מרעישה בשקט
New member
יש דופק
שבוע 6+3. הכי מוקדם שאי פעם בדקתי.
וברקע מחשבות על המחיר שהמשפחה ובעיקר הבת שלי משלמת במהלך השנים האחרונות. שבועות ארוכים שבהם אני בקושי מתפקדת פיזית. סימני עייפות ובחילות מתחילים אצלי עוד לפני האיחור במחזור, וגם אחרי הפלות אני עייפה וכואבת ומעוכה, וגם בתקופת טיפולי הפוריות היה מאוד לא פשוט עם הנפיחות והשחלות והכאבים אחרי השאיבות. מבחינה רגשית במהלך השנים האחרונות היו תקופות ארוכות מאוד שבהן הייתי שבר כלי, מסיבות מובנות והגיוניות לחלוטין.
הלב שלי נחמץ כשאני לא מסוגלת לצאת מהמיטה ולהיות עם בעלי ובתי. אני מדמיינת איך היא תדבר על זה בעוד שנים אצל הפסיכולוג: אמא כל הזמן היתה עייפה. אמא כל הזמן לא הרגישה טוב. היו המון ימים שרק אבא טיפל בי.
אני יודעת שאין הורים מושלמים, וכל אחד יתלונן על ההורים שלו בשלב זה או אחר, אבל כרגע זו הנקודה הרגישה שלי.
ברור לי שאם הידיים שלי יתמלאו בעוד, אוכל להסתכל על התקופה הזו ולומר שהיה שווה את הכל, אבל אף אחד לא מבטיח לי שהחלום יהפוך למציאות.
ביום שני בערב יש לי תור אצל הרופא שלי.
בינתיים נושמת עמוק ויודעת שלפחות כרגע יש דופק.
שבוע 6+3. הכי מוקדם שאי פעם בדקתי.
וברקע מחשבות על המחיר שהמשפחה ובעיקר הבת שלי משלמת במהלך השנים האחרונות. שבועות ארוכים שבהם אני בקושי מתפקדת פיזית. סימני עייפות ובחילות מתחילים אצלי עוד לפני האיחור במחזור, וגם אחרי הפלות אני עייפה וכואבת ומעוכה, וגם בתקופת טיפולי הפוריות היה מאוד לא פשוט עם הנפיחות והשחלות והכאבים אחרי השאיבות. מבחינה רגשית במהלך השנים האחרונות היו תקופות ארוכות מאוד שבהן הייתי שבר כלי, מסיבות מובנות והגיוניות לחלוטין.
הלב שלי נחמץ כשאני לא מסוגלת לצאת מהמיטה ולהיות עם בעלי ובתי. אני מדמיינת איך היא תדבר על זה בעוד שנים אצל הפסיכולוג: אמא כל הזמן היתה עייפה. אמא כל הזמן לא הרגישה טוב. היו המון ימים שרק אבא טיפל בי.
אני יודעת שאין הורים מושלמים, וכל אחד יתלונן על ההורים שלו בשלב זה או אחר, אבל כרגע זו הנקודה הרגישה שלי.
ברור לי שאם הידיים שלי יתמלאו בעוד, אוכל להסתכל על התקופה הזו ולומר שהיה שווה את הכל, אבל אף אחד לא מבטיח לי שהחלום יהפוך למציאות.
ביום שני בערב יש לי תור אצל הרופא שלי.
בינתיים נושמת עמוק ויודעת שלפחות כרגע יש דופק.
