הריון מיד לאחר אובדן

פיקפיק1

New member
הריון מיד לאחר אובדן

יש כאן בנות שנכנסו להריון מיד לאחר האובדן?
הייתי רוצה לדעת איך הרגשתן? אם למרות שההריון בטח היה קשה מאוד מבחינה נפשית, האם הוא גם ניחם ועזר לכן להתמודד עם האבל? או שזה רק בריחה מהמציאות?

תודה לעונות
 

amuna100

New member
מצטרפת חדשה חדשה מהפורום השני:)


אני עכשיו בהיריון שלישי-שבוע 8 אחרי 2 הפלות..אחת לפני שנה בשבוע 10, השניה לפני 3 חודשים בשבוע 15..ואת האמת שאחרי כל הפלה רציתי דקה אחרי להיות בהיריון ולמלא את החסר הזה..מקווה שהפעם אצא בידיים מלאות!!!יום חמישי בדיקת דופק..יודעת ששומדבר לא תלוי בי, כיוון שלא מצאו את הגורם להפלות..כרגע אני על קלקסן ואוטרוגסטן(תמיכה הורמונלית) ..
וזה ממש לא בריחה מהמציאות..אין ספק שיש חששות..כרגע הסטטיסטיקה לא לטובתי..אבל הידיעה שהגוף והנפש יכולים שוב מנחמת..אבל את התמימות איבדתי והלוואי וזה לא היה כך ...
&nbsp
 
שהפעם הכל יהיה הכי טוב שאפשר!

כל כך מבינה לליבך... לצערי עברתי מספר אובדנים נוראים רצופים ללא סיבה ידועה. אחר כך קיבלתי קלקסן ונולד לי בן מקסים.
עכשיו אני עם כל התמיכה שכתבת + אספרין, מרכיב הגיל גם נכנס חזק לתמונה... בתקווה ענקית לידיים מלאות.
מאחלת לך הריון קל ככל האפשר, תקין ומלא. ולחלק הנפשי אנחנו כאן.
 

amuna100

New member
תודה..אתן היחידות שמבינות לליבי..

תודה על העידוד!!אמן ואמן! בתקווה גם לך לידיים מלאות!!!
 
ברוכה הבאה ובהצלחה!

ראשית, מאחלת לך הריון תקין ומלא.
לגבי נטול דאגות, לא בטוח... לאחר כל אובדן גם התמימות הולכת לה.
לגבי מה שכתבת, זה מאוד אינדיווידואלי. יש נשים שצריכות זמן להתאבל ומתקשות לחשוב על הריון נוסף ויש שחשוב להן למלא את החסר מהר ככל האפשר. מגוון הרגשות והצרכים מאוד רחב ושונה מאחת לשנייה. באמת אישי מאוד, מה שנכון לכל אחת הוא הנכון שלה...
ושוב, מאחלת לך מכל לבי ידיים מלאות, להגיע לשלוות נפש והגשמת חלום.
 
לא מיד, 4 חודשים אחרי

למרות שההריון הראשון התקבל ברגשות מעורבים, אחרי האובדן הגיע רצון מאוד חזק להיכנס להריון חדש, כדי יהיה משהו להתנחם בו, לשמוח בו, לצפות לו. כל חודש מחדש הלב נשבר ונפלתי בחזרה לרגעי האובדן, וכשהגיע הריון חדש האבל הפך קל יותר.
&nbsp
עם זאת, ההריון החדש לא היה בריחה מהמציאות, להיפך - המציאות הזאת והדברים הרעים שהיא עלולה להביא איתה הייתה כל הזמן בתודעה. כל בדיקה אצל הרופא, כל כאב בטן, כל הפוגה מהבחילות או בתנועות. ההריון החדש גם מזכיר את המציאות שהייתה יכולה להיות - היום היה אמור להיות התל"מ, היום עברתי את השלב שבו הייתה ההפלה...
אצלי לפחות החצי הראשון היה רצוף חרדות. אחרי שעברנו סקירה ראשונה ואת התל"מ של ההריון הקודם (זה קרה כמעט באותו תאריך) נהיה טיפטיפה קל יותר, אבל כמו שכתבו לך - התמימות של ההריון הראשון כבר לא חוזרת.
 

