אימהות בוגרות הפורום - התפקדו!

[shoosh101]

המון המון תודה! ../images/Emo24.gif

 

[כמעט תינוקות]

גם לי היו תאומות

אני בינתיים לא ממש משתתפת פעילה, אבל רק רציתי להודות לך, כי משמח לשמוע שאת מצליחה ממש להיות מאושרת למרות מה שקרה. אני עדיין לא שם, לצערי.... השמחה קצת ברחה לה אחרי שאיבדתי את התאומות שחיכיתי להן שנים, גם בלידה מוקדמת, ועל אחת נאלצתי גם לוותר (היא נשמה בכוחות עצמה, אבל ביקשתי שלא יעשו הכל להחיות, כי די בוודאות שהיא תמות או תסבול כל חייה).... בינתיים ברוך ה' אני בהיריון חדש, הפעם עובר אחד, ומקווה שהכל יעבור בשלום, אבל הבנות לא נשכחות ונמצאות בליבי כל דקה ביום......

 

[shoosh101]

../images/Emo201.gif../images/Emo24.gif

מצטערת כל כך על מה שעברת... ממני נחסך הקושי של לראות ילד שלי נאבק על חייו, אני מדמיינת לעצמי שזה איום ונורא, קושי בל-יתואר. אני שמחה שהסיפור שלי מעודד אותך קצת. יכולה לספר לך שגם אצלי כל ההריון השני לא היתה שמחה, היה עצב, היה פחד משתק שהכל יחזור על עצמו, הצלחתי לנשום קצת רק לקראת סוף ההריון (אני לא מדברת בכלל על להנות ממנו, רק קצת להרגע מהמתח). גם כששירה נולדה האושר לא "קפץ" עלי בבת אחת, לקח זמן לעכל, להבין שהיא כאן, שהיא שלי, שכבר מותר לשמוח. היום אני כבר במקום אחר, שלם יותר. הבנים שלי איתי תמיד, חלק בלתי נפרד ממני וממי שאני. אבל יש כבר השלמה (מסויימת) עם מה שהיה, ובעיקר יש מי שגורמת לי לחייך כל בוקר וממלאת את עולמי, כך שהכאב על אלה שחסרים כבר לא ממלא כל דקה ביממה. מאחלת לך רק דבר אחד, לצאת הפעם בידיים מלאות ממחלקת היולדות, השאר כבר יבוא מעצמו...

 

[כמעט תינוקות]

תודה יקרה

כתבת לי כל כך יפה. לפעמים זה נראה לי שאני לא כל כך בסדר שאני כל כך עצובה על מה שקרה, כי יש לי ברוך ה' שלושה בנים מקסימים (תאומים ועוד אחד), בלי עין הרע. הם כבר די גדולים (שנה הבאה אם ירצה ה' גם השלישי בבית ספר), וזה כבר 5 שנים שחיכיתי להריון חדש, כולל טיפולים רבים מאוד, בינהם השבחות והפריות...... ללא ספק הבנים שלי (ובעלי המקסים) הם המקור לשמחה אמיתית, אבל העצב נשאר לו שם......עמוק עמוק. הרגשתי שהבנות היו בדיוק מה שחסר לי בחיים, וכל כך שמרתי עליהן כל ההריון, סבלתי הרבה גם יסורי מצפון (הפחתתי שלושה עוברים באותו הריון, כדי שההריון ישרוד, זו הייתה חמישייה) וגם יסורים גופניים, מכיוון שריבוי העוברים וההפחתה גרמו לבעיות רבות. אחרי הכל, קשה לי לעכל את זה, קשה לי לשמוח בלי לזכור את העצב, וקשה לי להתמודד עם כל מיני דברים שאני נתקלת בהם שקשורים לילדים פגועים וליחס של ההורים אליהם. בקיצור-ההתמודדות בהחלט קשה עלי. ויחד עם זאת, יש לי אמונה בטוב, עמוק בלב אני מאמינה שאלוקים יודע מה נכון עבורנו כרגע, ומה שעברנו כנראה היה למטרה מסויימת, שאולי אנו עדיין לא הבנו, אך וודאי שיש תכלית לכל. הידע והאמונה נמצאים במוח ובלב, אבל עדיין עמוק יותר, כך אני מרגישה, קיים הצער הגדול על הבנות היפהפיות שלנו (אפילו קראנו להן בשמות).. ליבי איתך גם על הבנים. מי יודע, יום אחד אולי יבואו אחרים תחתם.... רק לאלוהים פתרונים.

