יצא שסידרתי את הבוידעם

יצא שסידרתי את הבוידעם

כי חברה יולדת בת, ואני מעבירה לה את בגדי התינוקות שנשארו מרוני.
ואמאל'ה כמה בגדי בנים היה לי בבוידעם. זכרתי שקניתי קצת וקיבלתי קצת, אבל לא ציפיתי למצוא ואקום שלם מניובורן עד 3 חודשים לכל העונות האפשריות, כולל שמיכות ושק שינה בכחול.
אז יצא שרוני מוציאה ומוציאה מהשקיות ומתלהבת ומודדת לבובות, ואני יושבת וממיינת ואין איזו פינה בעולם לעצור ולצרוח. והיא שואלת אותי - למה יש לנו בגדי בנים? ואני מסבירה לה שהבגדים היו אצל בת הדודה שלי, שיש לה בן ובת, וזה הגיע בטעות. מצד שני זה בטח היה יוצא עוד יותר קשה לעשות לבד ולקראת הלידה. אז עדיף עם רוני מלבישה בובות בשבוע 17. בכל מקרה חסכתי לעצמי לעתיד את הטרחה, והכל כבר ממוין, רק להכניס למכונה.
 
כל כך כואב הזכרונות המוחשיים האלו
נגעת בי


גם לי בא לצרוח איתך.
וסחתיין שאת מסוגלת למיין לסדר ולחשוב על לכבס.
 
בניתי על זה

שזה בגדי תינוקות של רוני ויהיה נחמד לשוב להסתכל עליהם. לא זכרתי את בגדי הבנים ביחד באותן השקיות (כי לשם תקעתי אותם בלי להסתכל כשהייתי צריכה להעלים אותם). אז הכי חשוב בעצם שהצלחתי לשקר לה שקר הגיוני למה יש בגדי בנים.
 
יו... ממש כואב

אני לא הגעתי לשלב קניית בגדים
אבל בחרתי לאחד מהם שם.
וזה שם שאני מאוד אוהבת ובאסה לי שהוא אבוד מבחינתי.
משמח שתוכלי להשתמש בבגדים. הלוואי אמן.
וסליחה על החיטוט, למה בעצם שיקרת לה?
 
היא לא זוכרת את הלידה השקטה

כי היא היתה קטנה מדי (בת שנה ותשע) ואני שמחה להשאיר את זה ככה. לא רואה שום סיבה שילדה בת שש תתמודד עם ידיעה שהיה לה אח שמת. מתישהו כשתהיה אשה אני אספר לה
 
חושבת שהייתי נוהגת כמוך, מאמארוני, ומשקרת שקר לבן

בייחוד כשכרגע את בהריון וממש אין צורך שהיא תהיה בחרדות לגבי העובר.
 
אפשר לשאול למה ויתרת על השם?

יש לי שם לבת, שמחכה אצלי כבר כמה שנים. את ההריון הקודם איבדתי עוד לפני שידעתי אם היה לי בן או בת (למרות שחלמתי שתהיה לי בת לתת לה את השם הזה).
עכשיו, כשאני בהריון עם בת, עוד לא נסגרתי על שם, אבל מבחינתי השם הזה עדיין מחכה למי שתמלא אותו במשמעות.
 
אני אסביר

בהריון ההוא, בסקירה גילינו שהעובר לא בסדר. ורק אז גילינו שהוא זכר.
אבל מאוד רצינו בן ושנים בעלי הבטיח לי שאם יהיה בן אני בוחרת את השם.
בתור ילדה קראתי את הספר שחר. ושנים חלמתי שיהיה לי בן בשם שחר.
אז למרות שכבר היינו אחרי הפלה ומלאים בחרדות, הודעתי לו שאם זה בן אז אני רוצה לקרוא לו ככה.
עברו בערך שבועיים מהסקירה עד ההפלה עצמה ולאורך כל הזמן הזה קראתי לו בלב שחר. מבחינתי זה היה הוא.
את יודעת, לואן גוך קראו על שם אחיו הבכור שנפטר בגיל שנה. לא הביא לו הרבה מזל...
 
גם לי היה שם שמאד אהבתי בהריון הקודם

והוא שיך לעובר ההוא שאבד.

אני ממש לא מסוגלת לתת אותו לילד אחר שיהיה לי.
 
הקטע המצחיק

שלתינוק שנולד קראנו שיר. ולפעמים בטעויות הקלדה יוצא לי שחר... אאוץ'
 
אין לי מילים. רק חיבוק ענק.

ואחד גם לרוני, סתם ככה, כי אני מאוהבת בה רק מהסיפורים שלך.
 
למעלה