איך מתמודדים מהפחד?

[H O P E 2 9]

איך מתמודדים מהפחד?

קצת רקע..הריון 5 , ילדה מקסימה בת 3+ ו3 הריונות שהסתימו בגלל בדיקת מי שפיר שהובילה לזיהום ואובדן בשבוע 23+, 2 גרידות, צינתור ברחם בעקבות סיבוך מהגרידה..בקיצור יותר מידי סטטיסטיקות רעות. עד עכשיו הכל תקין, שבוע 17, עברנו סקירה לפני שבועיים. מלבד ממצא שהתגלה בשיליה, שאין לו הרבה משמעות כרגע (הסכנה היתה בהתחלה ולמזלנו העוברית לא נפגעה), הכל תקין. אבל אני מסתובבת עם תחושה קשה שמשהו לא בסדר, והמחשבות מטריפות אותי מרוב שהן מעוותות. אני לא מצליחה להיות אופטימית, לא מרשה לעצמי ליהנות מההריון הזה.

 

[פנגושית]

יום ביומו שעה בשעתה

יש לך את כל הסיבות לחרדות. אני עברתי הפלה בהריון הראשון, שהיה עם המון רוחניות ושמחה ואושר ותחושות עילאיות שאין כמותן. בהריון השני הכל השתנה כמו שקוראים לזה כאן:"אובדן התמימות". לא הרשיתי לעצמי להקשר לעובר, חרדתי ופחדתי עד שראיתי אותו בחוץ. לכי עם מה שאת מרגישה, בסופו של דבר, בתקווה שהכל יעבור בשלום, תוכלי להנות ממנו והוא ממך. כל טוב לך.

 

[Tנקר בל]

יקרה

כשניסיתי לנתח לעצמי בזמנו, מדוע אני מפחדת כל כך, לא נותנת לעצמי להתקשר רגשית לעוברית, וחוששת כל הזמן לגרוע מכל, הגעתי למסקנה שהאובדן הגיע אלי בחטף, כשהייתי לא מוכנה לקראתו, והחששות כאילו נותנים לי בטחון מדומה, שהפעם זה לא יקרה, כי הרי אני מצפה לאובדן. או לחילופין - שאם זה יגיע, לפחות הוא לא יהיה כרוך בהלם של הפעם ההיא, כי התכוננתי לבוא האובדן. מרגע שהצלחתי לגלות מה אני מרוויחה מהפחדים, היה יותר קל להתמודד איתם. יכלתי לומר לעצמי רציונלית, שהפחד לא יגן עלי מפני בוא המכה, אולי להיפך, ושאם חלילה, יקרה משהו להריון, זה יכאב בין אם אתכונן לכך ובין אם לאו. יתכן שהסיבה לחרדות שלך היא דומה. יתכן שהסיבה היא אחרת. נסי לשבת עם עצמך ולבחון מה מקור החרדות הללו. לפעמים כשמגלים את המקור להן, ניתן לשלוט בהן. באופן מעשי - כדאי לעשות כל מה שאת יכולה כדי להירגע. אם את רוצה לראות דופק חמש פעמים בשבוע - עשי זאת. הרופא שלך בוודאי יבין זאת, אחרי כל מה שעברת. מבחינתו הטרחה היא קטנה ביותר (משך הזמן של אולטרה סאונד לבדיקת דופק הוא הרי קצרצר). חוץ מזה - לי מאוד עזרו המנטרות של אש"פ, בצירוף ההסבר להן. המוח שלנו מסוגל לחשוב מחשבה אחת ויחידה בזמן נתון, אז אם ברגע שעולים בך מחשבות של פחד, את מגרשת אותן, ובמקומן אומרת לעצמך "ההריון שלי תקין. התינוק שלי בריא" זה מה שהמוח משדר לגוף באותו זמן מסויים. ועוד משהו - אני השלמתי עם כך שלא אהנה מההריון, כי לאור מה שעברתי הוא לא מהווה תקופה של הנאה אלא של מתח. בסוף דווקא הדברים השתנו, והצלחתי (או נאלצתי

) להיקשר אל העוברית. גם הכרה בלגיטימיות של רגשותינו היא משחררת.

 

[happy]

מוכר כל כך מוכר

יקירה אין לי משפט קסמים שיכול לעזור. חיים מבדיקה תקינה לבדיקה תקינה משתדלים לשנן שהכל חייב להיות בסדר. מחזיקה לך אצבעות להמשך הריון תקין

 

[פרפריגעגוע]

../images/Emo24.gif

זאת שאלת השאלות, אין יום שאני לא שואלת את עצמי" מתי זה יעבור? מתי תחושת הלא נודע, הפחד, החששות יעלמו ואין לי תשובה. מסתבר שאנו חזקות יותר מכפי שנדמה לנו עם כל הפחד והכאב

מאחלת לך מכל הלב המשך הריון תקין

שלם

ומושלם

בשורות טובות

"תן לנו לחיות היום מהתחלה, תן לנו מהתחלה ועד הסוף"

 

[shian]

חיים מבדיקה לבדיקה..

כלכך מבינה מה את מרגישה.. אני אחרי 2 הפלות, שבוע 12, בינתיים כל שבועיים אולטראסאונד אתמול היה עוד אחד תקין! הגדרתי לעצמי לגיטימציה ללחץ רק מלילה לפני הבדיקה ומנסה לא לחשוב על זה בשאר הזמן. (אמנם לא תמיד עומדת בזה אבל משתדלת) תחשבי חיובי, הרי עברת כבר את השליש המסוכן כך שהסיכונים קצת פחתו. נכון שיש עוד הרבה לעבור וכמובן מי שפיר..... ויותר מהכל - להיעזר בבנות הנפלאות כאן בפורום שמהוות כתף וחיבוק שתמיד תמצאי כאן.

 

[ענתש]

זה מאד ברור שאחרי כל כך הרבה אכזבות

המוח שלך מכין עצמו לאכזבה נוספת. אם הוא לא יתכונן מראש הרי זה יכול ממש להרוג... אבל את יודעת מה היופי ? היופי הוא שמחשבה לא משפיעה על המציאות. ששום דבר שהמוח והלב יגידו לך לא יפגע בעוברית המתוקה והמושלמת שלך ששטה לה בשלווה במי השפיר. היא תבוא והיא תהיה הדבר הכי מושלם ושהכי היה שווה לחכות לו. אני אופטימית בשבילך

 

[H O P E 2 9]

תודה לכולן, עשיתי אולט' אתמול בשביל

"השקט הנפשי", עם מחשבות מעוותות ומוכנה לכל תרחיש.. "יש דופק?" זה כנראה המשפט שימשיך וילווה אותי בתחילת כל אולטר'. אז יש והכל תקין, נרגעתי קצת וכנראה שהפתרון הוא לבצע אולטר' כל שבועיים.

 

[בדרך חזרה]

../images/Emo24.gif השקט הנפשי

כנראה יגיע רק "אחרי הכל" שמחה בשבילך על האולטרט סאונד שהוכיח שה-

פועם בחוזקה