מתחרפנת

מתחרפנת

בחילות, חרדות, גישה פטאליסטית, גישה חיובית, גישה שלילית, מרגישה טוב, חרדה יותר, הבחילות חזרו, אני שמחה, חרדות, בחילות, כסיסת ציפורניים.
תור לדופק עוד שבוע בדיוק (שבוע 7+0). תוהה אם יש טעם ללכת לפני כן למרכז בריאות האישה כדי להוריד את מפלס החרדה. מודעת לכך שכרגע יש סיכוי גדול לראות קוטב עוברי ותו לא, ושוב תוהה האם קוטב עוברי ירגיע אותי.

ובין לבין, היום אחרי הצהריים, הבת שלי שאלה:
אמא, למה לXXX (החבר הכי טוב מהגן) נולדה אחות* ולי לא?
* האחות שלו בת שנה ו-3 חודשים.
עניתי מה שעניתי והמשכנו הלאה.
אבל אני בנשימה עצורה, מבקשת מהעוברית (בדמיוני זו עוברית, עד שיוכח אחרת) שתישאר.

אוף, זה כל כך קשה.
 
לא פשוט בכלל...

אני במצב דומה הלכתי למרכז לבריאות האישה, לראות שההריון בתוך הרחם ולראות שיש שק הריון...
זה לא קל, אני יודעת. הכל רגיש כזה... שולחת לך כוחות ואיחולי הצלחה בהמשך!
 

שושי291

New member
ממש מובן....

אני לא הלכתי לפני בדיקת הדופק לראות שק וכו'... הייתי במתח היסטרי, בצירוף עם בחילות תופת, אבל ידעתי שלראות רק את השק לא ירגיע אותי בכלל. אם את חושבת שללכת כעת, ולראות קוטב עוברי ירגיע אותל, לכי היום. אם מראש את יודעת שלא, מציעה שתמתיני עוד שבוע, על אף שההמתנה הזו היא עינוי סיני. תתעסקי בעבודה, בילדה, בתוכנית טובה...בסוף יגיע המועד. מחזיקה לך אצבעות, בהצלחה!
 
אם יש לך קצת זמן - לכי להבדק!

כל דבר שירגיע אותך גם אם לשעתיים בדיוק.
עוצרת את הנשימה שלי עבורך.
 
אוף..מצב מעצבן ומובן

אני גם מתחרפנת ואני סהכ אחרי בדיקה של שק, אפילו אין לי מושג אם ראו קוטב, בקושי הקשבתי לטכנאית, הייתי כל כך בלחץ. בחילות אין לי בכלל וכל הזמן מחפשת סימפטומים אחרים, וגם שיש מייחסת אותם לתמיכה האינטנסיבית שאני מקבלת. אם את חושבת שלהיבדק ירגיע אותך אז לכי על זה...
 
תודה לכולן

אני לא עובדת כרגע, אז נשאר בעיקר לטפס על קירות.
היום יצאתי קצת מהבית, נפגשתי עם חברה ועשיתי קצת קניות.
בינתיים החלטתי להתאפק. אם יש בשורות רעות, בשלב הזה אני מעדיפה לקבל אותן מהרופא שלי ולא במרפאה מלאה בהריוניות.
 
למעלה