מאד נפגעתי - הבהרה חשובה לכל גולשות הפורום

מאד נפגעתי - הבהרה חשובה לכל גולשות הפורום

מאד נפגעתי אם יש כאן מישהי שעשויה לחשוב שאני אכתוב לאשה אחרת שמצויה בהריון -- שאני מאחלת לך שתגיע עד האובדן השישי שלה.
זה דבר איום ונורא לחשוב עלי.

לא מאחלת גם לגרועות שבנשים שפגשתי במהלך חיי - גם לכאלה שהזיקו לי, שפגעו בי באופן ממשי בחיי האמיתיים - לחוות אובדן.

לעולם לא הייתי כותבת כזה דבר.

אני מקווה שעכשיו הצלחתי להבהיר את עצמי למעלה מכל ספק -
ומאד מקווה שאף אחת לא חושבת עלי שאני מאחלת לה רעות, חס וחלילה, ובוודאי לא שאני מאחלת למישהי אובדן, מכל סוג, בטח ובטח לא אובדן הריון למישהי שמצויה פה, בהריון שהושג אחרי שכבר חוותה אובדן.
 

שירהד1

Member
מנהל
תראי, לפעמים בחירת המילים שלנו לא מוצלחת-

לא רוצה לחזור על המילים שכתבת, שגם הקפיצו אותי, אבל בגלל שאני מכירה אותך, היה לי ברור שאת לגמרי לא מתכוונת למשהו רע ובגלל זה גם לא הגבתי.
טוב שהבהרת, אבל ממש ברור לכולנו שאת רק מתכוונת לטוב ואין לאף אחת פה ספק בך ובמי שאת ובמה שאת תורמת לפורומים.

מודה, שלא מצאו חן בעיניי גם מילים של עוד מישהי, אבל בחרתי שלא להיפגע, כי אני חושבת שהיא לא התכוונה לפגוע. ובאמת שאני מעדיפה שלא לפרט במה מדובר.

אנחנו בסך הכל בנות אדם, ולפעמים שוגות בבחירת המילים. גם אני, למרות כל מאמציי, לא מצליחה במאה אחוז מהמקרים ולפעמים מתפלק לי משהו (אני מתכוונת גם פה וגם בחיים האמיתיים).

מקווה שאפשר יהיה להמשיך הלאה, ולהתעלות מעל המקרה שקרה.
מקווה שתרגישי כמוני.

שירה דוד


ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 
תודה שירה

היה לי חשוב מאד להבהיר לעומק את הנקודה, אני לא אדם שמאחל דברים רעים לאף אחד - בטח לא כאן - בטח לא אובדן. המקום הזה הוא בית, וככזה הוא חייב בעיני להיות מרחב בטוח. אכפת לי מכל אחת ואחת כאן, ואני מאחלת לכל אחת לסיים את המסע שבין הבטא ללידה עם תינוק בוכה בידיים.
 

שירהד1

Member
מנהל


 

מיקה 00

New member
הכל בסדר כמו ששירה אמרה בחירה לא מוצלחת של מילים

אני כן רוצה להעיר משהו שקורה פה הרבה... אם ניקח את המקרה האחרון ההודעה שלי הייתה עבור "מרעישה בשקט".... כמוכן גם אני ניסתי לתמוך בה. זה גם הייתה המטרה של הפוסט הכללי.
אני קיבלתי 2 הערות אחת מאין אריות שהגיבה לי למשהו שכתבתי למרעישה וכנ"ל העירה לי על הודעה אחרת כבשהפועה . יש פה דעות שונות לכל אחת אבל בעיני לא ייתכן שמישהי שלא עבורה כתבתי את הפוסט תתחיל להתנגח בי רק כי היא חושבת שהיא סניגורית של מישהי. אולי אתן גם מרגישות בעלות על נשים פה שאתן בקשר יותר ארוך איתן מאשר אני שאני יחסית חדשה אבל עדין זה לא מתפקידכן להגיב לפוסט שלא נכתב עבורכן. ולכן אני מבינה למה התכוונה אם הבנות... אני כן אציין שאני קוראת פה הודעות שאני חושבת שהמסר שלהן שגוי לחלוטין ואני לא מתחילה להעיר. רק אתמול הערתי לאין אריות על המלל שלה בגלל שהיא התחילה להעיר לי.... אבל אם זה לא היה קורה לא הייתי אומרת לה מילה זכותה לכתוב מה שבא לה ורק אין מרעישה צריכה להגיב לזה ...יחד עם זאת כמו שאמרתי לאין אריות אני לא חושבת שמישהי עושה זאת מכוונה רעה אבל עדין תשימו לב לזה...
 
