ערב טוב יקרות

ספרקית

New member
ערב טוב יקרות

והנה נגמר לו נובמבר.
נעלמתי מהפורום כמעט לחודשיים. מרגישה שאני חייבת לכן הסבר והתנצלות.
בתחילת-אמצע אוקטובר התחיל להרגיש לי כבד להיכנס לפורום. בהתחלה לא הבנתי למה זה קורה (הדחקה זה כלי נפלא), לקח לי כמעט חודש להבין... שזו פשוט היתה הכנה לחודש קשה מנשוא. נובמבר 2016. החודש בו הייתי אמורה ללדת את הבת שלי. הבת שהיתה אמורה להיות הילדה האחרונה שלנו. הבת שתמיד תהיה הילדה האחרונה שלי למרות שמעולם לא ראיתי אותה ומעולם לא זכיתי לתת לה שם.
ההפלה האחרונה שמה קץ לתקוות לילד נוסף. התל"מ הדגיש את ממשיות הקץ הזה.

דצמבר בפתח. אני מרגישה שזה זמן להרים את הראש ולהמשיך קדימה.

אז סליחה על ההיעלמות. טוב לחזור ולראות את הודעות ההצטרפות המשמחות. מקווה לקרוא את כל ההודעות תוך כמה ימים.

חוזרת על הבקשה שלא הספקתי להתעסק איתה באוקטובר-נובמבר... אני מתכוונת לחזור עכשיו לאט לאט לניהול פעיל של הפורום ואשמח מאוד אם מישהי תרצה להצטרף אליי לניהול.

ערב מקסים לכולן
 

שירהד1

Member
מנהל
טוב שחזרת אלינו
-

כפי שראית, דאגתי לך, ואני בטוחה שכל הבנות פה גם. טוב שחזרת אלינו, ותודה על השיתוף האישי והמרגש. הכל ממש ממש מובן לגמרי. מודה שעצוב לי בשבילך, ואני מעריצה את הכוחות שלך ואת היכולת להרים את הראש ולהמשיך קדימה, כפי שניסחת כה יפה בעצמך.

מעבר לכך, אני כותבת לך מסר.

שירה.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז
09-7749028
 
טוב שחזרת

וטוב שלקחת לעצמך את הזמן והמרחק שהיית צריכה, אין לגיטימי מזה.
 
טוב שחזרת!

עצוב לי לקרוא את ההודעה שלך.
ממש מקווה שיהיה לך רק טוב בהמשך. אושר שמחה.
עם כמה שיותר דברים משמחים להתעסק בהם.
 
את מופלאה, ספרקית

גיבורה ומופלאה כשלמרות כל התלאות והייסורים את את, ובכלל על שבחרת והצלחת לחזור לכאן על אף הקושי העצום.
תודה וחיבוק חזק ממני.
 
היי

ספקית היקרה
קראתי את הודעתך מספר פעמים מהרגע שנכתבה.
במקום לענות, בכיתי. הרגשתי כאילו חלק ממנה אני כתבתי לפני כשנתיים, באובדן האחרון שלי, שיחסית לשבוע ההריון היה קצר מכולם (שבוע 13), אך מהבחינה הנפשית חוויתי את הכאב הקשה ביותר. זה כמו פרידה מחלום, להרגיש קרוב ולהתרחק ממנו לתמיד... אז נפרדתי מהחלום ומהפורום... ועדין לא מאמינה שאני שוב כאן... מקווה שהפעם עד הסוף הטוב.

לדעתי, זה שמצאת את הכוחות לחזור ולתמוך בנשים אחרות, זו גדולה שאין כמותה. לדעת לתת מעצמך, כמו שאת עושה זאת יום יום, לדעת לשמוח בשמחת אחרים, לדעת לתת כתף לאנשים וירטואליים... את בהחלט אדם מיוחד וחזק מאוד.

תבורכי!!!
מאחלת לך שבוע של אור וכוחות!
 
למעלה