לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1042610,426 עוקבים אודות עסקים

פורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.
x
הודעה מהנהלת הפורום
המידע והעצות בפורום אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי. תפוז אינו ערב לנכונות המידע, ולא יהיה אחראי לנזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות עליו
לפורום אובדן הריון תמיכה לפורום הורות לאחר אובדן
המשך >>

לצפיה ב-' אימהות בוגרות הפורום - התפקדו! '
אימהות בוגרות הפורום - התפקדו!
<< ההודעה הנוכחית
04/07/2011 | 11:12
105
377
כיף לראות את הפורום הזה בימים אלו. יש לנו די הרבה אימהות שמתקרבות בצעדים בטוחים (או מהוססים - גם זה בסדר ) לקראת לידה. לצידן, יש גם די הרבה אימהות בתחילת הדרך, צועדות צעדים ראשונים ומפוחדים בדרך הארוכה לאושר.

רציתי לבקש מאימהות בוגרות הפורום להגיע ולספר כאן בקצרה את סיפורן (ואולי גם לצרף תמונה של האפרוח/ית).

נראה לי שזה יכול לעזור לאימהות שבדרך לראות את האור שבסופו של התהליך המפרך הזה.

מה דעתכן?

בואו נציף את הפורום בגל של תקווה ואופטימיות!  
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'אני אתחיל'
אני אתחיל
04/07/2011 | 11:52
8
131
אני ליאת אמא של ספיר, מיקה ואיתי.

ספיר נולדה לפני עשר שנים אחרי הריון קליל ושמח ולידה קלילה אף יותר (מי אמר שאין לידות קלות?!?). לא ידעתי בכלל שהריון ולידה יכולים להיות סבוכים וכואבים כל כך.

אחר כך עברו די הרבה שנים (בהן עברנו המון - אבל זה לא קשור להריון ולידה -אוסיף רק שבתקופה הזו נישאתי בשנית ולליבנו נכנסה כרוח סערה מיקוש המהממת, ביתו של בעלי השני) וביוני 2008 נכנסנו להריון משמח מאוד. ההתחלה היתה מופלאה ואופטימית. זו היתה תקופה תמימה. שונה כל כך מהתקופות שיבואו אחריה. רק ראינו שני פסים ובדמיון הריון מושלם ותוספת חדשה למשפחה. סיפרנו לכולם - לבנות, למשפחה, לחברים, למכרים.
השליש הראשון חלף בנעימים עד לסקירת מערכות מוקדמת. בבדיקה התבשרנו שיש בעיה חמורה מאוד בעובר. נכנסנו עם חיוך והמון תקוות ויצאנו בבכי. בשבוע 16 להריון, נאלצנו להיפרד מהעובר הראשון שיצרנו. התמימות נעלמה.
אחר כך נכנסו ויצאו מחיינו במהירות עוד שני עוברים. לשני לא הספקנו בכלל להיקשר. איחור במחזור, בדיקת הריון ביתית, שני פסים ואחרי חודש דימום פתאומי וחזרה לחיים ללא הריון. השלישית, היתה חזרה עצובה על ההריון הראשון שלנו. גייסנו את כל האופטימיות, נכנסנו להריון, שוב חלף לו שליש ראשון, שוב סקירת מערכות מוקדמת בשבוע 16 ושוב אותה בעיה בדיוק. ביוני 2009 נאלצנו להיפרד גם מהעוברית הזו.
בשלב הזה כבר ידענו שיש לנו איזושהי בעיה. הרופאים לא ידעו ממש לאבחן. הדבר היחיד שהם יכלו להגיד לנו הוא שעל סמך נסיון של אחרים, הסיכוי שלנו ליצור ולהביא לעולם ילד בריא עומד על בין 50% ל- 75%.  
בין 50% ל- 75% סיכוי לאושר.

החלטנו לעשות נסיון אחד אחרון.

באוקטובר 2009 שוב שני פסים. זו הפעם הראשונה בה ראיתי שני פסים ופרצתי בבכי. התקווה והפחד היו גדולים.

תחילת ההריון היתה לא פשוטה. דימומים, חוסר וודאות, חששות רבים ופתאום דופק טוב ועובר המתפתח ממש לפי הספר. תקווה ופחד המשיכו לטלטל אותנו יום יום.
את השליש ראשון הצלחנו לשרוד רק בקושי. שקיפות עורפית, סקירה מוקדמת. בשל העבר המפוקפק שלנו, כל בדיקה אורכת זמן רב. לילות רבים ללא שינה, חלומות מהם אני מתעוררת בבכי. ימים לא קלים ובדיקות ארוכות ארוכות בהן ממש קשה לנשום.
דצמבר 2009. יצאנו מסקירה מוקדמת בה בישר לנו הרופא שיש לנו בן בבטן. בן בריא. ההריון הזה לא עומד להסתיים כמו קודמיו בשבוע ה- 16.
התחבקנו המומים מחוץ למרפאה. עדיין לא מרגישים את ההקלה. יעברו עוד די הרבה ימים עד שנחוש בה.
יהיה לנו תינוק ביוני. האם הגיע הזמן לאושר?

השליש השני חלף מבלי שנרגיש בכלל. אני כל כך אוהבת להיות בהריון. אוהבת להרגיש את העובר גדל אצלי ברחם. אוהבת את הבטן שצומחת לה פתאום ולא משאירה מקום לספק. אני בהריון!

בשליש השלישי הוחלט בשבילנו שעד עכשיו לא היה מספיק מעניין ולכן הגיע הזמן לקצת אקשן.
אז מה היה לנו?
סכרת הריון משבוע 26? יש!
צירים מוקדמים משבוע 27? יש!
אישפוזים בשל סיכון ללידה מוקדמת? יש!
חשד לעיכוב בגדילה משבוע 32? יש!
הריון עודף? ברור שיש! (האם צירים מידי יום משבוע 27 הם סיבה לא להגיע לשבוע 41?!?)

בסוף ההריון הגיע לסיומו המשמח בשבוע 41 לאחר זירוז. בלידה קלילה (פיצוי על ההריון המטלטל?!? ) הבאנו לעולם את איתי.

איתי חגג שנה לפני שבועיים. האחיות שלו מאוהבות בו והוא בהן.
במילה אחת: אושר
מאחלת אושר כזה לכל בנות הפורום
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'שלישייה מהממת יש לך!!!!'
שלישייה מהממת יש לך!!!!
04/07/2011 | 22:26
1
27
לצפיה ב-'תמונה מרהיבה'
תמונה מרהיבה
05/07/2011 | 17:12
1
49
לצפיה ב-'יקירתי, חבורה מדהימה יש לך!'
יקירתי, חבורה מדהימה יש לך!
05/07/2011 | 19:48
1
30
רואים עליהם שהם ילדים של אהבה.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'וואו כמה עברתם! '
וואו כמה עברתם!
08/07/2011 | 06:00
1
28
איזה משפחה מקסימה!
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'משתפת גם'
משתפת גם
04/07/2011 | 21:58
5
119
הכל התחיל לפני שמונה שנים,אז נולדה זיו ביתי הבכורה.הריון קל ובשבוע 38 היא נולדה.
לאחר שנתיים וחצי בול נולדה עפר הקטנה שלי בהריון קשה ולבסוף בלידת בזק של 7 דקות היא נולדה.החיים היו קלים וההריונות גם כן והתמימות חגגה.
למזלי הרב אני מצליחה להכנס להריון ברגע שאני מחליטה שאני רוצה להתחיל לעבוד על הריון חדש וכך קרה גם בהריון של רום.החלטנו שאנחנו רוצים להביא לבנות אח או אחות חדשים.וכמובן איך שניסינו גם נקלטנו.ההריון עבר בקלות ואז עשיתי חלבון עוברי המדדים לא היו הכי טובים ובמיוחד הערך של השילייה(היה גבוה אך אף אחד לא ייחס לזה חשיבות רבה).בגלל התשובה שלא היתה טובה הומלץ לי על בדיקת מי שפיר כדי לשלול תסמונת דאון.עברנו את בדיקת מי השפיר וקיבלנו תוצאה מצויינת ויכולתי להמשיך את ההריון בביטחה.ביום הולדתי ה-32 בתאריך ה-5.7.(כן כן יום הולדתי שחל ממש מחר)הלכנו עם זיו לסקירת מערכות מאושרים להראות לזיו את אחיה העובר הקטן,כאשר התחלנו את הסקירה הרופא אמר שיש במוח העובר חדרי מוח טיפה מורחבים והם על גבול העליון של הערכים ,בכלל לא ידעתי מה זה אומר בכלל אך הרופא אמר לי ללכת לבדוק עוד עשרה ימים בדיוק ולעשות עוד סקירה מכוונת למוח.אחרי עשרה ימים של מתח הגענו לפרופסור מייזנר שעשה לי סקירה ובפעם הראשונה שמעתי שהעובר שלי חולה מאוד ושהוא ממליץ על הפסקת הריון,אני זוכרת שבכיתי כל כך ובעלי היה בשוק.
הלכנו לכמה רופאים וכולם אמרו אותו הדבר!!!ובתאריך ה27.7 עברנו ועדת על שכמובן הסכימה פה אחד שהעובר חולה ונאלץ להפסיק את ליבו.
באותו היום נכנסתי לתהליך של לידה(אחד מרופאי הנשים באותו בית חולים הוא חבר ילדות שלי כך שקיבלתי"פרוטקציה"לעבור את הלידה באותו היום.)לא אשכח לעולם את הרגע הנוראי ביותר שאמא צריכה לעבור ולראות איך מפסיקים לבנה העובר האהוב את הלב הקטן שלו.זה כל כך כאב בלב שלי......
לצערי הרב כל הלידה ערכה 48 שעות,48 שעות שלא רציתי לשחרר אותו ממני,בעלי היקר לא היה מסוגל להיות איתי ברגעים הקשים האלה ולכן אמי היקרה עברה איתי את הרגעים הקשים.בתאריך ה29.7 בשעה 08:58 נולד רום היפה שלי בשבוע 27 בדיוק,נולד בתאריך יום הולדתה של אחותו הגדולה, זיו, שהיה דומה לה שתי טיפות מים.
נפרדתי מרום במשך שעה על הידיים דברתי אליו נישקתי אותו הצטלמתי איתו והכי חשוב בקשתי ממנו סליחה.
לאחר 4 חודשים ,בדיוק ביום שקיבלנו את תוצאות הנתיחה שלו .ושם נכתב שהבעיה לא היתה גנטית הייתי בביוץ והחלטנו שהיום מנסים לרפא את הנפש המדממת שלי.
וכמו בסרטים נכנסתי להריון אך הפעם היה זה הריון חרדתי עם אי חיבור לעובר עד אותו שבוע 27 השבוע שבו איבדנו את רום לנצח.
הייתי מפוחדת הייתי עצובה והייתי פסימית(מה שלא אופייני לי בכלל)
בשבוע 39+4 התחילו לי צירים כל חצי שעה בבוקר הרגשתי שהיום זה היום,קבענו עם חמי וחמותי ללכת עם הבנות לאכול וופל בלגי לכבוד יום נישואיהם אמרתי לבעלי שנראה לי שאני לא יאכל היום גלידה.
בשעה 17:30קבענו בגלידריה ויצאנו מהבית עם צירים כל חמש דקות,אני נוסעת באוטו עם בנותיי ובעלי והן רואות אותי כואבת ומרחמות עליי כל כך.בעלי הוריד אותי בבלינסון והלך לשים את הבנות בגלידריה שהוריו ישמרו עליהן.אמא שלי חיכתה לי במיון יולדות פתחנו תיק ובגלל שזו לידה רביעית שלי הכניסו אותי ראשונה בתור למוניטור,המוניטור שלי לא קורא צירים אף פעם לכן רק בבדיקת פתיחה אפשר לדעת מה קורה שם בדיוק.הייתי בפתיחה של 4 ס"מ וכמובן שאני עוברת לחדר לידה.הודעתי לכולם שאני מתכוונת ללדת טבעי ללא אפידורל והמילדות ראו שאני באמת מתגברת על הצירים התכופים בגבורה
אחת המילדות אמרה לי בשאלה שאם אני מתכוונת ללדת בלי אפידורל אז יש להם חדר לידה טבעי מהמם והם יכולים לנסות ולראות אם המילדת הכוננית מוכנה להגיע מביתה וללוות אותי בלידה,כמובן שהיא הסכימה, ותוך 20 דקות היא היתה לידי.כל ציר הרגשתי שאני נפתחת יותר ויותר ובאמת ,כל ציר היא בדקה אותי והפתיחה גדלה.
בשעה 20:25 נולדת בלידה מדהימה ללא תפרים וללא קרעים ראם האהוב שלי.בלידה נכחו בעלי אמא שלי אחותי וגיסתי היתה לידה מדהימה ומהירה.
הגעתי לחדר לידה ב18:30 וילדתי ב20:25 .
ראם מילא לי את החלל שנפער בליבי.אך אין יום שעובר שבלילה אני לא חושבת על רום שלי.

