הריון 8 חודשים לאחר אובדן

שבורה12

New member
הריון 8 חודשים לאחר אובדן

שלום לכולכן,
השם שלי בפרופיל נשאר מהתקופה שלאחר ההפלה לפני כ8 חודשים. לפני 14 שבועות גיליתי שאני בהריון למרות המניעה שלקחתי שהיא 98%.. ההריון הפעם הרבה יותר טוב מהקודמים שהייתי בשמירה ובחוסר תיפקוד מוחלט בגלל הקאות מטורפות. הפעם זה הריון ראשון שאני מצליחה ללכת לעבודה וקצת לתפקד למרות הקושי וההקאות, מאמינה שזה בזכות שינוי תזונה שעשיתי מאז ההפלה והדיקלקטין שאני לוקחת.
מה שכן מפריעה לי להשאר בשפיות ובשמחה מההריון זה הפחד והלחץ התמידי מאכזבה נוספת. האובדן קרה בשבוע 19 להריון בבדיקה שגרתית גילו שאין דופק בלי סיבה שהתגלתה לאחר מכן. אני בפחד נוראי , קשה לי להרדם בלילות ממחשבות ומחכה בקוצר רוח לבדיקה הבאה אם לא הייתי מתביישת הייתי הולכת כל יומיים לבדוק דופק. איך עוברים את ההריון בפחד הזה? קשה לי כך להתחבר לעובר. איך אתן עושות את זה? אשמח לתגובות
 
מוכר כל כך


הריון אחרי אובדן הוא הריון שמלווה בחרדות, אין דרך לברוח מזה. בחודשים הראשונים הייתי קמה 7 פעמים בלילה לבדוק שאין דימום, לפני כל בדיקה הרגשתי שאני עולה לגרדום, בכל פעם שהצלחתי לאכול משהו הייתי בסרט שאין לי בחילה ומשהו לא תקין...
לרוב זה נהיה קצת קל יותר עם הזמן. אחרי כל בדיקה מצליחים לנשום קצת, וככל שהזמן עובר הנשימה הזו נהיית ארוכה יותר. כשעוברים את השבוע של האובדן זה עוד יותר קל וכשמתחילים להרגיש תנועות זה קצת מרגיע (וגם מלחיץ, כי בכל פעם שהם מנמנמים בפנים אנחנו כבר אוכלות סרטים. אני השמעתי לדריה כ"כ הרבה מוזיקה כדי לעורר אותה ולהרגיש תנועות שפלא שהילדה לא יצאה נוירוטית).
ועד אז - אל תתביישי ללכת לבדיקות בתדירות גבוהה יותר. ברגע שראינו דופק אמרתי לרופא שאני אבוא אליו פעם בשבוע-שבועיים כדי להיות רגועה והוא, שידע שעברתי הפלה, נתן לי להרגיש ממש בנוח עם זה. בין לבין ביקרתי איזה פעמיים במוקד. כולנו היינו "ההיסטרית מהמוקד" באיזשהו שלב

וזה גם עזר לי - הידיעה שיש מי שמבינה את החרדות והפחדים והחלומות הרעים (כי בן הזוג, למשל, לא הצליח להבין, לא עד הסוף), ושזה בסדר לחשוש ושזה בסדר שאני לא הריונית "רגילה" ומקננת שמדברת על שמות כל היום.
חלקנו מפחדות להתחבר בשלב הזה. אני לא דיברתי על ההריון בכלל עד לסקירה הראשונה, לא העזתי לקוות שיהיה דופק, חששתי להכין חדר... החיבור הזה יגיע. בשלב כלשהי תביני שבין אם את רוצה ובין אם לא - התחברת. אולי זה יבוא רק אחרי הלידה, אולי עוד קודם, אבל זה יבוא.
שיהיה הריון רגוע ובריא ושיסתיים במועד ובידיים מלאות!
 

שירהד1

Member
מנהל
לפי החישובים שלי-

אם גילית לפני 14 שבועות את ההריון, סימן שאת בשבוע 18-19? והאובדן של ההריון הקודם היה בשבוע 19...אז כל כך ברור למה את בחרדות קשות. זה כל כך נורמאלי, למרות שמניסיון, קשה מאוד לחיות בתוך חרדות כה קשות.

יש לי גם כמה שאלות:
1. האם זה היה ההריון הראשון שלך, או שיש ילד/ים בבית?
2. איזה שינוי תזונתי עשית מאז ההפלה, והאם זה היה מסיבות בריאותיות או של רצון לרדת במשקל?
3. בדיוק היה פה שרשור על אמצעי מניעה. באיזה אמצעי מניעה השתמשת, אם אפשר לשאול?

שאלתי אם יש ילד/ים בבית, כי רציתי לנסות ולהרגיע אותך לגבי ההתחברות. אם יש לך ילד/ים, אז את כבר יודעת שההתחברות קורית ומתרחשת בכל מקרה. ואם הריון האובדן היה ההריון הראשון שלך, אז אני אחדש לך, ואכתוב לך שכבר התחברת לעובר. עצם העובדה שאת כה חרידה לשלומו- מלמדת על התחברות.
החיבור נוצר- בין אם אנחנו רוצות, ובין אם לאו (אני מדברת כמובן על הריונות רצויים, גם אם לא מתוכננים).

החרדות שאת מתארת מוכרות לי מאוד מאוד מההריון עם מעייני, שנולדה לאחר 6 הפלות ברצף. מערכת ההגנה שלי פשוט קרסה לחלוטין. זה היה נורא. הגעתי כבר לכדורים נוגדי דיכאון וחרדה, בנוסף לליווי הרגשי שהיה לי. המשכתי לתפקד בחיי היום יום כרגיל, אבל ההריון היה פשוט עינוי נפשי.
לא כתבת האם את מטופלת טיפול רגשי כלשהו, אבל אם לא- אז כדאי לשקול, וגם לא להתבייש להתייעץ לגבי טיפול תרופתי לתקופה הזו. זה לא עושה פלא ופתאום רוקדים ברחובות מרוב אושר, אבל אפשר קצת יותר לשלוט במחשבות הרעות, ויש הקלה מסויימת.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז
09-7749028
 
מאחלת לך לסיים את ההיריון החדש בידיים מלאות

היי
מבינה את מורכבות העניין. אני חייבת לציין שאת די מאופקת, אם לא שיתפת עד עכשיו...
איך עוברים את ההריון ללא חששות? קשה להגיד... לא בטוחה שקיים דבר כזה לאחר שהתמימות מתה עם העוברים/תינוקות שלנו. עוברים יום יום, שעה שעה, מבדיקה לבדיקה, מנסים להסיח את הדעת ולחשוב גם על דברים אחרים... לעבור ציוני דרך קשים (לצערי אצלי זה קרה 3 פעמים בכל שלבי ההריון, לכן אני לא מרגישה ביטחון בשום שלב). ובעיקר מקווים לטוב. הפורום הזה מוכיח שהטוב קיים, ובכמויות. הריונות רבים גם מתוך הפורום מסתיימים בטוב. מקווה שכך יהיה גם שלך.
מחזיקה לך אצבעות.
 
למעלה