ה-13, הבדיקה היתה קשה לביצוע אך הרופאים התעקשו להצליח בכל זאת, דיקרו אותי 5 פעמים!!! "הניתוח הצליח אבל החולה מת", 3 שבועות לאחר הבדיקה נפלט העובר (הבריא) מהרחם עקב זיהום חמור שהיה ברחם כתוצאה מהבדיקה.
הריתי בשביעית, הריון חרדתי ביותר, עברתי כל בדיקה אפשרית אצל טובי המומחים (5 פעמים סקירת מערכות + MRI מוח לקינוח), בסופו של ההריון נולדה ילדה חלומית ונפלאה שמחר חוגגת 10 שבועות להיוולדה והביאה המון אושר למשפחתנו.
עכשיו אני כאן רק בשביל ה"חבר'ה", אני עם הריונות - גמרתי...
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'יש טעם שאני אציג את עצמי???'
יש טעם שאני אציג את עצמי???
05/07/2005 | 23:40
8
18
יש מישהי פה שלא קיבלה-קראה את הכתבה בלאישה??
יש לי שבוע עמוס ואני מאוד עייפה אז אין לי זמן כל כך להציג את עצמי שוב. תסלחו לי?

ולמי שלא מכירה אותי עדיין אני אעשה את זה בקרוב.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'אני לא קיבלתי ולא קראתי'
אני לא קיבלתי ולא קראתי
05/07/2005 | 23:54
4
14
כנראה אני היחידה בעולם.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'את לא יחידה...'
את לא יחידה...
06/07/2005 | 00:01
3
13
קיבלתי אמנם במייל אבל לא הצלחתי לקרוא זאת (יצא קטן מידי).
אז אנחנו שתיים...
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'מה, את לא קוראת לאישה כל שבוע?'
מה, את לא קוראת לאישה כל שבוע?
06/07/2005 | 00:04
2
9
לצפיה ב-'לא נרדמת (מסטרס והתרגשות)'
לא נרדמת (מסטרס והתרגשות)
06/07/2005 | 00:19
11
אז אני אתפקד.
אני תמר (קשה לנחש), בסוף השנה אני אהיה בת 32, נשואה מאוקטובר לאיש מהמם ומקסים (מזל שאני חושבת ככה, לא? אחרת היה ממש באסה...) שאני מכירה המון שנים אבל רק אחרי 7 שנות "ידידות רחוקה" נהיינו זוג.
בסוף אפריל גירדו ממני את ההריון הראשון והמפתיע שלי, בשבוע שמיני ובלי הרבה רעש.
קיבלתי פה כל כך הרבה תמיכה ואהבה, למרות שאינני מהוותיקות והאובדן שלי מתגמד לעומת סיפורים של הנשים הכל כך חזקות ואמיצות שיש כאן. הפורום הזה הוא נחמה אמיתית, וכותל, ויומן, ויד תומכת.
מאמינה מאד בכוחה של המלה הכתובה ובכוחן של נשים.
תודה לכולכן. על הכל, כל הזמן. שמחה להכיר.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'האוצר שלי ושלך נולדו באותו יום'
האוצר שלי ושלך נולדו באותו יום
06/07/2005 | 09:17
2
11
אני ככה מסתכלת בסיפורים השונים ופתאום קופץ לי התאריך של עדן שהוא כמו של הבן שלי. מזל טוב משותף.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'מיועד לאריאן'
מיועד לאריאן
06/07/2005 | 09:18
1
12
אגב, אפשר לקבל את הקישור לכתבה בלאישה?
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'אין קישור'
אין קישור
06/07/2005 | 15:57
12
רק צריך לשלוח לי כתובת אי-מייל שיכול לקבל קצים כבדים במסר ואשלך
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'גם אני'
גם אני
06/07/2005 | 09:30
5

