יוצאת מהארון

יוצאת מהארון

טוב... אז אני בהריון.. מס 6 (מה?!)
מודה ומתוודה, לא הריון רצוי. ואסור לי להגיד את זה כי עברתי הפלות... האחות בקופה ממש הטיפה לי.
עכשיו אני בסיטואציה מוזרה מאוד. עוד לא ראיתי דופק, והייתי אצל הרופאה שלא עשתה אולטרא סאונד ווגינלי ולכן רק ראתה שק ועוד משהו ולא אכפת לי.
ממש חוויה מוזרה. אחרי הריון כל כך יקר ורצוי פתאום נכנסתי בטעות להריון אחר לגמרי.
אין מצב להפלה יזומה. ממילא רציתי ילד רביעי.
אבל גד איזה מוזר זה. איזה נסיון קשה.
אני פתאום לא רועדת לפני כל שירותים מהפחד לראות דם.
וכל כך קשה לי עם הבחילות....
סליחה אם אני חסרת רגישות. אין לי שום מקום שבו אני יכולה לשתף את זה.
אני ממש עוברת טלטלה רגשית. מתחילה להסתכל על עגלות באינטרנט רק כדי לחשוב על משהו נחמד בהקשר.
קשה לי לקלוט שזה תינוק. מבחינתי אני פשוט חולה...
 

רונית 294

New member
טוב...

את כבר יודעת כמה אני מאושרת להיות איתך בהריון שוב. אוהבת אותך וכאן בשבילך להכל. גם אם בא לך להתלונן. מאוד מבינה את הקושי (גם לי יש המון חששות על ההפרש הקטן ואיך נסתדר) ויחד עם זאת בגלל שתכננת בעתיד ילד רביעי בטוחה שזה יהיה לטובתך סיום הילודה בגיל צעיר. שיהיה לנו בהצלחה ונלד שוב בהפרש של שבועיים ילדים בריאים ומקסימים :)
 
נשמה שלי את

אני יודעת שזה שמח. וזה החלק הקשה. התחושה שלי לעומת מה שזה באמת.
יש לי חברה טובה שעברה משהו דומה עם הפרש הרבה יותר קטן. ועם התקן, ותמיד שפטתי אותה על זה שהיה לה קשה. ועכשיו אני מבינה ומתה לדבר איתה על זה ולא יכולה...
 

רונית 294

New member
עוד חודשיים-שלושה...

תדברי איתה. ובטח תשמעי ממנה שלא היה קל אבל לא הייתה מוותרת על הילד הזה.
 
באמת מטלטל

בשעה טובה, אשריך. סביר שיהיה לא פשוט עם כל כך הרבה ילדים קטנים בבית. ואחרי כל התהפוכות והאבדנים שעברת בשנים האחרונות. לא פשוט ומטלטל. ובכל זאת - מאחלת לך שימשיך בטוב, כי כולנו כבר יודעות שהכל יתכן.
(מוסיפה, שאם הייתי צעירה יותר הייתי משתעשעת ברעיון של ילד רביעי, אבל בן הזוג לא מוכן לשמוע על זה ובינינו - בגילי המבוגר רב הסיכויים שיסתיים בעגמת נפש ולא כשידי על העליונה).
 
אני שמחה שהבנת אותי

אני לא מוכנה לזה נפשית. הייתי בהריון מתמשך כל כך הרבה זמן. הבחילות מעצבנות אותי כי אני יודעת שיש מצב שאני סובלת סתם. ובהתחלה התחילו לצוף לי רגשות אימה מתקופת האובדנים.
אני עדיין לא ישנה לילות שלמים. ומחכה שהוא יפסיק להתעורר מעצמו. אני לא בעד לדחוף אותו לזה... וממש מקווה שהוא יפסיק להתעורר ושנעביר אותו לחדר אחר.
ובכלל כלכלית הכי מלחיץ.. בקיצור.. לא פשוט אפילו שאני יודעת שבעתיד אני אשמח
 

שירהד1

Member
מנהל
איזו יציאה מהארון


תזכירי לי בני כמה הילדות ובן כמה התינוקי?
תראי, זו באמת סיטואציה מוזרה ולא פשוטה, אבל כאישה לאישה- תרשי לי לומר שאין כמעט דבר כזה "נכנסתי להריון בטעות"...כולנו יודעות איך באים ילדים לעולם, וכיצד להיזהר...
כתבתי זאת לא ממקום שיפוטי, אלא ממקום של עובדה. אישה שבאמת לא רוצה הריון- יודעת מה לעשות כדי לא להיכנס להריון, אז אולי בסתר ליבך כן רצית הריון נוסף:)
ויש יתרון גדול בזה שאת לא רועדת לפני כל שירותים מהפחד לראות דם. בתור מי שכן רעדה- עדיף לא לרעוד:)
איך בעלך מגיב לדבר ההריון? הוא גם בשוק?