מבקשת להגיב לדבריך, מיקה

מסכימה כמובן, שהפורום נועד כדי שכל מי שמעונינת תוסיף, תכתוב, תנסה לנחם וכשצריך גם לייעץ מנסיונה ומהשקפת עולמה.
ובכל זאת, גם מי שכותבת צריכה לנסות לחשוב גם מתוך נקודת המבט שלה אבל גם לרגע מתוך העיניים של הנמענת (ורצוי גם של יתר הקוראות). בלי קשר לבעלות (ממש אין לי בעלות על אף אחת כאן), אבל מתוך הבנה של סיטואציה. ויש סוגים שונים של מקרים כגון בעיה גנטית לעומת בעיה אקראית, הפלות בשבוע מוקדם לעומת לידה שקטה (גם מבחינה רגשית אני מניחה, אבל גם מבחינת ההתמודדות עם הסביבה), הפלות בגיל צעיר יחסית (ועם אופק ילודה) לעומת הפלה בגילאי 40+-, הפלות ללא ילדים או עם ילדים (וגם בתוך המסגרת הזאת, שונה מצב ההורות לילד יחיד ממצב של הורות לאחים). אני חלילה לא מדרגת את הכאב ולא מפחיתה משום כאב ויגון, אלא מנסה להבהיר את הדקויות ובהתאם חושבת שגם את התגובה.
בהתאם - לטעמי - ההצעה שלך שתאמץ כלב, אחרי שלוש שנים של נסיונות, אחרי ששה הריונות שהותירו שברון לב - לא מתאימה לסיטואציה הזאת. וזה למרות שבעלי חיים הם שותפים נפלאים וחלק משמח בכל משפחה. כמו שלך מותר לכתוב, לי מותר להעיר שלדעתי ההצעה שלך לא מתאימה לסיטואציה. בכלל, לתחושתי לפעמים מספיק רק לכתוב למישהי שהלב נשבר איתה, או להשתתף בצערה.
סליחה אם פגעתי, זאת ממש לא היתה הכוונה. מאחלת לך כמובן שההריון הזה שלך יהיה תקין ויסתיים בשלום במועד, ואחריו הרבה אושר ובריאות.
[כיון שחזרתי וקראתי בשרשור אני רוצה רק לוודא שברור שכשרשמתי שההורים שלך טעו, התכוונתי אך ורק ביחס ישיר לשיתוף אותך כילדה, שתארת באחת ההודעות באותו שרשור וחלילה לא לשום דבר אחר.]
 

מיקה 00

New member
את לא הגבת להצעה שלי לאימוץ כלב

ואני אדגיש שאני עומדת מאחורי הצעה זו במיליון אחוז!
בכלל לא מבינה למה זה לא מתאים לסיטואציה... מרעישה דיברה על הבת שלה שאולי היא בחרדות לגבי מצבה הרפואי של אמה ושהבת שלה מתעניינת מתי יביאו לה אח/אחות ואני יודעת שחיית מחמד יכולה להפיג בעיות של מתח חרדה ודיכאון לא סתם יש טיפול שנקרא טיפול בעזרת בעלי חיים....ואדרבה בגלל ש3 שנים הם בתקופה ככ רגישה ולא פשוטה אז לשנות את האנרגיה והאווירה בבית למשהו קליל ושמח זה ככ חשוב ועוזר.... קצת לפתוח את הראש....

