יום הזיכרון

[שירהד1]

יום הזיכרון

 

[שירהד1]

מזמינה אתכן לספר ולשתף

 

[שירהד1]

משתפת-

מאז ומתמיד היה זה יום מאוד משמעותי עבורי, כבת לאב שנפצע פציעה קשה במלחמת ששת הימים.
מאז שהפכתי לאמא, יום זה הוא ממש בגדר בלתי נסבל עבורי. העצב עמוק מדי, קשה מדי. הפחד גדול מדי.

מזכירה פה מספר אנשים שנהרגו ואשר את משפחותיהם אני מכירה:

לוטן יצחקי- אחיה של דודתי, אשר נפל במלחמת לבנון הראשונה בשנת 1982.
גידי ראש- בנה של מורתי האהובה לפסנתר- אשר נפל במלחמת לבנון הראשונה בשנת 1982.
ענת רוזן- בת שכבתי, ביתה של חברה של אימי, אשר נהרגה בפיגוע אוטובוס מספר 5 בתל אביב, בשנת 1994, זמן קצר לאחר שחרורה מהצבא.
יש עוד מישהי, שחשובה לי, אשר שכלה את בעלה הראשון בפיגוע התאומים.

יהי זכרם ברוך.

ולא- אני לא יכולה להסכים עם המשפט "טוב למות בעד ארצנו". לא טוב למות. נקודה. טוב לחיות. לחיות למען. לחיות בשביל משהו או מישהו. לחיות. לא למות.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[רונית 294]

היום הזה מאוד קשה עבורי

מאז שאני אמא ובעיקר עכשיו כשהגדולה שואלת שאלות ולא מבינה למה חיילים היו צריכים למות. אני חושבת שאם יוולד בן אז בכלל זה יהיה לי קשה. יחד עם זאת החברה הכי טובה שלי בחדר לידה עומדת ללדת את הבן הראשון שלה אז בכלל לא הפסקתי לבכות כל הדרך לעבודה.

 

[שירהד1]

רונית- תודה על השיתוף המרגש-

הבת שלך חכמה...זו שאלה שגם אני שואלת ומתקשה לתת עליה תשובה.
לגבי בנים- כאשר הגעתי עם הבן שלי לרופא מוהל, אז הוא אמר כך: "אה! עוד גולנצ'יק הגיע!".
ואני חשבתי בליבי: "לא! הגיע עוד תינוק. לא עוד חייל לעתיד. למה כולם פה חושבים שאנחנו מגדלות ומגדלים את הבנים כדי שיהיו חיילים?מה? זו המטרה שלנו בכך שאנו מביאים ומביאות בנים לעולם?!"....

בקיצור- האמת היא שמהרגע שגיליתי בהריון שמדובר בבן, המחשבות על נושא הצבא לא עוזבות אותי. אם תהיה תקופה בחיים שאחזור לטיפול נוגד החרדה והדיכאון, זה יהיה או וכאשר הוא יתגייס למשהו קרבי.
ואני לא אשקר- הכי אשמח בעולם אם הוא ילך לעשות משהו מועיל ואיכותי כמו חיל המודיעין/חיל חינוך/לימודי תואר ראשון+צבא (עתודה) ולא ילך לקרבי.
מודה ומתוודה. זה מה שהייתי רוצה עבורו ועבורי (לומר שהייתי רוצה שעד שיהיה בן 18 לא נצטרך צבא, נשמע לי דבילי מדי...).


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[רונית 294]

מסכימה איתך.

אני לא רוצה שהבן שלי יילך לקרבי. ובטח לא הבנות שלי. אני עשיתי שירות משמעותי בטייסת בחיל האויר וזה מספיק טוב.

