הריון לאחר שתי הפלות, חוששת לספר אבל כבר רואים

הריון לאחר שתי הפלות, חוששת לספר אבל כבר רואים

היי כולן, בת 29 וחצי לאחר שתי הפלות רצופות ללא ילדים, כעת בשבוע 17 עם בת :)
נושא מתי לספר אם בכלל. המשפחה יודעת וגם מנהלים בעבודה, אומנם ליתר האנשים בעבודה לא סיפרתי.
הסיבה היא שבשבוע הבא עוברת בדיקת מי שפיר (מבחירה) ואני לא רוצה שיאחלו לי מזל טוב עדיין.
חוששת מאוד, מצד אחד זה מוזר שלא מספרת, גם כבר די ממש רואים בטן.. מצד שני ממש לא רוצה להיכנס לשיחות בנושא עם אנשים שאינם קרובים אלי ולא היו שם בשבילי כשהייתי זקוקה. וכמובן חוששת מהנורא מכל ומעדיפה שלא לספר לכמה שיותר אנשים כדי לא להכביד את ההתמודדות אם חס וחלילה יקרה משהו.
ברור לי שלא אוכל להימנע לנצח, מתישהו כבר לא יהיה ספק כלל לסיבה שיש בטן.
באופן כללי בעלת מבנה גוף רזה יחסית אבל נהגתי ללבוש רחב יחסית גם לפני ההריון... כך שאולי זה תמך בהסתרה. כרגע לובשת רק שמלות וחצאיות, עם חולצה רחבה מעל, כי מנסה להסתיר. מרגישה מעט מגוכחת אבל הפחד מוביל אותי ומנסה להתגונן.
מתי סיפרתן והאם אפשר לקחת את האיחולים ממקום טוב איכשהו על אף ההיסטוריה?
 

nn0aa

New member
מבינה לגמרי

זה כל כך מובן, כשמך..את ריאלית, ועדיין אופטימית - שזה מעולה, כי נשים עוברות הפלות ואז הריונות שלמים, רבות מהן.. אני הודעתי למי שהתחשק לי ומתי שהתאים לי (עזבתי את מקום העבודה לפני שהחוק מחייב אותי להגיד). אז חוץ מהעניין החוקי, , עצתי - רק מה שנוח לך
נדהמתי בכל ההריונות שלי, שאנשים לא תמיד מסתכלים. יש כאלה שרואים כבר בשבוע 8 כלומר, אבל הרבה ממש לא מתבוננים על סביבתם.. והתפלאו לשמוע שאני בהריון, כשאני חשבתי שיש ל בטן ענקית..
 
מסכימה איתך אבל...

סיפרתי רק לידיד אחד קרוב בעבודה, מהיתר די התרחקתי בחצי השנה האחרונה מכל מיני סיבות. .. את צודקת שכדאי לעשות מה שמתאים לי אומנם גם להראות מוזרה זה לא משהו רצוי ככ. אבל יותר לא רצוי שיתחילו לומר מזל טוב ואצטרך לזייף שמחה וחיוכים. . תודה רבה על השיתוף
 
מתי שבא לך

היי,
הכי מובן בעולם שככה את מרגישה..
תשאלי את עצמך-
את רוצה לספר או מרגישה "חובה" לספר?
מה יהיו התגובות אם תספרי?
איך תרגישי אחרי שתספרי?

יכולה לספר לך על עצמי שעכשיו בשבוע 23 ועדיין לא סיפרתי רשמית חוץ מהמשפחה הקרובה, חברות בודדות והמנהלת בעבודה.
יש לי כבר בטן ואני רואה שאנשים מסתכלים עליה מידי פעם אבל פשוט לא בא לי לספר למי שלא קרוב אז החלטתי שלא מספרת.
(לשמחתי והפתעתי עוד לא נתקלתי בהערות חסרות טקט למיניהם שהייתי בטוחה שיגיעו..)
אני מרגישה שאני ממש עושה עבודה עם עצמי על לעשות מה שטוב לי ולא את מה שאני חושבת שמצפים ממני, וזה מאוד כיף ומשחרר.

ממליצה לך לחשוב רק על עצמך ועל מה שיעשה לך טוב :)
 
וואו כמה טוב עשה לי לקרא את התגובה שלך

אני לא חשבתי שיש עוד בנות שמרגישות כמוני, לא רציתי להיתפס כמוזרה. .מאוד עזר לי השיתוף שלך.
ואיך את "מסתירה" עם בגדים גדולים או שכבר גם ככה אי אפשר להסתיר. אני עצמי מרגישה שממש רואים, ומתקשה למצוא בגדים מטשטשים... משחרר לדעת שאפשר פשוט לשים פס על כולם.
אני לא רוצה לשתף מי שאינני חייבת, בין אם חברים, קולגות לעבודה או אפילו משפחה.... (לאמא של בעלי היה חשוב לשתף ולא רציתי להתמודד איתה אז העלמתי עין מהצד הזה, ברור שהכל מכוונה טובה)...
מעודד לשמוע שזה אפשרי, שבוע הבא יש לי מי שפיר, אני בחרדה גדולה, החלטנו שעושים כדי להסיר ספק, כי כל בדיקות שקיימות הן סקר ולא וודאי. אבל החשש גדול.. אז אמרתי שלפחות אמשיך לשמור בסוד ממי שאפשר, עד אחרי הבדיקה עצמה, שנראה שעובר בשלום.
 

