בחזרה למציאות...

רונית 294

New member
מרגישה שהגוף שלי

צריך הריון כבר מאתמול... כי שוב... אני מאלה שלא סובלים מזה. הריון זה דבר שכיף לי בגוף. שנותן לי הרגשה חיובית. משהו לצפות לו. דווקא מבחינת שאר הדברים זה אולי קצת פחות מסתדר. אבל זה פחות מעניין אותי כי יודעת שזה גם ככה בעירבון מוגבל. בכל מקרה, החלטתי ללכת לרופא ולשאול לדעתו. אם כדאי לטפל או לא... או לתת תמיכה כלשהי לשלב הלוטאלי של המחזור שכנראה מאוד קצר אצלי. נראה מה יגיד וכנראה שאלך לפי עצתו.
 
שיהיה בהצלחה עם כל החלטה שתקבלי..

לי יש הריונות מאד קשים פיזית ונפשית
ואני לא מסוגלת לחשוב עכשיו להיות בזה עוד פעם.
זה באמת מאד אישי ומשתנהמאישה לאישה
 

רונית 294

New member
ההריון שאחרי האובדן

היה זוועה מבחינה נפשית והייתי בטיפול. ביליתי את רוב ההריון בבדיקות גם. אבל מקווה שבהריון הבא אהיה יותר רגועה אחרי שחוויתי שוב הצלחה.
 
השאלה היא איפה את עומדת עם שאר מטרותייך...

מבינה את ההרגשה שלך.
אני הולכת לישון וקמה כל בוקר בשמחה עצומה על שזכיתי בתינוק מתוק ומעל הכל מרחפת עננה... אבל אצלי הגיל כבר ממש שם אותי בישורת האחרונה ואצלי יש המון בעיות בהריונות וכל הרעיון של האם יהיה ילד נוסף, נמצא בסימן שאלה, כי לא בטוח שנצליח.
אבל יכולה לשתף שגם אצלי יש שאלות לגבי התפקיד בעבודה כשאחזור ואני מתלבטת... כי מבחינתי זה או או. אני כבר לא מתאבדת על כלום יותר. רוצה לתת את כולי לכל מטרה שחשובה לי ולא לעשות חצי עבודה.
לדעתי זה לא הוגן לעצמך.
אז אם חשוב לך הקידום והאופק התעסוקתי העתידי, תני לו קצת את הבמה הראשית. שחררי את השאר ותשקיעי את מיטב מרצך בלממש את עצמך מקצועית ולהתבסס מעט בתפקיד החדש ואז לכי במלוא המרץ שוב על הריון.
תאפשרי לעצמך להיות המקסימום שאת יכולה וגם לנשום קצת.
ומה עם הבית והמשפחה ?
אצלי האובדנים גבו מחיר כבד וכעת גם התינוק הראשון והמתוק שלנו עשה את שלו וטרף את הקלפים והאתגר ללמוד להיות משפחה וגם זוג, ממש מאתגר אותנו.
וחושבים על מעבר דירה...
זה המון עומס והריון דורש זמינות רגשית ושלווה.
אני אישית מרחמת על התינוק שלי מעט, לצד השמחה שברור שתהיה גם היא, אם וכשנרצה ונצליח בתקווה, להביא לו אח/ות בהפרש קצר... כל יום איתו הוא עולם ומלואו. הוא מרכז העולם כרגע ומגיע לו להינות מזה ככל שאפשר.
 
למעלה