מאחלת לכולם הריונות תקינים ולבסוף תינוק מושלם בידיים
והנה השלישיה האהובה שלי!!!
זיו עפר וראם
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'מקסים ומרגש '
מקסים ומרגש
05/07/2011 | 12:23
27
מזל טוב ליום ההולדת

הילדים שלך פשוט מקסימים

קראתי את הסיפור שלך עם דמעות בעיניים. בכל סיפור מחדש מדהימים אותי הכוחות שיש לנו. לקום מהתחתית, לנגב את הדמעות ולנסות שוב. כמה כוח צריך בשביל זה. כמה אומץ.

מאחלת לך המון בריאות ואושר.

הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'איזו חבורה מובחרת!'
איזו חבורה מובחרת!
05/07/2011 | 17:14
20
שתדעו שמחה ואהבה וברירות!
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'איזו תמונה יפה! כיף לראות!'
איזו תמונה יפה! כיף לראות!
05/07/2011 | 19:49
6
לצפיה ב-'איזה אושר אני בוכה משמחה'
איזה אושר אני בוכה משמחה
06/07/2011 | 15:30
12
מזל טוב[באיחור]
עכשיו אני מבינה את כל התמונה...
איזה ילדים מתוקים ויפים
איזה כייף לשמוע שיכול להיות גם סוף טוב
אני 15 שבועות אחרי[לידה ראשונה שבוע 40 בלי דופק] נקרעת בין כן ללא ברצון לאי רצון בפחד גדול שיקרה לי שוב.
איך עוברים את זה שוב?איך בכלל מגיעים להחלטה שכן?
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'התכווץ לי הלב'
התכווץ לי הלב
08/07/2011 | 06:07
20
ריגשת אותי  עד דמעות. הילדים שלכם מקסימים!
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'גם אני אצטרף להתפקדות - '
גם אני אצטרף להתפקדות -
05/07/2011 | 11:55
10
113
אני shoosh (שם בדוי ), אמא של תינוקת חמודה ושובבה בת שנה, ושל עוד שני בנים שתמיד ישארו בלב שלי.

קצת קשה לי להחליט מה בדיוק לכתוב, איך לסכם כמה שנים לתוך מספר משפטים. בקצרה, אחרי כמה וכמה טיפולי פוריות סוף סוף קרה הנס והושג הריון. הריון שהתחיל כשלישיה, והמשיך כתאומים (עובר אחד "פרש מהמרוץ" בעצמו). עד שבוע 23 הכל היה נפלא, בדיקות תקינות, הרגשה נהדרת, ריחפתי באויר מרוב אושר. בשבוע 23 בסוף הסקירה השנייה, הרופא רוצה להיות יסודי ומחליט למדוד גם צוואר רחם, וכאן מתחיל הסיוט. הוא שולח אותנו בבהילות לבי"ח, צוואר רחם מחוק לחלוטין, חשש כבד ללידה מוקדמת. בבי"ח אני מגלה שמה שחשבתי שהן תנועות עובר הם למעשה צירים סדירים (מי אמר שצירים חייבים לכאוב?), הרופאים כולם בדעה אחת, ההריון הזה אבוד, אין מה לעשות ואיך להציל. יומיים אחר כך, נולדים שני הבנים הבכורים שלנו, כל אחד 500 גר' של יופי ושלמות. הלב נשבר לאלפי רסיסים.
את התקופה שאח"כ אין צורך לתאר, כל אחת כאן בפורום חוותה את הכאב הבלתי אפשרי הזה.
ברגע שמתאפשר אנחנו חוזרים לטיפולי הפוריות, לשמחתנו לא לוקח זמן רב מדי עד שמגיע הריון נוסף. אין בי שמחה כשאני מגלה שאני בהריון, אין שום חיוך בפעם הראשונה שרואים אצל הרופא דופק, אין הקלה אחרי סקירה ראשונה תקינה, ובסקירה השנייה אני כולי מאובנת מפחד. משבוע 17 שוב צירים, משבוע 20 שמירה קפדנית בבית, ביקור שבועי אצל הרופא, כמה וכמה אישפוזים במחלקת היי-ריסק, אין ספור מוניטורים ובדיקות US, זריקות פרוגסטרון פעמיים בשבוע, פרסולט במינון מקסימלי, המון מתח וחרדות ודמעות ועצבים. ואחרי כל זה - תינוקת אחת מקסימה ביותר, שנולדה בדיוק בזמן בשבוע 39+5, ומאז החיים הרבה הרבה יותר שמחים...

העבר תמיד איתנו, לא אשקר, זה עדיין כואב. אבל כבר לא תופס כל דקה ביום, כל מחשבה, כבר אפשר לנשום ולצחוק ולהנות ולהיות מאושרים, באמת מאושרים. הלוואי שכך יהיה אצל כל אחת ואחת מבנות הפורום הזה
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'שוש יקרה'
שוש יקרה
05/07/2011 | 12:29
1
32
הפיצפונת שלך פשוט מהממת

מדהים שהפיצפונים שלנו כבר בני שנה.

סמיכות התאריכים בינינו תמיד מדהימה אותי. באותו יום איבדנו את העוברים האהובים ובאותו שבוע ילדנו את הפיצפונים שלנו. זה די מדהים.

חושבת עלייך המון תמיד.

ל.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'תודה יקירתי!'
תודה יקירתי!
05/07/2011 | 19:52
19
באמת שסמיכות התאריכים כמעט בלתי נתפסת...
וכן, כבר בני שנה . זה מעניין כי מצד אחד אני אומרת לעצמי "איך לעזאזל עברה שנה בלי שהרגשתי???" ומצד שני אני חושבת כמה אני שונה היום ממה שהייתי לפני שנה, ונראה לי שעבר יותר זמן כי השינוי כל כך דרמתי.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'איזו דוגמנית מלידה'
איזו דוגמנית מלידה
05/07/2011 | 17:15
1
30
תמונה נפלאה!

