אנא עזרתכן.

אנא עזרתכן.

למעשה,אני בהתחלה התחלה,שבוע רביעי פלוס כמה ימים.אני ממש בלחץ מהבדיקה שיש לי ב9/8 לאולטראסאונד....אני מתה מפחד פשוט.לא רוצה שיגידו לי אין דופק,יש רק שק,וכו כו.מה אני אעשה?אני מפחדת כל כך ליפול שוב לתוך התהום השחורה והעמוקה.זה יהיה ממש לא הוגן,כי אני בדיוק צריכה לעבור דירה.והילדים מתחילים מסגרות חדשות,והכל יהיה חדש,ואם ההריון יצליח,אז גם הוא יהיה חדש,ולמעשה זו התקופה הכי טובה שתהיה לי אוור.ככ לא רוצה שזה יתקלקל:(((אני מנסה לחשוב חיובי,אבל יודעת שהחיים לפעמים נבזיים ולא קשורים למחשבות ולרצונות שלי.איך נכנסים לבדיקה ברוגע?
 
אי אפשר

מה שאת רוצה פשוט לא אפשרי, אני מצטערת. אני בכיתי בכל הבדיקות שלי עד המי שפיר (שבוע 18) כשכבר התחלתי להרגיש תנועות. ולהגיד לך שאני רגועה עכשיו פשוט יהיה שקר. אני מאחלת לך שזו תהיה התקופה הכי טובה אוור - ושאם לא חלילה חלילה- שיש לך הכוחות להתמודד עם כל דבר שתיפגשי.
 
.....ממש מבאס שאין ביטחון של מאה אחוז
תודה

ושאין לי כל דרך לגרום לזה להצליח.איזה חוסר שליטה:((
 
בניגוד למה שנכתב לך פה, אני חושבת שיש דרכים להירגע

זה לא אומר שיהיה רגוע כל ההריון, אבל בהחלט אפשר להגיע לבדיקה רגועה.
להיות בלחץ כל הזמן זה פשוט לא נעים.
תעשי כמה דברים נחמדים לפני הבדיקה. משהו שעושה לך נעים. לקנות חולצה חדשה, לראות סרטון חתולים ביוטיוב, לאכול משהו טעים, לחבק אדם אהוב... לא חסרות אפשרויות, פשט תמצאי את מה שמתאים לך.
 
אולי תספרי מה עזר לך?

אישית ניסיתי לעשות דברים נחמדים מכל מיני סוגים, והם באמת שיפרו את מצב הרוח שלי ועשו לי טוב, אבל לא הפחיתו את מידת החרדה שלי לקראת הבדיקה.
 
כתבתי כמה דוגמאות, מניסיון אישי, בגוף ההודעה

הסחת דעת נעימה עוזרת להפחית את החרדה. אז במקום לבוא לבדיקה אחרי 3 ימים - שבוע של חוסר שינה או תיאבון או מה שזה לא יהיה שמאפיין את החרדה אצלך, אפשר לבוא אחרי לילה אחד כזה וכמה שעות של קוצר נשימה.

כן, צריך להתאמץ כדי להירגע. אבל, זה בטבע שלנו, או לפחות של רובנו, או אולי רק שלי - להתפלש קצת בשלולית הבוץ, ואחר כך לחפש דרך לצאת ממנה.
אחת הדרכים לחפש את הדרך הזו היא לבוא לפורום הזה.

נ.ב.
ישנם מס׳ מחקרים שמראים שצפייה בסרטוני חתולים עושה נעים ושמח.
 
מחקרים רציניים?

הפתעת אותי עם סרטוני החתולים, יודעת שאת אחראית בקביעות שלך, לא היה עולה בדעתי שדווקא סרטונים כאלה יכולים לעזור לבריאות הנפשית.
 
לא הייתי קוראת לזה קביעות

אולי יותר בכיוון של אמירות מבוססות.
כן, יש כמה מחקרים רציניים לחלוטין בעניין סרטוני חתולים ומצברוח. קראתי לפני כמה שנים כשחיפשתי נושא לעבודה סמינריונית (בסוף חקרתי מושגים אחרים).
 