שושי291

New member
אני נכנסת להריון מיד אחרי

במחזור הראשון שהגיע אחרי ההפלה, כ-4 שבועות אחרי ההפלה, התחלתי טיפול ivf שהצליח תודה לאל. אני יכולה להגיד לך שלקחתי מאד קשה את ההפלה, כי ההריון הושג אחרי טיפולי פוריות ודרך ארוכה, ורציתי מהר מאד להשאיר את זה מאחורי ולהמשיך הלאה להריון הבא. בפועל, במציאות, עברתי תקופה מאד קשה במהלך הטיפול שעשיתי אחרי ההפלה והיה לי ממש לא קל נפשית . אני חושבת שגם הייתי בדיכאון, ולא ראיתי בעיניים, העיקר להיות שוב בהריון. אבל לא ממש תפקדתי, לא בעבודה בכל אופן, וגם לא בבית שם נזקקו לי הילדים שלי ובעלי. אני היום בשבוע 12+ ומרגישה קצת שהמתח ירד, כי כל השבועות הראשונים היו מלווים בהרבה חרדות, פחדים ובכי, כל יום חשבתי שאני מאבדת שוב את ההריון. חייבת לציין שזה קצת נרגע, אבל לצערי לא מצליחה להתנתק מהאובדן לגמרי, ואני עדיין מפחדת שכל יום זה עלול להסתיים. יחד עם זאת, לא מתחרטת לרגע על הכניסה המיידית להריון ומרגישה, במבט לאחור, ובסופו של דבר, שזו היתה ההחלטה הכי נכונה עבורי. יהיו כאלו שיגידו לחכות, יהיו שיגידו לנסות שוב מיד. זה מאד אינדבידואלי. בהצלחה לך בכל דרך בה תבחרי!
 
לא בדיוק מיד אחרי, אבל...

רק בגלל שהיו קצת עיכובים (שאריות שהיה צריך להסיר בניתוח והתחלה של סבב ivf שהתפספס). אז מיד בטיפול הראשון שאחרי. זה לא במקום, וזאת לא בריחה מהמציאות.
ההריון הקודם, וגם עובר אחד שהפסיק בהריון הנוכחי - שניהם שם לצד זאת שאיתי, מסתובבת ובועטת וצפויה להגיע (למרבה האירוניה באותו היום שהקודם נגמר).
הם כולם משתלבים בחיי, גם ברגעי השמחה וגם ברגעי העצב.
בהתחלה היה מאוד קשה לישון בלילות והתאמצתי מאוד להדחיק את כל הפחדים במהלך היום כדי שלא יפריעו לתפקוד בעבודה, ואז בערבים ובלילות הייתי חוזרת הביתה מפורקת. לפעמים מתחילה לבכות איך שהייתי נכנסת למכונית לנסוע הביתה. באמצע - נהיה קצת יותר פשוט. יש תקופה כזאת של הרבה בדיקות וכל אחת שעברתי הרגיעה קצת, ועוד קצת.
ועכשיו, כשמתקרבת לקו הסיום, הכל חוזר בעוצמה ומלווה גם בפחדים חדשים (איך אספיק הכל, ואיזו מן אם אהיה....).
ולמרות שהיא מפגינה את נוכחותה במהלך היום ואני קשובה אליה ככל שניתן, חושבת איך זה יהיה ומתרגשת, תמיד בסוף יש גם את הצביטה הכואבת הזאת - שכבר יכולתי, יכולתי לדעת איך זה יהיה. שעכשיו הייתי אמורה להתעסק באיך לחזור מחופשת לידה, ולא איך לצאת אליה (לדוגמה)...
אז ככה זה. ואני בטוחה שגם אם תחכי קצת וגם אם לא, הצל האפור הזה ילווה אותך, וכל אחת מאיתנו תמיד. ותמיד יהיה לו המקום שלו, וזה בסדר.
 
אני נכנסתי

פעמיים. פעם ראשונה היתה מלחמה, צוק איתן מה שדי הפריע לי להיכנס להריון כי בעלי היה בצו 8.
אבל נכנסתי להריון חודש אחר כך. גם ההריון הזה נפל לצערי, אבל מיד אחרי ההפלה נכנסתי להריון בחושד הראשון שהיה מותר.
זה מה שרציתי. זה עזר לי מאוד כי מה שרציתי היה פשוט תינוק. וחתרתי לשם בכל הכוח
 

shushulamit

New member
הרופא המליץ לי לחכות 3 חודשים

הוא אמר שזה לא מאוד מוצק מדעית, אבל שראו סטטיסטית שבחודשים שמיד לאחר הפלה טבעית יש מעט יותר סיכון להפלה נוספת. ושעדיף לחכות 3 חודשים, ויחד עם זאת שהטווח שהוא ממליץ הוא ממש לנסות אחרי אותם 3 חודשים, כי יש גם תופעה של כניסה יותר מהירה ופשוטה להריון בין 3 ל6 חודשים אחרי הפלה. שמעתי בקולו ונקלטתי כעבור 4 חודשים מההפלה שהייתה, בעיקר מקווה שטפו טפו יחזיק הפעם..
 
למעלה