מי שפיר בהריון לאחר אובדן

[Saafadida2]

מי שפיר בהריון לאחר אובדן

היי !
יודעת שזו שאלה כלכך אינדבדואלית. חשבתי שהגעתי להחלטה עם עצמי וכל הזמן מוטית מדיעות מסביב וקריאה באינטרנט (יודעת שזה לא מומלץ אבל לא שולטת בזה).
מרגישה שקצת איבדתי את האמונה בעצמי ובתחושות שלי.
עברתי שנים קשות, אובדן פתאומי,מחלה קשה,אובדן הריון וכרגע בהריון חדש בשבוע 15. בת 36. גרה בחו״ל. כאן הגישה היא שאם אין ממצא בסקירות לא ממליצים רק על בסיס גיל. אני מוצאת בזה הגיון אך לעתים החששות משתלטות עליי. משפטים של בנות כמו ״מקסימום אם יש הפלה מנסים שוב״ , זה משפט של מישהי שלא היה לה קושי להשיג הריון ולא עברה הפלה לטעמי. אז פחות מתחברת גם לטענה הזו.

אשמח לשמוע את דעתכן והאם שמעתן המלצה לכאן או לכאן מומחים בארץ.
תודה !

 

[oneday10]

דעה אישית שלי

בתקווה שאגיע לשבוע הרלוונטי אני מתכננת ללא ספק לעשות מי שפיר, עם או בלי אינדיקציה. אם עושים אצל אחד הגדולים הסיכון ממש מזערי. לעומת זאת, הסיכון לפגם או מום לא עלינו לא מבוטל. אני כלכך מבינה את הכאב שבהיריון יקר, אבל זה בעייני לא השיקול בלגדל ילד עם מום.
לצערי הריון קודם, לאחר טיפולים של שנים, נאלצתי להפסיק אחרי מי שפיר ללא אינדיקציות קודמות. זו כמובן החלטה אישית, ולא כל אחת מפסיקה הריון על אותם דברים שמתגלים. כשהתלבטנו מה לעשות היה מאד קשה לשים בצד את הטיעון שזה הריון יקר אבל הכרחתי את עצמי לעשות זאת.

 

[Saafadida2]

תודה רבה על תגובתך

מבינה אותך לחלוטין. אני עברתי גם סרטן והמספרים שם כלכך הרבה יותר גדולים (בהקשר של סיכויי חזרה) שמרגישה שאסור לי לדאוג כלכך ממספרים כאלה קטנים. כרגע מה שמוליך אותי הוא שהמספרים (סטטיסטיקה לפי בדיקות הדם) והשקיפות טובים והגיל לא אמור להיות השיקול היחידי (בת 36). אבל מבינה מאוד את גישתך ולעתים מאבדת את האמונה בהחלטתי.
תודה ששיתפת אותי

 

[זה לא הסוף שרצינו]

שאלה

אני מקווה שזה בסדר שאני שואלת, אשמח אם תשתפי כאן או במסר פרטי...

כשאנחנו עמדנו מול הדילמה הזו בהריון, החלטנו בדומה לכם, שלמרות סטטיסטיקות מעולות של 1:10,000 נעשה דיקור כי הרגשנו שהסיכון לפספס מום מלחיץ אותנו יותר מאובדן ההריון. תוצאות מי השפיר והצ'יפ הגנטי היו תקינות ועשינו אצל אחד המומחים הנחשבים... אבל בשורה התחתונה, ההריון הסתיים בלידה שקטה כתוצאה מזיהום, עם חשד של הרופאים שיתכן וזה נגרם כתוצאה מהדיקור.
מתוך רצון להימנע מדיקור מי שפיר בהריון הבא, התייעצנו עם מספר רופאים והבנו מהם שבדיקת הדם נחשבת למדוייקת כשמדובר בתסמונת דאון בעיקר, אבל שלשאר המומים אמורה להיות אינדיקציה ויזאולית שניתן לגלות בסקירות. הם היו סקפטיים יחסית לגבי האפשרות לאפס אינדיקציות בבדיקות הסקר ובבדיקת NIPT, שיובילו לממצא משמעותי בדיקור.
ההודעה שלך קצת עירערה את מה שהבנתי מהם... האם עשית את כל בדיקות הסקר ובכולן התוצאות היו טובות? האם עשית את בדיקת הדם? תוכלי לשתף מה היה הממצא?
אני מאוד חוששת לעשות מי שפיר שוב אחרי מה שעברנו ומה שאנחנו עדיין עוברים, אבל כשנגיע לרגע האמת - מקרים כמו אלו שתארת, יהפכו את ההחלטה לקשה יותר.
אני מקווה שהצלחתם להתאושש מהחוויה הכל כך קשה הזו ומאחלת לך הריון ארוך וקל עם סוף מאושר.