הרבה אושר ובריאות!
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'גם לי היו תאומות'
גם לי היו תאומות
05/07/2011 | 18:09
3
70
אני בינתיים לא ממש משתתפת פעילה, אבל רק רציתי להודות לך, כי משמח לשמוע שאת מצליחה ממש להיות מאושרת למרות מה שקרה. אני עדיין לא שם, לצערי.... השמחה קצת ברחה לה אחרי שאיבדתי את התאומות שחיכיתי להן שנים, גם בלידה מוקדמת, ועל אחת נאלצתי גם לוותר (היא נשמה בכוחות עצמה, אבל ביקשתי שלא יעשו הכל להחיות, כי די בוודאות שהיא תמות או תסבול כל חייה)....
בינתיים ברוך ה' אני בהיריון חדש, הפעם עובר אחד, ומקווה שהכל יעבור בשלום, אבל הבנות לא נשכחות ונמצאות בליבי כל דקה ביום......
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-''
05/07/2011 | 20:22
1
24
מצטערת כל כך על מה שעברת... ממני נחסך הקושי של לראות ילד שלי נאבק על חייו, אני מדמיינת לעצמי שזה איום ונורא, קושי בל-יתואר.

אני שמחה שהסיפור שלי מעודד אותך קצת. יכולה לספר לך שגם אצלי כל ההריון השני לא היתה שמחה, היה עצב, היה פחד משתק שהכל יחזור על עצמו, הצלחתי לנשום קצת רק לקראת סוף ההריון (אני לא מדברת בכלל על להנות ממנו, רק קצת להרגע מהמתח). גם כששירה נולדה האושר לא "קפץ" עלי בבת אחת, לקח זמן לעכל, להבין שהיא כאן, שהיא שלי, שכבר מותר לשמוח. היום אני כבר במקום אחר, שלם יותר. הבנים שלי איתי תמיד, חלק בלתי נפרד ממני וממי שאני. אבל יש כבר השלמה (מסויימת) עם מה שהיה, ובעיקר יש מי שגורמת לי לחייך כל בוקר וממלאת את עולמי, כך שהכאב על אלה שחסרים כבר לא ממלא כל דקה ביממה.

מאחלת לך רק דבר אחד, לצאת הפעם בידיים מלאות ממחלקת היולדות, השאר כבר יבוא מעצמו...
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'תודה יקרה'
תודה יקרה
05/07/2011 | 21:54
19
כתבת לי כל כך יפה. לפעמים זה נראה לי שאני לא כל כך בסדר שאני כל כך עצובה על מה שקרה, כי יש לי ברוך ה' שלושה בנים מקסימים (תאומים ועוד אחד), בלי עין הרע. הם כבר די גדולים (שנה הבאה אם ירצה ה' גם השלישי בבית ספר), וזה כבר 5 שנים שחיכיתי להריון חדש, כולל טיפולים רבים מאוד, בינהם השבחות והפריות...... ללא ספק הבנים שלי (ובעלי המקסים) הם המקור לשמחה אמיתית, אבל העצב נשאר לו שם......עמוק עמוק. הרגשתי שהבנות היו בדיוק מה שחסר לי בחיים, וכל כך שמרתי עליהן כל ההריון, סבלתי הרבה גם יסורי מצפון (הפחתתי שלושה עוברים באותו הריון, כדי שההריון ישרוד, זו הייתה חמישייה) וגם יסורים גופניים, מכיוון שריבוי העוברים וההפחתה גרמו לבעיות רבות. אחרי הכל, קשה לי לעכל את זה, קשה לי לשמוח בלי לזכור את העצב, וקשה לי להתמודד עם כל מיני דברים שאני נתקלת בהם שקשורים לילדים פגועים וליחס של ההורים אליהם. בקיצור-ההתמודדות בהחלט קשה עלי. ויחד עם זאת, יש לי אמונה בטוב, עמוק בלב אני מאמינה שאלוקים יודע מה נכון עבורנו כרגע, ומה שעברנו כנראה היה למטרה מסויימת, שאולי אנו עדיין לא הבנו, אך וודאי שיש תכלית לכל. הידע והאמונה נמצאים במוח ובלב, אבל עדיין עמוק יותר, כך אני מרגישה, קיים הצער הגדול על הבנות היפהפיות שלנו (אפילו קראנו להן בשמות).. ליבי איתך גם על הבנים. מי יודע, יום אחד אולי יבואו אחרים תחתם.... רק לאלוהים פתרונים.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'עצוב לקרוא '
עצוב לקרוא
06/07/2011 | 13:20
22
מאחלת לך שההריון הנוכחי יסתיים בהרבה אושר ושמחה
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'shoosh'
shoosh
08/07/2011 | 23:39
1
23
היא מדהימה! כמו אמא שלה
תמונה חלומית
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'משתתפת גם'
משתתפת גם
05/07/2011 | 13:21
4
79
אני  תמיד הייתי סמויה בפורום אבל רוצה לשתף בדרך שלי אל הילד.זה פעם ראשונה שאני כותבת את הסיפור שלי  .
התחלתי לנסות להיכנס להריון בסוף 2006 .ובפברואר 2007 נכנסתי להריון .הייתי מאושרת אבל בשבוע 7 התחיל  דימום ורופאים קבוע שעברתי הפלה טבעית .הייתי שבורה ובדיכאון .רופאה שלי אמרה שלא נורא , וברור שמהר מאוד אני עוד פעם אכנס להריון.
אבל אחרי שנה של ניסיונות אמרו לנו שאנחנו נצטרך טיפולי פוריות.בטיפול שני נכנסתי להריון זה היה ביוני 2008.פחדתי מאוד וחיקיתי ששבוע 7 יעבור . וכאשר הגעתי לשבועה 12 נרגעתי אבל בשבועה 16 בסקירה מוקדמת רופא אמר שילד חולה וחייבים    לעשות הפסקת הריון .ובשבוע 17 עברתי הפסקת הריון .הייתי בדיכאון הרבה זמן .אבל בדצמבר 2008 חזרנו לטיפולים .בערב חג חנוכה עברתי הזרעה קיווינו לנס של חנוכה , אבל הוא לא קרה.נכנסתי להריון אבל בשבוע 8 עובר הפסיק להתפתח ועוד פעם עברתי הפלה טבעית. מה שעברתי אחר כך לא יכולה לכתוב זה מאוד קשה. הפסקנו לנסות להיכנס להריון אבל אחרי חצי שנה       חזרנו ועוד פעם בטיפול שני נכנסתי להריון מנצח.הריון לא היה קל בגלל המתח לא האמנתי שהוא יסתיים בטוב אבל במאי 2010
בשבוע 41 בלידה קלה ומהירה נולד אלעד שלי .
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'עברת דרך ארוכה מאוד '
עברת דרך ארוכה מאוד
05/07/2011 | 15:09
23
כמה טוב לקרוא שהדרך הזו הסתיימה לבסוף באושר

תודה ששיתפת אותנו בסיפור שלך. מאחלת לך המון אושר ובריאות
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-' תודה שכתבת'
תודה שכתבת
05/07/2011 | 17:16
20
שתדעו המון נחת ושמחה מאלעד!!
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'אולגה,'
אולגה,
05/07/2011 | 19:54
19
שמחה שכתבת את הסיפור שלך. כל כך עצוב מה שעברת... ומצד שני זכית למתנה הנפלאה הזאת - לאלעד שלך. שיהיה רק אושר מעכשיו והלאה.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'סוף טוב'
סוף טוב
11/07/2011 | 05:11
15
על כמה נאלצתם להתגבר!
תודה ששיתפת
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'מצטרפת גם...'
מצטרפת גם...
05/07/2011 | 14:50
7
101
שירה
אמא של שריה ואיתיאל
שריה שנולד מהריון ראשון
איתיאל מהריון רביעי

באמצע אני גם אמא של ליבי...

איתיאל היום ב5 שבועות (שריה בן 3)
והינה איתיאלי
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'שירה, איתיאל פשוט אפרוח מדהים!'
שירה, איתיאל פשוט אפרוח מדהים!
05/07/2011 | 15:11
1
18
לצפיה ב-'איזה גוזל ענוג'
איזה גוזל ענוג
05/07/2011 | 17:17
18
תענוג לראות את כל היצירות שלך!

רוב ברכות!
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'היי שירה'
היי שירה
09/07/2011 | 00:45
12
זוכרת אותך טוב מהפורום...שמחה לראות איזה אוצר מקסים הגיע בסוף המסע
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'וואו איזה אוצר'
וואו איזה אוצר
15/07/2011 | 05:20
1
9
אני מאוד אוהבת את הניק שלך וזוכרת אותך טוב מהפורום...הכנסת בפורום המון רוח חיים
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'תודה לכולכן...'
תודה לכולכן...
15/07/2011 | 08:19
15
אין לי הרבה זמן להגיב אבל הינה הצלחתי...
הוא כבר כ"כ השתנה מאז.. צריך לצלם אותו
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'הייתי סמויה יחסית כאן'
הייתי סמויה יחסית כאן
05/07/2011 | 16:02
5
104
ועכשיו אני משום מה קוראת כאן הרבה יותר מאשר בהריון...
לכתוב כאן זה סוג של התמודדות שלא היו לי הכוחות לה ב"זמן אמת". היו לי התמודדיות אחרות חלקן קשורות לאובדן ואחרות לא...
היום, אחרי כמעט 9 חודשים עולים וצפים הדברים שלא התמודדתי איתם במהלך ההריון. ואולי עכשיו אני "עושה" את עבודת ההתמודדות הזו... כך שאני חושבת שמי שכותבת כאן עושה עבודה חשובה עם עצמה בהתמודדות, הלוואי שיכולתי אז.

וקצת עלי...
היו לי ארבעה הריונות שהסתיימו מוקדם מאוד מאוד, והריון חמישי שבסיומו המעט מוקדם ילדתי.
ההריון היה לא פשדוט (CMV... נוסף לחרדות האחרות) טופל בקלקסן, אספירין, פרדניזון, אלטרוקסין ועירוי אימונוגלובולנים פעמיים בתחילת ההריון.

