אני על סף שגעון

shira3121

New member
אני על סף שגעון

ההריון הזה בנוסף להיותו הגהנום נפשית הוא גם נוראי מבחינה פיזית. אני כבר 3 שבועות מגיעה און אנד אוף למעבדה וגם כשאני שם אני איטית כמו צב ויעילה פחות מעובד עם קביעות שנה לפני הפנסיה. ולמרות זאת בימים שאני הולכת אני מתמוטטת פיזית וכשאני נשארת בבית אני ממש מדוכאת. ספורט אני כבר לא עושה, וגם לא רצה עם הבן שלי, נהייתי מהאמהות שאומרות אמא יושבת כאן ולא זזה. אין לי קשב לקרוא ספרים או להקשיב ליוטיובים של תקשורת מקרבת אז מה שנשאר לי מהדברים שאהבתי לעשות זה רק להיות בפייסבוק ובפורומים . והכי מחרפן שאני לא יודעת אם בכלל יצא מזה משהו. יום ראשון השקיפות ואם יתגלה שמס 5 נשאר עם דופק מאז הבדיקה לפני שבועיים אז תתחיל ההמתנה המפחידה באמת- ההמתנה לסקירה הראשונה.
 
מעודדת

השליש הראשון הוא גיהנום גם בהריון תקין. עייפות, מצברוח, חוסר סבלנות, בחילות, יקיצות, כאבים - שמחה וששון. אי שם קצת אחרי סיומו הסקירה המיוחלת. סה"כ בערך 100 ימים של גועל נפש. אני משתדלת להיות עסוקה ופרודוקטיבית כ(אי) מידת יכולתי, מקווה לטוב, זוכרת שהאנרגיות חוזרות בשליש השני, ושהג'יפה של הסוף היא כבר עם תוצר הרבה יותר מוגמר. לא שאני חושבת שהחרדות ייעלמו בשום שלב עד הלידה (אמן!), אבל לפחות הגוף יהיה יותר טוב. שמחה עבורך שהשקיפות כבר קרובה, גם זה משהו, לא? 5 ימים נשמע פחות מתשעה חודשים. נסי לחלק לך את הזמן למנות זעירות: עד מחר, עד השבת, עד הסדרה שאת אוהבת, עד הפגישה עם החברה - בסוף הוא עובר.
 

shira3121

New member
תודה, אני כנראה צריכה למצוא דברים חדשים שאהנה לעשות

רוב הדברים שאני נהנית מהם כוללים פעילות גופנית ברמה זו או אחרת
 
אני בעד סודוקו


זה מכריח את הראש להתמקד במשהו מסויים לפחות לפרק זמן קצר, ומשתיק את המחשבות, ואפשר לשבת תוך כדי.
גם אני משתגעת מלשבת כל הזמן. לסטודיו אני לא יכולה להמשיך ללכת, והליכות וכאלה משעממות אותי. ואני גם אוכלת יותר וכבדה יותר. שוקלת להתחיל יוגה או פילאטיס.
 

shira3121

New member
לאכול זה תחביב שאני נהנית ממנו היטב לאחרונה

וככה אני גם נראית
 
מאמי.... את בהריון, זה בסדר! :)

וזה גם לא הראשון שלך, אז בכלל, האיברים מתרחבים מהר יותר והבטן יוצאת בשלב מוקדם. אני מתגעגעת לסושי ועוד יותר מזה לסביצ'ה, מנה מעולה שאני מכינה ורק יכולה לראות את האחרים אוכלים. אמן שנמשיך להשמין ולקטר מיני קיטורים שכאלה. כי אח"כ מי זוכרת את זה....
 
הו, מתה על סודוקו

את היומיים אחרי המי שפיר עם דריה העברתי בפתרון סודוקו מול הטלוויזיה (וממשיכה עד עכשיו אחרי שהיא נרדמת, זה מכבה לי את המוח).
ומה עם לשחות, אגב? זו פעילות מעולה בהריון ובכלל, שמר לי על הגב מצוין בזמן ההריון.
 

shira3121

New member
שונאת לשחות וכרגע סמרטוט מידי גם לזה

כשמצבי ישתפר אחזור לפילאטיס וליוגה ואם ארגיש ממש טוב גם להיט
 

snoopy96

New member
מוסיפה

לפעמים בזמני חרפון אני מוצאת את זה מרגיע לצבוע את החוברות צביעה האלה למבוגרים.... זה לא דורש שום חשיבה ויש משהו מרגיע בפעולה הזאת
&nbsp
עוד משהו זה לק, אני לא מורחת בחיים, אבל כשהייתי בשמירת הריון קניתי לי כל פעם אחד אחר ושמתי, זה העביר לי את הזמן קצת והרגיש טיפה יותר שמח
&nbsp
אולי איזה סדרה מטופשת?
&nbsp
מקווה שיעבור לך בקלות
 

שירהד1

Member
מנהל
כן- נשמע כמו מיקס כזה של הכל-

התשישות והעייפות של השליש הראשון, המצב ההרמונאלי, החרדות בגלל כל מה שעברת...ממש להיט
.
אין ברירה, אלא לשרוד את התקופה הקרובה הקשה (מכל הבחינות) של השליש הראשון, בתקווה לשליש שני- נורמאלי יותר- גם בהיבט הגופני וגם הנפשי.
שאלה לי אלייך- האם את ממשיכה את הטיפול התרופתי נוגד החרדה והדיכאון שאת נוטלת? (מקווה שאני לא מתבלבלת עם מישהי אחרת...).


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 

shira3121

New member
כן אני ממשיכה אותו

בגלל זה כולם אומרים שאני נראית להם מאוזנת ושפויה וכנראה שבלי זה מצבי היה הרבה יותר גרוע
 

שירהד1

Member
מנהל
טוב מאוד, אז תמשיכי. הפיבדק מהסביבה מהווה אינדיקציה טובה.

 
למעלה