ההפלות, חיי והריקושטים שאחרי

ההפלות, חיי והריקושטים שאחרי


באין פורום הורות אחרי אבדן, אני מרשה לעצמי לפרוק קיטור כאן בפורום הבית שלי ומבקשת סליחה ומחילה אם בכל זאת ה'צרות של עשירות' שלי פוגעות במי מכן.

לפני קרוב לשנה, בתחילת ההריון האחרון, אחרי שני הריונות שהסתיימו במפח נפש גדול וכשאני כמעט חסרת אמונה, קבלתי עלי פרויקטים ארוכי טווח בעבודה נוסף על מה שכבר התחלתי עוד לפני ההפלות. לתדהמתי מההריון נולד תינוק ואיכשהו אפילו קצת התאוששתי מתקופת האבדנים. עכשיו באוגוסט בחופש הגדול, וברקע גם עניינים משפחתיים אחרים, והתינוק (הכל ביחד = כמה משרות) – פרויקטים גדולים בעבודה התעוררו ולוחצים עלי, עדיף כבר לאתמול.
חושבת שאם הייתי מאמינה שההריון יסתיים בילד הייתי חושבת כמה פעמים האם לקחת עלי פרויקטים. ועכשיו אני מרגישה שמשלמת שוב את המחיר גם בעבודה אבל בעיקר במתח ששוב צף עלינו.
תוהה האם מי מכן שכבר זכתה ללדת אחרי אבדן, מרגישה גם היא את גלי ההדף האלו במישורים שונים בחיה.

ושוב - מבקשת סליחה אם מי מכן מרגישה שכתבתי לא במקום.
 
גלי ההדף הללו עוד ילוו אותנו בהחלטות רבות

היי,
טוב שפתחת את השרשור. אני יכולה לספר את מה שעבר עלי מאז, אחרי 2 אובדנים קשים ברצף, לקחתי על עצמי כל דבר אפשרי בהריון שהצליח בגדול. תוך כדי ההריון עבדתי משרה מלאה, למדתי תואר שני וגידלתי ילדה בן 4. נראה לי שזה גם מה שהשאיר אותי שפויה בהריון הקשה פיזית ונפשית. לאחר לידת בני המתוק הייתה תקופה שעבדתי קשה, כי הייתי מחוייבת לסיים את מה שהתחלתי, אבל קיצצתי במשרה לשנה כשזה התאפשר (הייתה לי אופציה כזו).
גם עכשיו, אני בתחילת הריון 6, שלא יודעת אם יסתיים בידיים מלאות, לקחתי על עצמי עבודה נוספת (לפני שידעתי שיש סיכוי להריון)... החלטתי לא לוותר, להמשיך הכל רגיל ולקוות לטוב. כולי תקווה שאזכה לחבק תינוק\ת ואז אחפש דרך להפחית מהעומס.
לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור, חשוב לי להיות איתם כמה שיותר וליהנות מגידולם. אבל את ממש לא חייבת לעשות ולהרגיש כמוני. גם העבודה ממלאת אותנו. מעבר לפרנסה היא מאפשרת לנו תחושת העצמה ומימוש עצמי.
דבר אחד בטוח, כשאמא טוב, טוב למשפחה כולה.
תהני!
 
תודה על התשובה, ביחד ננצח

כרגע לאמא לא טוב :(
בקיצור: כל כך לא רציתי בעומס הזה דווקא בקיץ כשהילדים בחופש ... (והעומס לא יפתר מאליו כמו הלכלוך שמטאטים מתחת לשטיח. בדיוק כמוהו :) )
 
מרגישה אותם המון בחלק של הלפני הריון

דברים שלא הזזתי במשך שנים כי אולי יהיה הריון שיעצור את הכל. ועכשיו אני מסתכלת לאחור ומרגישה ממש מופסדת מזה, הזדמנויות שפספסתי למיניהן.
מניחה שעוד חודשיים יהיה לי מה לאמר גם על האחריי. אין לי ספק שכל החלטה שאני מחליטה בכל תחום בחיי יש לה קשר לאובדן, סתם כי סדר העדיפויות שלי השתנה ורמת האופטימיות גם בעצם.
 
מה שעברת כל כך מטלטל, מאמארוני

וגם תהליך ההחלמה שלך.
חשבתי עליך היום וניסיתי לחשב. לא להאמין שאפשר לספור את השבועות באצבעות!
 
במידה מסוימת זה מבאס אותי

בגלל העומס בעבודה ועניינים משפחתיים בשילוב הטיפול בתינוק (ואני כמובן מקטרת ומברכת בה בעת על כך שיש לי עבודה שאני אוהבת ובעיקר שזכיתי בתינוק הזה), שלא לדבר על החום הבלתי נסבל שהביא אותנו להסתגר בבית - מרגישה שלא באמת מיציתי את החופש הגדול...
 

רונית 294

New member
לא הבנתי

כבר חזרת לעבודה??? אם כן, מדוע אינך יכולה לרדת בשעות משרה או להוריד ממך פרוייקטים בהתאם ליכולות הקיימות כרגע? אצלי דווקא עניין ההמתנה להריון נוסף מונע בעדי מלהתחיל דברים חדשים. מעדיפה להישאר במקום המוכר והנח שלי מכל הבחינות. בינתיים עברו 9 חודשים מהלידה ואין לי מושג מתי זה יקרה. הייתי בטוחה שהפעם יגיע מהר. מסתבר שלא. וכבר נהיה יותר קשה הגיל הזה שלה מאשר אם הייתי נקלטת כשהייתה קטנה יותר. אני מתבאסת המון על הפרש הגילאים שלהן ולכן אין לי שום רצון לחכות שוב.
 
במילה אחת: עצמאית

אני עצמאית, יצא שההתקדמות המקצועית שלי החלה במקביל להריונות ולהורות. שיחות עבודה קבלתי כבר ביום הראשון שלי כאמא ... אחרי ההפלות כבר לא שמתי את חיי בהולד מבחינה מקצועית בתחילת ההריון האחרון, כי באמת לא חשבתי שהוא יניב משהו... ככל שההריון התקדם כבר לא לקחתי על עצמי עבודות.
לגבי ירידה בשעות, אני כמובן לא עובדת במשרה מלאה, כי התינוק עדין איתי, אבל אין לי אפשרות לסגור לחלוטין או להעביר למישהו אחר.גם הביטוח הלאומי לא עוזר להשאר בלעדית עם התינוק (בתור עצמאית אני נדפקת בדמי הלידה, שמחושבים על-פי סך ההכנסות שלי בשנה בה ילדתי, כך שאם לא אעבוד בכלל בחודשים שאחרי החופשה הרשמית שלי, ביטוח לאומי יפחיתו את דמי הלידה רטרואקטיבית, בשונה משכירה שיכולה להאריך חופשה בלי להקנס בדמי הלידה ע"י בט"ל).
כרגע השילוב של החופש הגדול והפרויקטים יוצר עומס רב.
באשר אליך, אמנם אני לא מכירה את מקום העבודה שלך ואיני יודעת מה החלופות האחרות, אבל נשמע שאת עושה נכון כשאת נשארת שם לפחות בשלב המשפחתי הנוכחי. לגבי ההפרשים - גם אם תחכי כמה חודשים ההפרש יעמוד על שנתיים וחצי-שלוש וזה ממש לא הפרש גדול לטעמי. החסרונות של הריון כשבבית יש תינוקת/ פעוטה וילדה נוספת שגם היא עדין צעירה (וגם החודשים הראשונים לגידול ילדונת, פעוטה ותינוק) - הם הרבה יותר גדולים.
 
למעלה