אבל, הזמן והתוצרת משכיחים הכל, עד כדי אפילו מחשבה על עוד פעם (משהו שבזמן ההריון שללתי בתוקף)

והנה הוכחה שהתוצאה באמת שווה את הדרך
התמונה לא כ"כ עדכנית (מפסח) אבל זה מה שיש לי כרגע זמין...
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-' ואני אומרת ההריון הבא בוא יבוא '
ואני אומרת ההריון הבא בוא יבוא
05/07/2011 | 17:08
36
והתוצרת המשובחה בהחלט מסבירה למה את חושבת על עוד!
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'תגידי...'
תגידי...
05/07/2011 | 19:57
1
30
עם כזאת תוצאה מה את מתפלאת שאת רוצה עוד פעם???
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'תודה '
תודה
06/07/2011 | 12:17
9
לצפיה ב-'איזו תוצרת מהממת '
איזו תוצרת מהממת
06/07/2011 | 13:35
18
מבינה מאוד את חוסר היכולת לכתוב בזמן אמת. הפורום הזה מאוד חם ותומך אבל אוגר בתוכו כל כך הרבה כאב ודמעות שלפעמים קשה להכיל אותו בזמן ההריון.

אני שמחה שאת עושה עכשיו את עבודת ההתמודדות. אף פעם לא מאוחר להתחיל להתמודד.

מאחלת לך המון אושר מהתוצרת המהממת והמון הצלחה ביצירות עתידיות
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'לפעמים '
לפעמים
17/07/2011 | 17:23
14
אנחנו לא יודעות כמה אנחנו חזקות
גם אני איתך באותה סירה...עדיין מתמודדת ולפעמים חושבת על עוד פעם...

הקטנה שלך מקסימה!
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-' מקווה שאני אכן מעודדת'
מקווה שאני אכן מעודדת
05/07/2011 | 17:06
13
108
כלומר, בשורה התחתונה יש "יש" עצום וענק בדמות ארבעה ילדים חיים ובריאים , אבל אני יודעת שהדרך שלנו לא רק מעודדת אלא גם מבהילה קלות, כי אני חברת "מועדון הקווארטט", כלומר, של אלו שחוו ארבעה אובדנים .

אז מה היה לנו
הריון ראשון שהתחיל תמים לגמרי, בשבוע 26 צרים מוקדמים וקצת דינמיקה צווארית, שמירה בשכיבה, רעלת הריון עם התבצקות ניכרת וירידת מים בדיוק בבוקר בו תוכננה השראת לידה (שבוע 38 פלוס 4 המכובד). הסופגניה שהפכה אותי לאמא לתינוק של 2560 גרם כבר חוגגת ממש בקרוב יום הולדת 15

הריון שני ממש בהזמנה, בדיוק כשרצינו. יחסית תקין חוץ מהתכווצויות משבוע מוקדם וקצת דימום. טופלתי בפרוגסטרון, מה שכנראה נירמל יחסית את ההריון. בשבוע 38 פלוס 4, לאחר דרמה קטנה של בטן ש"נתקעה" בציר, מיעוט תנועות וניטור לא תקין נולד הגומבוץ במשקל שיא של 3060 גרם (צניחה חופשים בשליש אחרון מאחוזון 90 לאחוזון 40). גומבוץ הוא כבר עלם חמודות בן 12.

הריון שלישי ממש במועדו, רק מה חבל שיחד איתו נדבקתי הדבקות ראשונית ב-CMV הייתי חולה מאוד, בשלבים המאוד קריטים של ההריון ובלב כבד מאוד עברנו לפני עשור הפסקת הריון. אובדן הריון, אובדן התמימות. ניפוץ של כל כך הרבה דברים שתקצר היריעה. ועדיין, כמובן שזה "מקרי לגמרי"

הריון רביעי אחרי המתנה שנגיף ה-CMV ירפה ממני. הבטחה מרופא ש"את כבר שילמת את חובך לסטטיסטיקה" ודקה אחר כך, בשקיפות העורפית בצקת עוברית ניכרת, 6 מ"מ שהפכו לאחר שבוע ל-7.5 מ"מ. עוד הפסקת הריון מטלטלת. לדעת הרופאים, איך לא, "צירוף מקרים".

הריון חמישי אחרי חלום המבטיח לי לידה טובה במועדה של תינקו קטן לאחר הריון מסובך. המופלטה, לזכותו יאמר, מגשים חלומות באופן יסודי: בכל בדיקה יש ממצא "חמוץ מתוק" (שקיפות לא משהו, נוזל פריקארדיאלי בסקירה מוקדמת, מעי אקוגני ולולאת מעי מורחבת בסקירה מאוחרת) שבוע 26 פלוס יומיים, בדיוק לפני שמונה שנים (פחות יום) אני קצת מצרצרת ומרגישה שמשהו "אחר". ניגשת למוקד. מוניטור תקין למדי. באולטרה סאונד מסתבר שאין בכלל מי שפיר. הרופאים במוקד כבר מדברים בצער על הפסקת ההריון. אני מסרבת. מסבירים שגם כפג קיצוני רוב הסיכויים שהראות כבר נפגעו נזק בלתי הפיך. בדרך נס המים חוזרים, מתחילה האטה בצמיחה תוך רחמית ולב מוגדל. בשבוע 38 פלוס 4 (מסורת היא מסורת!) נולד המופלטה במשקל 2500 גרם, מאושפז לשמונה ימים בשל "צרות של התחלה" שבדיעבד נגרמו גם בשל נוגדנים שהעברתי לו. הרופאים עדיין בתסריט ה"צירוף מקרים" אני כבר חושדת בבעיות שליה ומבקשת בדיקות לקרישיות יתר.

הריון שישי וקצרצר. הפלה טבעית בשבוע חמש. הריון קצר, אמור היה להיות נורת אזהרה ענקית, ועדיין הרופאים, רובם (למעט פרופ' קופרמינץ) מדברים על צירוף מקרים והעדר סיכון יתר בהריונות עתידיים.

הריון שביעי. לכאורה, ההריון הכי תקין שלי למעט המטומה קטנה שנספגת (בדיעבד, פרוז'קטור של אזהרה). בשבוע 25 פלוס השמיים נופלים מעלי: אין מי שפיר. בכלל. שבועיים של ניסיונות להלחם כנגד כל הסיכויים (וגם כנגד לא פחות עמידה מנגד והעדר טיפול ואדישות ). האבחנה של הרופאים אי ספיקת כליות סופנית. לטעמי אי ספיקת שליה. כך או כך, מנסים להגיע לשבוע 28 פלוס 0 במצב סביר, אבל ב-27 פלוס 3 הכל קורס, מצוקה עמוקה ביותר. אין כבר עבור מה להלחם. לידה איומה וקשה ושעה בודדה בה יואבי נח, קטן ודומם, בזרועותי תמיד חשבתי ששבע הוא מספר המזל. אבל אחרי הריון שביעי שהסתיים בחודש שביעי (אחרי אשפוז בחדר שבע, בשנת 2007 ועוד ועוד) כבר לא חשתי ככה. הפתולוגיה, אגב, הראה שהכליות היו תקינות. השליה ממש לא. כעת גם בדיקות הדם הראו על APLA.

באמת שכבר כמעט והשלמתי אם זה שלא יהיה עוד הריון. היו כל כך הרבה סיבות ללמה לא ולמרות הכמיהה, מעט מאוד סיבות רציונליות, אם בכלל, ללמה כן. בדרך נס הגיע ההריון של המנטוס ולימד אותי שוב על התגשמותם לטובה של ניסים. אחרי עורף  מעובה של 5.4 מ"מ בשבוע 11 (המלצה להפסקת הריון) ואחרי הריון עתיר קלקסן, אנודומטרין ושאר בונוסים שכאלה, החל מיעוט מי שפיר בשבוע 31 פלוס. ימים קשים של מתח ושל מעקב הדוק. בשבוע 33 פלוס 1 מיעוט של תנועות, מסתבר שכבר כמעט ואין מים. אשפוז בניצוחו של פרופ' קופרמינץ ובחירת המועד האופטימלי ליילוד. בשבוע 33 פלוס 3 נולד המנטוס . 1831 גרם של ארי קטן ולוחם. אחרי 16 יום בפגייה יצאתי הבייתה בידיים מלאות ובלב שהחל להתאחות. בעוד חודש המנטוס חוגג שלוש שנים להיווסדו .

אחרי הכל, וגם הרבה השגחה (תרתי משמע) אני אמא לארבעה ילדים חיים ובריאים. אז כן, זה סיפור עם שברון לב אחרי שברון לב ועוד, אבל זה גם סיפור על אהבה ותקווה ואמונה והשגחה וניסים.

