ההתחלה של הסוף?

ההתחלה של הסוף?

6+4, הפרשות בגוון ורדרד.

מצד אחד, כל עוד לא נבדקתי - אני לא מספידה סופית, רק מתכוננת.
מצד שני, למה חשבתי שהפעם יהיה סוף טוב?
 
לי זה קרה

בהריון הנוכחי.
דימום ( יותר מהפרשות ) גם בשבוע 6 וגם בשבוע 8-9...
ממש לא חייב להעיד על סוף.
מחזיקה אצבעות להמשך תקין !!!
 


 
בהריון השני שלי דיממתי בהתחלה

אינני זוכרת באיזה שבוע בדיוק, אבל בתחילת ההריון דממתי כמה ימים. מקוה בכל לבי שתעברי את המשוכה הזאת ואת כל הבאות בשלום.
 
ואולי עוד יהיה סוף טוב?

דימומים והפרשות בהריון יכולים להיות מ-1001 סיבות שלא מסתיימות בהפלה. מקווה בשבילך שזו סתם הפחדה קטנה וההריון יסתיים רק במועד ובידיים מלאות, לא רגע אחד מוקדם מדי.
 

שירהד1

Member
מנהל
אל תאבדי תקווה!!!-

גם בהריון עם מעיין היו לי הפרשות כאלו, וגם לחברה לי היו, ולעוד מליון בנות...והכל הסתיים בטוב.
למה חשבת שיהיה טוב?- כי את בריאה בנפשך...זה הכל.
אז נא לא לאבד תקווה.
אולי בכל זאת תלכי להיבדק? פשוט כדי לא להשתגע.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 
עדכון ושאלה

אז הייתי הבוקר במרכז בריאות האישה וכרגע אני מוגדרת כהפלה מאיימת.
יש שק הריון, שק חלמון ועובר עם דופק שתואם לשבוע 6+2. לפי וסת אחרונה אני בשבוע 6+5 ובדיקה ביתית זיהתה הריון עוד לפני האיחור (בדיקה של לייף, שידועה ככזו שמזהה רק מבטא גבוהה יחסית), כך שלהערכתי העובר אמור להיות גדול יותר ממה שנמדד. בשביל האופטימיות אני אומרת לעצמי שבשלב הזה מאוד קשה למדוד ושיש מצב לטעות במדידה של הרופאה.

בצד הפסימי, מאתמול בערב ההפרשות מקבלות לעתים גוון חום ויש גם הרבה התכווצויות של הרחם.
אני יודעת שיש הרבה הריונות שמתחילים עם דימומים ונגמרים בטוב, פשוט מתקשה להאמין שגם אני אהיה בסטטיסטיקה הטובה.
מחרתיים אהיה אצל הרופא שלי, מקווה שאז יהיו בשורות יותר טובות.

שאלה לכל אלו שחוו דימום בשבועות הראשונים: האם הורדתן הילוך? נמנעתן מלהרים את הילדים? יוצא שאני מרימה את הבת שלי (15 קילו) לא מעט. אם זה בגני משחקים בעזרה בכל מיני מתקנים, אם זה במשחקים והשתוללויות בבית. תוהה עד כמה להימנע מכך כרגע.
 
וואי מותק

איזה מלחיץ... אניממש מחזיקה לך אצבעות.
הלוואי הלוואי שזה רק מאיימת.
ולגבי המדידה זה מנסיוני יכול לטעות וגם יכול להיות שאת טעית בחישוב.
אני זיהיתי הפעם הריון משבוע 3 וקצת...
 

שושי291

New member
אל תתיאשי מותק

קודם כל דימום זה דבר שכיח בהריון. דופק תקין זה כבר דבר מרגיע. מכיוון שההריון שלך אינו מטיפולים, אלא טבעי, מאד קשה לדעת את תאריך ההתעברות ולכן סטיות של כמה ימים לפה או לשם אפשריות בהחלט. בשני הריונות הייתי בהפלה מאיימת- בהריון הראשון עם בני, היו לי דימומים קשים בשבוע 10 והכל היה תקין. אז לא היו לי ילדים, אז י אתי לשבוע שמירה ולא עשיתי כלום. בהריון השלישי שלי, חוויתי דימום אדום, דופק היה לעובר, אך איטי. אצלי ההריון מטיפולים אז גם היה ידוע יום ההתעברות ושבןע ההריון, והעובר היה קטן יחסית לגיל ההריון. בימים שבהם דיממתי בלי לדעת מה קורה הורדתי לגמרי הילוך, לא הרמתי את הילדים שלי בכלל ונמנעתי ממאמץ. לא שזה עזר, כי לצערי ההריון הזה פסק, אבל זה שנחתי ולא התאמצתי גרם לי להרגיש שמבחינתי נתתי כל מאמץ אפשרי לסייע להריון הזה לשרוד, וגם זה משהו. אל תאבדי תקווה, זה מצב שכיח שלא מסמל על שום דבר. ממליצה לך מאד לנוח ולא להרים ילדים או להתאמץ, וללכת מחר או מחרתיים להבדק שוב. מחזיקה לך אצבעות שהכל אכן תקין!
 
לצערי חוויתי כל מיני אובדנים

ונכון שבגלל שזה הריון ספונטני קשה לדעת את תאריך ההתעברות, אבל אם היתה בטא שניתנת לזיהוי בשתן בשבוע 3+6, אז פחות סביר שמדובר בעובר שנוצר 10 ימים לפני כן.
לצערי עקב אי הבנה עם רופאת המשפחה שלי, יצא שלא עשיתי הפעם בדיקת בטא כמותית.

