מצטרפת חדשה, בלחץ
שלום לכולן, קוראת אתכן הרבה בשקט. מזל שאתן פה. זה יהיה קצת ארוך.
אני בהריון רביעי, בשבוע 18.
בעברי הריון ראשון, תאומים, שהסתיים בלידה תקינה (קיסרי) בשבוע 38, היום תאומים בריאים ומקסימים בני 6. טפו טפו טפו.
לפני 3 שנים הייתי בהריון עם עובר יחיד, שנאלצתי לסיים בלידה שקטה בשבוע 26, אחרי שהתגלה מום בלב העוברית. קיבלתי ציטוטק, שגרם לקרע ברחם, שגילו כשכבר הייתי בסכנת חיים. לקח לי הרבה זמן להתאושש (בעיקר נפשית) ובכל מקרה אמרו לי לחכות לפחות שנה וחצי לפני כניסה לעוד הריון, וגם אז אהיה בסיכון ויילדו אותי לפני צירים בקיסרי.
בקיץ האחרון נכנסתי להריון ושבוע אחרי שראו דופק, היה דימום וכבר לא היה דופק.
כמה חודשים אח״כ נכנסתי להריון נוסף, הנוכחי. עברתי שקיפות תקינה, NIPT תקין (וזו בת!), וסקירה תקינה, כולל בדיקה מקיפה של הלב. חשבתי שחלק גדול מהדאגות מאחוריי, ועכשיו רק אצטרך לדאוג לקראת הסוף שלא יהיה קרע בעקבות צירים מוקדמים. בעבודה הודעתי שאחרי פסח מורידה הילוך ועובדת מהבית.
היום הלכנו לעשות דיקור מי שפיר, ובבדיקה הרופא ראה שצוואר הרחם באורך 2.5 ס״מ. גבולי. לפני שבועיים היה 3.1. הציע לחכות שבוע - אם נשאר אותו דבר - לעשות את הדיקור כמתוכנן. אם מתקצר יותר - לשקול לוותר על דיקור + אכנס לסטטוס של הריון בסיכון גבוה עם כל המשמעויות (פרוגסטרון, שמירה, אולי בית חולים וכו...). פתאום נלחצתי נורא. מפחדת שהצוואר יתקצר עוד יותר ויוביל להפלה, מפחדת שאם נעשה דיקור הוא יעודד את הקיצור.
במילים אחרות, עד עכשיו הצלחתי לשמור על שפיות יחסית למרות כל הסיבות להיות בלחץ. היום עברה לי השפיות
אשמח לעידוד, אבל גם לניסיונכן מכל כיוון - הריון אחרי קרע, הריון עם צוואר מקוצר, דיקור עם צוואר מקוצר, כל מה שיוכל להרגיע ולעזור.
שלום לכולן, קוראת אתכן הרבה בשקט. מזל שאתן פה. זה יהיה קצת ארוך.
אני בהריון רביעי, בשבוע 18.
בעברי הריון ראשון, תאומים, שהסתיים בלידה תקינה (קיסרי) בשבוע 38, היום תאומים בריאים ומקסימים בני 6. טפו טפו טפו.
לפני 3 שנים הייתי בהריון עם עובר יחיד, שנאלצתי לסיים בלידה שקטה בשבוע 26, אחרי שהתגלה מום בלב העוברית. קיבלתי ציטוטק, שגרם לקרע ברחם, שגילו כשכבר הייתי בסכנת חיים. לקח לי הרבה זמן להתאושש (בעיקר נפשית) ובכל מקרה אמרו לי לחכות לפחות שנה וחצי לפני כניסה לעוד הריון, וגם אז אהיה בסיכון ויילדו אותי לפני צירים בקיסרי.
בקיץ האחרון נכנסתי להריון ושבוע אחרי שראו דופק, היה דימום וכבר לא היה דופק.
כמה חודשים אח״כ נכנסתי להריון נוסף, הנוכחי. עברתי שקיפות תקינה, NIPT תקין (וזו בת!), וסקירה תקינה, כולל בדיקה מקיפה של הלב. חשבתי שחלק גדול מהדאגות מאחוריי, ועכשיו רק אצטרך לדאוג לקראת הסוף שלא יהיה קרע בעקבות צירים מוקדמים. בעבודה הודעתי שאחרי פסח מורידה הילוך ועובדת מהבית.
היום הלכנו לעשות דיקור מי שפיר, ובבדיקה הרופא ראה שצוואר הרחם באורך 2.5 ס״מ. גבולי. לפני שבועיים היה 3.1. הציע לחכות שבוע - אם נשאר אותו דבר - לעשות את הדיקור כמתוכנן. אם מתקצר יותר - לשקול לוותר על דיקור + אכנס לסטטוס של הריון בסיכון גבוה עם כל המשמעויות (פרוגסטרון, שמירה, אולי בית חולים וכו...). פתאום נלחצתי נורא. מפחדת שהצוואר יתקצר עוד יותר ויוביל להפלה, מפחדת שאם נעשה דיקור הוא יעודד את הקיצור.
במילים אחרות, עד עכשיו הצלחתי לשמור על שפיות יחסית למרות כל הסיבות להיות בלחץ. היום עברה לי השפיות
אשמח לעידוד, אבל גם לניסיונכן מכל כיוון - הריון אחרי קרע, הריון עם צוואר מקוצר, דיקור עם צוואר מקוצר, כל מה שיוכל להרגיע ולעזור.