מצרפת תמונה לא מאוד אקטואלית (מלפני שנה) אבל יש בה נס כפול: את המופלטה ואת המנטוס, ויש בה המון שמחה

מאחלת לכולן הריונות מלאים, תקינים ושלמים ולידות טובות במועדן, בידיים מלאות!
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'אותי כן!!!!!!!!'
אותי כן!!!!!!!!
05/07/2011 | 19:49
2
40
אפילו מאוד!!!!
אני אחרי 6 הפלות לא מוסברות בלי קשר אחת לשנייה ומחכה להריון השביעי המנצח ב"ה......
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'מחכה איתך ומאחלת לך'
מחכה איתך ומאחלת לך
06/07/2011 | 13:30
25
מכל ה ידיים מלאות!
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'מקווה לראות אותך מצטרפת לפורום בקרוב '
מקווה לראות אותך מצטרפת לפורום בקרוב
06/07/2011 | 14:13
11
לצפיה ב-'את כן מעודדת, ואני חושבת שגם יש מסקנה '
את כן מעודדת, ואני חושבת שגם יש מסקנה
05/07/2011 | 20:07
3
44
מאוד חשובה שבגללה טוב שאת מספרת את הסיפור הזה. בעצם יש שתי מסקנות -
הראשונה היא שאם "צירוף מקרים" זה מונח ששומעים יותר מדי, כדאי לחשוד ולחפש סיבה אמיתית.
והשנייה היא לא לוותר על החלום, כי גם אחרי שהלב נשבר פעם אחר פעם אחר פעם יכול לבוא סוף טוב. זה נותן המון תקווה.
התמונה (כמובן) מקסימה ביותר!
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'צירוף מקרים'
צירוף מקרים
06/07/2011 | 06:59
1
44
הוא משפט שגם אני שמעתי במשך כמה שנים. אחרי כל הפלה שהתווספה לרזומה נאמר לי שזו רק סטטיסטיקה ולכן גם היה לי קשה לקבל הפניות לבדיקות. אני כל הזמן האמנתי שזה לא יכול להיות מקריות וסטטיסטיקה. כל הזמן אמרתי שוודאי יש בעיה שפשוט טרם אותרה. מסתבר שצדקתי.
מסכימה איתך שהמסר צריך להיות - לא לקבל כפשוטו את הגדרת הרופאים שהכל סטטיסטי ומקרי. להתעקש על כל בדיקה ובירורים עד שמגיעים לאמת. כיף לראות את התוצאות המופלאות של כל מי שהמשיכו ולא נשברו בדרך. כל כך הרבה פעמים הייתי קרובה לשבירה ולויתור. זה בהחלט שרשור מעודד.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'אל תשברי!'
אל תשברי!
06/07/2011 | 13:32
25
למרות שבהחלט היו רגעים שגם בפני עצמי כבר השלמתי אחרת, ועדיין, בסוף זה מצליח!

מקווה שמעכשיו הדרך שלך תהיה פשוטה ככל האפשר
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'מסכימה עם המסקנות '
מסכימה עם המסקנות
06/07/2011 | 13:31
19
לצפיה ב-'וואו, אין מילים..'
וואו, אין מילים..
05/07/2011 | 22:36
1
30
כמה אמיצה את יקירתי!
עד עכשיו הייתי קוראת סמויה בפורום, קצת חוששת להצטרף (עוד מוקדם לי לשמוח/ לשתף),
אבל הייתי חייבת להגיב ולומר שריגשת אותי מאוד מאוד...  
איזו דרך עברת, כמה טלטלות. לא יאמן שהלב עוד ממשיך לתפקד אחרי כל הכאב הזה.
הסיפור שלך בהחלט מעודד- נותן תקווה שבסוף, גם אחרי כל החושך הזה של האובדן, והצער, והסיבוכים, יש אור בקצה המנהרה!
שמחה מאוד שלמרות הכל זכית לארבעה ילדים מופלאים (התמונה מקסימה!) ומאחלת לך הרבה נחת והמון רגעים יפים

נומנומית
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
06/07/2011 | 13:33
11
מאחל לך להצטרף הצטרפות מלאה ושלמה עם תוצאה נפלאה.
על האיחולים!
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'איזה אפרוחים מקסימים '
איזה אפרוחים מקסימים
06/07/2011 | 21:05
10
חיוכים שובי לב יש להם

אני מסתכלת בתמונה וחושבת על האושר שהגיע אחרי כל הסבל הזה. אושר ששווה כל שנייה של מאבק שהשקענו בדרך אליו.

מדהימה הדרך שעברת.את בכלל מדהימה בעיניי. כבר כמה שנים אני רואה אותך בפורומים. תומכת, מייעצת, מרגיעה. שנים שאת עוזרת כאן ובפורומים נוספים לכל כך הרבה בנות, מפיגה כל כך הרבה חרדות ונותנת כל כך הרבה מידע. אני תוהה אם את הכוח הזה להציל קיבלת בדרך הארוכה שעברת או אולי זה בדיוק להפך. אולי תמיד היה לך הכוח הזה והוא זה שאיפשר לך בכלל לשרוד דרך חתחתים שכזו.

בכל מקרה, זו הזדמנות מצוינת להגיד לך שכבר הרבה שנים אני מעריכה אותך מאוד
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'איזו תמונה '
איזו תמונה
17/07/2011 | 17:35
1
6
מנצחת!!! החיוכים האלה..
אני לא יכולה לתאר לעצמי מה עברת את ומה עברתם בתור משפחה רק יכולה לומר שאת נותנת לי השראה.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-' ריגשת אותי '
ריגשת אותי
17/07/2011 | 19:27
4
לצפיה ב-'הסיפור הארוך שלי'
הסיפור הארוך שלי
05/07/2011 | 17:43
4
106
נכנסתי להריון ראשון במרץ 2007 אחרי 10חודשים של נסיונות בלי ביוץ. איכשהו עם איקקלומין ובלי אבחנה לסיבה המדוייקת-נהיה הריון... בשבוע 23 בסקירה ראו פער של 8 ימים מגיל ההריון לגודל העובר. בשבוע 25 צירים מוקדמים.בשבוע 27 כבר היה פער של מעל שבועיים בגודל העובר, זרימות פתולוגיות בחבל הטבור. בירור חלקי של קרישיות יתר מורה שכנראה יש איזו בעיה. כל 3 ימים בדיקות. בשבוע 30 אשפוז "עד ללידה".בשבוע 32 מי שפיר. בשבוע 34 מתחילים זירוז. בשבוע 34+4 (22.11.2007) נולד איתי 1730 גרם(מאוד קטן לשבוע ההריון), 19 יום בפגיה ללא סיבוכים למעט צהבת ארוכה. בן 3.5 היום והתמודד עם קשיי פגות כמו איחור התפתחותי, עיכוב שפתי, עדיי ןעם אסטמה לא פשוטה ובעיה בשגשוג  (FTT)
אחרי ההריון המסוייט איתו עשו לי בירור מלא וגילו חוסר בפרוטאין S, הטרוזיגוט לMTHFR, ופקטור 2 הטרוזיגוטי.
בנוסף עברתי לרופא אחר שאבחן שאני גם עם שחלות פוליציסטיות... המטולוגית הורתה על קלקסן 40 בהריונות
בגיל שנתיים של איתי החלטנו להכנס שוב הריון. הופניתי למרפאת פוריות. סבב איקקלומין נגמר בכימי. סבב גונל+קלקסן 40+ הזרעהו תמיכת פרוגסטרון- נגמר בשבוע 14 עם דופק שפסק-קריוטיפ עוברי הראה שלא היתה בעיה בעובר והוא היה בריא. יעוץ אצל קופרמינץ שמורה על קלקסן 60 מביוץ ו-80 מבטא. עוד סבב גונל+קלקסן 60 מביוץ ו-80 מבטא- עוד כימי. עושים הפסקה לשם בדיקת קריוטיפ הוריו לשקול היסטורוסקופיה או צילום רחם. בכל הטיפולים גם עשיתי רפלקסולוגיה אצל מטפלת שהתמחתה בנושאי פוריות. בחודש ההפסקה רק עשיתי פעם אחת ביום 23 בדיקת דם כדי לוודא שלא היה ביוץ ולתזמן את תחילת הטיפול הבא (אין לי בד"כ ביוץ ומתחילים טיפול במתן פרימולט נור).במקרה באותו היום היה הביוץ- LH גבוה...ניסינו טבעי-והלך! קופרמינץ מורה לי על קלקסן 80 מביוץ (ואני שוקלת67) ולהוסיף פרוגסטרון. בשבוע 5 יש 2 שקים לחרדתי. בשבוע 6 דופק אחד לשמחתי. אחרי יומיים דימום מפחיד ומכניסים אותי לשמירה. משבוע 33 ל"ד גבוה, אשפוזים ומתחיל תהליך של IUGR. בשבוע 37 מתחילים זירוז בלילה. ב37+1 (חג שני של פסח25.4.2011) בלידה מאוד מהירה וכואבת עם אפידורל שלא עובד-נולדה ליאת במשקל2191 גרם.בלי פגיה. אבל מאוד קטנה לגיל ההריון (למעשה לא גדלה משבוע 33....)
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'איזו גוזלית מתוקה!'
איזו גוזלית מתוקה!
05/07/2011 | 20:09
12
לצפיה ב-'אוח, העוגיה הזו '
אוח, העוגיה הזו
06/07/2011 | 13:34
19
לצפיה ב-'וואו, כמה תלאות עברת'
וואו, כמה תלאות עברת
06/07/2011 | 20:34
14
הכוח שלך פשוט מדהים.
לעבור הריון כל כך קשה, כימי, הפלה ועדיין להישאר עם מספיק כוחות בכדי לנסות שוב. מדהים.

