טוב.. חשבתי שכבר אתרגל לזה.. אבל מסתבר שלא

KallaGLP

New member
ממש לא נכון.

אנחנו נשואים פלוס, וגם כשהילדים היו קטנים, וגם עכשיו כשגדלו, אנחנו מוצאים עניין באנשים בלי קשר למצבם המשפחתי. ההבדל היחיד הוא שעכשיו יש לנו יותר זמן להקדיש לחברינו הרווקים או הנשואים ללא ילדים, כי בעבר חלק מהזמן היינו יוצאים עם ו(גם) למען הילדים, עם משפחות נוספות עם ילדים, וחלק מהבילויים לא היו מתאימים או מעניינים עבור מי שאין לו ילדים. ואפילו אז היו לנו בילויים ותחביבים משותפים עם רווקים, למשל משחקי תפקידים. אבל מאז שהילדים גדלו וכבר מצטרפים אלינו הרבה פחות (וגם אם כן - כבר אינם זקוקים להשגחה או לבילויים ילדותיים), אז בכלל אין שום מגבלות על החברה שבה אנחנו מסתובבים. אם אנשים נחמדים ומעניין לדבר איתם - הדבר האחרון שמעניין אותנו זה מצבם המשפחתי או אם יש להם ילדים או לא.
 

luliy

New member
טוב.. חשבתי שכבר אתרגל לזה.. אבל מסתבר שלא

הלכתי עם אמא שלי לקניות בסופר. כשסיימנו את הקניות עמדה הבודקת ביציאה שאנחנו מיודדות איתה בזה שאנחנו שואלות לשלומה ומברכות לשלום כך כבר כמה שנים ופתאום הפתיעה בשאלות:
הבודקת: את נשואה?
אני: לא
הבודקת: בת כמה את?
אני: כמה חושבת?
הבודקת: 25..
אני: 41
הבודקת: לא נכון! את לא נראית. נווו יאללה מהר להתחתן!!
אני: מחייכת.
הבודקת: פונה לאמא שלי: נו יאללה מהר מהר להתחתן!!!
אני: מחייכת
הבודקת: יש לך ילדים?
אני: לא.
הבודקת: פונה לאמא שלי: נו.. את לא רוצה נכדים??
ואז פונה אליי" נו.. לפחות תביא ילד!
אני: בציניות: כן בטח שניים!
הבודקת: מה לא?
אני: כן.. בטח ישר שניים.
הבודקת: יאללה בעזרת השם.

הייתי בטוחה שאני כבר אתרגל לשיחות כאלה עם אנשים זרים שלא מכירים אותי וזורקים לאוויר עצות. מסתבר שלא..

לא לפירסום בכללי!!!
 
גם אני לא התרגלתי לזה, אבל היחס שלי לזה השתנה

אם פעם הייתי מתעצבן כשהיו אומרים לי דברים כאלה, היום התחושה שלי היא פחות של כעס אלא יותר של רחמים כלפי אנשים כאלה.
בסיטואציות האלה אני תמיד מזכיר לעצמי שיש לי מזל שהחיים שלי טובים, בניגוד לרוב האנשים האלה שלהם כנראה יש חיים פחות טובים משלי, וזה מה שגורם להם להציק לאנשים אחרים.

לפי דעתי, מישהו שטוב לו בחיים לרוב לא יגיד דברים כאלה לאנשים אחרים.
 

luliy

New member
אז קודם כל..

אני שמחה שהחיים שלך טובים
אצלי ממש לא וזה לא קשור לילד.
אותי הפתיע הכניסה הבוטה הזו לפרטיות ממשהיא שרק מברכים אותה לשלום ביציאה מהסופר.
מסתבר שאין לאנשים גבול.
אצלי זה יושב על תחושת פספוס ובדידות שארגיש אותה ככל שאתבגר( ולא שיכולה לעשות משהו בקשר לזה)
 

ruven7

Active member
בארץ אין גבול

בעולם המערבי אין שאלות כאלה.
גם לא נהוג לשאול אדם מה הכנסתו.
זו נחשבת פלישה לפרטיות,אבל הישראליות היא שבטיות וזה נתפס כבסדר.
לי לא מפריע ששואלים על ילדים,אבל את הדעות על אל הורותי הנצחית מבחירה והעדר זוגיות-שמרו לעצמכם, כי לא מעניין אותי.
וטוב לי בסך הכל (חוץ מרעשי השכנים וצחנת סיגריות בקפה השכונתי
).
 

