מתקרב כל כך... מחר שבוע 37

[ביחד ננצח1]

מתקרב כל כך... מחר שבוע 37

אז היום מסיימים שבוע 36. מחר מתחילים 37.
ביום רביעי טרום ניתוח. פחות משבוע הניתוח (בהנחה שהכל יילך כשורה עד אז).
סופרת ימים, מתקשה להתרכז במשהו אחר...
ספרתי גם כמה ימים נשאר להזריק קלקסן...
מרשה לעצמי להיכנס לחניות תינוקות ואפילו העזנו להזמין ריהוט בשבילו (כי לוקח זמן עד שיהיה מוכן) ואין לנו כלום ממש להתחיל איתו... כאילו הכל מתחיל מחדש.
מסדרת את הבית בהדרגה, מכינה את הקן, נראה לי בימים הקרובים אכין תיק לביה"ח.
הבטן נפוחה ותוססת. זו תופעה מוכרת לכן?
מפחדת כל כך שמשהו ישתבש... ורק שיהיה בריא. התוצאה של 1:10 בחלבון העוברי והעובדה שלא עשיתי מי שפיר מפחידה נורא...
הבטן לא גדולה בכלל והחשש הגדול הנוסף שלי שהוא הפסיק לגדול... לא אכפת לי שיהיה משקל לידה נמוך, רק שיהיה בריא ויתפתח כראוי ברחם ואחר כך בחוץ...
תודה שהקשבתן וקראתן..

 

[ortalosh1987]

מחזיקה לך אצבעות

שהכל יעבור חלק בלי בעיות ותחבקי תינוק בריא ושלם אמן??

 

[ביחד ננצח1]

אמן אמן אמן ותודה

 

[amuna100]

מקווה ומחכה ביחד איתך..!

ככ מבינה את עניין הספירה..אני בשבוע 29 ומשתגעת..
מאחלת שהכל ילך בטוב ובשלום!! מחכה לבשורות הטובות והשמחות!!

 

[ביחד ננצח1]

תודה רבה

מקווה שנשאר לך להשתגע פחות מ10 שבועות ותצאי בידיים מלאות.

 

[שירהד1]

ואו! את ממש ממש שם...עוד טיפל'ה...

גודל הבטן בכלל לא מהווה אינדיקציה לגודל העובר. מכירה מישהי שהיתה לה בטן פיצקית (!) והעוברים התפתחו נפלא ונולדו במשקל תקין לגמרי. זה קשור בעיקר למבנה גוף ולמאפיינים הגופניים של כל אישה ואישה, וגם ולחוזק שרירי הבטן.
אני בטוחה שעשית מעקבים גם אחר גדילת העובר, אז למה לשתול לעצמך עוד מתחים מעבר לאלו הקיימים?
בכל מקרה, ביום רביעי, בטרום ניתוח, בקשי הערכת משקל. ככה תורידי מעצמך לפחות דאגה אחת מעל הראש.
לא היתה לי בטן נפוחה ותוססת. כן קרה לי בהריון עם מעיין שאכלתי מהר מדי והרבה מדי, והקאתי, בגלל שהכל לחץ (זה היה כבר בחודש שמיני...). לימדתי עצמי לאכול לאט יותר, ובכמויות קטנות יותר, והתופעה הפסיקה.
דווחי לנו לאחר הטרום ניתוח וגם מה הערכת המשקל.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[ביחד ננצח1]

היום שבוע 37+2, ביום א בשבוע הבא אמורה להתאשפז...

היום מוניטור אחרון בקופ"ח...
מרגישה שהחילה הספירה לאחור.
רק שיהיה בריא ושאתאושש מהר. אמן
שבוע טוב והרבה תודה לך שירה

 

[הקשת שלי]

את ממש לקראת סיום, בעצם לקראת התחלה..

תנצלי את הימים האלו לדמיין מה יהיה אחרי, לדמיין אותו בוכה בחדר הניתוח.
שמחה שאת מרשה לעצמך להזמין ריהוט ולהתארגן לבואו, את מארגנת והוא יבוא בבריאות ובשלום כולנו מחכים לו.
מאחלת לך שהימים האלו יעברו מהר

 

[ביחד ננצח1]

תודה לך מקסימה

את מרגשת אותי כל פעם מחדש.
היום שבוע 37+2, עוד מעט אסע למוניטור.
כל מה שהזמנתי בשבילו נשאר בחנות, לא הכנסתי שום דבר הביתה.
מסדרת את הבית, מגירות, מפנה את המיותר... קצת קשה, כי נתפסו לי כמה אזורים בגוף... בשבוע שעבר עשינו חלק עם הבעל, אך עכשיו הוא בעבודה ולבד בקושי מתקדמת.
לקחתי כמה ימי חופשה מהעובדה, נהנית קצת מהשקט בזמן שהילדים בלימודים.
מאמצת את הרעיון שלך ואתחיל לדמיין...

תודה רבה ושבוע נפלא לך
איך הולך לך?