עובר קטן מאוד מאוד - שבוע 7

[מלכת הבלאגן]

עובר קטן מאוד מאוד - שבוע 7

בת 37. 2הפלות ברצף (בטווח של שנה וחצי) והנה הגיע הריון טבעי- ידעתי לפני הבדיקה לפי הרגישות בחזה מעבר לזה אין לי כל תופעות. וסת אחרונה 7/11/17. בשבוע 5 (13.12) הבטא הייתה 688 ואחרי שבוע (21.12) הייתה 2880. ב 31.12 הייתי אצל הרופא (לפי וסת שבוע 7+3) וכ"כ ציפיתי לראות דופק או משהו משמח... בפועל נמצא שק הריון, חלבון עוברי ולא נצפה קוטב עוברי, הרופא ראה עובר קטן קטן שלא היה אפשר לבדוק כלום בגלל גודלו. ביקש שאגיע בעוד 10 ימים ל U.S חוזר לבדוק תקינות - מאז אני בחרדות, לא ברור אם הוא עובר קטן כי החישוב לפי הוסת או שהפסיק להתפתח. הרגישות בחזה מדי פעם מופיעה לא משהו קבוע אבל הפטמה ממש נוקשה.
אשמח לדעת האם קרה למישהי ובסוף היה שינוי לטובה או מאחר ולא נדגם קוטב עוברי זה סימן ברור להריון ששוב כשל? האם יש טעם לעשות בדיקת בטא שוב או שזה לא ייתן הרבה?

 

[כבשה0פועה]

מה אני חושבת שהייתי כנראה עושה במקומך

יכולה לדמיין איזו סחרחורת רגשית עוברת עליך, מלכת הבלגאן. לו אני במקומך, הייתי חושבת מה יהיה יותר נכון עבורי - להמשיך ולתהות ולהריץ ספקולציות או להבדק ולהתמודד עם התשובה, שעלולה להיות בשורה קשה ויש סיכוי שבשורה טובה. אם טת מתקשה יותר לדמיין את עצמך בחרדה במשך שבוע נוסף - הייתי במקומך מנסה לקבוע תור להיום/מחר.
מחזיקה עבורך אצבעות.

 

[איןאריותכאלה]

ההמתנה קשה

קשה מאד.
לצערי ההמתנה מאפיינת את כל תקופת ההריון. והיא מורטת עצבים פחות או יותר עד הלידה. אותי זה מאד הפתיע כי ציפיתי שהחרדות ילוו את ההתחלה בלבד. אז אני מציעה לך לנשום עמוק עמוק ולקוות לטוב, כי הרצת סרטים שליליים בראש לא מונעת את התרחשותם מצד אחד ולא עוזרת למצב הנפשי מצד שני. אז דבקי באופטימיות כמידת יכולתך.
אופטימיות -
יש עובר! ברחם!
תאריך הביוץ המדויק אינו ידוע בהריונות טבעיים, כך שבהחלט יכול להיות ביוץ מאוחר ובהתאם עובר שמתפתח מאוחר ביחס לסרגלים הסטנדרטיים.
אני נכוויתי קשות בבדיקות מוקדמות בראשית ההריון. הן לא הרגיעו אותי בכלל ולעומת זאת הוסיפו לי משא של חששות וחרדות שלא הייתי מגיעה אליהם אלמלא אותן בדיקות (הריון הטרוטופי, דופק איטי ועוד שמחות), אז ההמלצה האישית שלי היא לחכות את מלוא הזמן שהרופא המליץ עליו. כשתבואי אליו שוב כבר תדעי בוודאות מה גורלו של ההריון בשלב זה, וודאות גם היא משהו.
מאחלת לך מכל לבי שמדובר בביוץ מאוחר ושההריון תקין.

 

[אורהגנוז]

אני במצב כזה,לא מפתחת שום תסריט אופטימי

אבל זאת אני.בשביל לא לחטוף בומבה רצינית מבחינה נפשית,כבר הייתי מכינה את עצמי לבשורות לא טובות.
מאחלת לך רק בשורות טובות ומשמחות אמן.

 

[מלכת הבלאגן]

מעדכנת ושוב מתייעצת

אז אחרי שהתבאסתי וכבר ראיתי את הסוף כל השבוע הזה, אמש היה לי דימום קל ופנינו למיון נשים. לצורך ההבהרה 6 ימים בדיוק מ U.S ראשון. שם הוא מצא: צוואר ארוך וסגור, ללא דימום פעיל, הפרשה דמית בכמות קטנה, שק הריון עם גבולות סדירים, הודגם שק חלמון וקוטב עוברי (שבוע קודם לא נדגם) ללא דופק, CRL תואם לשבוע 5+6 (0.25CM)
לסיכום נראה כי מדובר בהריון צעיר, העדר דופק, יש לבדוק חשד להפלה נדחית בעוד מס' ימים.

לפי הוסת אני אמורה להיות 8+4 הרופא אמר לי שאם נוריד את השבועיים הראשונים לוסת כדי להתחקות אחרי העיכוב זה אומר 6+4 שזה עדין שבוע פחות.
האם יש סיכוי שהייתה לי השתרשות מאוד איטית של כמעט שבוע? ויש עוד סיכוי להריון הזה- במיוחד ששבוע שעבר לא ראו קוטב עוברי ואתמול כן.

 

[איןאריותכאלה]

באחד ההריונות שלי הביוץ היה ביו"מ 21

וזה במחזורים של 30-31 יום. ביוץ יכול לאחר ונשמע שזה מה שקרה. אני לא חושבת שאפשר להתכונן לרע, אז הייתי נאחזת בטוב. אני מתאבלת מאד על אבא שלי שאיבדתי לפני המון שנים ולמרות שחשבתי שאני 'מוכנה' למותו. נשמע שמדובר בהריון צעיר, בדיקת דופק עושים בשבוע 8. מחזיקה לך אצבעות!

 

[שירהד1]

היי, אני מנסה להבין מה המצב-

בבדיקה מלפני כמה ימים היית למעשה בשבוע 8+4 והעובר היה ללא דופק ומתאים לשבוע 6+5. אני מצטערת. זה לא נשמע לי בכיוון הנכון.

תמשיכי לעדכן אותנו לאחר הבדיקה הנוספת (אולי כבר עשית אותה).
שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[מלכת הבלאגן]

עשיתי בדיקה אתמול...

הטכנאית אמרה שסביר להניח שהיה ביוץ מאוחר כי הרופא לא ראה קוטב עוברי והיא כן רואה אותו עכשיו אבל היא גם רואה תנועה של דימום מסביב שלא נראה כדבר תקין.
הייתה מאוד נחמדה וסבלנית כלפיי, במיוחד שמכירה אותי מ2 ההפלות הקודמות, ייעצה לי לחכות שבוע ולקוות שהגוף ידחה את ההריון ויפיל טבעי.
בכל מצב יש לי ביקורת רופא ביום ראשון לסיום ההריון.
הפלה 3 ברצף, לא משנה כמה הכנתי את עצמי זה עדין היכה בי בעוצמות של בכי ותחושת אכזבה וכישלון

שוקלת לבקש להתחיל טיפולים, אולי בגיל 37 עוד אספיק להיות אמא

 

[שירהד1]

כלומר- היא לא נתנה לזה צ'אנס? זה בטוח לא תקין?

 

[מלכת הבלאגן]

לצערי, לא

 

[שירהד1]