KallaGLP

New member
לא יודעת איפה בעולם המערבי. אולי באירופה.

בארה"ב גיליתי שאנשים ועוד איך שואלים שאלות אישיות פולשניות ואוהבים לדחוף את האף, גם בעניין ילדים, גם בענייני כספים וגם בעניינים אחרים. נשאלתי פה שאלות שאפילו בישראל מעולם לא נשאלתי ושמעתי גם אנשים מספרים מיוזמתם פרטים אישיים על עצמם לאנשים שזה עתה פגשו, שלא הייתי אפילו מעלה בדעתי לספר או לרצות לשמוע ממישהו אחר, ועוד מישהו שאני בקושי מכירה.
 

ruven7

Active member
ארה"ב מורכבת מפסיפס רבגוני מאד

הרוב לדעתי אינם כאלה.
 

KallaGLP

New member
אחרי שחייתי תקופות בשני סטייטים וטיילתי בעוד כמה -

יש לי רושם שדי רבים כאלה. בטח לא פחות, ואף יותר, מאשר בארץ.
 

evanescent

New member
גם באירופה יש מקומות ששואלים

כשטילנו באירלנד למשל היה רכב ששאל אותנו אם אנחנו נשואים (אז לא הינו) וכשענינו שלא הוא שאל למה לא? נראה לי שלא ענינו ואז הוא אמר לו בפנים רציניות (בתרגום לעברית): חבר, אתה צריך להזדרז אחרת מישהו אחר יציע לה". אולי הוא חי במקום שבו הצעות נישואים יכולות להגיע גם בלי קשר להמצאות במערכת יחסים עם המציע...��
 

KallaGLP

New member
מבחינת אירופה, אני רק יכולה להעיד על רוסים ויוצאי רוסיה

שרבים מהם דוחפים את האף וחטטנים ברמות, וגם יביעו את דעתם הביקורתית והנחרצת על בחירותיהם של אחרים ללא היסוס. פחות יודעת מה קורה באירופה המערבית.
מבחינתי האישית, אני זוכרת סבתא רוסיה שאמרה לי בבוטות: מה פתאום אימצת ילדה? מה, איזה קרוב משפחה הפיל אותה עלייך?
כנראה המילה טאקט לא נמצאת בלקסיקון שלה. אבל אישית אני ממש לא מתרגשת מכאלה.
 

evanescent

New member
אני חושבת שיש קורלציה בד"כ

בין תרבות שיותר נכנסת לחיים של אנשים לבין יותר אכפתיות ועזרה הדדית כך שזה חיסרון עם יתרון בצידו, אני לא יודעת אם זה נכון גם לגבי רוסיה.

שמעת פעם דיבור בארץ על זה שבאמריקה בן אדם יכול לפול באמצע הרחוב ואף אחד לא יבוא לעזור ובישראל זה לא כך? אז לגבי ארה"ב לא יצא לי לבדוק (גם לא היתי מלבד בגיל 5) אבל במקרה שבוע שעבר באמת יצא לי לפול ברחוב כשרצתי לאוטובוס ושלושה אנשים באו לבדוק אם אני בסדר
, וגם עזרו לי לאסוף דברים שהתפזרו וסימנו לנהג שיחכה והוא חיכה...אז אפשר לומר שבישראל יצא לי לבדוק את הענין
.
 

KallaGLP

New member
בארה"ב בהחלט ירוצו לעזור, לפחות במקומות שיצא לי לחיות בהם.

