סיפור הניצחון הקטן שלי

Halfwaythere

New member
סיפור הניצחון הקטן שלי

אז לפני שבוע ילדתי. לא היתה לידה קלה. היו ירידות דופק וחששות רבים לאורך כל הדרך. אבל, בסוף בסוף, אני מרגישה שניצחתי. ניצחתי את כל השנה האחרונה הקשה שהיתה לי, את ההפלה שלא נגמרה, את האשפוז, את החרדות והלחצים. זכיתי וזה הרבה גם בזכות הפורום הזה והפורום השכן. ואמנם לא הייתי תמיד פעילה, אבל מצאתי פה פה ומילים לדברים שאף אחד אחר לא יכול להבין, וזה נתן לי הרבה כוחות להתאושש ולהסתכל קדימה.

ההריון הזה בא אחרי הפלה. בעצם, גם הקודם לו, שתי הפלות בשליש הראשון, ושני הריונות שנמשכו מעל לשנה. ההפלה הראשונה היתה טבעית, לפני שהגעתי לבדיקת דופק (שבוע 8). חשבתי שתרמתי את חלקי לסטטיסטיקה, נכנסתי להריון תקין ברגע שיכולתי, והמשכתי הלאה, ללא יותר מידי חרדות ילדתי בן בריא.
ההריון הבא בא אחרי שחיכיתי לו מאוד. בדיקת הדופק היתה תקינה אם כי העובר היה מעט קטן. בשבוע 9 הלכתי למוקד, כי רציתי לראות שהכל בסדר לפני טיסה מתוכננת. לא באתי בשעות המיון ולכן המצאתי כאבי בטן כדי שיסכימו לי להכנס לרופאה. אותה רופאה שאלה אותי את שותה מספיק? וכשאמרתי שלא, אמרה אם את מפילה עכשיו את יכולה להאשים רק את עצמך. לא את אמא שלך לא אותי לא אף אחד. ואז היה אולטרסאונד, ואז לא היה דופק והופניתי למיון. נסעתי לבד, עם בעל בחול וחשבתי שאני גיבורה גדולה כי כבר עברתי הפלה אחת ושתי לידות וקטן עלי.
אז הציעו לי ציטוטק או גרידה, ובגלל הטיסה הצפויה בחרתי הציטוטק, ואמרתי לבעל שאין לו מה למהר לחזור כי עד שיחזור בטח אהיה גם ככה אחרי.
הזמנתי את ההורים לעזור לי אחרי הצהריים, אבל שיחזרתי אותם בערב, והלכתי לישון. בלילה התחילו דימומים מסיביים, כל הלילה טיילתי חצי מתוך שינה לשירותים ותוך כדי מצאתי את עצמי כמה פעמים על הרצפה. רק לפנות בוקר הבנתי שהכאב מאחורי הראש והשינה על הרצפה היו התעלפויות, התקשרתי להורים ונסענו לבית חולים. שם הסתבר שאיבדתי המון דם, וההמוגלובין ירד מ12 ל7 תוך 24 שעות. העובר היה תקוע בצוואר הרחם, הוציאו אותו ונישאתי לאשפוז כמה ימים כדי להתחזק. ההפלה הסתיימה רק חודשיים אחר כך בהיסטרוסקופיה ניתוחית אחרי שאריות וכדורי מיטרוגין.
כל הסיפור הזה שבר אותי. איבדתי את האמון בגוף שלי, בבריאות שלי ואת האמונה הכללית שיש לי בדרך כלל שיהיה בסדר.
בשנה הזאת עברתי עוד כמה דברים שטלטלו אותי, והפכו אותי לחוצה עצבניתו וחרדתית. זה יצא הרבה על הבעל ועל הילדים וזה כואב לי מאוד. אחרי כל זה אני מרגישה שניצחתי. שעמדתי בזה, שזה לא שבר אותי.
אני לא אותו אדם, גם לא אוכל לחזור להיות, כבר לא תמימה, כבר לא בטוחה בדברים שיסתדרו. חרדתית עם ילד שלי שייוצר משהייתי אי פעם. אבל יש גם אושר חדש בלב שמזמן כבר לא היה, וכשנותנים לי לישון, אני ישנה פתאום הרבה יותר טוב
 
