מחפשת שם

מחפשת שם

הכנו מאגר שמות לפני הלידה, ולאחריה הסתבר שאנחנו הפוכים ל- ג-מ-ר-י בהעדפות שלנו והמאגר נזנח. אוהבים את האות ע' (אבל פתוחים לשמות בלי). אשמח להצעות. השמות שנזנחו: יערה, רעות, עומר, עמית.
 
כמה שמות שאני אוהבת עם האות ע'

נעמה, עופרי/עפרי, נעמי, נועה/נעה, ענבל, נטע, נועם/נעם, ענבר, מעיין.

כבר יש לי אחת מהן, וברשימה נמצאת גם השניה שאני רוצה, אם אי פעם יקרה לי נס ואזכה
 

שירהד1

Member
מנהל
טוב, זה לא פייר- אני משוחדת...

יש לי נטע ומעיין (וגם ניצן- שהוא ללא ע', אך מדהים בפני עצמו...).
אגב, השמות שנזנחו יפים מאוד גם הם. מעניין למה זנחתם אותם? הם לא מתאימים לה? לא מתקשרים לכם אליה?...


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
 

אליסקה

New member
לילי - זה השם שאני הייתי בוחרת (והלוואי שעוד אזכה)

יש לי בן זכר כרגע, אז אני מוכנה לתרום...
אני אוהבת את זה שהוא נשמע כמו צליל ולא כמו שם, וגם את השיר הזה של דליה רביקוביץ - "לילי נותנת כוח":

לילי הוא שם של ליטוף
וליטוף מכיל את סוד הכוח.
בכוח אפשר לנפץ סלעים
להנחית מטוס,
לייבש אגם.
לילי הוא שם
עתיר אצבעות.
ילד קטן מתקשה לומר למ"ד
אומר: בגן, יומדים שמות.
תראי: טובהי'ה, חייים הויכים
כאשר יגדל יאמר: לילי
תני לי כוח.
עשי אותי חייל.
עשי אותי צפר, מהנדס, כדורגלן.
לילי תיתן לו כוח
שהוא אריכות ימים.
יום הולדת הוא יום של חשבון נפש.
כזה הוא גם עבורי
 
תודה רבה לכולכן !

הבוקר נתנו לה שם, המשפחה התקשרה לברך, היה מאד מאד מרגש. היא מתוקה, יש לה 2 גומות, יונקת מצטיינת, מאד שלווה (מזכירה את הבכורה שלי), נרדמת בקלות, וחזקה! הבוקר הצליחה להרים את הראש לכמה שניות והחבר'ה התגודדו סביבה ועודדו אותה, זה היה רגע קסום. אני עדיין לא מאמינה שאני אמא לארבעה ושהגורה הפצפונת הזו באה אלינו. אפילו שכל ההריון אמרתי את זה לילדים כמו מנטרה - שהיא תצא מהבטן ותבוא לגור איתנו - זה מרגיש כמו מדע בדיוני.
 
בסוף

קראנו לה יעל. הססנו בגלל שהשם מאד נפוץ. הוא אהוב על שנינו מהרבה סיבות (צליל יפהפה, מקראי, ניתן רק לבנות). אחרי שפסלנו את הרשימה הקודמת חזרנו אליו. הבוקר התקשרתי לבשר למשפחות. היתה התרגשות גדולה והמון איחולים וברכות. הילדים מאד אהבו את השם. רק הקטנה שאלה כל הזמן מי זאת יעל ואם התינוקת כבר יצתה (ככה היא מטה את הפועל) מהבטן של אמא.... היום היתה ארוחת ליל שבת ראשונה בהרכב המשפחתי החדש. ואני מאושרת ומקווה שהקטנטונת תשתלב היטב במשפחה למרות שיש פער גדול (יחסית אליהם) בינה לבין הגדולים.
 
שם מקסים ומאוד לטעמי

הרבה יעליות קטנטנות יש גם בסביבתנו, וגם אני אוהבת את שמותיהן (ואותן) מאותם טעמים שמנית.
השלישית שלך הורסת ומצחיקה, כיף שעכשיו תהיה מי שתמשיך בשאלות התמימות כי השלישית (ומצחיק שאת עדין קוראת לה 'הקטנה'
) כבר גדלה.
לגבי הפערים - אלה פחות מארבע שנים והן בנות, ובכלל בנות מתחברות גם מעבר פער גילאים, אפילו שבע (כמעט) השנים בין הבכורה לתינוקת. הם יסתדרו, מקסימום ישגעו אותה והיא אותם, או ישחקו יחד.
 
שם נהדר! לאחיינית שלי קוראים יעל

היא גדולה מדריה ב-6 שנים והקשר ביניהן מדהים, מאחלת לך שגם אצלכם יהיה ככה.
 