הערה שלך הייתה לגבי זה שאני אמרתי שבעיני לא צריך לשתף את הילדה בנסיוניות כניסה להריון וגם מאחורי זה אני עומדת במילון אחוז! גם שלחת אותי לקרוא היסטוריה של משתמשות לפני שאני מגיבה ... את מבינה שזה לא ריאלי? אני קוראת הודעה בהתאם למידע שאני מקבלת ועונה בהתאם לזה... אם הייתי אומרת משהו ממש חריג או ממש צורם אני אבין אם היית מעירה לי או כל אחת אחרת....אבל לא נראה לי שמשהו מבין ההודעות שלי היה כזה קיצוני שדרש תגובה שבה את שולחת אותי להתחיל לקרוא היסטוריות של בנות פה לפני שאני מגיבה.... זה הכל
ותודה על האיחולים מאחלת אותם גם לך
 
סליחה אם פגעתי

בסדר, מקבלת.
מאחלת לך את האיחולים, אני כבר אחרי ההריון שאחרי אבדן, אז אסתפק בבריאות ובאושר שאחרי ;)
 
אמן, אמן ואמן

מותר לקנא, זה טבעי ואני הכי מבינה בעולם וגם מעריכה את הכנות שלך.
 

שירהד1

Member
מנהל
לגבי ההסטוריה של כל אחת מהבנות-

אני חושבת שההסטוריה מאוד רלווטית, וכדי לעזור לעצמי לכתוב דברים רלוונטיים לאותה אחת, פעמים רבות מאוד אני עושה חיפוש וקוראת את ההסטוריה שלה.
נכון, זה גודל ממני עוד זמן.
נכון, לא לכל אחת יש את הסבלנות לעשות זאת.
אבל כמנהלת הפורום, אני כן מקפידה לעשות זאת, או שלכל הפחות, אני מבקשת מאותה אחת לתזכר אותי ואותנו בסיפורה.
אכתוב אחרת לאישה בת 30, אכתוב אחרת לאישה בת 40. אכתוב אחרת לאישה שחוותה לידה שקטה בשבוע 38. אכתוב אחרת לאישה שחוותה הפלה בשבוע 9.
אכתוב אחרת לאישה שיש לה כבר ילדים. אכתוב אחרת לאישה שאין לה עדיין ילדים. אכתוב אחרת לאישה שעברה הפלה אחת. אכתוב אחרת לאישה שעברה 4 הפלות.

שירה דוד

ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 

אחר8

New member
לא כל כך מסכימה

כן מסכימה שאנחנו בפורום ציבורי ולכן לכל אחת זכות להגיב על מה שהיא רואה לנכון כולל לתגובות שלא יועדו לה. אבל לא מסכימה עם זה שצריך לקרוא אחורה את כל ההיסטוריה של מי שפתחה את הפוסט כדי להגיב... אנחנו לא רופאות ולא פסיכולוגיות, אנחנו סוג של קבוצת תמיכה ומגיבות כל אחת מהמקום שלה. אם מישהי כותבת שכואב לה וחרב עליה עולמה- למה זה חשוב אם עברה הפלה אחת, בשבוע מוקדם עם 10 ילדים בבית? היא מרגישה סוף העולם ולזה צריך להגיב.. (לא כותבת בהקשר של מרעישה וגם לא של מיקה, אלא בהקשר של הדירוג הזה כביכול של הכאב). אנחנו לא באמת יכולות לדעת מה כל אחת עברה.. ולמה עד כדי כך כואב לה וגם לא צריכות לדעת. מספיק שנתמוך וניהיה כאן. וכן לפעמים כותבים גם תגובות פחות מותאמות. זה המחיר של המדיה הזאת. סליחה אם הדעה שלי פחות פופולרית, אבל לפעמים יש פה תחושה של היררכית כאב... כל אחת כותבת דברים שלדעתה יעזרו, מתוך כוונה טובה, לפעמים זה לא מתאים לפותחת ההודעה וזה בסדר, היא לא חייבת לקחת את כל העצות. לדעתי אפשר לדלג על מה שלא נראה. (כמובן שלא חייבים, כמו שכתבתי בהתחלה זה פורום ציבורי ולכל אחת זכות להגיב על מה שהיא רוצה)
 

