לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1042610,426 עוקבים אודות עסקים

פורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.
x
הודעה מהנהלת הפורום
המידע והעצות בפורום אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי. תפוז אינו ערב לנכונות המידע, ולא יהיה אחראי לנזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות עליו
לפורום אובדן הריון תמיכה לפורום הורות לאחר אובדן
המשך >>

לצפיה ב-'ראש השנה מתקרב,הזכרונות עולים...'
ראש השנה מתקרב,הזכרונות עולים...
01/09/2004 | 10:27
24
11
לפני שנה הייתי בבית חולים עם הקאות איומות...
לפני שנה היו לי שלושה ילדים בבן...
לפני שנה לא יכולתי לאכול דג של אמא בחג וגם לא לשבת עם המשפחה על יד השולחן הגדול...
לא שמח לי בחג הזה. בזכות הילד שבועט לי בבטן אני לפחות לא בוכה. לא הצלחתי לשמור על האחים שלו. עליו אני אשמור. נשבעת.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'טאניוש...'
טאניוש...
01/09/2004 | 10:53
10
עלו לי דמעות בעניים כשקראתי את ההודעת הקצרה שלך. השנה ראש השנה יוצא ב- 16/9 ושנה בדיוק לפני הייתי בבית החולים, הכניסו אותי לניתוח קיסרי, הרדימו אותי, רק אחרי מספר שעות הצלחתי להתעורר מההרדמה ובעלי אמר לי הבת שלנו בסדר, נושמת ונמצאת בפגיה. שוב עצמתי עניים וכשפתחתי אותם שוב לאחר כמה שעות בעלי היה שם ואמר לי שאלה הקטנה שלנו הצטרפה לאחיה הגדול שנפטר שנה לפני.
גם לי החג הזה עצוב נורה. וההריון הנוכחי לא מקל על הכאב.

אני בכל הלב איתך ואחשוב עליך בראש השנה...

אריאן
דר 25-27/9/2002
אלה 16/9/2003
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'טאניוש '
טאניוש
01/09/2004 | 12:14
5
השבועה שלך לשמור על הילד שלך, עשתה לי צמרמורת.

גם אצלי זה סביב ראש השנה, אז אנחנו כבר שלוש, ויש פה עוד לפחות מישהי אחת שאני יודעת שהאובדן שלה קרה לפני ראש השנה.

אני כל הימים האלה מסתובבת עם הזכרונות. לפעמים זה נראה לי "מה עברה רק שנה?" ולפעמים "כבר עברה שנה?". התאריך העברי של הפטירה שלה עבר בלי שעשיתי שום דבר (לא ידעתי מה היה התאריך העברי בשנה שעברה, וכשבדקתי השנה, וחשבתי שיש עוד הרבה זמן גיליתי שהוא כבר עבר, וזה קצת עצוב לי שהוא עבר ולא עשיתי שום דבר לזכרה - אפילו לא להדליק נר).

עוד תאריך שקשור אצלנו למותה יהיה השבת - התינוקת שלי נולדה בשבת של פרשת כי תבוא, והיום בעלי אמר לי שניסע לשבת הקרובה כי זו בדיוק השבת שבה היא נפטרה בשנה שעברה, וזה עשה לי כל כך עצוב בלב.

בשלוש עשרה לספטמבר הייתה הלידה, ואני לא יודעת אם נציין אותו. גם בגלל שאני מעדיפה להתייחס לתאריכים העבריים, וגם בגלל שכך יהרס לנו יוםם הנישואים שלנו

אני משתדלת לא לחשוב על האובדן בהקשר של ראש השנה, אני לא רוצה לקלקל לי את החג הזה, וגם בשנה שעברה, ממש צמוד לאובדן - הוא לא זכור לי לרעה, השתדלתי גם אז שהוא יהיה חיובי ככל שאני יכולה. לחשוב על מה נתן לי האובדן, ואילו דברים גרועים ותר היו יכולים לקרות, ולמה זה קרה דווקא לפני ראש השנה. אני מאמינה שהכל מכוון.
אני זוכרת שחשבתי משהו שאולי יזעזע אתכן - שביום הזה, שבו נשפט כל העולם (לפי המסורת, שאני מאמינה בה), אני מוכנה לתת את הקרבן הזה, כדי שבאיזה שהוא אופן, תפחת מכסת הסבל שהייתה אמורה להגיע לעולם בשנה הקרובה.

