בוכה, כואבת וחרדה

idit84

New member
בוכה, כואבת וחרדה

היי בנות,
היום אני שבוע 35+6, מחר יש לי שוב סקירה מכוונת עצמות. התחלתי היום לחפוף את המחליף שלי בעבודה שזה מרגש ועצוב. בבוקר, כשרק נפגשנו, קיבלתי בשורה נוראית: חברה מהעבודה שהייתה בהריון עם תאומים עברה אתמול לידה שקטה בשבוע 21- בדיוק כמו שאני הייתי, לפני כמעט שנה. כל היום זה מלווה אותי- אני בוכה, עולים בי זכרונות, הלב שלי יוצא אליה כי אני יודעת איזה סיוט היא עוברת ותמשיך לעבור. פשוט נשבר הלב. דיברתי איתה היום והיא מרוסקת ואין לי נחמה לתת לה. הדבר היחיד שמרפא הוא הזמן ואני זוכרת שבימים הראשונים, כשאמרו לי זאת, לא יכולתי להאמין.
בסוף יום העבודה ממש רציתי לראות את העוברית שלי והלכתי למרכז לבריאות האישה בטענה שיש הפחתת תנועות. לצערי, לא היה רופא אז קיבלתי הפניה למיון. החלטתי שעם כל החרדה, אני לא אלך כי מחר בבוקר יש סקירה. עכשיו בבית והכל מרגיש לי מוזר ועצוב ומפחיד.
 
שולחת לך כוחות

אויש, באמת בשורה מאוד קשה... בשורות מסוג כזה תמיד מחזירות אותנו לעברינו. כעת קשה עוד יותר לאור הרגישות שלך (גם הורמונלית).
שולחת לך חיבוק ומאחלת כמה שיותר בשורות טובות.
 
שולחת חיבוק גדול ואוויר לנשימה

אני יודעת שככל שמתקרבים לסוף, כך מתגברים החרדות והרצון שזה כבר יהיה מאחורינו, להגיע כבר לסוף הטוב. גם מתארת לעצמי שהחדשות על העמיתה הביאו איתן טלטלה רצינית.
אבל את שם. את לא בשבוע 21 אחרי לידה שקטה; את עם הריון תקין, עם עוברית בריאה. מתפללת שבעוד חודש תהיי עם תינוקת מושלמת בידיים, מחכה לעדכון על הסקירה ומחכה לך לקפה ופליידייטס בחל"ד
 

ספרקית

New member


מצטערת לשמוע על החברה מהעבודה. כל כך עצוב. מובן שזה מיד יציף את כל הרגשות והפחדים


תחזיקימעמד. בהצלחה בבדיקה מחר. עדכני אותנו.
 

idit84

New member
עדכון מהסקירה

בוקר טוב יקירות!
אתמול הייתי בסקירה מכוונת עצמות האחרונה (בכל זאת שבוע 36). העצמות כצפוי מתפתחות אבל עדיין קטנות יחסית. לא מודאגת מזה כלל. מה שבעייתי זה שהיא במצג עכוז. הרופא אמר שלדעתו רצוי שאעשה את ההיפוך כמה שיותר מהר כי נראה שהיא בפוזיציה בעייתית ואמר לנו ללכת לקבוע תור כבר עכשיו. כך יצא שבילינו עד הצהריים במיון בתל השומר בבדיקות ויעוץ כדי שנקבל תור ליום שלישי הבא. במקביל, אני מנסה להקדים את התור שקבעתי במאיר ואיכילוב (קבעתי בכמה מקומות).
בתחושה אני ממש חרדה מהאפשרות שזה לא יצליח ואמטרך לעבור קיסרי. המחשבה על ניתוח קיסרי מזכירה לי את הגרידה שעברתי וזה מקשה עוד יותר. יותר מזה, אני חייבת להגיד שההריון הזה התיש אותי- לכל אורך הדרך היו קשיים ודברים לא הלכו כפי שאמורים ללכת. אני יודעת שיש לי מזל שהיא חיה בתוכי והריאה ומי כמוני יודע כמה זה לא מובן מאליו. אבל עייפתי מזה שאני עוברת מהתמודדות להתמודדות- דימום מסיבי והפלה מאיימת, תוצאות שקיפות גרועות, חשש שהמום לב יחזור, עצמות ארוכות קצרות וחשש לגמדות ועכשיו זה.
דייייייי
ובתוך כל זה, אני משתדלת לתמוך בחברה שאיבדה עכשיו את התאומים שלה וזה לוקח אותי לזכרונות קשים.
 

