שלום לכן

תמי1100

New member
שלום לכן

אני בסוג של צומת דרכים. לא יודעת מה לעשות
לפני שנה וחצי גילינו בחודש שישי להריון מום בעובר בבדיקת צ'יפ גנטי ונאלצנו להפסיק את ההריון בשבוע 24- הדבר הכי קשה ונורא שקרה לנו (מי כמוכן יודעות מה עבר עלינו). אחרי זה לא רציתי הריון. מאוד רציתי ילד. אימוץ קשה מאוד עד בלתי אפשרי (ואנחנו בתור).
אז עברנו לפונדקאות. אנחנו בתהליך פונדקאות בחו"ל כבר חצי שנה,לצערנו 3 החזרות שלא צלחו (מתרומת ביצית וזרע של בעלי)ונגמרו לנו העוברים. למה תרומת ביצית? כי איבדתי אמון בביציות שלי אחרי מה שקרה לנו. אני בת 41. גם היו לי כמה הפלות והכל ביחד גרם לי לאבד אמון בביציות שלי ולרצות ביצית של בחורה צעירה.
אנחנו בסוג של צומת- לזנוח את תהליך הפונדקאות (כל החזרה עולה לנו הרבה כסף. ביתניים אנחנו ממתינים לעוד ביציות) ולעבור לאפשרות שאני אהיה בהריון.
כאמור, יש לי בעיה של הפלות חוזרות ואנחנו עדיין בתהליך הבירור. אין לי בעיה של קרישיות יתר, עשינו בדיקת קריוטיפ ומחכים לתוצאות.
אנחנו יכולים לנסות ספונטני להכנס להריון (עד עתה לא היתה לי בעיה להכנס להריון, לא תמיד קורה מהר), אבל....
אני מאוד חוששת ששוב ימצאו מום בעובר שלנו מביצית שלי (גם ההפלות שלי בשבוע מוקדם גורמות לי לחשוב שהביציות שלי יוצרות עוברים לא תקינים). רופאים אמרו לי שהסיכוי שלי למום גנטי הוא 1:100 (לא תסמונת דאון, מומים אחרים). נשמע מעט אבל פעם אחת כבר "זכיתי בלוטו". ממש לא רוצה שוב. לא רואה עצמי שוב מפסיקה הריון אם יתגלה מום.
לכן חושבת על תרומת ביצית- כך אקבל תרומה של בחורה צעירה ולא חובה לעשות מי שפיר וצ'יפ גנטי (אני יודעת ששגם אצלי לא "חובה" אבל זו המלצה חד משמעית והגיונית מאוד. אני לא רוצה ילד עם מום או מוגבלות). אין לי בעיה רגשית עם תרומת ביצית. יש לנו ילדה 1 (שלנו).
בקיצור ההתלבטות היא אם ללכת על תרומת ביצית או על ביצית שלי. מניחה שאני רוצה איזשהו חיזוק מכן להשתמש בביציות שלי, זה מהיר (מיידי), לא כרוך בעלות גבוהה, יוולד לנו עוד ילד עם הגנים שלנו, אח שלם לבת שלנו.
מה אתן אומרות?
 
מנסה

יכול להיות שלו אני במקומך - הייתי מנסה עוד פעם עם ביצית שלי ועושה בדיקת סיסי שליה בשבוע 11. כך אם חלילה יש בעיה - מדובר בהפלה בשבוע מוקדם יחסית.
ואם לא הולך - תמיד אפשר לעבור לתרומת ביצית.
כאמור - לא מתימרת לדעת מה הכי טוב או מה מתאים לך, רק מציעה.....
 

תמי1100

New member
המון תודה לך. כתוב שם שאפשר לעשות צ'יפ גם בבדיקת דם- היתכן?

ואז אפשר לוותר על מי שפיר או סיסי שיליה.
 
אפשר לעשות צ'יפ גנטי בבדיקת דם רק לאחר שהילד כבר נולד

במהלך הריון ניתן לבדוק עובר רק ע"י 2 אופציות - סיסי שליה או מי שפיר.
 
אני עשיתי פעמיים

צ'יפ גנטי מסיסי שליה.
לפני הבדיקה חתמתי על כך שייתכן שכמות התאים שיוציאו, לא תספיק לצורך ביצוע הבדיקות הגנטיות. נדמה לי שחותמים על הצהרה דומה גם במי שפיר, אבל אני לא זוכרת כי עבר המון זמן מאז שעשיתי מי שפיר.
בפעם האחרונה שעברתי סיסי שליה, עשיתי גם בדיקה שמקבילה לפיש, ובה נבדקים 5 כרומוזומים: 13, 18, 21 וכרומוזומי המין (X,Y). הבדיקה המהירה לא בודקת את תקינות הכרומוזומים אלא רק מוודאת שיש זוג ולא טריזומיה או חסר של כרומוזום שלם.
 