אני כל כך שמחה שאני בהריון עכשיו כי אם לא, אני לא יודעת איך הייתי עומדת בכל שורת ימי הזכרון האלו, שכרוכים בשבילי בתקופה הזו.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'טאניוש יקרה '
טאניוש יקרה
01/09/2004 | 12:56
4
הפתיחה של ההודעה שלך היתה כ"כ עצובה, אבל הסוף כ"כ שימח אותי.
אני יודעת שהכאב עצום וזה כ"כ קשה.
אני שמחה שהילד שבבטנך מונע ממך לבכות, שהוא מעודד אותך.

אני מבינה את ההרגשה הזו שלך לשמור על התינוק בבטן. ויחד עם זאת רוצה להגיד לך שהאובדן שקרה (למרות ההרגשה הסובייקטיבית) הוא לא באחריותך או באשמתך.

מאחלת לך שהחג הזה יעבור בקלות כמה שאפשר, והשהקרן אור שבביטנך תציף אותך באושר
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'ראש השנה והאובדן'
ראש השנה והאובדן
<< ההודעה הנוכחית
01/09/2004 | 14:29
10
31
רק היום גיליתי שקיים כזה פורום , חבל שרק עכשו חודשיים אחרי שילדתי את בני בהריון שהיה קשה מאד נפשית בגלל האובדן שקדם לו , אני בטוחה שהייתי יכולה להעזר בכם הרבה . בכל מקרה עכשו כשאני הכי מאושרת בעולם אחרי שצלחתי את ההריון בקושי נפשי רב אשמח לעזור לכל מי שהיתה במצבי.

טאניוש , אני מכירה אותך מפוריות ופתאום מקריאת הודעתך החזרת אותי בבום אחורנית. כל השנים שהיינו בטיפולי פוריות החגים היו הדבר השנוא עלי ביותר , כולם מסביב עם תינוקות שואלים אותנו :"נו מתי מה אתכם?"כשלאף אחד אין מושג מה עובר עלינו. לארוחת ראש השנה לפני שנתיים הגעתי מאושרת הייתי בחודש החמישי עם תאומים בנים והרגשתי סופסוף נורמלית , עדיין היו החרדות של הההריון ואני ובעלי חיכנו כבר לארוחת פסח , ארוחת החג הראשונה כהורים . שבוע אחרי ראש השנה כבר היינו בבית חולים , ירידת מים בשבוע 22 ואיבדנו את התאומים.
ראש השנה שנה שעברה היה הנורא בחיי, שוב אני ובעלי עדיין לא משפחה כשכבר כל כך היינו קרובים להגשים את החלום היינו אחרי עוד ועוד שליליים שצברנו- את ארוחת החג עשינו שנינו לבד עם הכאב. לא ידעתי אז שתוך חודש אכנס להריון ועוד ספונטני.
את פסח העברתי במיטה בשמירה קפדנית חוששת מאובדן נוסף וסוף סוף השנה (בע"ה)נחגוג את החג בארוחה גדולה עם כל המשפחה ועם האוצר הטרי שלנו.שבוע לפני החג נציין שנה לאובדנם של בנינו עדי ורביד , כאב שישאר איתנו לעד . אבל עכשו אני יודעת שאפשר להיות מאושרים .
מאחלת לך טאניוש ולשאר בנות הפורום המשך הריון הכי קל שאפשר ושבפסח הקרוב תחגגו את החג סופסוף כמשפחה. על הילדון שבבטן שלך שומרים אחיו שמלמעלה , ככה אני הרגשתי בהריון שלי.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'נציין שנתיים לאובדן (ולא שנה)'
נציין שנתיים לאובדן (ולא שנה)
01/09/2004 | 14:33
4
לצפיה ב-'ויוי, טוב לראות אותך '
ויוי, טוב לראות אותך
01/09/2004 | 15:06
1
5
איזה אור מופלא