מזל טוב לך :)

טוב לשמוע, שלמרות הלידה המורכבת אתם בסדר. יכולה לעודד שזה אכן נהיה יותר פשוט (לפחות אצלי). מאחלת לך שתגדלי את המשפחה באושר ובבריאות (וגם בשינה שלוה), ולכולנו שנזכה בבשורות טובות.
 
מזל טוב! תודה ששיתפת. הסיפור שלך בא לי ממש בזמן

מאחלת לך לשמור על האושר הפנימי, ליהנות מכל רגע ולהגיע לשלמות עם עצמך.
מזל טוב ענק גיבורה!
 
מזל טוב, אכן ניצחון מרגש!

הרבה נחת ואושר עם הגור הקטן והתאוששות קלה

&nbsp
ואני בשוק מהדברים של הרופאה, איך היא מרשה לעצמה לומר דבר כזה?!
 

Halfwaythere

New member
תודה!

מניחה שהרופאה ההיא לא חשבה שבאמת לא יהיהדופק. ובכל זאת יש דברים שפשוט אסור להגיד.
 
מזל טוב!

דבר ראשון, החלמה מהירה מהלידה המאתגרת.
כשאני קוראת שוב את הסיפור קשה להאמין איך הפלה ״פשוטה״ לכאורה בשבוע מוקדם יכולה להסתבך כ״כ מבחינה קלינית.
מקווה שהאמונה בך ובכוחות שלך תחזור אפילו במעט.
 

Halfwaythere

New member
תודה:)

בינתיים אני נהנית מהתינוק וכל יום שעובר מחזק את האמונה. בסופו של יום כמו שאמרתי, מרגישה שניצחתי את כל זה :)
 

idit84

New member
מזל טוב!!

אושר גדול לקרוא את הסוף הטוב אחרי הסיוט שעברת. אני בשוק מהסיבוכים שעברת וממש שמחה שהתחלת כעת פרק חדש. מאחלת לכם המון הנאה, נחת ובריאות!!
 

שירהד1

Member
מנהל
מזל טוב!


מהכתוב אני מבינה (וגם זוכרת את הסיפור שלך) שעברת דרך מורכבת עד היום.
הכל עוד נשמע לי מאוד טראומטי.
אני מאחלת לך שיחד עם האושר הגדול שנולד כעת, תשכילי גם לעבד את החוויות הקשות שעברת (אולי בעזרת אשת מקצוע), וזאת כדי שתוכלי לגדל את הרך הנולד שהצטרף לשני הילדים באופן לא חרדתי.
לבריאות הפיזית והנפשית של ההורים יש משמעות מכרעת על הילדים ועל אופן גידולם וחינוכם. מאמינה שאת מודעת לצרכים שלך, ושתדאגי לעצמך- בכל המובנים.

שיהיה במזל טוב, בבריאות ובאושר

שירה.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 

Halfwaythere

New member
תודה שירה!

בהחלט היתה חוויה טראומטית, והייתי קרובה לטיפול לא פעם, אבל בינתיים מרגישה קצת יותר חזקה ובריאה. יחד אם זאת לוקחת יום יומו, ואולי עוד אעזר בטיפול בהמשך.
 

ספרקית

New member
באיחור ניכר... המון המון מזל טוב


שמחתי מאוד לקרוא על סופו הטוב של המסע שלך.
נשמע שמדובר היה במסע מטלטל מאוד. כמה טוב שהסתיים בשלום ובאושר.
מאחלת לך ולכל המשפחה המון אושר, בריאות ורוגע
 

Halfwaythere

New member
תודה רבה ספרקית!

על התמיכה על הידע והמילים הנכונות ועל זה שהפורום קיים :)
 
למעלה