שירהד1

Member
מנהל
לאחר8-

עניין ההסטוריה אינו קשור לדירוג הכאב.
כאשת טיפול, אני חושבת ומאמינה בכל ליבי (והדברים מבוססים גם מהלימודים שלי), שצריך להגיב לכל אדם גם בהתחשב במצב העכשיוי שבו הוא נמצא, וגם לתשאל לגבי ההסטוריה שלו. אי אפשר להתעלם ממצב X או Y של נסיבות חייו עד אותו האירוע.
אני בהחלט חושבת שהיותי עובדת במקצוע טיפולי, מאוד מסייע לי בניהול הפורומים.
לא מצפה מאף אחת לעשות אותו הדבר כמוני. רק כתבתי כיצד אני פועלת ומה האני מאמין שלי בעניין זה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 
אני לא מדרגת את הכאב, אחר8

אבל - בקווים כלליים ובלי לדעת מה כל אחת עברה (כפי שכתבת) - בכל זאת יש הבדלים גם בעומק ובעוצמת השבר, בהחלטות המיידיות וארוכות הטווח וביכולת הריפוי הנפשי.
&nbsp
&nbsp
 

פנלאופה

New member
שלוש הערות לפני הדופק הבא

בנות יקרות, אני מחכה לתור אצל רופאת הנשים, בדיקת דופק לאחר החופשה בחו"ל, שתכריע האם ההריון הזה צלח את השיא - שבוע 9. המהלומה הנוראית של האובדן של מרעישה כואב לי עד מאוד, וגם גלי ההדף של הפגיעה ההדדית אצלנו מעוררת בי עצב, ומתוך הפסימיות הזאת אני מנסה לכתוב בשלוש נקודות: האתגר שעומד בפני כל אחת ואחת (סובלנות), הקושי לממש אותו (התבטאויות בעייתיות) ושתי הדרכים שתמיד עומדות פתוחות בפנינו, האחת קלה יותר מהשנייה (להתעלם או להתעמת).
אני יכולה לדמיין שעל אף הכוונות שלי, הדברים עלולים לפגוע במישהי. אני מחשיבה יותר מעשים מאשר כוונות. לכן, מאחר שהדברים נראים לי חשובים, אבל אין לי מספיק כוחות לבחון את פוטנציאל הפגיעה של כל מילה ומילה - אני מתנצלת מכל לבי ולמפרע אם הביקורת שלי פוגעת בכבודה של מישהי. אני מוכנה לשנות כל ניסוח שאינו במקומו.

סובלנות כלפי הבלתי נסבל: ברור לנו שסובלנות מניחה חוסר הסכמה מאוד יסודי עם האחרת. הדברים שמקוממים אותי ביותר הם אלו שדורשים ממני להפעיל את קפיץ הסובלנות שלי. כשאחת מאיתנו מציעה לשנייה לאמץ כלב, אני מתקוממת. אני מתקוממת על אף חיבתי כלפיה, על אף המשותף שקושר אותנו – חדשות וטריות בפורום, בעלות היררכיית סבל נמוכה יחסית, נכנסנו להריון די צמוד האחת לשנייה, הומור מעט סרקסטי, ואני כל כך רוצה להמשיך להיות בקשר בשבעת החודשים הקרובים עד הסוף המתוק. אבל עדיין, המבחן שלי הוא להימנע מלפגוע בה, לרצות בכך שתמשיך לכתוב את עמדתה, להביע כבוד כלפיה על אף הדברים הבלתי נסבלים יחסית. במובן הזה, גם הציפייה ששום דבר לא יקומם אותי, וגם הדרישה שלא להגיב אלא רק למי שהדברים כוונו אליה במקור - שתיהן להבנתי בכלל לא במקומן.