גם אני עברתי הריון קשה ונטול פורום. טוב, לפעם הבאה כבר יהיה לנו. את מוזמנת, להתקרצץ כאן כמוני על תקן "אחרי הריון אחרי אובדן" שנועד להזכיר כל יום למי שנמצאת במסע הזה שהניסים האלו מתגשמים (והנס שלך נראה מתוק במיוחד)

שיהיה לכם השנה חג שמח במיוחד, למרות שאני יודעת שעד אליו צפויים ימים לא קלים. השמחה והעצב הכרוכים זה בזה מדהימים בעוצמתם.

הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'אמא של פילפילון'
אמא של פילפילון
01/09/2004 | 17:18
4
אז מצטרפת אליך לתקן של אחרי הריון אחרי אובדן, הנס שלי רק בן חודשיים אבל לא אכפת לי להצטרף לכאן כהריונית שוב בקרוב (מזמינה עוד נס, בלי סוכר כי הוא מתוק מספיק).מאד רוצה לעודד בנות , במיוחד כאלה שמבלות את כל ההריון במיטה כמוני.
רק עכשו כשהבונבון בן זרעותיי אני קולטת כמה אובדני היה גדול, עד אז לא ידעתי מה זה ילד ומה בעצם החמצתי ולכן יום השנה יהיה הפעם קשה יותר, אבל הפעם משהו יחכה לי בבית , מישהו שהחיוך שלו הוא משכך הכאבים הטוב ביותר בעולם.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'ויוי, כ"כ התרגשתי לקרוא את ההודעה'
ויוי, כ"כ התרגשתי לקרוא את ההודעה
01/09/2004 | 15:43
5
לצפיה ב-'סוף סוף מזל טוב!'
סוף סוף מזל טוב!
01/09/2004 | 17:28
4
הוא מקסים,הנס המתוק שלך.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'איזה נס מופלא!'
איזה נס מופלא!
01/09/2004 | 17:47
3
כל כך מתוק , אני כל כך שמחה בשבילך.
כל כך מעודד אותי לקרוא שאת מאושרת עכשיו. תודה!!!!
אני מאחלת לכם את חג שמח במיוחד והרבה שנים נפלאות!!!!!!!!!
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'אני לא יכולה להפסיק לבכות'
אני לא יכולה להפסיק לבכות
01/09/2004 | 21:11
2
המון המון מזל-טוב.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'הוא מקסים - מחכה כבר לפגוש אתכם'
הוא מקסים - מחכה כבר לפגוש אתכם
02/09/2004 | 00:05
1
1
מתוק כל כך..ובדיוק היום חשבתי ..שהנה קם הפורום שהייתי זקוקה לו כל - כך
ההריון של לירי היה מלווה בכל כך הרבה רגעי חרדה, שליבנתי אותם רק ביני לבין עצמי וקצת עם בן - הזוג (רק קצת מפני שהוא כבר היה קרוב להתייאש מההיסטריות שלי).

מצטרפת לאיחולים

הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'להפוך סוף סוף להורים'
להפוך סוף סוף להורים
23/09/2004 | 14:15
4
ויוי מתוקתי, כ"כ שמחתי לקרוא שאת אמא, שהצלחת, שהתגשמה משאלך הגדולה והחשובה ביותר, אני מאחלת לכם המון המון מזל טוב,אושר ונחת מבנכם תינוקכם המתוק והמקסים שראיתי בתמונה המצורפת. גם אני הריתי בסוף ינואר 2003 ונולדה לנו בתנו בכורתנו המדהימה, האהובה והיקרה לנו בעולם בחג סוכות שעבר. האושר הוא עצום, האהבה שאנו מרגישים אליה זה משהו מהאגדות. אנו מלאי התלהבות ואהבה, ללדת תינוקת בריאה וצורחת סוף סוף אחרי שנים קשות כ"כ זאת חוויה עצומה ואדירה שלא ניתן לתאר במילים.
שתהיה לכם שנה טובה וגמר חתימה טובה והמון אושר והצלחה.
אוהבת ושמחה בשבילך,
שלווה.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'אוי, החגים האלה'
אוי, החגים האלה
01/09/2004 | 15:09
1
4
כמה בכי הם יכולים להוציא ממני.

