לאם הבנות2-
אני ממש יכולה להבין אותך. אני בגילך אפילו עוד לא הייתי אמא (לפי הכרטיס שלך- את בת 31?!), ואילו את - אוטוטו אמא ל-4!
ההתמודדות עם פעוט בן שנה ושבע ותינוק טרי+שתי בנות לא ממש גדולות- היא אכן התמודדות משמעותית. כל אחד ואחת מהם /ן צריכים תשומת לב, לכל אחד ואחת צרכים משלו/ה. שלא לדבר על ההתאוששות הפיזית מההריון ומהלידה, ובל נשכח גם את הבעל....
יש לי חברה טובה, שלמרות שמאוד חיכתה לילדה הרביעית, והיא נולדה לאחר אובדן הריון בשבוע 17, והילדים שלה היו גדולים יותר משלך- חוותה שנה מאוד מאוד מאתגרת וקשה לאחר שהתינוקת נולדה....
אני מנסה לחשוב על כמה עצות פרקטיות:
1. איננה מכירה את מערכת היחסים בינך לבין בעלך, אך ככלל- מטוד מסייעת תקשורת פתוחה. תקשורת, תקשורת, תקשורת. מה אתה צריך? מה אני צריכה? מה עוזר לך? מה יעזור לך? איך אני מרגישה, איך אתה מרגיש....
2. התקשורת צריכה להיות ברורה גם בכל הנוגע להתארגנות היום יומית. שיהיה ברור- מי מביא את מי לאיפה, מתי, כמה , למה...ההתארגנות היום יומית עם 4 ילדים היא מורכבת, ההסעות, החוגים, האיסופים, האירוחים של חברים/ות, להוא יש שיננית, להיא יש בית מארח, לי יש מה שזה לא יהיה....המון עיסוקים סביב התארגנות. שהכל יהיה ברור כמה שיותר, עם כמה שפחות אי הבנות.
3. קשור לנקודה 2 ולפרפורים ולענייני ניהול הבית- כמה שפחות התעסקות עם פנקסנות. אני עשיתי יותר ממך, וכדומה. פסול. כל אחד וכל אחד תורם את המקסימום, בלי קשר לשני.
4. עזרה, עזרה, עזרה. לבקש, לא להתבייש. בתשלום, לא בתשלום, מה שבא- ברוך הבא.
5. יצירת הקשר אם- תינוק- לפעמים מתאהבים מיד, ולפעמים לוקח זמן. אפילו שבועות. זה בסדר גמור. הכי חשוב זה לטפל, לגעת, ליצור קשר עין. השאר- כבר יגיע. אני בטוחה בכך.
6. וכן- לפעמים כולנו מוצאות עצמינו שאנחנו עדיין רוצות להיות ילדות קטנות, שיטפלו בנו, שיפנקו אותנו, ושלא אנחנו נהיה אלה שמטפלות ומפנקות
.
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