ההריון הראשון שלי התחיל כהפלה מאיימת (שגם מקיימת) והסתיים שבוע אחרי שהדימום התחיל.
כמו עכשיו, גם אז נצפה בהתחלה דופק איטי יחסית. ההבדל הוא שאז היה דם אדום טרי, וכרגע אני עם שאריות ממש קטנות של דימום ישן (דם חום). לא זוכרת אם היו לי אז גם התכווצויות של הרחם או לא.

מקווה שבעוד המון חודשים, אוכל לספר על זה כאנקדוטה קטנה בסיפור של הריון ארוך.
 
לגבי גיל ההריון

אני אומרת לך את ההריון הזה גיליתי מוקדם בטירוף. ועוד הורידו לעובר מהתאריך שחשבתי יומיים!
אז כן אפשר לגלות הריון ככ מוקדם.
וגם לי היה דימום כמו שאת מתארת. ואפילו יותר וורדרד. הרופאה בכלל לא התייחסה.
מאחלת לך שהכל יישכח במהרה! אמן!
 

רונית 294

New member
לעניין גיל ההריון

אין שום משמעות לטעמי. תמיד אצלי גיל ההריון קטן יותר.
 

שירהד1

Member
מנהל
ההפרש בגודל לא נראה לי משמעותי,

מודה שאני לא אוהבת את הדיווח על התכווצויות הרחם, אבל באמת שרק אלוהים יודע (הערה לרונית- תרגעי, לא הפכתי למאמינה, זו רק צורת ביטוי...) מה מתרחש שם.
לשאלתך- מציעה לך להוריד הילוך, לאו דווקא כי זה מה שיציל את המצב, אלא כדי לתת לעצמך את התחושה שאת הכי בסדר שבעולם והכי שומרת על עצמך.
אם רמות ההורמונים תקינה והעובר תקין והרחם תקינה- העובר ימשיך ויתפתח בכל מקרה, אבל אני לא רואה סיבה לקחת פה סתם ריזיקה עם הרמות מיותרות ומאמצים שלא חייבים לעשות.
לא חייבים להשתולל עם הילדה, לא חייבים ללכת איתה בימים הקרובים לגן משחקים. אפשר גם לעשות פעילויות רגועות ושקטות בבית...

האם אמרו לך שבהריון יש צורך לקחת איזושהי תמיכה הורמונאלית או לא?

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
 
לא דובר על תמיכה הורמונלית

ולכן לא נבדקו אסטרוגן ופרוגסטרון. וכמו שכתבתי לשושי, יצא שאפילו בדיקת בטא כמותית לא עשיתי, רק סטיק ביתי.
מחרתיים אפגוש ברופא שלי לראשונה בהריון זה, ואני כבר עובדת על רשימת שאלות למקרה שעדיין יהיה דופק.

וכן, אני מתכננת להוריד הילוך.
מבטיחה לעדכן אם יהיו התפתחויות.
 

netas10

New member
גם לי היה דימום משמעותי

להבנתי כל דימום בשליש הראשון מכונה הפלה מאיימת. לי היה דימום חום בא והולך איזה שבועיים עד שהגיעו יומיים של דימום אדום משמעותי (בדיוק ביום של הבדיקת דופק), אחרי שיצא קריש דם גדול הדימום נפסק. היום בשבוע 24. אבל אנחנו גם עשינו הזרעה אז יכול להיות שזה קשור בזה. בעקבות כך גם קיבלתי תמיכה של פרוגסטרון, לדעתי לא הייתה לזה משמעות אבל זה רק דעה..הרופא נשים הגדיר לי פעילות מינימלית, אין לי עדיין ילדים להרים, וגם זה היה בדיוק שהיינו אמורים לצאת לחופשה אז פשוט לא נסענו, מבאס אבל לפחות אף אחד לא הטריד אותי..אחרי 10 ימים ללא דימום הרופא אישר לי לחזור לפעילות נורמלית.
שיהיה הרבה בהצלחה, מקווה שימשיך טוב הפעם
 
יש דופק

גיל ההריון תוקן כך שבמקום להיות היום בשבוע 7+0, אני ב6+2. מה שאומר שביומיים שעברו מאז שנבדקתי העובר לא גדל, אבל זה מכשיר שונה ורופא שונה ואני משתדלת למתן את הפסימיות. בינתיים קבעתי תור נוסף אליו לעוד שבוע.
כל תופעות הלוואי של ההריון נעלמו. אין לי בחילות, אני פחות נפוחה, החזה פחות כואב. אני עדיין עייפה אבל במקום עייפות של הריון, זו עייפות של דכאון.

הרופא היה מקסים, התחיל לשאול שאלות אבל ראה את הפרצוף שלי ושאל אם אני מעדיפה להתחיל עם האולטרסאונד ואת כל השאר לעשות אח"כ.
אתמול התברר לי שבעלי לא הבין עד כמה אני פסימית ועד כמה הסיכויים קלושים. אז הוא התעקש להגיע איתי לבדיקה למרות שזה אמצע יום עבודה ולמרות שאני הרגשתי שזה ממש בסדר מבחינתי ללכת לבד.

עכשיו צריכה להזיז את כל התורים. סיסי שליה ושקיפות כבר דחיתי, נשאר לדחות את הסקירה הראשונה, לקבוע תור לחלבון עוברי (אני אפילו לא זוכרת איך עושים את זה בכללית והאם לא עדיף לי ללכת למעבדות זר). ואני תוהה האם יש טעם לקבוע תור לסקירה שניה כבר עכשיו או לחכות ולקוות שעדיין יישארו תורים פנויים.

תודה לכולן על התמיכה והעידוד
 
למעלה