אפשר קיטור פוסט קטן?

אפשר קיטור פוסט קטן?

כן, הכי צרות של עשירות... אבל הגב הדפוק שלי, שהתנהג למופת במהלך ההריון, התחיל לכאוב בטירוף. כבר שבוע שזה רק מחמיר, ברמה שאני צולעת ומסוגלת ללכת רק בקצב של זקנה.
לא מספיק שקשה לצאת עם דריה בחמסין הזה, אז תוסיפו לזה סחיבת עגלה במורד ובמעלה 3 קומות; עגלה קלה אמנם, אבל זה יותר מדי לגב שלי כרגע (האלטרנטיבה היא לקפל את העגלה, לדחוס אותה לכיסוי, לפתוח את המחסן, לקשור את העגלה - וכל האקרובטיקה הזו עם תיק על הגב ודריה במנשא. וחם, ראבאק, כל כך חם!).
יש לי עוד חודש לפחות עד שאוכל לחזור לשחות, מהיכרותי עם קופ"ח כללית ייקח כמה שבועות לקבל תור לפיזיותרפיה, הכירופרקט שלי לוקח 200 שקל לטיפול (כסף שממש אין לי כרגע) והמדקר אפילו יקר יותר.

אני יודעת שזה ישתפר בקרוב וחלק מהתסכול הוא בגלל ההסתגלות למצב החדש, אבל עדיין, מבאס ממש
 
בגאז' ?

באמת נשמע לא פשוט. אפשר לעודד אותך במחשבות קרירות על סוף ספטמבר (או לפחות אוקטובר)?
 
קיבלנו סבתא במרחק 3 רחובות, זה הנכס האמיתי

עשינו חישוב ששווה לנו לשלם את השכירות פה ושדריה תהיה עם אמא שלי מאשר לעבור לדירה זולה ולשלם על גן.
 
מסאז'?

במקרה שמישהו עוד שואל איזו מתנה תרצי ללידה...
(או שיש מתנדב בבית?
)
 
רעיון מעולה


למרות שהקרובים כבר הביאו מתנות ואין לנו כוונה לעשות אירוע, אבל אם במקרה מישהו ישאל - נדע מה לענות.
בינתיים אנחנו עושים מסאז'ים אחד לשני (ונרדמים תוך כדי אחרי 3 שניות בערך
), אבל הגב במצב שהוא צריך טיפול קצת יותר רציני מזה. זה לא סתם גב תפוס - זה בלט בשני דיסקים. לפני שנתיים היו לי כמה חודשים של כאבים בלתי נסבלים, עד שהכירופרקט, המדקר והפיזיותרפיסטית הצליחו בכוחות משולבים להעמיד אותי על הרגליים. בין השאר, זה נגרר כי בהתחלה פטרתי את הכאבים בשרירים תפוסים מרכיבה על אופניים, אח"כ נפלתי על כירופרקט נוראי וסירבתי ללכת לטיפול במשך המון זמן... אני מקווה שהפעם זה ייפתר מהר יותר כי אני לא מתמהמהת עם הטיפול.
 

רונית 294

New member
מסאז דרך קופת החולים...

60 או 70 שח לטיפול. בלאומית לפחות. ואת העגלה בבגאז' של האוטו אם יש כזה.
 
לצערי נפלתי עם מטפלים גרועים דרך קופ"ח

זה אכן זול משמעותית, אבל המטפלים שלהם עשו עלי רושם לא מקצועי - מסאז'יסטית שלא ידעה איך עושים את המסאז' שהזמנתי, מדקר שהטיפול שלו הרגיש כאילו אני על סרט נע והשיא - כירופרקט שעשה לי יותר נזק מתועלת ובמשך שנה לא הייתי מסוגלת לחשוב על טיפול נוסף, הייתה לי ממש רתיעה פיזית רק מלשבת בחדר ההמתנה.
יכול להיות שזה מזל נאחס או ספציפית המטפלים בסניף פה, אבל לא רוצה להסתכן איתם יותר. לפחות פיזיותרפיסטית יש אחת נהדרת בקופה, מקווה לקבל תור אליה בהקדם.
 
תודה על העידוד בנות


אמא שלי קפצה הבוקר לעזור עם דריה ושיחררה אותי לעשות סידורים, ביניהם הר כביסה (4 מכונות מהבוקר); איסוף קבלות ומילוי טפסים להחזרים מקופ"ח על הבדיקות בהריון, הגרידה שעשיתי בהריון הקודם ועוד איזה ניתוחון בפרטי; מילוי הטפסים לביטוח לאומי ועוד כל מיני.
קצת יותר פנוי לי בעיניים אחרי הכביסה ויותר קל לי בראש אחרי ביצוע רשימת המטלות הבירוקרטיות, שזה כבר מעודד. ומכיוון שכל ההחזרים מקופ"ח יסתכמו בכמה אלפים, הרשיתי לעצמי גם לקבוע תור לכירופרקט הפרטי. אולי אעמיק קצת את המינוס עד שהם יגיעו, אבל לפחות אוכל ללכת כמו בנאדם.
&nbsp
והעיקר - דריה הייתה מאושרת לבלות עם סבתא שלה, ואמא שלי הייתה מאושרת לבלות עם דריה. דריה נורא התרגשה אז היא בקושי ישנה במהלך הבוקר, מקווה שזה אומר שהשנ"ץ שלה תהיה ארוכה ואני אוכל הלמשיך עם הסידורים והנקיונות.
 