שירהד1

Member
מנהל
כפי שכתבתי לך בפורום השני,

קראתי אחורנית וראיתי הסטוריה של חרדות ותגובה מאוד מאוד חריפה וקשה ולאורך זמן להפלה שהיתה בזמנו. ממש משבר משמעותי, ארוך ומתמשך.
לצורך העניין, רוצה לספר לך שבהריון עם בני, שנולד לאחר הפלה אחת בשליש הראשון, הייתי בחרדה יותר גדולה עד שבוע 10, ואחר כך, הייתי הריונית נורמטיבית לגמרי, והרגשתי המון שמחה, אופטימיות ותקווה, והייתי חרדה כמו כל אישה נורמאלית בהריון. כלומר- זה בהחלט אפשרי. כנראה שמנגנוני ההגנה שלי היו מספיק חזקים בשביל זה. זאת לעומת ההריון עם מעיין (שהיה אחרי 6 הפלות), שאז כבר המנגנונים קרסו והייתי זקוקה לסיוע של טיפול תרופתי בנוסף לשיחות.

אני מציעה לך לחשוב על טיפול תרופתי+טיפול נוסף שמתאים עבורך- שיחות, יוגה, דיקור, רפלקסולוגיה...משהו מקצועי שיתן לך את המענה הדרוש.

למעשה, את מדברת על תחושה של אובדן שליטה. אם תחשבי על זה, אין לנו גם שליטה על המון דברים אחרים (לא רוצה לפרט. תחשבי בעצמך...), אבל אנחנו לא כל היום מסתובבים וחושבים עליהם. לדוגמא: כאשר אני נוהגת, אני כמובן מאוד זהירה ועירנית, אבל אני לא כל הזמן חושבת: "אוי ואבוי, תכף מכונית אחרת תתנגש בי ואפצע או אמות". אם הייתי חושבת כך- לא הייתי נכנסת יותר בחיים לרכב, וסביר להניח שגם לא הייתי יוצאת מהבית כהולכת רגל, נכון? כלומר- מנגנוני ההגנה שלנו פועלים כל הזמן וחזק. אצל אנשים שיש להם הפרעת חרדה, או אצל אנשים שהם פוסט-טראומטים ו/או שעברו עליהם דברים קשים, מנגנוני ההגנה פחות פועלים, ולכן זקוקים לסיוע תרופתי+שיחות (הטיפול המתאים ביותר נקרא טיפול התנהגותי-קוגניטיבי- CBT).

סרטי חתולים- מצחיקים ככל שיהיו, לא יספיקו לך. טפלי בעצמך באמצעות אנשי מקצוע מתאימים.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 
מתנצלת, לא קראתי את ההסטוריה של אורהגנוז

כמובן שההמלצה לצפות בחתולים היא לא דרך לטפל בפוסט טראומה, אלא רק להפיג מעט את המתחים שיש טרום אירוע כלשהו (כמו תור לבדיקה וכד').
 
תודה:הבהרה

אני נמצאת תחת טיפול תרופתי מאז הגרידה האחרונה,ולא חווה התקפי חרדה,פאניקה,ומצב רוחי ונפשי מצויין.אני לא מרגישה שאני זקוקה לאיזושהיא עזרה כרגע,חוץ מזה שיגידו לי בבדיקות שהכל בסדר.אני מתנהלת לגמרי כרגיל,ויודעת כבר שנים,שאין לנו באמת שליטה על המון דברים.(בכל זאת,אני כבר אוטוטו בת 40:)).
פשוט ראיתי לנכון לשתף כאן את תחושותיי,אך הן ממש לא מגיעות לרמה שמצריכה טיפול כלשהו.זה מאד טבעי בעיני והכל בשליטה.אני חושבת שאני פשוט אלך לבדיקה,ואתכונן לשמוע את הגרוע מכל,כך שבמקרה וכן יהיה בסדר,אני אופתע לטובה.
&nbsp
 

שירהד1

Member
מנהל
מעולה, אז את אכן מטופלת...

זה לא שהתחושות לא מגיעות לרמה שמצריכה טיפול...הן כן, ואת מטופלת, אז זה מעולה. אולי התכוונת שאת לא זקוקה למשהו שהוא מעבר לכך. תרגישי עם עצמך בכל שלב ושלב מה תורם לך ופשוט תהיי מודעת ועירנית לתחושותייך.
אגב, רצוי לא להתכונן לשמוע את הגרוע מכל. אם יש לך אפשרות כן לאמץ חשיבה חיובית, זה עדיף. לא כי חשיבה חיובית תביא לתוצאות חיוביות, אלא כי קל יותר לחיות כך. הטיפול התרופתי אמור לסייע גם בכך.

מחכות פה לעדכונים, בתקווה לטוב
.
שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 
למעלה