רוב התאונות קורות בבית

רוב התאונות קורות בבית

אני כל כך זהירה, הולכת לאט, מסתכלת פעמיים, נשמרת מליפול, חלילה. והנה הבוקר, ממהרת מחדר לחדר, נתקלת בפיילה מלאה כביסה מקופלת לפיזור, בולמת בקושי על ברך וכף יד, שריטות מכוערות לאורך כל השוק מהפלסטיק שנשבר, שפה נפוחה מהשולחן, המון שוקולד, היא זזה, אוכל, היא זזה בתנועות חזקות, כל היום היד על הבטן, עוקבת. הכל מרגיש רגיל. אבל הרגע החד של הפאניקה כשאיבדתי את שיווי המשקל. הדקות הראשונות (אולי 2) עד שזזה. כולי בקינונים, זורקת, ממיינת, נפרדת, מצמצמת. הבית קטן וצריך להכניס אליו עוד אחד. בקרוב. נקיונות, סידורים, הכנות בלי סוף. אפילו קניתי סדיניות לעריסה. ההתרגשות עצומה. והפחד הזה. רק שיסתיים כבר. מתה להיות אחרי.
 

שירהד1

Member
מנהל
אויש, נשמע ממש לא סמפטי...

גם לי קרתה נפילה אחת בהריון עם מעיין, בחודש שישי-שביעי. נפלתי על הידיים (טוב שיש לנו את הרפלקס המולד הזה של לשלוח את הידיים קדימה כאשר אנו נופלים).
בקיצור- נראה לי שאת ממש מוכנה כבר ללידה, מכל הבחינות. אז יאללה...שתצא ותתחילי את החיים החדשים יחד איתה. מחכה כבר להודעה המשמחת שלך.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 
ב-2345 התחילו צירים סדירים

די צפופים, כל 3-5 דקות, לא כואבים הלידה הקודמת התחילה ככה- אחרי בערך 3 שעות כאלה הגיעו צירים כואבים כשהגעתי לביה"ח בקושי הספקתי להגיע לחדר הלידה. מהרישום בקבלה ועד שהיא ינקה עלי - 14 דקות. הקפצתי את אמא ונסענו לביה"ח, הגענו בסביבות 0200. במוניטור הצירים נרגעו. מחיקה 70% פתיחה 1.5 איפה אני ואיפה לידה. הייתי מצוברחת מהתרעת השווא. האחיות לא הבינו מה העניין. בעלי לא הפסיק לצחוק. חוזרת לקנן, חג שמח לכולן !
 

shira3121

New member
איזה בעסה שזו הייתה אזעקת שוא

מקווה שבקרוב יקרה הדבר האמתי
 
בהחלט, אני מאבדת את זה לאט לאט....... שמחה

על החזרה לשגרה, מקווה שתנועת הזמן תואץ קצת. תודה על ההתעניינות!
 
למעלה