מאחלת לך ולמשפחתך המון אושר ובריאות.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'היא מקסימה'
היא מקסימה
17/07/2011 | 17:41
6
לא סתם אומרים שדברים קטנים באים בחבילות קטנות
בסופו של דבר היא הגיעה!
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'איזה שירשור מקסים. והתמונות , פשוט להתענג ,'
איזה שירשור מקסים. והתמונות , פשוט להתענג ,
05/07/2011 | 18:35
4
36
אין משהו יותר משמח מאשר לראות את המקסימים האלו במיוחד שיודעים איזו דרך ארוכה ולא פשוטה עברתן.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'נכון, אני מלאת התפעלות'
נכון, אני מלאת התפעלות
05/07/2011 | 22:09
1
17
הלוואי עלי גוזלים כאלה, מקסימים!
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'שירשור נותן תקווה'
שירשור נותן תקווה
05/07/2011 | 23:08
1
14
עם כל הכאב, הפחד ממה יהיה ולפעמים עם השלמה לא פשוטה
פתאום זה קרה ויש אוצר בידיים אחרי מסע מפרך (שלא מגיע לאף אחת)

תודה על השירשור והתמונות המעלפות.
מקווה להיות בעז"ה במחזור הבא של הבוגרות פה
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'לא יודעת למה נכנסתי לכאן היום, '
לא יודעת למה נכנסתי לכאן היום,
06/07/2011 | 00:21
2
67
כנראה שאני צריכה לפרוק קצת.....
לפני פחות מ14 שנים נכנסתי להריון ספונטני קל ותקין ולפני 13 שנה (פחות יומיים) ילדתי את בכורתי
לאחר 8 חדשים, תוך כדי הנקה נכנסתי שוב להריון, לא מתוכנן אך רצוי ונלדה ביתי השניה

הפסקה קצרה ואחרי שנתיים נכנסתי שוב להריון רגיל ותקין לחלוטין.
בשבוע 39 צירים סדירים, אוקי, נוסעים לבלינסון ללדת, יש צירים רק שהם לא מביאים ללידה, אבל בכל אופן מכניסים לחדר לידה, ומזרזים בעזרת פיטוצין, אני מחוברת למוניטור, יש אפידורל הכל סבבה,
בכל פעם שמוסיפים פיטוצין דופק התינוק יורד,
אוקי, מפסיקים פיטוצין ומחכים שיתקדם לבד, לאחר כמה זמן פוקעים את המיים אולי זה יעזור, וכמובן שלא עוזר התינוק במצוקה אני חסרת סבלנות אין כבר מיים ומחתימים אותי על הסכמה לניתוח, לפני שאנחנו יוצאים לניתוח מחליטה המיילדת על החזרת מיים אולי יעזור היא כבר מוכנה עם המיים ותוך כדי בודקת פתיחה ומגלה שאני בלידה , כמה דקות של לחיצות ונולד בן יפה במשקל 3150 אני עוברת למחלקה, הבנות באות לבקר מנסה להניק אבל לא כ"כ מצליחה,, יכול להיות....

בערך ב3 לפנות בוקר באה אלי אחות מעירה אותי ומבקשת שאחתום לה כי מעבירים את התינוק לשניידר, אני קמה ניגשת לחדר תינוקות רואה את התינוקי בתוך אינקובטור והצוות מספר שהוא הכחיל ויש לו קשיי נשימה לכן עובר לטיפול נמרץ
אני עייפה אחרי יום מתיש מתקשרת לבעל ליידע אותו לבוא בבוקר מיד אחרי שישלח את הבנות
קמתי ב6 אני נגשת לברר מה קורה והאחיות נותנות לי להתקשר לשניידר לפגיה
שם לא ממש רוצים לספר לי טלפונית וקובעים לי פגישה ב10 עם הפרופסור
בקיצור בפגישה נאמר לנו שהילד נולד עם מום קשה בלב(היפו פלסי - שאןמר שחסר לו חדר שמאלי בלב)   בסקירת מערכות רגילה(הכל תקין אז למה לחפש ) לא ראו כלום ורשום שם "ניצפו 4 חדרי לב"
אין אפשרות לנתח, ואין דרך לטפל בילד שלא ישרוד שום טיפול לאחר כמה החייאות שעבר בלילה
לאחר שבוע הילד נפטר,,,

כמה חדשים לאחר מכן נכנסתי להריון חרדתי במיוחד ואז למדתי לקרוא את האולטרא סאונד ולראות שלעובר יש4 חדרים והכל
ובדיוק שנה לאחר מכן נולד בני היחיד(לביינתיים) באותו תאריך של אחיו ובאותו משקל. וכמובן שלא הייתי רגועה עד שראיתי אקו לב שעשו לתינוק 24 שעות אחרי הלידה

לאחר 3 שנים נכנסתי שוב להריון הכל היה תקין וילדתי את הקטנה של

עברו כמעט 4 שנים ועכשיו הריון חדש שבוע 12, ושוב אני בחרדות...
פתאום צצה בעיה בבלוטת התריס ובתפקודי כבד
מקווה בעזרת ה' שהכל ילך כשורה ובעוד חצי שנה אספר לכן על התינוק/ת החדשה


מקווה שלא הלאיתי אתכן יותר מידי, הרגשתי שאני צריכה לפרוק....
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-' וגם '
וגם
06/07/2011 | 17:23
19
אובדן כה קשה  

ואני בטוחה שהדרך כיום לא קלה, אבל מאחלת לך שהכל יסתבר כתקין ותדעי לידה טובה במועדה בידיים מלאות.

כאן זה מקום נפלא להעביר חרדות ביחד
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-''
06/07/2011 | 20:38
11
יכולה רק לדמיין כמה לחץ את חשה בתקופה זו, לפני הבדיקות החשובות של ההריון.
אני מקווה שבחודשים הקרובים תעברי בדיקות תקינות ובריאות והלחץ יפוג אט אט.  

מאחלת לך שההריון הנוכחי יהיה קליל, תקין ובריא ויסתיים בידיים מלאות ובהרבה אושר.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'תודה ענקית על השרשור הזה'
תודה ענקית על השרשור הזה
06/07/2011 | 08:47
2
37
מקווה להשתתף בשרשור דומה בעוד שנה.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'מחכה לשרשור הבא, נוכחותך חובה!'
מחכה לשרשור הבא, נוכחותך חובה!
06/07/2011 | 13:37
10
לצפיה ב-'אוח אוח אוח, תודה על התקווה שאתן נותנות. '
אוח אוח אוח, תודה על התקווה שאתן נותנות.
06/07/2011 | 09:40
2
28
הם כל כך יפים, מהממים.

וכל כך מגיע לכן על כל מה שעברתן.

מ-ה-מ-מ-י-ם
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'בשרשור הבא גם את כותבת!!!'
בשרשור הבא גם את כותבת!!!
06/07/2011 | 13:37
1
9
לצפיה ב-' אמן, יא מקסימה!'
אמן, יא מקסימה!
06/07/2011 | 15:28
8
לצפיה ב-'אימהות אמיצות ומקסימות כולכן'
אימהות אמיצות ומקסימות כולכן
06/07/2011 | 09:46
2
26
אחת אחת.
וכל הסיפורים כ"כ נוגעים ללב.
וכל האפרוחים כ"כ מקסימים.
איזה שרשור כייפי.
מקווה שאוכל להצטרף אליכן בעוד מספר שבועות
אתן מקסימות!
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'אמן '
אמן
06/07/2011 | 13:36
3
לצפיה ב-'מחכות לסיפור שלך '
מחכות לסיפור שלך
06/07/2011 | 20:43
6
לצפיה ב-'איזה שירשור מקסים. מצטרפת בשמחה'
איזה שירשור מקסים. מצטרפת בשמחה
06/07/2011 | 12:59
4
80
הריון ראשון- תמים , הכל הלך חלק- עד שבוע 39+ בבדיקת לחץ דם שיגרתית בקופ"ח , 160/100 , הגעתי למיון ולאחר בדיקות הוחלט בשל השבוע המתקדם לעשות זירוז.נולד אפרוח במשקל 2.880

הריון שני- אחרי 3  שנים דיגדג לי עוד פעם להיות בהריון. לאחר כמה נסיונות נקלטנו. בסקירה שנייה - האטה בצמיחה. היינו במעקב הדוק, הפער גדל , לקראת שבוע 37- הוחלט - זירוז. העובר לא צומח בבטן. נולד אפרוח במשקל 2.500
האפרוח היה גדול ממה שהעריכו אותו. לא הספקנו להתאושש , אחרי 6 שעות הועבר לפגייה לאחר אירועי הפסקות נשימה והכחלות.
"בילינו" בפגייה שבועיים, גם לילה בטיפול נמרץ- חוייה שלא מאחלת לאף אחד.

הריון שלישי- הגיע בהפתעה אחרי 10 חודשים. לאור ההריון הקודם, מעקבי גדילה מסקירה ראשונה אבל ממצא נוסף שהתגלה- הגדלת חדרי מוח. מעקבים צמודים, גם אצל ד"ר מלינגר שאמר שאין שום בעייה.
נולדה אפרוחית מתוקה בשבוע 39+4 משקל 3.015

הריון רביעי- תמיד חלמתי על 4 ילדים. כל כך שמחתי שנקלטתי . בדיקת דופק תקינה, ומגיע היום של שקיפות עורפית. הרופא שותק. שותק. שותק . ואז אומר שהוא מצטער . אין דופק.
הלב שלי התנפץ לרסיסים. אובדן התמימות. גרידה - קל פיזית קשה נפשית. אף אחד לא ידע על ההריון וההפלה חוץ מאישי ומעט בני משפחה קרובים. גם לא הילדים שלא הבינו למה אמא צועקת ועצבנית ובוכה מתחת לשמיכה כשאף אחד לא רואה.

הריון חמישי- הגיע אחרי המחזור הראשון לאחר הגרידה. כבר בהתחלה התחיל בחרדות וחששות. שבוע 5, שבוע 6- שק ריק בלבד. בפנים כבר מכינה את עצמי להפלה נוספת. מגיעה לא.ס. נוסף כדי לאשר שההריון לא תקין  , בשבוע 7+4 - לפתע שומעת דופק!!! לא מאמינה ובוכה מהתרגשות.
מגיעה כל שבועיים לראות שעדיין יש חיים שם בפנים, עוברת את השקיפות בהצלחה, סקירה ראשונה- שוב חדרי מוח מורחבים. נמצאת במעקבים, שוב ד"ר מלינגר- שוב אומר הכל בסדר!!
בדיקת חלבון עוברי- לא תקינה . הורמון שלייתי גבוה. עוברת דיקור מי שפיר. מחכה 5 שבועות!! לתוצאות. בוכה בלילות מתפללת ומתחננת שהכל יהיה תקין. התשובה תקינה. מעכשיו צריך מעקב צמוד על הגדילה והשלייה.
שבוע 39+3 ירידת מים- יעלי המקסימה שלנו יצאה. החזירה לי את השמחה והאושר בלב.


הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-''
06/07/2011 | 13:35
8
לצפיה ב-'וואו, כל הריון - מסע שלם'
וואו, כל הריון - מסע שלם
06/07/2011 | 20:48
1
15
את כותבת על אובדן התמימות לאחר האובדן אבל למעשה עברת כל כך הרבה גם לפניו. מדהים שהצלחת בכלל לסחוב איזושהי תמימות עד להריון הרביעי.

מאחלת לך ולמשפחתך המון בריאות ואושר
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'זה באמת מדהים'
זה באמת מדהים
08/07/2011 | 11:26
10
עכשיו כשאני קוראת את מה שכתבתי איך הייתי תמימה עד האובדן.
תודה על הברכות, אמן אצל כולנו !
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'ווואו 4 ילדים'
ווואו 4 ילדים
17/07/2011 | 17:49
18
את גיבורה בעיניי
היא נראית כל כך שלווה בתמונה ששמת.....יפייפיה!
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'אני אמא של יולי...'
אני אמא של יולי...
06/07/2011 | 22:43
3
79
לפני יולי היו 3 הריונות שנגמרו .
אחרי ההפלה הראשונה גילו שיש לי APLA. בגלל הגילוי המהיר שמחתי (שמחה יחסית), הגילו יחסוך עוד כאב לב והטיפול הרי כל כך פשוט. אחרי ההפלה השניה התנפצה התקווה והאופטמיות והתחלתי לחשוב שיש בעיה גדולה יותר. התחיל מירוץ של בדיקות. בדיקה אחת הובילה לעוד בדיקות ולעוד רופאים, עוד דעות ועוד בלבול, היה ייאוש גדול והתקווה לאט לאט זלגה מבין הידיים. כשההריון השלישי נגמר היה כאב עצום, כאב רודף כאב. הרגשתי שכבר לא אהיה אמא. לא האמנתי שאעיז להיכנס שוב להריון, אבל הרצון והיצר היו חזקים וכמו כן הוחלט לשנות את הטיפול ולהוסיף כמה מרכיבים וזה נתן תקווה שאולי זה כן מתישהו יהיה אחרת.
ההריון של יולי לא היה קל, אבל ככל שהזמן עבר והבטן גדלה וככל שההריון עבר מכשולים והגיע למחוזות חדשים ולא מוכרים (שאין להם זיכרון שמלווה בכאב), גדלה התקווה והאמונה שהפעם זה יגמר אחרת.
יולי איתנו כבר שלושה וחצי חודשים. אני עדיין מתקשה להאמין שהיא כאן, שהיא שלי, שהיא יצאה ממני, שאני אמא שלה. היא מתוקה, יפה, עדינה, מצחיקה ועוד כל כך הרבה דברים. היא מזכירה לי כל יום את המסע שלי, שלנו, מזכירה לי כל יום עד כמה היא יקרה יקרה. יש עדיין צלקות וכאב מהעבר, קנאה בדרכם של אחרים, ריחוק חברתי שנוצר ומסוכות רבות שעוד צריך לעבור, אבל עכשיו יש את הרצון והכוח (ואת יולי ......
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'והייתי חייבת עוד אחת'
והייתי חייבת עוד אחת
06/07/2011 | 22:44
47
לצפיה ב-'איזו אפרוחית מהממת '
איזו אפרוחית מהממת
11/07/2011 | 09:17
12
לצפיה ב-'כל כך מזדהה'
כל כך מזדהה
17/07/2011 | 17:52
12
ושמחה על השמחה שלכם!
היא מדהימה!
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'וגם אני כאן!! אפילו שכמעט ולא כותבת לאחרונה'
וגם אני כאן!! אפילו שכמעט ולא כותבת לאחרונה
07/07/2011 | 09:49
4
67
מיטל בת 30 אמא של אמתי (בן כמעט 8) ואליה (בן שנתיים).
הריון ראשון תמים ומושלם, שהביא לי את אמתי.
כשאמתי היה בן שנה התחלנו לנסות שוב ונכנסתי להריון השני. הייתה בת והיינו בעננים. בשבוע 37, לא הרגשתי תנועות, הלכתי לרופאה שבישרה לי שאין דופק.. יום למחרת, ילדתי תינוקת יפה ודוממת.
ואז התחלתי לגלוש בפורום אובדן.
מצאתי נחמה (נחמת טיפשים?!) בכך שלא הייתי צריכה להחליט. שאלוקים החליט בשבילי. היה נראה לי שלהחליט על הפסקת הריון זה יותר קשה.. אבל כנראה שפתחתי פה לשטן.

כשנה לאחר מכן החלטנו לנסות שוב. נכנסתי להריון, הייתי בחרדות שמא לא יהיה דופק, כל שבוע וחצי א.ס כדי לוודא שיש דופק. בשבוע 15, סקירה ראשונה הרופא אמר שהוא לא רואה טוב ומעדיף לבדוק שבועיים מאוחר יותר. והיו לי חששות שהוא ראה משהו לא בסדר, אבל הוא אמר שהוא באמת לא רואה טוב. שבוע 17 מגיעים לסקירה, ופתאום שקט.. הרופא אומר לנו שמשהו לא בסדר.. הוא לא רואה מוח, והוא היה מאוד כנה שאין מנוס לדעתו מהפסקת הריון, ושלא אפתח תקוות. הוא דיבר ישירות עם ד"ר מלינגר ואכן תוך ימים בודדים התקבלתי לבדיקה, שהייתה חד משמעית- התינוקת פגועה מאוד. בסיוע ובליווי של מעיין ברכה המדהימה עשיתי גם סקירה אצל פרופ' צלאל, שמצא מומים נוספים, שהקלו עליי בהחלטה הקשה להפסיק את ההריון. בשבוע 19 עברתי גרידה.

ושוב כמעט שנה להתאוששות (נפשית בעיקר) ומנסים שוב. כשרואים שני פסים, אני נכנסת להיסטריה ובוכה ומתפללת שהפעם יסתיים בידיים מלאות.
אחרי הריון מאוד חרדתי, שממש לא נהנתי ממנו, התעקשתי על זירוז, ולאחר כמעט 3 ימי זירוז נולד אליה.

דרך לא קלה עברתי, ובנוסף גם משבר כלכלי מאוד גדול לאחר האובדן הראשון (הוותיקות זוכרות את הסיפור.. הוא כתוב בבלוג שלי), אבל פשוט המשכתי קדימה למרות הכל.
מאחלת לכולכן לסיים את ההריון בידיים מלאות בתינוק/ת בריא/ה ושלם/ה.
מיטל
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'הכל פוצע ,מטלטל ,כואב ומשמח באותה הנשימה ....'
הכל פוצע ,מטלטל ,כואב ומשמח באותה הנשימה ....
07/07/2011 | 12:12
2
25
אני קוראת סמויה כאן ,
עוד לא שייכת,
בבית תודה לאל שניים,
הגדול הריון רגיל ברובו קצת היסטריה של שקיפות גבולית ובסקירה מוחון קטן לא סגור מעקב הריון הדוק ,אקו לב,מי שפיר בשבוע 40+1 נולד הבכור המדהים שלי בקיסרי חרום לאחר האטות דופק אחרי שעות ארוכות של צירים ,הסיבה חבל הטבור כרוך סביבו 3 סיבובים.
הריון שני מתוכנן נקלטתי מיד , ההריון היה שגרתי לחלוטין תודה לאל , כל הבדיקות תקינות, מתעקשת ללדת רגיל אחרי הקיסרי ומצליחה שבוע 39+5 בלידה מדהימה של ביתי הקטנה
תודה לאל אני אמא לשניים,
אוקטובר האחרון מוציאה התקן ומיד נכנסת להריון , תמימה לחלוטין "חסרת דאגות" אבל משום מה לא מתחברת מלאה בדאגות לגבי ההריון ותוקפים אותי רגשות לא טובים כלל ועיקר (אינטואציה אימהית כבר אמרתי) שקיפות, וחלבון תקין, סקירה מוקדמת הרופא מוצא בצוואר ציסטה ככל הנראה קטנה יחסית אומר רק שצריך לעקוב ואין לה חשיבות והיא לא מטרידה, לא רציתי לעשות מי שפיר, בשיחת סלון באחר הערבי שישי בעלי שואל בתמימות אם משהו לא תקין בהריון תבחרי להיפרד ממנו אמרתי שכן והחלטנו יחד לעשות מי שפיר ללא כל קשר לממצא בסקירה שבכלל לא חשבתי עליו כי גם הרופא לא התייחס אליו.
הגעתי ליום בדיקת מי השפיר עסקים כרגיל מתיישבת מנקים אותי מכשיר האולטראסאונד מונח על בטני ושקט בחדר,מחפשים ומחפשים מתלבטים בקול רם ואני שם רועדת מפחד ופתאום נופל האסימון ואני מבינה אין דופק!!!! שבוע 19 להריון הגעתי לחצי הדרך ופתאום נפערה תהום והנשמה שלי קפצה בנג'י לתוכה ,משם הופנתי למיון תה"ש בחרתי בגרידה ולא בלידה שקטה, תחושות הבטן שלי לא רימו אותי ההריון לא צלח , לא יצאתי בידיים מלאות ... היום אני בדיוק 3 חודשים אחרי הגרידה ... המחזור הראשון אחרי הגרידה הגיעה אחרי 6 שבועות , אחריו ניסיי להיקלט להריון אבל הכל השתבש הביוץ היה הרבה יותר מאוחר מהרגיל ובמקום מחזורים שאני מכירה כל 28 יום נפתח פער של 41 יום בין מחזור למחזור , איחר לי המחזור בחודשים אבל לא בגלל הריון...
מלאת כמיהה למלא את עצמי שוב להיות חלק מכן ... והחשוב מכל לצאת בידים מלאות אחרי 9 חודשים ...
מה ששובר לי את הלב כל פעם מחדש שהגדול שלי שמאד אוהב ילדים ממשיך ללטף לי את הבטן ולחבק אותי ואומר לי בכל הזדמנות " אמא אני רוצה שהבטן שלך תהיה גדולה שתהיי בהריון  ותלדי לי אח אפילו 2 " ואני עונה לו "בקרוב חמוד שלי גם אמא מאד רוצה "....
לימים טובים יותר ובשורות טובות וידים מלאות לכולנו...
שבת מבורך..
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'שלחתי בלי לקרוא מתקנת'
שלחתי בלי לקרוא מתקנת
07/07/2011 | 12:18
21
המחזור איחר לי בשבועים אחרי הגרידה ולא בחודשיים כמו שכתבתי
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'עצוב כל כך '
עצוב כל כך
12/07/2011 | 12:53
13
מקווה שתצטרפי אלינו עם הריון תקין ובריא בקרוב
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'את הסיפור שלך אני מכירה'
את הסיפור שלך אני מכירה
11/07/2011 | 09:20
24
ועדיין מטלטל לקרוא אותו שוב.
כמה אומץ צריך בשביל לקום על הרגליים ולהמשיך ולנסות.  זה פשוט בלתי נתפס.