 
הסיטואציה שאת מתארת

היא סיטואציה של התלוצצות. אותו רכב דיבר בהומור באופן משועשע נ(גם אם פניו היו רציניות) ולא התכוון ברצינות שמישהו יציע נישואים בלי להיות במערכת יחסים.

אני מכיר אדם שחי שנה באנגליה והתרבות שם די דומה לאירלנד ושם ריחוק מאוד חזק וכיבוד הפרטיות.

מה שכן הפסיכולוג מסכים שיש קורלציה בין אי כיבוד הפרטיות לאכפתיות ועזרה ולהיפך.

כמו כן, לדעתו אנחנו נמצאים בתהליכי שינוי לשני הכוונים. בישראל יש תהליך שינוי לטובת כיבוד הפרטיות ובמערב יש שינוי לטובת הפחתת כיבוד הפרטיות.
 

evanescent

New member
אני זו שהיתה שם...

ואני קיבלתי הרגשה שהוא מדבר ברצינות ואפילו מודאג בשבילו.

ישנם דברים משמעותיים בהם אנגליה ואירלנד לא דומות. למשל עד לא מזמן הפלות היו אסורות באירלנד. נראה לי שבאירלנד גם שיעור הילודה גבוה יותר.
 
אבל לא הגיוני שמישהו יחשוב

שבני אדם מציעים נישואים סתם לאישה שהם לא מכירים. למה להניח שככה הוא חושב זה ההסבר הטוב ביותר לפרש אותו? כשבני אדם אומרים משהו שאם הם מתכונים ברצינות אז הוא כה אבסורדי, אז סביר לחשוב שהם לא התכוונו ברצינות.

אני מניח שמי אמר לי את הדברים לא חשב שאנגליה ואירלנד זהות בכל דבר אבל יש קרבה תרבותית ביניהן יותר מאשר לאירופה הקונטיננטלית שמעבר לתעלת לה מאנש. בצד הבדלים יש קרבה תרבותית בין אנגליה לאירלנד.
 

KallaGLP

New member
אבל גם בהנחה שזו בדיחה, לא נראה לך שזו בדיחה קצת פולשנית?

הוא כן שאל אם הם נשואים, שזו חדירה בוטה לפרטיות מצד אדם זר, וייעץ להם בעניין אישי שאינו עניינו, בין אם הייתה תוך כדי נימה מבודחת או לא. וגם בהנחה שהחלק שבו הוא אמר שמישהו אחר יקדים ויתחתן איתה היה בדיחה, עצם השאלה על מצבם המשפחתי וההתייחסות אליו בהחלט הייתה חסרת טאקט וחדירה בוטה וממש לא מתבקשת למרחב האישי.
גם אם יש בחלק מהאינטראקציה הזו נימה מבודחת, לא תמיד כל בדיחה היא במקום, ואין סתירה בין זה לבין העובדה שהייתה באינטראקציה הזו חדירה לפרטיות.
 
יכול להיות, לא בטוח צריך עוד לחשוב

אני התייחסתי רק להצעת הזרוז. חשבתי שלזה אוונסנט התכוונה. בהנחה שהידיעה שלו על כך שהזוג נשוי לא הגיעה בדרך בעייתית, אז אני לא רואה פסול בבדיחה. לא נראית לי בדיחה פוגענית כאשר מבינים שהכוונה הייתה להתבדח ולא באמת לייעץ ברצינות.
 

evanescent

New member
אני התכוונתי לשאלות

אם נשואים ולמה לא כדוגמא לכך שגם באירופה זרים יכולים לשאול שאלות אישיות. את ההמשך סיפרתי סתם כי זה היה ההמשך ועדיין מתקשר להתערבות בנושאים אישיים. אגב, אני לא נפגעתי לא מהשאלות ולא מההמלצה. נראה לי קצת חזק מידי לקרוא לזה פוגענות כי זה לא דבר שברור שיפגע בכל אחד או ברוב האנשים. הפגיעה אם תהיה או לא תלויה ברגישויות אישיות לדעתי.
 