שירהד1

Member
מנהל
היי אופטימית ריאלית וברוכה הבאה


כרגיל, כל אחת ומה שנכון עבורה.
יכולה לספר שבהריון עם מעיין ראו ממש בהתחלה (טוב, הריון עשירי....). בחרתי לספר למי שבחרתי, ובחרתי לא לספר לאחרים. לא הסתרתי את ההריון עם בגדים כאלו ואחרים. לא ניסיתי להסתיר, כי אי אפשר היה להסתיר, ואני גם לא אחת שאוהבת להסתיר או להתחבא. לא הלכתי בכלל עם בגדי הריון. הלכתי עם טייצים וחולצות רגילות שנמתחו, וגם עם כל מיני מכנסיים שהתופרת שלי מצאה עבורם (ועבורי) כל מיני פתרונות יצירתיים.

כן נמנעתי מאוד מדיבור על ההריון עם אנשים מסוימים, כמו עם אימהות מהגן או מהכיתה של הילדים שלי ועם שכנות. לא רציתי לשמוע שום "מזל טוב" ושום כלום.
לא רציתי שידברו איתי על ההריון בכלל (חוץ כמובן מבעלי, המשפחה שלי וחברות).
הורים של מטופלים שלי ידעו על המורכבות של ההריון ולכן גם מיעטו מאוד בדיבור על כך.
בקיצור- כנראה ששידרתי משהו, שאיפשר לסביבה להבין שאני ממש לא בקטע של הריונית "נורמטיבית".

לסיום, אספר משהו מצחיק- כאשר חזרנו עם מעיין מבית החולים, בדיוק החנתה את המכונית איזושהי שכנה. היא היתה בהלם כאשר ראתה את מעיין ושאלה: "מה זה? מתי היית בהריון?". כלומר- כשאני ירדתי לזרוק את הזבל עם בגד הבית שלי והבטן, זה כנראה לא מאוד בלט לעין לאנשים....

מאחלת לך המשך הריון תקין ושתסיימי אותו בידיים מלאות ובלב מאושר.
שירה.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 

oneday10

New member
ואו כמה שאני מזדהה

הריון קודם התאפקתי עד הסקירה (שהיתה תקינה) לספר לכולם למרות שכבר בצבצה בטן. בסוף הפסקתי את ההיריון אחרי תוצאות מי שפיר ונאלצתי להתמודד עם הסיבה. האמת שהחלק הזה היה פחות נורא ממה שחששתי שיהיה. היה משהו נחמד בתמיכה הרבה שזכיתי לה, ולפחות הפסיקו לשאול אותי מה עם ילדים.
&nbsp
הפעם אני בשבוע 14, מחר הסקירה (טפו טפו חמסה חמסה). הבטן יצאה הרבה יותר מוקדם. אני מאד סלקטיבית למי אני מספרת לפי התגובות פעם קודמת. הבוסית שלי וחברות קרובות מהעבודה ידעו מהרגע הראשון כי החלטתי שזה מאמץ גדול מדי להסתיר ואני צריכה לעשות טלפונים ולקבוע תורים. לכמה חברים נבחרים סיפרתי גם. להורים של בעלי לעומת זאת עדיין לא סיפרנו כי פעם קודמת שיגעו אותי וכעסו עלי שציפיתי לחכות לסקירה לפני שמספרים לכל העולם. גם אחרי ההפלה חמותי שיתפה את כל העולם בכל פרט אינטימי (כולל מצב ששכנה שלה פתאום דופקת בדלת עם כרוב כי שמעה שיש לי גודש בחזה).
אחרי הסקירה אני מניחה שאתאמץ פחות להסתיר (אלך עם שמלות ובגדים צמודים יותר כי כבר נמאס ל למחזר את אותן 4 חולצות בלון), אבל עדיין לא אצא בהכרזות. מי שיבין יבין. אולי אחרי מי שפיר בתקווה שיהיה בסדר אספר יותר לאנשים שלא רואים אותי יום יום. בכל מקרה להורים יהיה רשות להפיץ רק אחרי מי שפיר, גם אם יעשו לי פרצופים.
 