אחר8

New member
קיסרי זה לא גרידה

אני מבינה שזה מזכיר ... בכל זאת חדר ניתוח ורפאים- אבל שם נגמר הדימיון בין השניים. אני כותבת לך כשעל אחת הידיים שלי נשען הפיצפון המשגע שלי, עם כאב בטן, אז לא נרדם בשום מקום אחר... אה וכן הוא נולד בקיסרי חירום, אבל זה ההבדל הראשון, הוא כאן, חי, בריא ומהמם... זו התוצאה של קיסרי להבדיל מיליון הבדלות מגרידה. חוץ מזה, בקיסרי את ערה (אני הייתי בפאניקה מוחלטת אז קצת טישטשו אותי, אבל עדיין הייתי ערה. מודעת למה עושים שומעת את הבדיחות הגרועות של הרופאים ובשניה שהפיצי יצא, רואה אותו ומברכת את בואו לעולם) ולדעתי אם זה קיסרי מתוכנן - בעלך איתך לאורך כל הניתוח. אז זה לא סוף העולם ואפילו אפשר לראות בזה מעין חוויה מתקנת. אני לא אשקר, ההתאוששות מאד קשה, אבל זה מתגמד כשיש קסם בידיים.. אני כמובן מאחלת לך בכל זאת לידה טבעית ונעימה אבל רק רוצה להגיד שזה לא סוף העולם אם יצא אחרת (העיקר שתצא ושתהיה בריאה) לי היתה נטייה לאורך כל ההריון להדחיק לגמריי את האחר כך.. את החיים כאמא ואם הייתי יכולה הייתי משנה את זה כי זה נותן אור. וזה מה שחשוב באמת כך או כך שיהיה בשעה טובה והכי קל שאפשר
 

idit84

New member
את צודקת

אני יודעת שאת צודקת במה שאת כותבת וכנראה אני עדיין בתוך הלופ של ההריון והחרדה שיאבד ומתקשה לקלוט שאני כנראה אהפוך להיות אמא. למען האמת, עודדת אותי בחווית קיסרי שלך. כבר כ"כ רוצה לראות ולשמוע אותה...
 

שירהד1

Member
מנהל
לגבי ניתוח קיסרי-

מקווה עבורך שהעוברית כן תתהפך. אבל במידה ולא- קיסרי זה ממש לא כזה נוראי. באמת שלא. החוויות שלי משלושת הניתוחים טובות. הכאבים נסבלים, אם נשמעים לפרוטוקול של בית החולים לגבי טיפול תרופתי לכאבים.
והכי חשוב- יש דבר נפלא, יצורון מתוק, הכי מתוק בעולם, שמחכה לך. גם אם את לא מתאהבת על ההתחלה (וזה בסדר גמור. קרה לי עם השניים הגדולים...), עדיין את יודעת שתתאהבי, ואת יודעת שהכל בסדר, וזה נותן את הכוחות להבריא מהניתוח.

אם אכן תאלצי לעבור ניתוח, אז תכתבי פה, ואתן לך כל מיני טיפים לגבי העניין.
שירה.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 

Halfwaythere

New member
טוב לשמוע שהסקירה עברה בשלום

מזדהה מאוד עם החששות מהמנח. אצלי ברגע האחרון התהפך נדמה לי בשבוע 35. ותמיד יכול להיות שזה יקרה, אני חושבת שזה אפילו מה שקורה ברוב המקרים. ניסית לברר גם על היפוכים טבעיים, במים או על ידי דיקור? אני ביררתי ברצינות על היפוך במים, לא יודעת מה סיכויי ההצלחה אבל אין בזה סיכון, ומקסימום סתם עוברים טיפול נעים במים (ומן הסתם גם משלמים על זה קצת...).
נשמע שהחודש האחרון לא פשוט בכלל, אבל זה הסיבוב האחרון והאור ממש מעבר לפינה תחזיקי מעמד
 

שירהד1

Member
מנהל
אכן התמודדות מורכבת,

הריון מתיש, לא משעמם, ומלא אתגרים וחרדות. ועכשיו- כל הסיפור עם החברה.
אין לי הרבה עצות. רק מקווה שההריון יסתיים בעוד כשבועיים (מספיק שבוע 38, תאמיני לי), בידיים מלאות ושמחה גדולה, ואז תתחילי באתגר חדש, מפתיע, נפלא ומעניין- של להיות אמא.
מחכה כבר לרגע שבו תכתבי את הודעת הלידה שלך.
לא עוד הרבה זמן .

תחזיקי מעמד,
שירה.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 

idit84

New member
גם אני מחכה לכתוב זאת

מחכה כבר לראות אותה ולדעת שההריון הזה מאחורי (עד הפעם הבאה).
אני גם מכינה את עצמי שככל הנראה אני הולכת לכיוון של קיסרי (נראה לי שהיא תקועה בתנוחה ויהיה קשה להזיז אותה) ואז זה באמת יהיה מתוכנן ובשבוע 38-39. מוצאת את היתרונות שבזה..
בכל מקרה, קבעתי היפוך ליום שלישי הבא. אעדכן לאחריו.
 

idit84

New member
אכן מעודד

הסיפור שלה נשמע ממש מרגש. התחלתי לחפש איפה עושים קיסרי טבעי. נראה שבתל השומר יש ובאיכילוב לא.
 
מעולה שהסקירה תקינה

מבאס שהעוברית לא התהפכה עדיין

אבל כמו שאחר8 כתבה - קיסרי זה לא גרידה וזה לא סוף העולם. כמו שאמרה לי המיילדת - יש פרס בסוף

מקווה בשבילך שהיא תפתיע באיזו סלטה, אבל גם אם לא - העיקר שהיא תהיה אצלך בידיים, בריאה ושלמה.
 
למעלה