מה רע בלאמץ כלב? הבעיה איננה ברעיון עצמו, ובטח שלא בכוונה. הרעיון יכול לעזור למישהי מתישהו, הכוונה בהחלט טובה ואין לי שום שמץ של ספק לגביה, להפך, אני משוכנעת שנותנת העצה בטוחה שהעצה שלה, אם תנחת על אוזן קשבת, עשויה לחולל פלאים. אבל עדיין, העצה הפגומה הזו מעלה בי במקרה הטוב יותר גיחוך סרקסטי. הבעייתיות הראשונית היא בשוליות של העצה, בחוסר ההתאמה לסיטואציה. הבעייתיות העמוקה יותר היא בכך שהם עלולים להתפרש בתור חוסר לגיטימציה. אסביר: העצה לאמץ כלב היא עצה מעשית, גם העצה להתנחם בילדה הקיימת היא עצה מעשית. אלו עצות שעונות לשאלה: איך אוכל לפתור עבורך את הצער? בעוד השאלה הרלבנטית היא: איך אוכל להשתתף עמך בצער? המתח פה הוא בין ממד רגשי, שבו מותר לחוש הכל, ובין ממד מעשי. הניסיון לכפות מעשיות על המצב משקף חוסר לגיטימציה כלפי הרגש, כלפי ההשתהות ברגש.

שתיקה שאינה הסכמה: אבל היי, כולנו מספיק חכמות כדי להבחין בדברים האלה בעת קריאת הטקסט, אפשר לסמוך בטח על המנוסות רגשית ובטח על הוותיקות בפורום הזה שמשכילות להבין את הכוונות ואת הבעייתיות ולסנן את המוץ מהתבן.
מובן לכולנו שזה לא כשר לתקוף את נותנת העצה באופן שפוגע בכבודה, מה שלצערי נעשה כאן. הטיעון שהועלה היה פחות או יותר שרק אם את פיזית עברת את האסון המדובר, יש לך את היכולת לשאת עצה. הטיעון הזה שגוי לא מפני שמישהי איחלה כאן אובדן למישהי אחרת, זאת פרשנות מגוחכת לגמרי, אלא מאחר שהיכולת שלנו לחוש חמלה אינה תלויה בחוויות האובדן שלנו. העניין הזה מורכב ומסועף ושווה להרחיב עליו בהזדמנות. לענייננו, רק אציין שאני יכולה לדמיין מישהי שעברה ששה אובדנים ועדיין מפיצה עצות מעשיות כגון, רק תירגעי והכל יסתדר.
בעיניי יש שתי דרכים כשרות להתמודד במצב כזה: או להתעלם מהדברים המקוממים כי ברור שהרוב רואות את פגמיהם, כי ברור שמי שניסחה אותם לא רואה אותם וכי הסיכוי לשכנע אותה לא רב. או לנסות לפנות אל משיאת העצה ולהבהיר לה את הקושי. להיכנס למחלוקת, לפולמוס, לדיאלוג, מתוך אמונה כנה ביכולת להשפיע ולשפר ולתקן עמדות. כי יש אמת, ולא הכל דעה, כי אפשר להגיע להבנה גם על מה שלא מסכימים, לפחות שתבין למה הדברים מקוממים, שלא לומר איך תוכל להרוויח אם תחליט לשנות את עמדתה, את גישתה, את דבריה.
 

שירהד1

Member
מנהל
פנלואפה- את כותבת דברים מאוד אינטליגנטים,

הן ברמה השכלית והן ברמה הרגשית.
אני מקווה שהבדיקה תראה דופק יפה עם עובר תואם לשבוע.
אנא עדכני אותנו, בתקווה לטוב.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.

09-7749028
 
הלוואי שהייתי מסוגלת לחשוב ולהתנסח כמוך

אתמול בערב עברתי גרידה, אני עדיין תחת השפעת ההרדמה (מצב רגיל אצלי. בדרך כלל רק כ-24 שעות אחרי ההרדמה אני מרגישה שאני חוזרת לעצמי). מתישהו בימים הקרובים אכתוב בפורום אובדן את מה שעבר עליי מיום חמישי ועד אתמול.