מאחלת לך ולמשפחתך המון המון אושר ובריאות
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'המון זמן לא הייתי פה, אבל הנה נכנסתי... ויש '
המון זמן לא הייתי פה, אבל הנה נכנסתי... ויש
09/07/2011 | 08:30
4
52
לי גם מה להוסיף לשם האופטימיות
לפני כמעט 4, 3.5 שנים החלטנו שאנחנו סוף סוף בשלים ומוכנים לתינוק, למרות שרצינו לפני זה אבל סטודנטים, אין עבודה, אין בית.. שטויות שמנעו מאיתנו וצחוק הגורל חיכה לנו בפתח.
כרגע אני בהריון מס 7 עם גור מתוק מתוק בבית.
הריון ראשון כימי-  סטטיסטיקה.. מקבלת את זה
הריון שני נפל לפני דופק- שוב סטטיסטיקה- כמה חברות מפה שעברו הפלות מרימות גבה ומאותתות לי לשים לב- אני בשלי, זאת סטטיסטיקה... מחכה שייפול לבד, לא נופל, מסתובבת שבועיים עם לב כבד ואז עוברת גרידה.
הריון שלישי - יש דופק אין דופק.. ושוב גרידה, הפעם אני חוטפת הלם, עבר יותר משנה של ניסיונות, כאבי לב, המתנות מעקבם אחרי הווסת, דאגות, מתחים, ריבים עם הבן זוג ועם כל העולם- ואני נראת כמו 9 באב כל הזמן- כואבת מרירה ומשתוקקת להיות אמא
מתחילה בירורים ומתרוצצת בין מלא רופאים, פתאום עולה המושג קרישיות יתר הוחלט בהריון הבא לקחת קלקסן מדופק או מבטא.
הריון  רביעי- מאוחר מידי שוב נופל ככימי
ניגשת לקופרמינץ והוא אומר שההריונות שלי נופלים מוקדם לכן עלי להתחיל מביוץ את הקלקסן.
הריון 5 עובר תקין!! משעמם כמה שניתן, מלא בחרדות ופחדים, אי שקט מצידי ובסופו גור מדהים שממלא את ליבנו כל יום.
הריון מס 6- לא ידעתי על קיומו- גיליתי בדיעבד (במהלך הנקה) אבל היה מאוחר מידי להציל אותו
הריון מס 7- תקין ומצעמם, הפעם אני יותר רגועה, מרגישה בטוחה יותר, אוטוטו נכנסת לחודש 7 פחות חרדה ועסוקה ברדיפות אחרי הגור הקטן (שנה ו-9)  

מאחלת לכון שיעבור רגוע ומשעמם
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'איזה חדשות מדהימות!!!'
איזה חדשות מדהימות!!!
10/07/2011 | 15:53
2
24
שמחה לשמוע!
שימשיך מצ'עמם
גם אני בחודש שביעי
מרגש

מצטערת לשמוע על האובדן שקרה בזמן ההנקה

שולחת לך חיבוק ענקי
שימשיך בטוב
אושר בבטן
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'תודה יקירתי עוד זוכרת את הבילוי המשות'
תודה יקירתי עוד זוכרת את הבילוי המשות
10/07/2011 | 16:02
1
19
שלנו 4 הריוניות תקועות בפקק... משעשע...
מדהים איך אנחנו עוברות שוב את אותו הדבר ככ צמוד
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'לא יאומן'
לא יאומן
10/07/2011 | 16:23
12
מדהים, כמו שהתאריך המשוער שלי כבר פעם שלישית - זהה

יש לי  חברה שילדנו יחד לפני שנתיים, בהפרש של יומיים, ושוב אנחנו בהריון יחד,
ממש לא משהו מתוכנן
דברים כאלה פשוט קורים ומפתיעים
ולי גם מחמם את הלב


הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'וואו, עברת דרך ארוכה כל כך'
וואו, עברת דרך ארוכה כל כך
11/07/2011 | 09:27
17
אני זוכרת אותך עוד מהימים של פורום לקראת הריון.  נראה לי שלהריון הראשון שלנו נכנסנו פחות או יותר באותה תקופה.
שמחה לשמוע על ההריון החדש (או בעצם כבר לא כל כך חדש ).

מאחלת לך המשך הריון קליל ותקין והמון אושר
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'משתפת בשמחה'
משתפת בשמחה
10/07/2011 | 16:12
1
42
אני אמא לשניים, בן חמש ובת שנה ועשרה חודשים

בהריון שישי מבורך, בשבוע 30

הריון ראשון - שק הריון ריק

הריון שני - לידה מרגשת בשבוע 42, הפכתי לאמא

הריון שלישי - הכל היה תקין, בבדיקות הכל הראה טוב,
בשבוע 21 כאב בטן לא מוסבר ובחילות, במעקב גילנו שאין דופק. לידה שקטה ביום הזיכרון.

הריון רביעי - היה דופק חלש שנפסק בשבוע 8. גרידה לפני ערב יום הכיפורים

הריון חמישי - בסמיכות תאריכים מכאיבה להריון שאיבדתי בשבוע 21, עמוס בחרדות, המתנה והדחקה
לידה יום אחרי התל"מ, טבעית ומלאה בדמעות. הביאה המון אור לחיי

ועכשיו, אולי כי אני בהריון שאחרי ההריון שאחרי עוד הריון, יש בי משהו שמחייך חיוך פנימי, משתולל עם הילדים, בוכה לפעמים, משחרר כאב ופחד, משהו שמלטף ברוך את הבטן, מסרב להאמין שבמסע הזה יש אפשרות אחרת מלבד ללדת בשלום ולחבק את הבת שלי, שאני כל כך מחכה להכיר. גם הפעם מסמנת ביומן את ראשית הסתיו, את החגים כתאריך יעד, בפעם השלישית.
המסע שלי כאמא.
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'אושר יקרה '
אושר יקרה
11/07/2011 | 09:33
12
יש לך יכולת הבעה מופלאה. תמיד את נוגעת כל כך עמוק במילים מדויקות כל כך. תמיד מרגשת.
כיף לקרוא אותך.
מאחלת לך המשך מסע מאושר כאמא
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'רגע!!!גם אני פה!!!!'
רגע!!!גם אני פה!!!!
10/07/2011 | 22:03
2
83
איזה כיף לקרוא ולראות תמונות, כולי דמעות...
אני אורית, אמא של אוהד, שכבר בם חמישה חודשים (לא יאומן...)
אוהד הוא הבן הבכור שלנו אבל הריון שני שלי, בהריון ראשון היה לי מוות תוך רחמי בשבוע 30, לידה שקטה ואובדן גדול.
נכנסתי להריון מאוד מהר (ברוך ה'!!! ) שהיה חרדתי וקשה וגם לא פשוט פיזית, הייתי פה הרבה בזמנו וגם בהריון בסיכון.
בדיוק שנה אחרי הלידה של בצק, נולד אוהד שלי. באותו תאריך עברי.

לא אספר הרבה, רק אספר שהלידה היתה מאוד עוצמתית וחוויה מדהימה (קשה וטראומטית, אבל מדהימה). היינו מיועדים לזירוז ביום שני, אבל הצירים התחילו כבר בשישי בערב. וכל הזמן ידעתי שאני אלד רק ביום שני באותו תאריך... ואכן כך ה' סידר לנו סגירת מעגל.

אוהד הוא אוצר, מתנה ענקית, אור גדול מהשמים. ממלא את הלב ומרגש אותי כל פעם מחדש!!!!

נשיקות ואהבה לכל מי שקוראת!
אורית
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-'מדהים עניין התאריכים'
מדהים עניין התאריכים
11/07/2011 | 09:37
39
גם אצלנו בהריון המנצח היו המון המון תאריכים משמעותיים בעיניי. בעלי אומר שהכל מקרי אבל אני מאמינה שיש משהו בתאריכים האלה.
איזשהו חיבור מדהים שמאותת לנו שאלה שנותרו מאחור שומרים עלינו תמיד.

מאחלת לך ולמשפחתך המון אושר ובריאות
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>
לצפיה ב-''
17/07/2011 | 17:54
19
הוא מדהים! ואת מדהימה!
ועניין התאריכים....וואו!
הריון לאחר אובדן -תמיכה >>

הודעות אחרונות

16:38 | 05.05.20 לב שבור13
11:59 | 16.04.20 שירהד1
16:24 | 09.03.20 hope60
21:42 | 07.03.20 אובדתעצות1
13:24 | 17.02.20 secondtime82
11:42 | 05.02.20 secondtime82
15:18 | 03.02.20 שירהד1
11:43 | 31.12.19 irinka2

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