חשוב לטפל בעצמך

וגם חשוב לטפל בבירוקרטיה.
אז ח״ח על שני הסעיפים.
אני דחיתי את כל ענייני ההחזרים במהלך ההריון כי לא היו לי אנרגיות להתמודד עם כאב הראש הזה ובאמת הגיע הזמן שאתגבר על הרתיעה מטפסים ואתנהג כמו מבוגר אחראי.
 
כנ"ל, שונאת להתעסק בזה

אם לא הייתי לחוצה בכסף סביר להניח שהייתי דוחה את זה עד בלי די.
 

ספרקית

New member
לגמרי מבאס


החום הזה באמת בלתי נסבל. גם לא בהריון.
אני יכולה רק לדמיין מה זה לסחוב עגלה בחום הזה עם כאבי גב
 

שירהד1

Member
מנהל
שואלת ומנסה לעזור-

זה נשמע קשה מאוד להיסחב בחום הזה, ועם העגלה במדרגות, עד כדי מיותר.
ולכן אני שואלת- למה את בכלל צריכה לצאת?! כל הסידורים והעניינים- יש בעל, תודה לאל. מקווה שאני זוכרת שקראתי נכון על אמא שעוזרת (וסליחה אם זו לא את...).

אז:
1. לנסות לצמצם יציאות מהבית (אני בחודש הראשון לאחר הניתוח הייתי מנותרלת, בגלל בצקות יוצאות דופן, כואבות בצורה נוראית, וכל צעד היה כמו סכין).

2. להיעזר כמה שיותר בסביבה- בעל, אמא, חברה....(אני נעזרתי הרבה בבעל ובאמא שלי).

3. עגלה- בלי קשר לכאבי הגב- יש אפשרות לקשור בחדר עגלות/אופניים, או בלובי? (בדירה הקודמת שלנו, קשרנו את העגלה בלובי).

4. לטפל בעצמך, לטפל בעצמך, לטפל בעצמך. ואני כותבת מתוך ניסיון- כשאני מזניחה את הבריאות שלי (וזה קרה, ורק עכשיו התחלתי לטפל בכל מיני דברים), הבעיות רק מחריפות. גם אני מכה על חטא, שלא השקעתי בבריאות שלי מאז שמעיין נולדה. וחבל. בחיי שחבל.

תרגישי טוב ותהני במזגן!!! זוועה בחוץ.
שירה.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
אני יוצאת בשבילי, לא בשביל הסידורים

אני צריכה את ההפוגה בין חיתול לכביסה לפליטה, את מפגש העגלות בקפה, את האוורור מאמא (הנפלאה, אבל צריכה לראות עוד אנשים חוץ ממנה), את הסיבוב עם דריה בעגלה כשהיא מתענגת על הצל והבריזה (כן, יש כאלה גם באוגוסט בת"א
). כשלא יצאתי זה פשוט דיכא אותי.
את העגלה החלטתי לקשור בינתיים בחדר מדרגות. הוא אמנם קטנטן, אבל גם העגלה אז מקווה שלא יעירו לי על זה. חדר האופניים אצלנו פתוח אז יש בו אבק וחתולים מה שמצריך כיסוי וזה מסרבל את העניין.
&nbsp
ומטפלת
גם אני למדתי את זה בדרך הקשה. כבר הייתי אצל הכירופרקט, הוא לא יכל לעשות הרבה כי עוד יש דימום, אבל זה שיפר את המצב. מחר תור לרופא ואבקש הפנייה לפיזיו'.
 

Halfwaythere

New member
נשמע שהגוף שלך אומר לך לנוח


תנסי לנוח כמה ימים, לא להרים יותר מידי, לא להתאמץ, לישון עד כמה שאפשר ולהעזר באחרים. אולי כמה ימי מנוחה (שלפעמים בלתי אפשרי להשיג) עושים הבדל גדול
 
הוא פשוט מבטא את המתח שלי


מההורות, מהפרנסה, מאיך יהיה לא לעבוד 3 חודשים, מאיך יהיה לחזור לעבודה... ולנוח זה תמיד טוב (ואני הראשונה שתתנפל על שעת שינה פנויה), אבל במקרה שלי דווקא להיות בתנועה מקל על הכאבים, אז אני מחכה בסבלנות לאישור לחזור לשחות.
 
למעלה