 

[oneday10]

תשובה

אני לא עשיתי בדיקת NIPT אבל אולי יעודד אותך שאילו הייתי עושה היה מתגלה גם שם. התסמונת היתה קליינפלטר שפוגעת רק בזכרים (XXY במקום XY).
&nbsp
מפתיע אותי מאד מה שאמרת שרוב המומים או מתגלים או בבדיקת דם או רואים בהדמיה, כי ידוע שצ'יפ גנטי רחב מאד.
&nbsp
נשמע מזעזע מה שעברתם במי שפיר, מפחיד ביותר. אני ממש מאחלת לך שמה שלא תבחרו יוולד ילד בריא בסוף! מגיע לכולנו חוויה מפצה....

 

[אמאלוסי]

מנסה

תעזבי את כל האינטרנט, תחשבי מהבטן - מה בא לך לעשות. רק לך. ולא משנה מה יגידו אחרים.
דעתי האישית פה ממש לא חשובה - כי הרי עם אותם נתונים שתי נשים שונות יקבלו שתי החלטות שונות לחלוטין.
אני לדוג',עשיתי בדיקת NIPT - בדיקת כרומוזומים מדם אמהי.לא מבטיחה דיוק במאה % בגילוי של תסמונת דאון , אבל מצד שני לא מזיקה לאמא ולעובר. בדיקה הזאת התאימה לי בול ואני מאושרת שהציאו אותה. במדינה שאת גרה בה היא קיימת ? (זה לא שאני ממליצה לך לעשות אותה, פשוט אם הבדיקה הזאת קיימת, אז יש לך עוד אופציה).
בארץ אפשר לעשות - מי שפיר + ציפ גנטי, מי שפיר רגיל (כ- 5 תסמונות נפוצות יותר), בדיקת NIPT ואפשרות אחרונה חביבה - לעשות רק סקירות.
המון בהצלחה בכל החלטה שתבחרי ושיהיה בידיים מלאות.
אם את רוצה לשאול משהו או להתלבט בקול רם - אנחנו פה.

 

[Saafadida2]

את כלכך צודקת

ולכל אחת היסטוריה שונה שמאוד משפיעה על ההחלטות. בד״כ לא משווה ויודעת מכל הדברים שכבר עברתי כמה לא חכם לחרוש על האינטרנט אבל פתאום עולה בי איזה חוסר ביטחון וטירוף ואני מתחרפנת

עושים פה nipt, יש הבדל בין שלל הסוגים, עשיתי את זו שבודקת רק את 3 התסמונות (כבר שכחתי את המספרי כרומוזומים,אלו שרוב הבדיקות בודקות) וכרומוזומי המין.

 

[אליסקה]

אני לא עשיתי

עשיתי את כל הבדיקות הלא פולשניות (למעט nipt, שלא יכולתי), והמון סקירות שעלו המון כסף, והייתי ממש שלמה עם זה שאני לא עושה מי שפיר, למרות שכולם סביבי ראו בי משוגעת. נולד תינוק חמוד ובריא.

 

[Saafadida2]

תודה על התגובה והעידוד

 

[TheWindCriesMary]

אני מבינה אותך, ולמרות זאת הייתי עושה מי שפיר

הריון ראשון, אובדן בשבוע מוקדם.
הריון שני, אמרתי לעצמי שאשמור עליו מכל משמר ואנסה ככל האפשר להימנע ממי שפיר. אחרי סקירה ראשונה ושקיפות טובות, עשיתי בדיקת nipt "רק כדי לישון טוב בלילה" - וקיבלתי תשובה חיובית לטריפל X. נכנסנו לסחרור של קריאה באינטרנט והתייעצויות ולבטים קשים לגבי המשך ההריון.
כמה ימים אחר כך עשיתי בדיקת מי שפיר, שהראתה שיש טעות בתוצאות ה-nipt.
התוצאה של ההריון הזה ישנה עכשיו בחדר שלה וחולמת על ארנבים וחתלתולים וים.
&nbsp
מה שאני לקחתי מהסיפור הזה זה שאני צריכה ודאות. אני רוצה לקבל החלטות על סמך מידע, לא על סמך 99% מידע. וזה דבר שרק בדיקת מי שפיר מאפשרת.
ועוד דבר שידעתי עוד קודם - אנחנו לא בנויים לגדל ילד פגוע. אין לנו איתנות כלכלית ורגשית לזה, ועכשיו כשיש במשוואה ילדה אחת שההשלכות של אח פגוע יפגעו גם בה, בהריון הבא אין לי ספק שארצה לוודא מעבר לכל ספק לוודא שהעובר בריא.
&nbsp
אבל זו אני. בסופו של דבר ההחלטה היא שלך.