 

[TheWindCriesMary]

קשה לי נורא עם הימים האלה

בעיקר כי ככל שהזמן עובר אני מבינה עד כמה המצב במדינה הזו רע.
עד כמה יום השואה הוא עלה התאנה של החברה שלנו בכל מה שקשור להזנחת קשישים, לגזענות, לאלימות.
עד כמה יום הזכרון הפך להיות כלי בידי אלה שרוצים להנציח את הכיבוש, את הפחד, את המלחמות, את כל מה שגורם לנו להוריד את הראש ולא לשאוף למדינה טובה יותר.
עד כמה ה-1 במאי הוא חג ריק מתוכן - הפערים החברתיים פה מטורפים, אנחנו חיים בתנאי עבדות מודרנית.

ובעיקר קשה לי לגדל את הילדה שלי במדינה הזו, בידיעה שכשהיא תגדל עדיין יהיו פה מלחמות ועדיין יהיה פה צבא ורק יהיה פה גרוע יותר.
ואני חושבת על סבא וסבתא שלי שבנו את המדינה הזאת - עזבו את המשפחות שלהם כדי לעלות לארץ, ישנו על חוף הים כי לא היה מקום בשבילם במעברה, הקדישו את חייהם לבניין הארץ - סבתא שלי הייתה חברת מועצת עיריית ת"א וגייסה כספים לסוכנות, הייתה פעילה לטובת זכויות נשים עובדות וגימלאים - וחושבת שלא זו המדינה שהם היו מאחלים לנינה שלהם. שנכשלנו בלשמור על מה שהם בנו עבורנו.

 

[שירהד1]

מסכימה איתך, בעצב גדול, ומוסיפה את מילות השיר של אהוד מנור-

אין לי ארץ אחרת
מילים: אהוד מנור
לחן: קורין אלאל

אין לי ארץ אחרת
גם אם אדמתי בוערת
רק מילה בעברית חודרת
אל עורקיי, אל נשמתי
בגוף כואב, בלב רעב
כאן הוא ביתי

לא אשתוק, כי ארצי
שינתה את פניה
לא אוותר לה,
אזכיר לה,
ואשיר כאן באוזניה
עד שתפקח את עיניה

אין לי ארץ אחרת
גם אם אדמתי בוערת
רק מילה בעברית חודרת
אל עורקיי, אל נשמתי
בגוף כואב, בלב רעב
כאן הוא ביתי

לא אשתוק, כי ארצי
שינתה את פניה
לא אוותר לה,
אזכיר לה,
ואשיר כאן באוזניה
עד שתפקח את עיניה

אין לי ארץ אחרת
עד שתחדש ימיה
עד שתפקח את עיניה

אין לי ארץ אחרת
גם אם אדמתי בוערת
רק מילה בעברית חודרת
אל עורקיי, אל נשמתי
בגוף כואב, בלב רעב
כאן הוא ביתי

בגוף כואב, בלב רעב
כאן הוא ביתי.



שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[אם הבנות2]

משתפת

שניים מבני משפחתי נפלו בתור חיילים. לא הכרתי את שניהם יותר מדי. אבל זה עצוב כמובן.
כמה מהיישוב שגדלתי בו נפלו בתור חיילים וגם בפיגועים.
זה יום טעון במיוחד.
דווקא מאז שאני אמא פחות קשה לי. כשהייתי נערה הייתי נכנסת לדיכאון לא נורמלי ולא מצליחה לחגוג בעצמאות. היום אני רואה את ההמשכיות. יום השואה כאמא הוא יותר קשה לי...
אתמול בטקס הורדתי את הדגל לזכר בן דוד של אבא שלי שנהרג. היה בגילי. (אבא שלו נשוי בפעם השנייה ויש לו ילדים קטנים)
ברור שלא טוב למות בעד ארצנו, זה משפט שנאמר ברוח הימים ההם ולדעתי גם אז היה ציני.
אני חושבת שיש לנו מדינה שנאבקת עם קשיים עצומים. ועדיין היא פורחת ויפה וטוב לחיות פה.

 

[שירהד1]

אם הבנות2- תודה על השיתוף המרגש-

אני מאוד מסכימה עם המשפט האחרון שכתבת. גם אני מרגישה כך.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028