לצומבה - הידד ששבת אלינו

לצומבה - הידד ששבת אלינו


עברנו לפה כי עובר עם דופק זה כל-כך לא אובדן.....
אני לגמרי מבינה למה את חוששת לשמוח, ומצדיקה אותך לחלוטין - כי ההריון הזה הוא רכבת הרים פיזית ורגשית אינסופית - מהשניה הראשונה ועד עכשיו.
מצד שני, עובר עם דופק תקין - בא"ס שנועד רק לוודא שבאמת את הולכת להפלה - התקווה שהיו הריונות שהתחילו בעובר מגמגם והסתיימו בתינוק בריא - נשמעת לי מוצלחת הרבה יותר מתחילת דימומים/צמרמורות/בחילות וכל יתר תופעות הלוואי של הציטוטק. ומשאירה אצלי שביב של אופטימיות, שנעים לי יותר לחיות איתו מאשר עם הסופיות של האובדן. וממני - אני משליכה אלייך.

אולי אני כותבת שטויות והחרדה כל כך איומה שאני רק מרגיזה אותך והיית רוצה לסיים עם זה כבר ולהתחיל הריון חדש. אני מרשה לעצמי להתבטא ככה רק כי אני משוכנעת לחלוטין שגם הריון חדש ילווה בחרדות איומות, ובעיקר כי אם זה לא נגמר - זה לא נגמר - ויש סיכוי, וכל עוד יש סיכוי, אני, אישית, תמיד מקווה.
 

צומבה1

New member
קודם כל מרגישה נורא חסרת רגישות שרשמתי בפורום איבדו

אבל בראש שלי אני שם גם אם נצפה דופק. ברור שלא האמנתי- זה היה ממש הזוי וברור שאיפושהו אני נאחזת בשביב תקווה ... פשוט מהשניה הראשונה של השאיבה בסבב הזה , ההחזרה , הבטא, באולטרסאונד ים...הכל מטלטל ולא צפוי והיום ממש הרגיש כמו תחיית המתים. קבעו לי אולטרסאונד לראות אם התחילה הפלה ופתאום ברור וזז עובר עם דופק.... מיותר לציין שחוץ מאלכוהול פרקתי כל עול - כל יום סושי , גבינות מסריחות , דגים מעושנים, חומוס בחומוסיה, שחיה בבריכה .... והפסקתי את כל התמיכות סטרואידים וקלקסן שקופרמינץ נתן ( בהנחיית בר חווה לפני שבוע )...בקיצור טלטלה רגשית. אין רגע דל .....
באמת מעניין אותי אם למישהי היה בהפריה עובר מתאים לשבוע צעיר יותר והתפתח משהו תקין מזה . ...
 
לא מכירה סיפור כזה בהפריה, כן בהריון טבעי

רגע לפני גרידה, בשבוע 8 או 9, עשו US ופתאום גילו דופק. העוברית ההיא היום בת שנתיים.
 
צומבה אני לגמרי בהלם

מתחילה מהסוף של ההודעה שלך באובדן. אני כל כך מזדהה עם תחושת המישהו מתעלל בי. היו לא מעט זמנים לאורך ההריונות, שבהם העדפתי שייגמר כבר ודי, העיקר לא להיות תלויה באוויר בחוסר אונים מוחלט.
האם הנחו אותך לחזור לקלסן ולמינון הרגיל של הפרדניזון? מה לגבי תמיכה הורמונלית?