עוד

ההבדלים בהפלות וריבוי ילודה בין אירלנד לספרד סביר שהם קשורים להבדלים בדת. באירלנד קתולים ובאנגליה פרוטסטנטים. אבל האם יש קשר בין הבדלי הדת לבין הבדלים בהקפדה על פרטיות? אני לא מכיר קשר כזה. השאלה היא למה דווקא קתולים פחות יקפידו על פרטיות?

לגבי השאלה על הנישואים צריך לשים לב לסוג הסיטואציה שהייתה. זה לא שסתם אדם ברחוב פנה ושאל, סליחה, האם אתם נשואים? הסיטואציה הייתה של מצב בו הרכב והזוג פועלים יחד הוא כנותן שירות ואתם כמקבלי שירות ורק אתם באותה כרכרה ואז מתפתחת שיחת היכרות וזה שונה מפנייה out of the blue ברחוב. רכבים ידועים בהתנהגות הליצנית המבודחת שלהם אפילו במדינות כאלה. לדעתי גם בתוך תרבות שהיא מקפידה על פרטיות יהיו הבדלים בין סיטואציות שונות. למשל סטנדאפיסט בריטי במהלך הופעה ירשה לעצמו יותר מסתם אדם. יש מצבים שגם במדינות מנומסות מרשים לעצמם יותר מאשר מצבים רגילים. לכן, לקחת דווקא רכב ודווקא סיטואציה של שירות רכיבה לזוג זה לא דוגמא מייצגת כי יש בה ייחודיות שבה נהוגה פתיחות יחסית.

לגבי אדם בפנים רציניות אז יש כזאת תופעה של בני אדם שמתלוצצים בפנים רציניות ובקול רציני. זו תופעה ידועה של התלוצצות ולמעשה הרצינות נועדה להגביר את אפקט ההתלוצצות.

ישראל היא מדינה מודרנית שיש בה מובלעות של קהילות יהודיות מהמאה ה- 18 אבל אירלנד אינה כזאת. אירלנד עברה מודרניזציה והיא אמנם מדינה שיש בה קתולים אם כי הקתוליות במגמת החלשה אבל בניגוד לחרדים בקתוליות אין נורמה של שידוך.

תמיד אפשר לומר הרבה "אוליים" אולי הוא מכפר כזה שבכל זאת קיים והוא מנותק לגמרי ואולי האיש חושב שכולם כמוהו. זאת אפשרות לנסות להגן על הטענה שהוא התכוון ברצינות באמצעות "אוליים" כאלה אבל ככל שמשתמשים בטכניקה הזאת ה- "אוליים" הופכים פחות ופחות סבירים. אנחנו נמצאים בחנוכה וחנוכה הוא חג הנס והניסים. צריך שיהיה נס על מנת שהאוליים האלה יתקיימו. לפחות נס במובן החלש (אירוע שהסתברותו נמוכה מאוד אבל לא בלתי אפשרית לפי חוקי הטבע). אף פעם אי אפשר לשלול לחלוטין אפשרויות כאלה, אבל השאלה היא מה סביר ומה בלתי סביר?
 

evanescent

New member
גם בישראל

לא פונים לבן אדם זר כך סתם ברחוב ושואלים אם יש לו ילדים וכמה וממליצים שיעשה אם לא. אלה שמתלוננים פה על חדירה לפרטיות גם מדברים על אנשים שכן נוצרה איתם איזושהי שיחה או שיש איתם היכרות שטחית או רחוקה. אם נניח נהגי מוניות באירלנד מפתחים שיחות ושואלים שאלות כמו נהגי מוניות בישראל אז זה גם דמיון תרבותי בהקשר הזה.

איך זה רלוונטי שההבדלים הם בגלל הדת? דת לא קשורה לתרבות? הרעיון הוא שאי אפשר להגיד שבגלל שהן דומות אז בטח יש דמיון גם בנושא הזה כי יש דברים בהן הן שונות אז צריך ניסיון או ידע ממשי לגבי הנושא הזה בפרט בשתי המדינות בשביל לקבוע.
 
למעלה