בראש השנה הבא כבר יהיה יותר שמח, למרות שלעולם לא תשכחי את ראש השנה שעבר. אני חושבת שיום ההולדת (אני מרגלת גם בפורומים אחרים, לך) גם הוא תורם את תרומתו. זה יום של חשבון נפש, והיית אמורה להיות היום במקום אחר, אמא לשלושה, ואת לא, וזה צורב. זה תמיד יצרוב. למרבה השמחה, את בדרך הנכונה להגשמת החלום.

איתך בימים מוזרים אלו.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'החגים הם כמו ציוני דרך'
החגים הם כמו ציוני דרך
01/09/2004 | 17:27
2
חגים של סתיו כנראה תמיד יהיו שייכים לשלושה שלי. גם יום הולדת שלא משמח. נכון,לפני שנה חשבתי שביום הולדת הבא אהיה אמא.
מזל שנפתח הפורום הזה. אתן לא נותנות לי להסתגר בכונכיה שלי בימים הקשים האלה... לא רק אני עושה חשבון נפש הרבה ימים לפני יום כיפור...
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'שני ראשי שנה קשים היו לי....'
שני ראשי שנה קשים היו לי....
01/09/2004 | 15:28
2
6
האחד, לפני שבע שנים, שבועיים לאחר שעברתי הפלה. הייתי נשואה כשנה ובבית הכנסת כולם כבר חיפשו לי את הבטן. המבטים שלהם צרבו לי ומהר מאד ויתרתי על התפילות וחיכיתי בבית.
אבל הראש השנה הקשה באמת שעברתי היה לפני 4 שנים, כחודשיים לאחר האובדן בסוף ההריון. זה היה טרי בצורה מבהילה. היינו בראש השנה בעופרה, אצל הוריו של בעלי. התפילות שם מאד מיוחדות ומרגשות. התלבטתי אם להגיע בכלל לתפילה היות ומצב האמונה שלי היה מאד מעורער גם ככה...
ואז הגיעו ל"נתנה תוקף", שם נאמר "כמה יעברון וכמה יבראון". הפרוש, בצד, אומר - כמה תינוקות ימותו ברחם אימן, וכמה יוולדו, אך פרוש זה איננו מקובל... ישבתי לי בבית הכנסת, מררתי בבכי. לצידי ישבה בחורה מתוקה, שאיבדה את אח שלה בפעולה של צה"ל. שתינו ביזבזנו טונות של טישו...
אחרי התפילה היא אמרה לי שהיא באה להתישב לידי כי היא יודעת מה זה כבר משנים קודמות וזה מבאס להיות לבד לחלוטין. אני זוכרת אותה מאד לטובה.
אח"כ לא יכולתי להתקרב לבית כנסת בימים נוראים. אני מאד מוצפת בזמן התפילות. אני גם יודעת שיש בי כעס כלפי אלוהים ואני לא בטוחה שהחגים הללו זה זמן טוב להתמודד איתם ואיתו.
אז אני מבקשת לרוב מבעלי שיתפלל גם בשביל אישתו החפיפניקית ומקווה שתפילותי האישיות כל ערב שבת בהדלקת הנרות הן מספיקות.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'נתנה תוקף הוא טקסט מרטיט'
נתנה תוקף הוא טקסט מרטיט
01/09/2004 | 15:41
5
אני בהחלט לא דתיה ובכל פעם שאני קוראת או שומעת את "נתנה תוקף" אני מצטמררת. לפעמים גם בוכה.