בלי קשר למצב שבו אני נתונה כרגע, המחשבות שלי תמיד מבולגנות, מתערבבות, ולא צלולות ומסודרות כמו הניסוח שלך.
ובכל זאת, הצלחת לנסח את מה שהייתי רוצה לומר.
קראתי שוב ושוב את כל ההודעות בשרשור הזה ובשרשור ההוא. חשבתי שוב ושוב על כך שכל מי שכתבה, רוצה בטובתי וכואבת את כאבי.

ברור לי שהכאב הנוראי שאני חווה בימים האחרונים ישתנה. אני יודעת את זה מנסיון, אני יודעת את זה פיזית ונפשית, אני יודעת את זה בעצמות ובלב. אני מאמינה ביכולת שלי להתרומם מהתהום, אני מאמינה בכוח שלי, אני מאמינה בעצמי.
אבל כרגע? כרגע אני כואבת ועצובה ומפחדת ורע לי ונורא לי ואני בתהום השחורה. וזה לגמרי בסדר שרע לי כרגע, כי מה שעובר עליי באמת מכאיב ומפחיד ונורא.
וכפי שכתבת, כרגע אני לא מחפשת נחמה ולא מחפשת פתרונות לכאב.

שיתפתי כאן בפורום את חברותיי למסע במה שעובר עליי, כי זה מה שאני עושה כבר 3 שנים, באופטימיות ובפסימיות, בהריון ובהפלה, בזמנים של המתנה (תקופת הביניים הנוראית) ובזמנים של ידיעה ונחישות.
מעריכה מאוד את הרצון הטוב של כולן, מבינה ומקבלת את העובדה שלא כולנו חושבות אותו הדבר ושההשתתפות בפורומים כרוכה גם בתגובות שפחות מתאימות לי ואפילו מכאיבות לי.

חוזרת לפורום 98, פורום הבית שלי.
 
יקירה, מאחלת לך החלמה מהירה מהגרידה האחרונה

ושבקרוב תזכי להריון תקין.
לכל משתתפות הפורום, אני רק רוצה להגיד שזהו המקום לחלוק, להרגיש, לשתף, לקבל ולהכיל. אני בטוחה שלכולן כוונות טובות ושכולן כואבות כאשר קוראות על אובדן הריון, בין אם מכירות את הכותבת ובין אם לא... ולכל אחת דרך התבטאות משלה ללא כוונה לפגוע.
מאחלת לכולנו הריונות תקינים ומשעממים... ושנבשר בשורות טובות
 

מיקה 00

New member
אני אענה לך אף על פי שהדיון הזה כבר הסתיים .....

אומנם יש בהודעה שלך המון מלל אבל בעיקר מלל תפל... בדרך כלל כשמישהי כותבת לי משהו אפילו אם זה ביקורת יש לי את היכולת להזדהות או להתחבר למה שהיא כותבת אם אני מרגישה אמינות וחוכמה במילותיה ....כמו שקרה היום עם "אחר8" שבמשפט אחד היא ביטלה את מה שאמרתי לגבי הטענה שלי שנשים לא צריכות להגיב להודעות שלא כוונו אליהן... ישר הרגשתי בליבי שמה שהיא אומרת זה נכון.... ושאני טעיתי ושהייתי צריכה לנסח את זה שונה...
אני חייבת לציין שההודעה שלך לא נגעה בי ולו לשניה ...להפך לא האמנתי לך ולכוונות שלך ובטח לא למעשים שלך ....
ניסית לדבר על סובלנות ועל כמה ש"כואב" לך הפגיעה ההדדית בין בנות הפורום ואף ציינת שאת יותר מחשיבה מעשים מכוונות... אז חמודה נכשלת...כי אם כוונתך לשלום ופיוס (ככה לפחות את מנסה לצייר את עצמך עם כל המלל המפונפן הזה) אז לא היית אומרת שדברי הם " בלתי נסבלים" זה מה שנקרא "לחרחר"....
את צודקת במשהו אחד אני בהחלט נתתי לה עצות מעשיות לחלוטין.... מעבר לזה תחשבי מה שבא לך אין לי בעיה עם זה ... יום טוב
 
למעלה