מודה שקשה לי עם האופטימיות ששידרו לך במרפאה. מזכיר לי איך לפני חצי שנה היתה רופאה שניסתה לשכנע אותי שיש המון הריונות שמתחילים עם דימום ונגמרים טוב.
אני הולכת לדיקור סיני, ולפני שבועיים דיברתי עם המדקרת על החששות שלי. בהתחלה היא ניסתה לשכנע אותי לגרש את המחשבות הרעות, אבל הסברתי לה שאני מכינה את הנפש למכה. מנסיון אישי כשלא הכנתי את הנפש למכה, התגובה שלי היתה מאוד קשה. הסברתי שאני אוהבת להיות ריאלית, ומבחינתי זה אומר שיחד עם התקווה והאופטימיות, יש גם הכנה של הנפש לכל מיני תרחישים פחות מוצלחים. היא קיבלה את ההסבר שלי וביקשה לוודא שהמחשבות הרעות לא מציפות אותי כל הזמן.
גם במקרה שלך אני לא אומרת שאין מקום לאופטימיות. כרגע יש דופק ולכן יש גם תקווה. ברור לי שאת לא יכולה למחוק את המחשבות הרעות, אבל שווה לשים גרגר קטן של תקווה בתוך שק הפסימיות.

מחזיקה לך אצבעות שהטלטלה הרגשית תימשך עוד קצת ואז תהפוך ללחץ רגיל של הריון אחרי טיפולים, אחרי אובדן, בגיל מבוגר.

 
ברור שבעצם את עוד שם

רק שפרקטית את עכשיו שייכת לפה.... אין לך מה להרגיש רע שהתבלבלת בפורומים - הייתי צריכה לשפשף את העיניים ולגלול שניה אחורה לגבי החדרת הציטוטק בבית מול ביה"ח (איבדתי את הבטחון שבאמת עניתי לך וחשבתי שהתבלבלתי בינך לבין מישהי אחרת). אז אם אני בהלם.... באמת שקשה לי לדמיין מה שעובר עלייך. כמו נדון למוות שמקבל חנינה ממש על הגרדום.


שונאת לפחות כמו מרעישה (וכמוך, אני בטוחה) את עמדת הביניים האיומה הזו, בה לא ברור לאן הדברים הולכים (לונדי שמחה לגלות ירידה בבטא החמישית כי כבר לא האמינה שיש סיכוי שמהריון עם דימום מהרגע הראשון ייצא משהו טוב) -
ובכל זאת ולמרות הכל - בפורום הזה אני מרשה לעצמי להיות קצת יותר אופטימית מאשר בפורום השני - כי בלי הריון אין עוד ילד, ועם הריון קיימת תקווה.

אז אני מחזיקה אותה חזק עבורך. הלוואי שתהיי אחד מסיפורי הניסים האלה שמזכירים, על הריון שהתחיל הכי עקום שיש ובכל זאת הסתיים בידיים מלאות. מאחלת לך את המלאות בכל לבי.

אגב, מה הלאה? איך את ממשיכה מכאן פרקטית? חוזרת לקחת תמיכה? א"ס חוזר? שמרי אותנו בתמונה בבקשה. אנחנו מקוות עבורך מאד מאד.
 

צומבה1

New member
תודה על המילים החמות ....

אכן ברגע שרואים את העובר עם דופק על המסך זה עושה משהו אחר לרגש כלפי ההריון ... וכן... כמו חנינה לפני הגרדום. אני הרגשתי כמו תחיית המתים. מרוב הלם לא שאלתי לגבי החזרת קלקסן או פרדניזון שהפסקתי לפני שבוע ( פרדניזון יורדת בהדרגה )... מחכה לתשובה של בר חווה. בכל מקרה לא הרגשתי בנח עם התרופות הנל בלי שום אינדיקציה אלא רק כי קופרמינץ נותן אותן לכולן .... עמדת ביניים מוזרה. אמרו לי לחזור עוד שבוע לא.ס. מניחה שאתאפק לכל היותר עד יום ראשון. קבלתי עוד כמה ימים של חסד ....
 

צומבה1

New member
מרגשת שאת כתבת בדיוק מה שאני מרגישה

תודה על כל התשובה המפורטת. לגבי המשך תמיכה ראי מה שרשמתי לאין אריות כאלו. מצב ביניים משונההההההה.
 
למעלה