שירהד1

Member
מנהל
לגבי הפערים בגילאים-

זה כבר עניין לפורום אחר אולי, אבל חייבת הארה- יכולים להיות אחים בהפרשים קטנים ויחסים קטסטרופליים, ויכולים להיות אחים בהפרשי גילאים גדולים ומערכת יחסים מופלאה. הכל (!!!!!) תלוי בעבודה ההורית של ההורים.
איך? כמה? למה? זו באמת כבר תורה שלמה
.

יכולה רק לומר שמתרחב ליבי עד אין סוף עת אני מתבוננת באחאות בין ילדיי. לפעמים אני מרגישה שהלב ממש יוצא ממקומו כמעט. לא יודעת איך להסביר את זה. תחושה עילאית. להזכירך- נטע היתה בת 8 וחצי כאשר מעיין נולדה, וניצן בן 5 וחצי...עבודה הורית- כבר אמרנו
.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 
לגבי העבודה ההורית

גם זה לא תמיד עובד. כי מתליית כל (!!!! כדבריך) האינטראקציה בין אחים רק בעבודה ההורית משתמעת האשמה של הורים שאתרע מזלם ובין ילדיהם יש יחסים פחות מושלמים.
 

שירהד1

Member
מנהל
מבהירה-

ראשית, שיהיה ברור שאין מושלם, וזה טבעי ונורמאלי מאוד גם לריב ולקנא וכו'. אם אין מריבות בין אחים ואין הבעת קינאה ושלל רגשות- גם שליליים, אז משהו לא תקין...באופן טבעי, כל ילד בעצם די "נלחם" על המקום שלו, ועל המרחב האישי, ועל תשומת לב ההורים, ועל משאבי הכוחות, האנרגיה, הזמן והכסף, וההורה צריך איכשהו להתמודד עם כל זה.

אז זה לא עניין של מושלם או לא מושלם, כי אין הכל ורוד בחיים, ואין מושלמות.
ואולי בגלל שבעבודתי אני גם עוסקת בהדרכת הורים, אני רואה עם השנים עד כמה העבודה ההורית, בכל דבר שהוא, הוא דבר מכריע וחשוב מאין כמותו.

זה לא עניין בכלל של אשמה, אלא של לקיחת אחריות של ההורים גם על התחום של פיתוח מערכת היחסים בין האחים, כולל כל מה שזה אומר וכולל. כולל ללכת לסדנאות רלוונטיים, ללכת להדרכה הורית, לקרוא בספרות, לקרוא באינטרנט, לראות תוכניות טלויזיה רלוונטיות לנושא וכן הלאה. לחקור לעומק את הנושא, ולקבל כלים להתמודדות, למען הילדים ולמען כל המשפחה בעצם.

שירה דוד

ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 
ובכל זאת, הרבה פעמים יש משמעות לסמנטיקה

ולהטיל את הכל!!!! על עבודת ההורים משול להטלת כל היכולות המוטוריות, השכליות וכולי עליהם. ברור שיש הרבה מקום לעבודה הורית, אבל לא הכל תלוי בהורים, בייחוד כשמדובר בדינאמיקה בין שני אנשים שהם לא הם עצמם.
 

שירהד1

Member
מנהל
אז לא הכל- "רק" 99 אחוז על ההורים. לא יודעת מה לומר לך...

וכן, גם במצבים (לא עלינו) של פגיעות קשות בילד, עדיין- התיווך הוא באחריות ההורים, וקבלת הסיוע לגבי עניין זה של התמודדות האחים היא באחריות ההורים.
כן, אנחנו גורם מאוד מאוד משמעותי ומכריע בחייהם של הילדים שלנו.
זו זכות גדולה, וחובה עצומה.


שירה דוד


ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 
מסתייגת מהקו הנחרץ בו את ממשיכה

מסתייגת מדבריך, משום שהם משדרים שמי שאינם מתיישרים לתבנית - הם לא בסדר ובעקיפין עשו משהו לא נכון.
לפעמים התנהגות א-סוציאלית קורית גם במשפחות נורמאטיביות. יש ילד שנולד עם קשיי למידה, קשיים בויסות חושי, הפרעות קשב וריכוז. להבדיל - יש ילד מחונן רגשית, מחונן במדעים ובשפה, או באמנות, או בספורט. מובן שההורים צריכים להתאמץ ולכוון את הילד להתגבר על קשיים או לפחות לצמצם אותם, אבל עדיין ולמרות כל המאמצים העילאיים, צריך הרבה מזל בחיים. גם ביחסים בין ביחסים בין אחים ולענייננו הרחב - גם בתחום הילודה, ההריונות, הלידות וההנקות.
&nbsp
 
למעלה