תמי1100

New member
המון תודה. מה הדעה היום לגבי סיסי שיליה?

בעבר הדעה היתה שהיא מסוכנת משמעותית ממי שפיר, מה אומרים היום? מה הסיכון להפלה מסיסי שיליה?
 
עדיין יותר מסוכנת ממי שפיר

אין לי מושג מה הסטטיסטיקה ולא בדקתי אותה, מבחינתי עשיתי הכל כדי לא להגיע שוב ללידה שקטה וזה אומר שצריך לבדוק מוקדם ככל שניתן.
 

שירהד1

Member
מנהל
אני מעתיקה את מה שכתבתי לך בזמנו בפורום השני-

ועוד משהו לפני שאני מעתיקה-
בגדול- השאלה מתאימה לפורום אובדן הריון. החלטתי להשאיר את הדברים פה, אבל אני לא סגורה על עצמי...

מה שכתבתי לך בזמנו-
"תראי, אני מתמצתת- בת 40, בריאה, ילדה בת 4 וחצי (בריאה), ללא בעיות פוריות, לפני יותר מחצי שנה- הפלה טבעית בשבוע 10 (מתארת לעצמי שהיתה הפסקת דופק, מה שמאפיין עוברים עם בעיות כרומוזומאליות קשות, שאינן מאפשרות התפתחות). לפני חצי שנה- גרידה מאוחרת בגלל בדיקת צי'פ גנטי לא תקינה ונאמר לכם שזה מקרי ולא משהו שמצריך טיפול כלשהו, הפרייה וכדומה.
ברקע- לידה טראומטית של הבת.

על פניו- למען האמת, אם אני מסתכלת בעין אובייקטיבית- אני לא רואה שום סיבה לתרומת ביצית ו/או לפונדקאות. ההליכים מאוד מורכבים, מאוד יקרים (עד כמה שאני יודעת- פונדקאות זה קרוב ל300,000 ש"ח) ולמען האמת- גם ההליכים הללו לא מבטיחים כלום (כמו ששום דבר לא מובטח לנו למעשה בחיים האלו).

כמובן שאינני יודעת לנבא כלום, ולא יכולה להבטיח כלום. מה שאני כן יודעת זה שאני מכירה המוני נשים (!!!)- גם מהפורום וגם מהחיים האישיים שלי- שילדו תינוקות בריאים אחרי שתי הפלות. גם נשים, אגב, בגיל שלך.
לרוב, נשים מגיעות לתרומת ביצית בגיל מאוחר הרבה יותר, או לאחר המון הפלות. לפונדקאות- נשים מגיעות בגלל בעיות רפואיות שלא מאפשרות להן להיות בהריון או בגלל שידוע על משהו רחמי- גופני שלא מאפשר גידול העובר.

אל תכעסי עליי, אבל זה נראה שאת פועלת מתוך אמפולסיביות, ולא ממש מתוך חשיבה ובדיקה לעומק.
נראה לי שאת בעיקר צריכה מזל. להיקלט להריון עם עובר תקין.
כמובן שלא אני המחליטה, אלא את ובעלך, ואני מאחלת לך הצלחה עצומה בכל דרך שבה תבחרו.
אגב, יכולה לספר לך שאצלי, לאחר 6 הפלות ברצף (ועוד אחת בין הבכורה לשני), אחת הרופאות היציעה לי אולי ללכת על נושא של תרומת ביצית, אבל זה לא היה רלוונטי מבחינתי ומבחינת בעלי. אבל שוב- זה הוצע לי לאחר 6 הפלות, לא לאחר שתיים...
מעניין אותי לדעת אם דיברת עם מישהו מהרופאים/ות שלך לגבי כוונותייך ומה הם ייעצו לך, איזו דעה מקצועית שמעת מהם. אם את רוצה- תשתפי גם בזה.

אגב, לגבי הלידה הטראומטית של ביתך- אני לא יודעת מה עבר עלייך ומה קרה, אבל ניתן לפתור את זה בקלות- באם יהיה הריון, ובאם ההריון יתפתח כראוי, ניתן לבקש לבצע ניתוח קיסרי, או לקחת דולה ללידה, או לטפל רגשית בזמן ההריון, ולאפשר לך להגיע ללידה רגילה".