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז
09-7749028
 
בהתחלה היה בשוק

עכשיו הוא ממש מבסוט.
תכלס באשמתו נכנסתי להריון, היינו אצל חמי וחמותי לשבת ולא הבאתי אמצעי מניעה והוא התעקש. אמר לי, יאללה מקסימום תהיי בהריון.
וכן קיוויתי כבר לקבל מחזור. אבל זה צרות של עשירים... הלחץ זה ההפרש הקטן. הבנות בנות כמעט 6 וכמעט 8 אבל התינוק בן שנה בדיוק. מה שאומר שאני אלד בערך כשהוא בן שנה ושבע שנה ושמונה.
את לגמרי צודקת שהייתי צריכה להיזהר. וחשבתי שנזהרתי. ושמפעם אחת לא נכנסים להריון
 

שירהד1

Member
מנהל
דווקא סיפור די מצחיק, חייבת לציין:)

להיכנס להריון מיחסי מין שמקיימים אצל ההורים של הבעל...יש לכם פרטיות שם?! עם ההורים שלו והילדות והתינוק?! תודי שזה איזשהו קטע...
ותכלס- מי שצריכה לשמור על עצמה זו האישה. אין מה לעשות. ככה זה. גם בגילי היחסית מאוחר (43 אוטוטו)- עד שהמחזור ייפסק- אני יודעת שיש לי אחריות לשמור על עצמי (הוראות הרופאה, אגב...).

אני מרשה לעצמי לקוות עבורך להמשך הריון תקין, שיסתיים בידיים מלאות, ועם כל השאר- אתם תמצאו דרך להתמודד. זה מורכב. אני מודה. אבל עדיף מורכב שמח מאשר מורכב עצוב.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז
09-7749028
 

רונית 294

New member
שירה גם אני ככל הנראה

נקלטתי אצל ההורים של הבעל. זה פשוט היה היום שהמקלונים הראו על ביוץ. ואנחנו שומרים שבת (זה היה חג) אז לא הייתה ברירה. עשינו בשקט. חחחחח לי אישית אף פעם לא הפריע שתינוק ישן בחדר במיטה שלו. יש אנשים שזה ממש מפריע להם.
 
את צודקת במאה אחוז

והאמת שיש להורים שלו בית ממש גדול והחדר שלנו די מבודד. וחמותי מעסיקה את הבנות ואת הקטן.
הרופאת משפחה שלי צחקה עלי כבר. אמרה לי לקרוא לילד על שם העיר שבה הם גרים..
לגבייך, איך את מונעת? אם אפשר לשאול? חשבתי אחרי ההריון להכניס התקן אבל אני מפחדת
 

שירהד1

Member
מנהל
מניעה-

האמת היא שאין לי יותר מדי אפשרויות, והרבה דברים נפסלו בפגישה שהייתי בה עם הרופאה שלי אחרי הניתוח עם מעיין-
גלולות- גם כך אני סובלת ממגרנות וכאבי ראש, ולכן לא מומלץ לקחת גלולות, כי זה עלול להחריף את המצב עוד יותר:( (גם ככה חברות התרופות עושות עליי הון בגלל כאבי הראש הארורים הללו...).
התקן תוך רחמי- גם בעייתי לי- כי אי אפשר לשים לי בלי הרדמה מלאה. אני לא מסוגלת לעבור את זה בהיבט הפיזי. לא בגלל הטראומות. גם בלי קשר. לא יכולה.

אז בעצם מה שנשאר הכי בטוח זה קונדומים. לא שבעלי ממש מת על זה, אבל זה מה שיש בשנים עד הפסקת הוסת. לא מוכנה לעשות בלי, גם אם מדובר על ימים כביכול שאמורים להיות בטוחים. אין מצב בעולם! אין. הבריאות שלי היא הקובעת הפעם. לא מוכנה לקחת אפילו את הסיכון הקטן ביותר להריון. אין מצב!!!!


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז
09-7749028
 

שירהד1

Member
מנהל
אה, גם נזכרתי בעוד משהו-

יום לפני הניתוח הציעו לי בבית החולים לעשות קשירת חצוצות. האמת היא שזה היה בהחלט בא בחשבון, אבל זה היה יום לפני הניתוח, והייתי במתח בלתי נסבל, ולא הייתי מסוגלת לחשוב על כלום- רק לראות אותה סוף סוף בחוץ, ולא היה לי את הכוח לקרוא על זה, השלכות וכדומה, וגם לא יכולתי לסבול עוד התערבויות כירורגיות בגוף שלי, שגם כך כבר ידע מספיק סבל באותה תקופה. וכך נשארנו עם הקונדומים
.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז
09-7749028
 

רונית 294

New member
וואי. קונדומים זה סיוט מבחינתי...

ממש הורס לי את ההנאה וגם לבעלי. אני תמיד הסתדרתי מעולה עם גלולות אבל מאמינה שאם יוולד בן הפעם אז אשים התקן לתקופה.
 
הבנתי

גם אנחנו היינו עם קונדומים
זה אסור מבחינה הלכתית אבל החלטתי שלא אכפת לי. דווקא נהננו מזה כי שנינו מאוד אוהבים נקיון... חחח
גלולות עשו לי בחילות אחרי חביתה ומוצרי חלב ואין מצב שאני מוותרת על זה.
חבל שלא קשרת... הייתי קושרת
התקן אני כמוך, אחרי הלמינאריות אני מפחדת ויודעת שזה מאוד כואב
 
למעלה