וכתבת בצורה כה מרגשת על שכנתך לספסל.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'נוריה'
נוריה
01/09/2004 | 17:51
2
אני בטוחה שהתפילות שלך מגיעות היישר אל לב שמיים.
דבר אחד שכבר זכינו בו זו האחווה הנשית המופלאה והאפשרות לעבור דברים ביחד.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'טאניוש '
טאניוש
01/09/2004 | 17:44
1
2
כל כך עצוב.
בראש השנה הקודם גיסתי ואני היינו בהריון יחד, היא בשמיני ואני די בהתחלה. כל כך התרגשתי בחג ההוא, הרגשתי את התינוקת שלה בועטת ושמחתי שזה החג הראשון שגם אני סוף סוף בהריון, וציפיתי כל כך לשנה מתוקה, וזה לא קרה.
השנה אני ואת שוב בהריון אבל החג אחר, ואי אפשר להתמכר לציפיה המתוקה ולהנות ממנה, וכשאראה את התינוקת של גיסתי אני אשחק איתה ואשמח בה כמו תמיד, אבל כמו תמיד היא תזכיר לי את התינוק שאין לי.

למרות זאת בשבילי חשבון הנפש בחגים האלה הוא לא רק שחור ועצוב.
אני מודה לאל ולגורל שכל כך מהר נכנסתי שוב להריון - יכול היה להיות חס וחלילה אחרת. אני כל כך שמחה שהחג הזה הגיע כשכבר שוב יש לי ילד שבועט בבטן, ויש סיכוי שבעוד כמה חודשים הוא יהיה איתי.
אני מודה על כך שאני מצליחה להתמודד עם זה, לא להישבר ולהתחשל, על כך שרוב הזמן אני לגמרי "בחיים", בזמן הווה. על כל הדברים שלמדתי שכל כך עוזרים לי וכבר יישארו איתי.

אני מתפללת עבור שתינו ועבור כולן שראש השנה הבא יהיה שמח באמת.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'טאניוש '
טאניוש
01/09/2004 | 21:48
1
אני כ"כ שמחה בשבילך וכ"כ מעריכה אותך על היכולת להודות על מה שיש לך. שלמרות הקושי את מצליחה לראות גם את הכוס המלאה.
זו מתנה נפלאה!!!
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'הזכרונות האלו'
הזכרונות האלו
01/09/2004 | 21:53
2
5
ראש השנה שעבר היה החג הכי עצוב בחיים שלי. אני כותבת עכשיו ובוכה ובקושי רואה את האותיות. החג היה חודש אחרי האובדן שלנו, בדיוק סביב הזמן שהיא היתה אמורה להיוולד במקור, והייתי אמורה לחגוג אותו איתה בבית עם כל המשפחה. במקום זה ישבתי לשולחן החג עם בטן ריקה ולב מלא בגעגועים וכמיהה למשהו שכבר לא איתי.
השנה אני מתפללת, אלוהים אנא אל תיתן לי לעבור משהו כזה שוב לעולם. לא עוד חגים כאלו ולא עוד ימים כאלו. ואני מצרפת אותך ואת כולנו לתפילות השנה.
טאניוש, כמו שאמרה ויוי, אני בטוחה שעל הילד הזה יעזרו לך שלושה אחים קטנים מלמעלה לשמור.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-''
02/09/2004 | 08:56
1
1
יקרה,
אני כל כך מזדהה איתך.
המון חיבוקים.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>

הודעות אחרונות

16:38 | 05.05.20 לב שבור13
11:59 | 16.04.20 שירהד1
16:24 | 09.03.20 hope60
21:42 | 07.03.20 אובדתעצות1
13:24 | 17.02.20 secondtime82
11:42 | 05.02.20 secondtime82
15:18 | 03.02.20 שירהד1
11:43 | 31.12.19 irinka2

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