 

[Saafadida2]

תודה

מבינה אותך.
אני עוד לפני הסקירה השנייה ועוד לא בטוחה מה אעשה בהריון הבא אם יהיה כזה.

 

[איןאריותכאלה]

אני עשיתי מי שפיר בכל ההריונות שלי

הראשון בגיל 34, ללא שום אינדיקציה. בשני האחרונים גם עשיתי צ'יפ מלא. גם אני זקוקה לוודאות. אם אני אהיה ה 1% לא אוכל להתנחם בכך שב 99% מהמקרים הכל בסדר. גם אני לא ערוכה לגדל ילד פגוע. לא אישית. לא זוגית. לא משפחתית. לא כלכלית. לא ולא. ולא. מה שביכולת השליטה שלי אני עושה. יש דברים שלא ניתנים לגילוי מוקדם. כשילד מגיע לעולם כמובן אעשה עבורו הכל, לא משנה מה החבילה שלו. אבל אם שואלים אותי מראש - אני מעדיפה לבחור על סמך המידע הרחב ביותר שאני יכולה להשיג. כמובן שזו החלטה מאד אישית. מאחלת לך שתבחרי במה שהכי נכון עבורך.

 

[עטופת פחד]

יקרה...

מבינה את חששותייך ואי השקט שלך..
אני אישית כן חושבת שעל אף הסיכון הלא גדול, חשוב לבצע את הבדיקה ולו אם יש גורם אחד שמצדיק זאת. וזאת בידיעה שבדיקות אחרות כדוגמאת בדיקות הדם לא מגלות הכל וכן אם רוצים לעשות גם בדיקת צ'יפ אז זה רק דרך המי שפיר.
(אני בהריון האחרון שלי ביצעתי גם מי שפיק בשבוע 17 אם איני טועה וגם ב. מי שבוע כיום לפני שבוע 36 לצורך בדיקת הבשלת ריאות ואישור מוכנות ללידה. כן חששתי אך מצד שני היה זה בזמן אשפוז בתה"ה ותחת ידיים טובות וזאת בידיעה שאם חלילה קורה משהו שולחים אותי ישר ללידה..)

 

[שירהד1]

רוצה לספר לך כמה דברים-

1. יש רופאים גם פה, בארץ, שאומרים שאם אין ממצא בבדיקות קודמות, ואם כל הבדיקות כולל ניפט תקינות, אז לא המלצה גורפת שהיא רק על בסיס גיל. כזו היא הרופאה שלי (ד"ר דורית רביד).

2. בשלושת ההריונות של ילדיי לא עשיתי מי שפיר. לא בגלל שאני לא חושת שזה חשוב, אלא בגלל שלא היתה אינדיקציה רפואית לכך, ולא רציתי לסכן הריון בריא.
זו אני, ואני די יוצאת דופן פה בארץ, ובוודאי בגיל המבוגר (את ביתי השלישית ילדתי בגיל 41). אם את רוצה יותר פירוט, תכתבי לי.

3. לא מכירה מישהי שאומרת "מקסימום אם יש הפלה, אז מנסים שוב". זה משפט לא הגיוני, ואפילו טפשי, ואני לא מכירה מישהי שחושבת כך. גם אם ההריון הושג באופן טבעי ובחודש הראשון של הנסיונות. כל הריון רצוי הוא הריון יקר. זו, כמובן, דעתי.

מאחלת לך שתחליטי בצורה הכי נכונה עבורך, ושיהיה המשך הריון תקין

.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 

[Saafadida2]

תודה רבה !!

מסכימה איתך,שמעתי אותו מכמה חברות, שלא עברו הפלה כמובן.
אשמח לשמוע יותר,כותבת לך!