אני אם יחידנית. עברתי הריון כימי. לאחר הזרעה, היו לי דימומים וחשבתי שקיבלתי את המחזור. לאחר 3 שבועות של דימומים הולכים ומתחזקים, עשיתי בדיקת דם ובה התברר שאני בהריון. שימחתי הייתה קצרה מאוד, שכן הערכים העידו על הריון לא תקין. בדיעב עברתי מה שקוראים "הריון כימי". מיותר לציין שתקופה של מספר חודשים הייתי באבל ובכעס עצמי שאולי לא שמרתי על העובר, ולא שמתי לב אליו...
לאחר מספר טיפולים נוספים עברתי לIVF והריתי בהפריה השניה. זה היה הריון מופלא, עם תחושות שלא חשתי בחיי, והייתי המאושרת שבאדם. ליוויתי את ההריון בכתיבה הן של הרגשות הן של התהליכים השונים והיא לוותה במכתבים שכתבתי לעובר. הספקתי לעשות סקירה ראשונה ולהיות "אמא" וירטואלית מאושרת. ואז בשבוע 17 ירידת מים, זיהום ברחם וזה נגמר.
אני זוכרת הרבה קטעים כקשים אבל האולטראסאונד הראשון לאחר הגרידה, הא.ס. שבו המסך נשאר שחור וריק היה כמעט כמו הקו הישר שרואים במוניטור של דופק.
לאחר 7 טיפולי IVF נוספים נכנסתי שוב להריון. פחדתי אפילו לחשוב שאני בהריון, כל מה שהזכיר את ההריון הקודם הבהיל אותי. לא יכולתי להתקרב לכתיבה, ולמעשה הכתיבה של בפורום הזה, היא כמעט ראשונית לאחר הלידה. אני זוכרת שבחודש רביעי  או חמישי, כשחברה ליטפה לי את הבטן מצאתי את עצמי אומרת לה, עוד לא עדיין אין שם כלום. אני זוכרת שבסקירה הראשונה לא פקחתי עיניים עד שהרופא אמר לי שהכל בסדר.
אפילו אחרי שילדתי עוד פחדתי להריון - מוזר אבל אמיתי.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'הריני כאן'
הריני כאן
06/07/2005 | 09:33
3
15
תמיד כאן. למרות שבשבועיים האחרונים מתקשה להגיב ורק קוראת...
בת 32. אמא לשני בנים מקסימים בני 8 ו-5.5. לפני יותר משנה נכנסתי להריוני השלישי ומההתחלה הרגשתי שמשהו לא בסדר אבל כל הבדיקות היו תקינות. בשבוע 20 התגלו בצקות סביב הגולגולת ועמוד השדרה וכן האטה בגדילה וחוסר תנועות. ההשערה היתה כי מדובר בוירוס כלשהו מאחר וכל שאר האפשרויות נשללו אבל בעצם אנחנו לא יודעים. ההריון הופסק בשבוע 21.
ידעתי שאני חייבת הריון חדש ומהר. 5 שבועות לאחר ההפלה הגיע המחזור ולשמחתי מיד אח"כ הצלחתי להיקלט להריון. היום ממש אני מתחילה שבוע 39 להריון תקין אבל ארוך כאורך הגלות (בעיני לפחות). כבר שבועיים שאני לא ישנה בלילות, לא מוצאת מנוחה בימים, לא מצליחה להתרכז בכלום. מחשבות רעות מלוות אותי ביום וחלומות מטרידים אותי בלילה. רוצה כבר להיות אחרי.
מנצלת את ההזדמנות כדי להתנצל שאני לא מגיבה   באופן פעיל יותר בימים  האלה אבל גם בזה מתקשה להתרכז...
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'מנצלת כאן את ההזדמנות'
מנצלת כאן את ההזדמנות
06/07/2005 | 10:28
1
11
ומאחלת לך מכל הלב שתהיה לידה טובה, וקלה, ובלי סיבוכים מיותרים.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'לידה קלה '
לידה קלה
06/07/2005 | 16:37
4
את כבר כל כך קרובה

מכירה את התחושה הזאת כ"כ, נראה לי שזה התכנסות פנימית והכוננות לקראת הלידה.

שתהיה לידה קלה וטובה
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'ואני פוחדת להיחשף לכן...'
ואני פוחדת להיחשף לכן...
06/07/2005 | 10:46
2
24
אספר ממש בתימצות לא משמעותי.
בשנות ה- 30 לחיי (פלוס מינוס)
3 אובדנים כששניים מהם בשבועות מאוד מתקדמים.
ילד/ה אחד/ת מקסימ/ה.
כיום בשבוע 10+ עם חרדות איומות (נו מי מאיתנו לא )
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'טוב אז גם אני'
טוב אז גם אני
06/07/2005 | 14:23
1
15
אזרתי אומץ.
בת 23 וחצי,נשואה, מנסים בכל המרץ להכנס להריון, בנתיים ללא הצלחה. מתוקה בגלל סכרת נעורים וסתם ככה :)
בעברי הלא רחוק 2 אובדנים, שניהם סביב השבוע 26, משתי סיבות שונות לכאורה.
שמחה לראות את כל הותיקות פה ברדך ל.. או כבר אחרי. כל כך מחמם את הלב לראות את היקרות לי עם ידיים מלאות.
זהו נראה לי.
לא משתתפת הרבה, סתם כי עוד לא שייכת ל"הריון אחרי.." אבל מאוד רוצה.
אוהבת, אני.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'את דווקא מאוד שייכת'
את דווקא מאוד שייכת
06/07/2005 | 23:33
12
ואם את צריכה תירוץ - תישארי כמומחית הפורום לענייני סכרת. הולך?
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'(עוד) לא בהריון.....'
(עוד) לא בהריון.....
06/07/2005 | 15:48
2
22
שני אוצרות מופלאים בבית.
הריון IVF לאחר 6 שנים של נסיונות.
הופסק בשבוע 20 בגלל תסמונת דאון.
אח"כ עוד שני ניסיונות שלא הניבו כלום.
מחכה שיגמר הקיץ כדי לנסות ולזכות בסטטוס הנחשק.

אבל מרשה לעצמי להתפקד כאן (wishfull thinking )

הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'כנ"ל '
כנ"ל
06/07/2005 | 23:40
1
13
גם בתקופת הנסיונות - את שייכת לכאן מעצם הגדרת הפורום, הוא כולל גם לקראת הריון (אחרי אובדן לא שייכים ו/או לא תמיד מרגישים בנוח, בפורום התמים של לקראת הריון).
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'לקראת הריון ?'
לקראת הריון ?
07/07/2005 | 00:33
13
באמת עידן התום....
אנחנו יותר קרובים לקומונת ותיקות פורום פוריות...
אבל אני גם פה

תודה
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'נעים מאוד, אני קליניק...'
נעים מאוד, אני קליניק...
06/07/2005 | 18:30
14

הודעות אחרונות

16:38 | 05.05.20 לב שבור13
11:59 | 16.04.20 שירהד1
16:24 | 09.03.20 hope60
21:42 | 07.03.20 אובדתעצות1
13:24 | 17.02.20 secondtime82
11:42 | 05.02.20 secondtime82
15:18 | 03.02.20 שירהד1
11:43 | 31.12.19 irinka2

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