מרגישה שמשהו בי מת אחרי היריון חוץ רחמי

מרגישה שמשהו בי מת אחרי היריון חוץ רחמי

שלום לכל הבנות,
חדשה כאן, קוראת הרבה מההודעות , מנסה להתחזק מסיפורי הצלחה.
רוצה לשתף אתכן בסיפור שלי
נכנסתי להיריון חוץ רחמי אחרי הזרעה. ילד ראשון. כשקיבלתי בטא חיובית, הייתי מאושרת. ריחפתי, והרגשתי תחושה מיוחדת כזו, שאף פעם כנראה לא תחזור על עצמה.
אחרי שבוע של אושר, בשבת בצהריים, זמן הכי לא צפוי לדרמות- התחיל דימום. ואז אשפוז... ועוד אשפוז.... ועוד אשפוז. עד שגילו שזה מחוץ לרחם לקח זמן, קיבלתי מטטרוקסט. חזרתי הביתה, עדיין לא מעכלת מה קרה. נשים אמרו לי " לא נורא, גם לי קרה... בין הילד הX לילד ה-Y... וניסיתי להסביר להם, שכשזה קורה על ההתחלה - לפני שהיתה חוויה של היריון תקין, החוויה היא לגמרי אחרת- קשה יותר, אכזרית יותר.
עכשיו צריכה להמתין 4 חודשים עד ניסיון הבא. ההמתנה מסתיימת בסוף החודש. ואז צריכה להתחיל מחדש.
מבוהלת... מפחדת ששוב אמצע את עצמי במיון. ששוב יגידו לי- "לא רואים שק היריון", ששוב ששוב ושוב...
יודעת כבר שאתמלא בחרדות כשיגיע רגע שאדע שנכנסתי שוב להיריון. איך עוברים את זה? מנסה להישאר אמיצה
 
זו חויה מאד קשה. עברתי לפני שנה וחצי

הריון חוץ רחמי שהתמשך חודשיים! לי המטרוקסט לא עזר וחזרתי למיון בשבוע 8 עם רחם מדמם וחצוצרה על סף פיצוץ שניצלה בנס בניתוח. זה. באמת מאד מפחיד. תחושה שהגוף השתבש המון כאב אכזבה ותסכול. פחד ענק שזה יחזור שוב.... תנסי להתאוורר, לעבד את החויה עם מטפלת, להתחזק ולנסות שוב. .. אין דרך אחרת לרפא את הטראומה. לי היה אחרי זה הפלה בשבוע 12 דווקא מהחצוצרה השנייה חיכיתי עוד חצי שנה ועשיתי שינוי תזונתי גדול.... ויכולה לתת לך תקווה שעכשיו אני בהריון בשבוע 18 מאותה חצוצרה מקוללת! מוזמנת לשאול כל מה שתרצי. .. זה מצב די נדיר, 1% מההריונות אז אין הרבה מידע ברשת....
 

GonnaB40

New member
מה שעזר לי אחרי ההריון החוץ רחמי

לי היה הריון חוץ רחמי וחצוצרה שהתפוצצה בניתוח חירום, עם איבוד 1.6 ליטר דם, בשבוע 5.
ההריון לא היה מתוכנן וגם הייתה לי ילדה בת 8 חודשים בבית, אז ביומיים מתוך הארבעה שהייתי בבית החולים, שחלק מהם לא הייתי בהכרה בכלל, גם לא הבנתי.
עד שהלכתי לסטימצקי במרכז המסחרי של בית החולים, והבנתי שזה סיכוי גבוה למוות אמהי.
אז קודם תשמחי שגילו את זה בזמן ושאת עוד בחיים. אני, אחרי שבכיתי את ההלם במיטה בבית החולים, החלטתי 3 דברים שיעזרו לי להתמודד עם זה, שבבסיס זה לדבר את זה לאנשים החשובים לך כדי להתגבר על ההלם.
אז כתבתי מכתב לרופא הנשים שלי, שלא זיהה את ההריון מחוץ לרחם יומיים לפני כן, שלחתי לו ווידאתי שהוא יקבל אותו. וכתבתי מכתב לבת שלי והחלטתי לנסות להכנס להריון כשהיא תהיה בת שנה.
בקיצור, את צריכה לחשוב איך את יכולה להוציא את התחושות שלך, ולמי, באופן הכי אפקטיבי בשבילך.
אתן לך עוד דוגמה, דווקא לא מהתחום הזה- חברה שלי הייתה בהריון בחודש 8, כשהלכה לטיול מטעם העבודה עם ילדה בת 10 בבית, ונאלצו לברוח משריפה על הידים והברכיים, כשהאש 100 מ' מאחוריהם.
היא הייתה בטראומה. "הטיפול" שלה היה לספר את החוויה שלה בתקשורת במשך יומיים רצוף אחר כך, כל כך הרבה פעמים, שבסוף נמאס לה לדבר על זה.
בקיצור, תמצאי מה נכון לך ותדברי או תכתבי את זה.
 

e080557

New member
איזה כיף שיש איפה לפרוק

עברתי הריון חוץ רחמי לפני חצי שנה.
הריון ראשון תקין לחלוטין ולידה רגילה סבירה ביותר.
הריון שני לא מתוכנן.נצפו 2 שקים ברחם ללא תוכן. התחילו דימומים וגרידה בשבוע 9 בערך.
כעבור שנה הגיע ההריון החוץ רחמי המתוכנן מחצוצרה שמאל.
עכשיו אנחנו מנסים חודשיים לאחר שהייתה הפסקה של 4 חודשים בגלל המטוטרקסט.
אני שמחה שיש איפה לחלוק את התחושות והניסיון גם כדי ללמוד אחת מהשנייה וגם כמו שנאמר פה על מנת לכתוב ולהוציא את זה.
כל חודש אחריי הביוץ אני חושבת שזהו עכשיו אני בהריון,מתחילה להרגיש את הכאבים הלא נשכחים מחצוצרה שמאל ועוד.
מעודד לשמוע שיש כאן הריוניות אחריי חוץ רחמי ועוד מאותה חצוצרה!
אני הלכתי להתייעץ עם רופא בכיר פרטי בנושא ואולי לקבל הפנייה לבדיקות אבל הוא אמר רק דבר אחד: תנסו.
זה קורה לאחוז קטן מהנשים והתחושה ש"למה זה קרה דווקא לי"? היא בלתי נסבלת.
אשמח לשמוע האם אתכן שלחו לבדיקות כלשהן?
הסטרס והחרדה שיש לי מההריון הבא - רק מי שעברה תבין.
תודה למי שקראה :)
 
למעלה