אני לא סיפרתי בכלל

בהריון השישי שלי שהיה אחרי 2 לידות שתי הפלות ולידה, לא סיפרתי פשוט...
כשראו אז שאלו אותי וזהו. ואצלי רואים מאוחר...
לי קשה לבוא ולהגיד שלום אני בהריון. לא יודעת אפילו מאיפה זה בא...
בהצלחה ממש!
 

ספרקית

New member
ברוכה הבאה


מאחלת לך הריון תקין ובריא שיסתיים בידיים מלאות ובהמון אושר :)

מצטרפת לדעת הרוב :) תעשי רק מה שטוב לך ורק מה שמרגיש לך נוח. עיזבי מה חושבים ומה יחשבו. לאנשים תמיד יהיה מה להגיד, לא משנה מה את עושה. כדאי שתתחילי להתרגל לזה כבר מעכשיו :)
אם לא בא לך שיחות הריון, פשוט אל תספרי. מי שיראה, יראה. רוב האנשים לא יתחילו לדבר איתך על ההריון לפני שסיפרת. מקסימום, יגידו לך שהם ראו כבר מזמן כשתחליטי שמתאים לך לספר. יופי להם. תכיני עבורם מראש כמה מדליות :)
 
אני ממש מעריכה את החיזוקים!!! לא יודעת מה עדיף

החיזוקים שלכן ממש מעוררי השראה! ממש לא מובן מאליו...תודה!
אני תוהה עם עצמי האם לשתף כי ברור לי שאנשים יודעים, חושדים, מדברים...בדיוק עברתי מנהל, וכששיתפתי אותו כבר התברר לי שהוא יודע כי מסתבר שהמנהל שלו יודע וסיפר לו..
מצד שני, כרגע מתאים לי שלא ידברו איתי על הנושא, בכללי ההתמודדות שלי מסתבר היא יותר לכיוון הימנעות, כנראה סוג של מגננה.
יכול להיות שמישהי אחרת היתה דווקא משתפת כדי לקבל אמפתיה, כי זה מה שעושה שיתוף. אבל אני לא מסוגלת מסתבר...גם אם הרציונאל אומר שזה חלק מהחיים וטבעי וכו..כרגע טוב לי שזה לא חלק מהשיחות שלי עם אנשים...
שוב תודה בנות ושבוע נפלא ובשורות טובות לכולן!!!!
 

oneday10

New member
תנסי לחשוב

מה יותר מעיק - המאמץ שבהסתרה וההתעסקות עם המחשבות מי יודע, או זה שאנשים יתחילו לדבר איתך על זה.
את יכולה גם לספר אבל לחתוך מהר את השיחה.
&nbsp
לפעמים גם ההחלטה לא תלויה בך....אני כבר נתקלתי בכמה אנשים במשרד שהעיזו לשאול אותי. אחת שאלה אם אני השמנתי או שאני רוצה לספר לה משהו. אמרתי לה שאולי עוד חודש ארצה לספר לה. אחת אחרת שאלה אם אני מבשלת משהו, ושאלתי אותה אם היא באמת שואלת אותי שאלה כזאת. בלי להודות ובלי להכחיש. בחורה שלישית פשוט הגדילה להושיט יד וללטף לי את הבטן.
 
מזל שאני עובדת בעיקר בסביבת גברים

גברים כנראה פחות מרשים לעצמם להיות חופשיים עם נשים, בטח שבעניינים שקשורים לגוף האישה....
ידיד מהעבודה, היחיד ששיתפתי אותו, שאל אותי היום, אם זהו הפסקתי להסתיר.. אז צחקתי ואמרתי שזה לא היה ככה בבוקר, שהבטן יצאה בארוחת הצהרים.
העוזרת של המנכל גם חייכה אליי ושאלה מעין "נו אז מה חדש?" עם חיוך נבוך..
אמרתי הכל טוב, היא המשיכה לחייך, שאלתי על מה החיוך ולא היה לה מה לומר...
כנראה שאני בדיוק בשלב שאי אפשר להסתיר כבר ככ ללא ביגוד מיוחד...
קיוויתי להצליח להצניע עד אחרי המי שפיר אבל זה כבר לא יקרה... נאלץ לקוות לטוב ולזרום
 

ספרקית

New member
יש מקומות בהם 'רציונאל' הוא לגמרי מילה גסה


נראה לי שהריון לאחר אובדן לגמרי מקום כזה. רציונאל זה אולי לאנשים שהלב שלהם לא מלא בכאב. במקומות שלנו, הוא פחות מעניין (לפחות אותי :) ).
אז הם גם מגלים לבד וגם את לא צריכה לדבר על זה. נשמע לי רווח כפול :)
 

ספרקית

New member
זה היה לב :)

את כנראה פשוט לא רואה אייקונים.
אני אומנם מנוסה פה בפורום, אבל לא נוטה להשוויץ בזה :)
 
למעלה