 

[ספרקית]

עצוב לקרוא ../images/Emo7.gif

מאחלת לך שההריון הנוכחי יסתיים בהרבה אושר ושמחה

 

[your simba]

shoosh

היא מדהימה! כמו אמא שלה

תמונה חלומית

 

[shoosh101]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

 

[אולגה31]

משתתפת גם

אני תמיד הייתי סמויה בפורום אבל רוצה לשתף בדרך שלי אל הילד.זה פעם ראשונה שאני כותבת את הסיפור שלי . התחלתי לנסות להיכנס להריון בסוף 2006 .ובפברואר 2007 נכנסתי להריון .הייתי מאושרת אבל בשבוע 7 התחיל דימום ורופאים קבוע שעברתי הפלה טבעית .הייתי שבורה ובדיכאון .רופאה שלי אמרה שלא נורא , וברור שמהר מאוד אני עוד פעם אכנס להריון. אבל אחרי שנה של ניסיונות אמרו לנו שאנחנו נצטרך טיפולי פוריות.בטיפול שני נכנסתי להריון זה היה ביוני 2008.פחדתי מאוד וחיקיתי ששבוע 7 יעבור . וכאשר הגעתי לשבועה 12 נרגעתי אבל בשבועה 16 בסקירה מוקדמת רופא אמר שילד חולה וחייבים לעשות הפסקת הריון .ובשבוע 17 עברתי הפסקת הריון .הייתי בדיכאון הרבה זמן .אבל בדצמבר 2008 חזרנו לטיפולים .בערב חג חנוכה עברתי הזרעה קיווינו לנס של חנוכה , אבל הוא לא קרה.נכנסתי להריון אבל בשבוע 8 עובר הפסיק להתפתח ועוד פעם עברתי הפלה טבעית. מה שעברתי אחר כך לא יכולה לכתוב זה מאוד קשה. הפסקנו לנסות להיכנס להריון אבל אחרי חצי שנה חזרנו ועוד פעם בטיפול שני נכנסתי להריון מנצח.הריון לא היה קל בגלל המתח לא האמנתי שהוא יסתיים בטוב אבל במאי 2010 בשבוע 41 בלידה קלה ומהירה נולד אלעד שלי .

 

[ספרקית]

עברת דרך ארוכה מאוד ../images/Emo24.gif

כמה טוב לקרוא שהדרך הזו הסתיימה לבסוף באושר

תודה ששיתפת אותנו בסיפור שלך. מאחלת לך המון אושר ובריאות

 

[מעיין ברכה]

../images/Emo24.gif תודה שכתבת

שתדעו המון נחת ושמחה מאלעד!!

 

[shoosh101]

אולגה,

שמחה שכתבת את הסיפור שלך. כל כך עצוב מה שעברת... ומצד שני זכית למתנה הנפלאה הזאת - לאלעד שלך. שיהיה רק אושר מעכשיו והלאה.

 

[your simba]

סוף טוב../images/Emo13.gif

על כמה נאלצתם להתגבר! תודה ששיתפת

 

[just face it]

מצטרפת גם...

שירה אמא של שריה ואיתיאל שריה שנולד מהריון ראשון איתיאל מהריון רביעי באמצע אני גם אמא של ליבי... איתיאל היום ב5 שבועות (שריה בן 3) והינה איתיאלי

 

[ספרקית]

שירה, איתיאל פשוט אפרוח מדהים!

 

[just face it]

../images/Emo9.gif../images/Emo140.gif

 

[מעיין ברכה]

איזה גוזל ענוג

תענוג לראות את כל היצירות שלך! רוב ברכות!

 

[shoosh101]

הוא מקסים! ../images/Emo99.gif

 

[your simba]

../images/Emo140.gifהיי שירה

זוכרת אותך טוב מהפורום...שמחה לראות איזה אוצר מקסים הגיע בסוף המסע

 

[your simba]

וואו איזה אוצר../images/Emo99.gif

אני מאוד אוהבת את הניק שלך וזוכרת אותך טוב מהפורום...הכנסת בפורום המון רוח חיים

 

[just face it]

תודה לכולכן...

אין לי הרבה זמן להגיב אבל הינה הצלחתי... הוא כבר כ"כ השתנה מאז.. צריך לצלם אותו