לא אוהבת את חג פסח, יותר מידי אנשים, עצבים ולחץ

alice1803

New member
לא אוהבת את חג פסח, יותר מידי אנשים, עצבים ולחץ

בעזרת השם, בשנה הבאה אני אשמח נורא להיות לא להיות בארץ בחג הזה, כי הוא בלתי נסבל!!!
רק אלוהים יודע כמה אנשים ראיתי היום במהלך העבודה, זה היה נראה שכאילו אף אחד לא נשאר בבית, והם בקניון עם הילדים, ובא להם לברוח למקום אחר.

הייתי צריכה לשמוע אנשים צועקים, מתעצבנים אחד על השני, עוד שנייה נושכים מישהו בטעות, רק בגלל הערה קטנה, תינוק בן שנה וחצי שנעלם להוריו, ומצאו אותו רק לאחר שעתיים, אצל האישה מהמודיעין.
אז למה אנחנו צריכים את החג הזה???
למה?????
כי אני פשוט יצאתי מדעתי, כי אני גם עובדת בקניון גדול, אז כמויות הילדים ששאלו אותי שאלות, הן מעל ומעבר ליכולת הקוגניטיבית שלי, לקלוט ולהכיל את כל הברדק הזה.
הסתכלתי סביבי, וראיתי ילד בן 5 צורח על אמא שלו: "את אמא חרא", רק בגלל שכל יום היא קונה לו צעצוע, והיום היא לא מוכנה לקנות לו עוד צעצוע, אז היא אמא חרא בעיניו.
בקיצור, אחרי היום, אני לא רוצה ילדים.
 

alice1803

New member
אם אין לי עד עכשיו, אז כנראה שלא רציתי, ככה אומרים לי

אמרו לי כאן בפורום, שאם לא עשיתי שום דבר, בנוגע להבאת ילדים עד כה, אז כנראה שלא ממש רציתי, ולכן זו גם בחירה שלי, ואפילו שזה בגלל נסיבות החיים, זה לא משנה.
&nbsp
אז הרצון שלי בילדים הוא חיצוני בלבד, כלומר, אני אוהבת מאוד ילדים, אבל לא מסוגלת להביא את זה לצורה מעשית, כלומר, לא יכולה לקחת אחריות, אין לי את ההרגשה המוגנת והבטוחה כמו שיש לתרנגולת לפני שיא מטילה את הביצה.
אין לי את תחושת החיסרון שיש לאחרים בנוגע לילדים, כי אני נורא שמחה לחזור לפינה שלי השקטה.
&nbsp
 

alice1803

New member
זה לא רק זה, זו הבעיה שלי עם הבחוץ

כל ה"בחוץ" הזה גורם לי לחרדה, כשאני יוצאת מהבית לעבודה, אני בתחושה של ריחוף, ולא על הקרקע.
וגם הבעיה שלי עם אנשים, והצורך שלי בניתוק מהסביבה, מהרעש, וממה שאנשים אומרים לי, כי כל דבר משפיע עליי.
וזה לא משנה איפה אני אעבוד, זה בתוכי, וזה גם כשאני לבד עם עצמי, רק פשוט כשאני לבד אז אני מוציאה את זה על עצמי, ולא איכפת לי מכלום, כי אף אחד לא רואה אותי.
 

KallaGLP

New member
לי יש 4 ילדים שכבר גדולים

ובכל שנות חייהם אף אחד מעולם לא קרא לי כך או בכלל בכינוי גנאי כלשהו. גם אני עצמי לא הייתי מעולם מעלה בדעתי לקרוא כך לאמא או אבא שלי. האמת - גם לאף אדם אחר. אני מניחה שזה במידה רבה עניין של חינוך וממש לא התנהגות מחויבת המציאות.
כל הדברים שתיארת יכולים לקרות בכל יום או חג אחר, הם לא קשורים לחג הפסח דווקא, ובטח שלא שייכים לרוח החג.
אני חילונית לגמרי והפן הטקסי-דתי של החג ממש לא מעניין אותי, אך יש אנשים רבים שהחג חשוב להם מכל מיני בחינות. עבורי, גם אם לא חשוב החג עצמו, חשובה ההזדמנות לשבת לארוחה משותפת עם אנשים שאני אוהבת. ובכל מקרה, הבילוי בקניון אינו חלק ממסורת החג וממש לא מחויב המציאות. אפשר פשוט לא להיות או לעבוד בקניון, למה לבטל את החג והארוחה המשפחתית בגלל הקניון? מה הקשר?
וגם אם את אישית לא מתחברת גם לפן של הארוחה המשפחתית והסדר, אפשר פשוט להישאר בבית או לעשות דברים אחרים שאת כן מתחברת אליהם, אבל למה לבטל את החג גם לאנשים שנהנים ממנו?
בקיצור, אני מבינה שעברת חוויה לא נעימה, אבל אולי הלקח ממנה צריך להיות משהו כמו לא לעבוד בקניון בתקופת החגים, כשכולם בחופש ולכן יש שם הרבה יותר אנשים, ולא שצריך לבטל חג שכה חשוב בעיני רבים. מבחינתי, בחיים יש מספיק קשיים, עצב וסבל, אז צריך לנצל כל הזדמנות לחגוג, לשמוח ולהיפגש עם אנשים אהובים.
 

choo

Active member
אופציה נוחה - נסיעה ליוון (ליבשת, מחוץ לאתונה) בפסח

&nbsp
טיסה של שעתיים לאתונה (או קצת יותר לצד המערבי של יוון), לא מאוד יקרה למרות שזה פסח. ה"ישראלים" לרוב לא מגיעים לשם (הם מתקיפים את האיים היוניים), מאוד ירוק, די שקט מחוץ לערים הגדולות, עדיין אין הרבה תיירים אבל מזג אויר נעים למדי. לשבת עם ספר על החוף הריק יחסית, ליסוע בכבישים המפותלים, לשבת בצימר ביישוב על ההר עם נוף לים, ללכת לטיול רגלי בסביבה הקרובה, לטייל באתרי עתיקות מיתולוגיים תרתי-משמע
 
למעלה