התקף חרדה

תשתדלי

תקשיבי, בהריון הקודם שלי שהיה אחרי אובדן הייתי אכולת חרדות וזה פגע לי בבריאות. היתה לי סכרת הריון (עכשיו אין לי) ובאופן כללי ממש סבלתי לאורך 9 חודשים עד שהלכתי באופן יזום ללדת.
הדבר היחיד שהציל את שפיותי היה דמיון מודרך שבו שכנעתי את עצמי שהכל בסדר.
אין סיבה לסבול ככה. הריון זה תקופה ארוכה. תעשי ככל שאת יכולה כדי לא לשקוע בחרדות. כל אחת מכירה את עצמה ויודעת מה יעזור לה. אני ידעתי שרק אני עצמי יכולה לעזור לעצמי.
(כי הרגשתי שלא מבינים אותי)
יש דרכים להרגע קצת.
 

רצהאצה

New member
חרדות

אני גם מרגישה שאני סובלת ולא מצליחה להנות מההריון. חבל לי וכואב לי מאוד שזה המצב. הייתי בטוחה שאחרי שאקבל את התוצאות של מי השפיר אני אהיה רגועה יותר אבל תמיד יש משהו חדש שצץ, ובאופן כללי החרדה הגדולה שלי מהפסקת הדופק לא נעלמת.

הקריאה פה בפורום, השיתוף והתמיכה אומנם לא עוזרים באופן ישיר להפיג את החרדות, אבל ההרגשה שמה שאני חווה הוא לגיטימי ואני לא "משוגעת" קצת עוזר להקל.

דמיון מודרך למשל אני לא מסוגלת לעשות כי אני מפחדת מאוד להתחבר ככה להריון יותר מדי ואז אם יקרה משהו...
אני יודעת שמה שיעזור לי זה לחזור ולקחת ציפרלקס, אבל לא מסוגלת לעשות את זה כרגע (אפילו שכולם אומרים שבטוח לקחת את זה בהריון)....
 
מבינה

תקשיבי עברתי ממש מה שאת מתארת בהריון הקודם שלי. מתח מתמיד שחנק אותי.
כשהתינוק יצא זה השתחרר.
אבל צריך לדעת לנהל אותו. ולא יקרה כלום אם תתחברי להריון. זה לא מתכון לקבלה יותר קלה של אובדן אם חס וחלילה יבוא. לדעתי
 
למעלה