ואני ממשיכה-

אני מאוד מקווה שיש רופאים/ות חכמים/ות שמייעצים/ות לך.
בגלל הגיל, עוד איכשהו איכשהו מתחבר לי נושא תרומת הביצית, אבל מה הקשר לפונדקאות? לא הבנתי למה ללכת על זה.
אני לא בטוחה שהיגעתם למקום הנכון מבחינת מי שמייעץ לכם בהיבט הרפואי.
לחברות של הפונדקאות יש אינטרס כלכלי ברור, ואני בכלל לא בטוחה שיש צורך במקרה שלך בזה. איזו הצדקה רפואית יש להליכה למקום הקיצוני הזה של פונדקאות? היתה לך הפלה בשבוע 10 ועובר לא תקין בשבוע 23. זה נורא, וזה כואב, וזה עצוב, אבל אני לא מבינה מה הקשר לפונדקאות.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
 

תמי1100

New member
הי שירה

ראשית כתבתי בפורום זה כדי לקבל עידוד וחיזוק להכנס להריון, הלוא כאן זה פורום הריון אחרי אובדן. קצת קראתי כאן והתעודדתי מסיפורי הלידות פה.
&nbsp
למה פונדקאות? כי לא הייתי מוכנה לשמוע על הריון שלי אחרי מה שעברתי. אימוץ קשה מאוד עד בלתי אפשרי. כן הסכמתי שמישהי אחרת תהיה בהריון בשבילי, ואני עדיין אשמח שזה יקרה. נכון שזה יקר אבל יש לנו את המימון לזה.
&nbsp
מה הרופאים יעצו לי? חלק אופטימים אומרים לי- לכי על ביצית שלך יהיה בסדר, הסיכוי קטן ששוב יקרה לך משהו כמו שקרה לך. וחלק אמרו לי שאם אין לי בעיה כספית ואין לי בעיה רגשית להשתמש בביצית של אחרת, הכי חכם לצמצמם סיכונים עם ביצית של בחורה צעירה. בדר"כ הם נתקלים בתופעה ההפוכה- שנשים מבוגרות עם בעיות פריון מתעקשות להשתמש בביציות שלהם.
 

תמי1100

New member
ויפה שזכרת אותי!


 

shira3121

New member
אני רק לא הבנתי למה ההנחה היא שהבעיה בביציות שלך

ולא בזרע בהנחה שבן הזוג שלך בגילך. הייתי מנסה עם הביציות שלי
 

תמי1100

New member
בדיקות זרע יצאו תקינות

איבדתי אמון בביציות של בגלל הגיל שלי, בגלל ש3-4 פעמים הפלתי בשבוע מוקדם (בדר"כ זה בגלל עוברים לא תקינים), בגלל מה שקרה לנו, והסיכוי למום גנטי באשה בת 40 הוא 1 ל100) ובגלל שאני בת 41, לא רק שמספר הביציות יורד גם איכותן, הן עלולות ליצור עוברים לא טובים, עם מומים.
 

שירהד1

Member
מנהל
רגע, תמי- תסבירי לי שוב-

כתבת שהפלת 3-4 פעמים. אני יודעת על שני אובדני הריון. אז תסבירי לי שוב. בכמה אובדני הריון מדובר? באילו שבועות ובאילו נסיבות?

בכל מקרה- את לא כותבת על שום דבר רחמי לא תקין. אני עדיין מתקשה להבין את המהלך לגבי הפונדקאות. אם את חושבת שהתהליך לא ילווה בחרדות גדולים מאוד, לא פחות מאשר אם את היית נושאת את ההריון- אז טעות בידייך. את זה אני כותבת לא מניסיוני, אלא מניסיון של בנות אחרות שאני מכירה דרך הפורום שעברו את הדרך הזו. זו דרך מורכבת ביותר. אתם עושים את זה פה או בחו"ל?

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
 

shira3121

New member
בן כמה בן הזוג?

זה שבדיקת הזרע תקינה לא אומר שהמומים לא מגיעים מהזרע, בדיקת התקינות היא לריכוז ותנועתיות
 

shira3121

New member
אז אין שום סיבה להניח שהבעיה היא הביציות שלך

אתם יכולים לקחת תורם זרע באותה מידה של היגיון
 

רונית 294

New member
לדעתי. ביצית שלך כל עוד ניתן.

אם ניתן לעשות pgd ולבדוק את העובר אז בכלל.
 
תמי יקרה - דעה נחרצת

את כותבת בהודעה הראשונה שאת מבקשת מאיתנו חיזוק להשתמש בביציות שלך - ואני מעודדת אותך לעשות זאת. לא כי זו דעתי, אלא פשוט מפני שזה מה שאת מבקשת באופן מפורש. חרדות? בוודאי, איומות. פחדים. לילות בלי שינה. עצבים. קנאה במי שלא חצתה מעולם את הקו המפריד בין הריון כחוויה קסומה לבין הריון כחוויה טראומטית. ועוד ועוד ועוד..... אבל אולי - אולי הפעם יהיה לך מזל - אולי העובר יהיה תקין, אולי תסיימי בידיים מלאות. כל מי שפה עברה דרך הדילמה הזו והחליטה ללכת על זה. ואם לא היא - אז פונדקאית עבורה. וגם אז החששות איומים. במידה מסויימת אפילו יותר כי כל שמץ שליטה בתהליך ניטל ממך. הלוואי שתצאי אל המסע, הלוואי שתסיימי אותו בטוב, הלוואי שתזכי להרחיב את משפחתך.
 
למעלה